מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
עדולם, פרוייקט פצלי השמן מסכן את המאגר העיקרי של מי התהום (מאמר ראשון בסדרה, איך מרמים אותנו)
מחרתים, 2 בספטמבר 2014 תדון הועדה המחוזית למחוז ירושלים בבקשה להפקת דלקים מפצלי שמן באזור שפלת יהודה, הוכחת היתכנות (פיילוט). לקראת הדיון פורסמו בתקשורת חמרי פרסום של היזמים במסווה של ידיעות עיתונאיות. מחר – בהמשך – על הסכנה הגלומה בפעילות, זהום מאגר מי התהום העיקרי של ישראל
מאת: אמנון פורטוגלי
הסכנה לאקוויפר המים מספר 1 של ישראל אורבת מבפנים
השר סילבן שלום, יש לבדוק ניגוד עניינים לכאורה בכריית פצלי השמן בעדולם
במהלך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עלה שאנשי המכון הגיאולוגי עובדים בשנת השבתון שלהם בחברת IEI, המפוקחת ע"י המכון. ניצן מתן מתריע מפני ניגוד עניינים במכתב לשר האנרגיה והמים
הבעיה נמצאת במערכת החוקים, בשיטת קבלת ההחלטות, ובגופים הדוחפים למימוש הפרוייקט מהאינטרסים הפרטיים שלהם. כפי שכתב אמיר אורן ב'הארץ': "שום מהלך אינו באמת בלתי נמנע, עד שנמנעים מלעשות מה שאפשר כדי למנוע אותו".
חייבים לעצור את פרוייקט פצלי השמן בחבל עדולם לפני שיהייה מאוחר מדי, לפני שיזדהם ויהרס אקוויפר מאגר המים החשוב ביותר בארץ.
חברת Israel Energy Initiative) IEI) הוקמה בשנת 2008 כחברה בת ישראלית של חברת ג'יני אנרג'י, חברה ציבורית אמריקאית הנסחרת בבורסת ניו-יורק (סימול: GNE). ביולי 2008, מיד לאחר הקמתה, הוענק לחברה רישיון ממשרד האנרגיה והמים לפי חוק הנפט התשי"ב-1952, לחיפוש, להדגמת טכנולוגיית ייצור נפט וגז מפצלי שמן, ולייצור נפט מפצלי שמן באזור שפלת יהודה בשטח של 238,000 דונם. לפי החוק, רישיון כזה כולל זכות ייחודית לבצע קדיחות ניסיון ופיתוח בשטח, ומקנה זכות לקבלת חזקה לצורך הפקה מסחרית לאחר הגעה לתגלית בשטח הרישיון. לא פחות חמור, הרשיון מאפשר לה לעקוף את חוקי התכנון והבנייה ולהסתיר את תכניותיה מעיני הציבור.
בפרוייקט פצלי השמן בחבל עדולם מדובר בכספים בהיקף עתק. IEI מדברת על ייצור נפט בהיקף של כ-50,000 חביות ליום לפחות, ששוויו כ- 1.8 מיליארד דולר לשנה. לפי עלות הייצור שנמסרה ע"י החברה, 40-50 דולר לחבית נפט, ומחירי הנפט כיום, מדובר על רווח (לפני מס) של כמיליארד דולר לשנה.
כדי להשיג את מבוקשו, תאגיד IEI, מנהליו, ובעלי השליטה בו, משקיעים הרבה מאמצים בתקשורת ובלחצים ישירים על מקבלי ההחלטות. הכל נראה כשר, משחק פוליטי בין גופי הממשלה, תחמונים וחצאי אמת,כתיבה ואמירת דברים והיפוכם בנשימה אחת, וקניית פרסומת המוסווית כידיעה חדשותית וכמאמר עיתונות.
תאור מצויין של דרך פעולה התקשורתית וקמפיין כזה פורסם בריאיון עם מאיר סוויסה יועץ תקשורת ואסטרטגיה, בכתבה בשם "עולם עליון: כך מחסלים קריירה של איש ציבור בישראל" על מניפולציה של התקשורת (ללא קשר ל- IEI)בערוץ 10.
לדברי סוויסה, הרבה פעמים אנחנו מעניקים לאמת גוונים וצבע ומתבלים אותה במקום שצריך לתבל את אותם גוונים אפורים. אנחנו משנים את המציאות ובונים אותה כך שנגיע לנרטיב הנכון עבור הלקוח, באופן כזה שהיא מתאימה לצרכים אד-הוק של הלקוח.
פצלי השמן בישראל הם סלעי גיר המכילים חומר אורגני (קרוגן) ברמות שונות. קרוגן אינו נפט, זהו חומר אורגני שממנו אפשר לייצר בתהליך כימי מורכב דלקים נוזליים ודלקים גזיים.
העתודות המשוערות של פצלי השמן בארץ ופוטנציאל הפקת הנפט מהן הוערכו על ידי ד"ר צבי מינסטר מהמכון הגיאולוגי. (מרבצי פצלי השמן בישראל 2008 צבי מינסטר המכון הגיאולוגי GSI-18-2009).
ניתן להעריך כי תופעות של פצלי שמן משתרעות (בתת הקרקע) על פני יותר מ- 15% משטחה של מדינת ישראל וכמותם (עתודות גיאולוגיות, אפשריות) גדולה מ- 300 ביליון טונות של סלע.
העתודות הגדולות והאיכותיות ביותר מצויות בשפלה הפנימית מתחת לכיסוי שנע בין 50 ל- 300 מטר ואף יותר. עובי החתך בממוצע כ- 200 מטר ותכולת החומר האורגני היא כ- 15-16% ואף יותר. מדובר בעתודות משוערות ניכרות המגיעות לכ- 300-250 ביליון טון ואף יותר. בנגב, העתודות העיקריות מצויות מעל מרבצי הפוספט. עוביין עשוי להגיע לכדי 180 מטר אך בד"כ מדובר בעובי של 30-20 מטר בלבד ותכולה ממוצעת של כ- 10-15% (משקלי) חומר אורגני.
ניתן להפיק מפצלי השמן בישראל כ- 0.5 חבית דלק לטון של סלע, או כ- 150 מיליארד חביות נפט. צריכת הנפט בישראל כיום נאמדת בכ- 80 – 90 מיליון חביות לשנה.
בשכבת פצלי השמן יש מים מליחים בשיעורים גבוהים, בממוצע כ-20% (על בסיס משקלי). בפצלי השמן בחבל עדולם יש "כ- 30 אחוז מים פוסילים, שזה מים מליחים מאוד" לפי רליק שפיר מנכל IEI בישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז ירושלים ב-4 לאוגובט 2014. יהיה צורך לשאוב את המים לפני תחילת הפקת הנפט. "תהליך זה מכונה "שפילת מים", והוא חלק בלתי נפרד מן הפרויקט. עם זאת, מאחר ששכבת פצלי השמן היא בעלת מוליכות נמוכה לנוזלים, פעולת השאיבה תיתקל בקשיים, וחלק ממים אלה יצאו כקיטור עקב התחממות הקרקע." (מתוך מסמך השלמות למסמך הסביבתי של IEI , 10 אוקטובר 2010, עמ' 42-43. ומצוטט במרכז המחקר והמידע של הכנסת הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם, מעקב 2011)
הדרך המוצעת ע"י IEI להפקת דלקים מהקרוגן בפצלי השמן היא ל"בשל"- לחמם את פצלי השמן בבטן האדמה, לטמפרטורות גבוהות של 300- 400 מעלות, למשך שנתיים עד שלש, הטמפרטורה של גופי החימום תגיע לכ-650 מעלות.
התהליך דומה לתהליך פיצוח טרמי – קרקינג בבתי הזיקוק, הנעשה בתנאים ידועים המבוקרים ומנוטרים, עם אפשרויות להפסקה מיידית של התהליך, ומיזעור נזקים. התהליך המוצע ע"י IEI הנעשה כולו במעבה האדמה, אינו יכול להיות להיות מבוקר ומנוטר בצורה בה מבקרים תהליכים כימיים תעשייתיים 'רגילים'. והוא נעשה בתנאים הרבה פחות מבוקרים.
שיטה זו אינה משמשת להפקה מסחרית בשום מקום בעולם. גם אנשיIEI מדברים על פיתוח עתידי ועל הפקה מסחרית לא לפני כ-15 שנים. חבל עדולם יהפוך למעשה לאזור הניסויים של חברה פרטית.
יש הרבה בעיות מהותיות בפרוייקט פצלי השמן, ולא סתם אין כיום בעולם אתר בו מבוצעת הפקה מסחרית בשיטה של חימום שכבת הפצלים in situ, המוצעת ע"י IEI. לפרוייקט מתנגדים המשרד להגנת הסביבה, ומשרדי ממשלה אחרים, הקרן הקיימת, ארגוני סביבה, מומחים ותושבי המקום.
סיפור פצלי השמן הוא מקרה מובהק, שבו יזמים עתירי ממון מקבלים היתר ממשלתי לקידום אינטרסים כלכליים אישיים על חשבון נכסים ציבוריים, ומשרד האנרגיה נתן בחינם את אוצרות הטבע של המדינה ליזמים פרטיים, ומאפשר הפיכת עמק האלה וחבל עדולם לשפן נסיונות לחברה פרטית.
הטענות שלי מופנות הן למשרד האנרגיה, לחוקים הארכאיים בארץ שהוא מופקד עליהם, ולדרך המופקרת בה משרד האנרגיה נתן נותן זכיונות ורשיונות ליזמים. והן לחברת IEI .
אנשי חברת IEI ראו כאן הזדמנות עסקית, וזה כמובן OK. אני גם חושב שהם בטוחים ביכולתם, ובצד הרווח, הם רוצים גם להביא ברכה לארץ. אבל בדרכם אל הרווחים הם מסכנים את האקויפר מספר אחד של המדינה, והופכים את אזור עמק האלה לאזור תעשייה פטרוכימית מזהמת.
בחלקו הראשון של המאמר אדבר על אחד הסיכונים החמורים בפרויקט – זיהום אקוויפר המים מספר 1 של ישראל בחומרים אורגניים, במתכות כבדות, ובמים מליחים, ובחלקו השני על הפיילוט (קידוח הנסיון) המוצע, על חלופות אפשריות למיקום הפיילוט, ועל IEI.
אמנון פורטוגלי הוא בוגר הנדסה כימית בטכניון, ומנהל עסקים באוניברסיטה בירושלים. בעל נסיון רב בניהול תעשייתי, ובבנקאות השקעות לסוגיה. היה ממובילי המאבק האזרחי להגדלת הכנסות המדינה מהגז הטבעי. בשנים האחרונות היה באקדמיה, בין השאר היה מרצה מהחוץ בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א. כיום הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר.
תגיות: אסון-אקולוגי, אפי איתם, המשרד להגנת הסביבה, זיהום סביבה, חבל עדולם, חוק הנפט, משרד-האנרגיה-והמים, נפט, פצלי שמן, תקשורת
קישור קבוע
תגובות