מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הציבור הקצין ימינה, התעלמות מכך תתבטא בקלפי
אשר רוכברגר מנתח תוצאות של סקר עומק שנעשה אצל גולשי האינטרנט בשפה הרוסית. התוצאות מצביעות על נטיה ניצית ברורה, לא כולה פרי הסטיגמות שנתלות בציבור הזה. בצרוף המצביעים הניצים שלא היו חשופים לסקר יש, בהערכה גסה, יותר מ-40 מנדטים שנמצאים הרבה יותר ימינה מהקבינט הביטחוני והעומד בראשו
האם ליברמן ובנט פופוליסטים?
בחודשיים האחרונים כולנו עדים למספר הולך וגדל של התבטאויות שנשמעות לכאורה כלוחמניות עד מתלהמות של שני חברי הקבינט הביטחוני, עמיתים שנואי נפשו של ראש הממשלה, השרים ליברמן ובנט. נשאלת השאלה האם הם סתם פופוליסטים ומחפשים תהילה בגרוש, כאשר הם מנצלים בציניות את המצב המורכב, בו שרויה המדינה, או לחלופין, שניהם פוליטיקאים מפוקחים, שמייצגים בנאמנות את הציבור שבחר בהם.
השבוע התפרסם סקר מאוד מעניין באתר http://www.newsru.co.il שהוא אחד מאתרי החדשות המובילים והרציניים בארץ בשפה הרוסית, שבחן את עמדות ציבור דוברי הרוסית בכל הקשור למבצע "צוק איתן" (עוד בטרם הוכרזה הפסקת האש האחרונה). בסקר שנערך במשך 4 ימים, השתתפו יותר מ-6000 איש, והוא כלל 21 שאלות
להלן תוצאות הסקר:
הרוב המכריע – יותר מ-94% – מצדיקים את מבצע "צוק איתן". מתוך האנשים שמגדירים את עצמם כימניים, 99% תומכים במבצע, אנשי המרכז 97% ואנשי שמאל 85%.
60% מהנשאלים חוו את ירי הרקטות. יחד עם זאת, רמת התמיכה במבצע אינה תלויה במקום המגורים של הנשאלים.
לשאלה "האם אתם תומכים בדרישה להמשיך את המבצע עד לחיסול מלא של תשתית הטרור בעזה, בלי להתחשב במספר הקורבנות?". 58% ענו – "בהחלט כן", 30% – "יותר כן מאשר לא", פחות מ6% – "יותר לא מאשר כן", ותשובה "בהחלט לא", פחות מ3%.
בעד חידוש המבצע הקרקעי בעזה 54%, ויותר מ20% – נגד.
רק 31% תומכים בראש הממשלה והממשלה בכללותה, 10% תומכים בראש הממשלה ולא תומכים בממשלה, 13% תומכים בממשלה ולא בראש הממשלה ו31% לא תומכים לא בראש הממשלה ולא בממשלה.
רוב הנשאלים, יתר מ63% תומכים בדרישת ראש הממשלה כלפי שריו להימנע מהביקורת ופרשנויות לגבי החלטות הקבינט ופעילות הצבא.
רוב הנשאלים – 52% מרוצים מפעילות צה"ל וכוחות הביטחון במבצע "שובו אחים" ובמבצע "צוק איתן" . 28% מרוצים מפעילות צה"ל ולא מרוצים מפעילות כוחות הביטחון, 3% מרוצים מפעילות כוחות הביטחון ולא מפעילות צה"ל ו10% לא מרוצים לא מפעילות צה"ל ולא מפעילות כוחות הביטחון.
רוב הנשאלים 53% לא תומכים בהחלטת הממשלה להכיר במצב כמבצע ולא כמלחמה ו27% תומכים בהחלטה זאת.
לגבי יעילות מערכת כיפת הברזל 59% סבורים שהיא מאוד יעילה, יותר מ30% סבורים שהיא יעילה, 7% סבורים שיעילותה בינונית ורק אחוז אחד נתנו ציון שלילי.
69.5% אחוז הנשאלים סבורים שתוך 3 שנים לכל היותר יימצא פתרון טכנולוגי יעיל נגד המנהרות.
לשאלה "אלו יעדים צריכה להציב הממשלה בפני צה"ל במסגרת המבצע הנוכחי, התשובות נחלקו באופן הבא (היה ניתן לענות יותר מתשובה אחת): הפלת שלטון חמאס 57.7%, פירוז כל הארגונים החמושים ברצועה 57.2%, השמדת מלאי הרקטות 54.7% , חיסול הנהגת חמאס 51.4%. לאלץ את חמאס להיכנע 43%.
התשובות לשאלה "אלו מהיעדים ישימים בעיניכם?" הנשאלים בחרו באותן התשובות: חיסול הנהגת חמאס 54.1%, הפלת שלטון החמאס 47.5%, השמדת מלאי הרקטות 39.2%, פירוז כל הארגונים החמושים 33.4%, לאלץ את חמאס להיכנע 32.2%.
39% מהנשאלים מרחמים על האוכלוסייה בעזה ואילו 42.5% לא.
בעניין היוזמה המצרית, כפי שהיא הוצגה בכלי התקשורת, 30% מהנשאלים לא מוכנים להסכים עם אף אחד מהתנאים, 48.5% מוכנים להסכים על אספקת סיוע הומניטארי לעזה. יותר מ38% בעד "שקט תמורת שקט", 22.7% בעד סיוע לפצועים ומשפחות שנותרו ללא בתים, % 21.3 בעד הרחבת אזור הדייג ל-12 מיל. גם כאן היה ניתן לציין יותר מתשובה אחת.
ל22.4% מהנשאלים אין לא ממ"ד ולא מקלט בבית או לידו. חצי מהאנשים האלה מתגוררים באזורי הירי.
שני שליש מהנשאלים מצייתים להוראות פיקוד העורף, תמיד או בד"כ נכנסים למקלט.
47% מהנשאלים טוענים שאי-אפשר להתרגל לירי הרקטות וזאת לעומת 21% שכבר התרגלו ו14% שלהגדרתם נמצאים בתהליך ההתרגלות.
אני לא ראיתי סקרי עומק כאלה בכלי התקשורת בעברית, יחד עם זאת בכמה אתרי חדשות ששייכים לציבור הדתי הלאומי, כמו ערוץ 7 ו"כיפה", היו סקרים קצרים של שאלה אחת או שתיים ותשובות היו יחסית דומות עם שינויי אחוזים כאלה או אחרים.
אני כבר שומע טענות של חלק מהקוראים בנוסח: "מה אתם רוצים מהרוסים? הם שונאים ערבים, הם באו מהמשטר הטוטליטרי, לא יודעים מה זה דמוקרטיה" ועוד כמה סטיגמות מטופשות בסגנון זה. לצערנו השיח הציבורי בארץ מתבסס בד"כ אך ורק על סטיגמות רדודות ובהרבה מקרים תלושות מהמציאות. יש לזכור שלא כל "הרוסים" מצביעים ליברמן ורובנו כן יודעים מה זה דמוקרטיה. אדרבה, במהלך המבצע הנוכחי אני באופן אישי שמעתי מהרבה אנשים שלא שייכים לקהילת דוברי הרוסית, שהם מתגעגעים למישהו שלא מפחד מאחראיות ומסוגל להוביל ולהנהיג, או במילים יותר פשוטות וגסות- מישהו שיש לו ביצים. ההוכחה הטובה ביותר לכך, היא תוצאות הסקר על ריסוק שלא היה כמותו באמון הציבור בראש הממשלה . http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000966672&fid=2&hash=&fromsend2friend=1
במדינות מתוקנות יותר משלנו , ראש הממשלה כבר היה חושב על התפטרותו בכובד ראש.
אני משער שבפועל אחוזי התמיכה או ההתנגדות כפי שהם מוצגים בסקר- הם יותר גבוהים בקרב הקהילה, משום שמטבע הדברים יש לא מעט אנשים בגיל השלישי שלא גולשים באינטרנט ולכן נשארו מחוץ לסקר. מהצד השני יש לא מעט צעירים מהקהילה שפשוט לא נכנסים לאתרים ברוסית.
ההבדל המהותי בין 2 המגזרים – קהילת דוברי רוסית והציבור הדתי לאומי, בא לידי ביטוי בנקודת המוצע וזווית הראיה על המצב. ל"רוסים" חשוב קודם כל היבט הלאומי ללא קשר לקביעות ההלכתיות של הלאום. ז"א גם מי שלא יהודי לפי הלכה, ובא הוא והוריו מתוקף חוק השבות, בכל מקרה מזדהה עם הרוב היהודי בארץ. יש להוסיף לזה עוד כמה גורמים שבתמהיל נותנים את תוצאות כפי שהן מוצגות כאן. חונכנו וממשיכים לחנך את ילדינו, ש"אם האויב לא נכנע אז מחסלים אותו" ו"עם האויב מתחילים לדבר רק לאחר שהוא מרים את הדגל הלבן".
הסיקור התקשורתי – מאוד שונה מהסיקור התקשורתי בעברית, גם כאשר מדובר בכלי התקשורת ואתרי החדשות הישראליים בשפה הרוסית וכמובן עמיתיהם בכל פזורת דוברי הרוסית, מחמ"ע ועד ארה"ב. אינני יודע כמה אנשים ממוצעים מהרחוב ניזונים מסיקור תקשורתי בשפות זרות (אם הם לא עולים או עולים וותיקים). תאמינו או לא, לפחות ברוסית יש די הרבה חומר על המצב באיכות מאוד גבוהה וללא האג'נדות המקובלות בתקשורת הישראלית. גם דברים מקוריים וגם חומר מתורגם.
לצערנו הסכסוך שלנו עם הפלסטינאים, הוא לא היחיד בעולם, ולכן אנחנו יכולים להשוות, כיצד מתנהלות מדינות במקרים כאלה ועד כמה הן צריכות לחשוש למשל מהנו-נו-נו של האו"ם, גם כאן ההשוואה לא לטובתנו.
כאשר מדובר על הציבור הדתי לאומי , להיבט הלאומי מתווסף גם ההיבט הדתי ואפילו גובר עליו. במקרה הספציפי הזה יש לזכור גם את העיתוי שבו מתנהל המבצע. מי שהספיק לשכוח או שלא רצה לזכור, בדיוק בימים אלה, חלק לא מבוטל בעם ישראל (לרבות ה"רוסים") ציין 9 שנים מאז ההתנתקות. עם כל המשתמע מכך נוכח המבצע.
אנחנו רואים שבמהלך המבצע שתי המפלגות :ישראל ביתנו" ו"הבית היהודי" הגדילו בסקרים את מספר המנדטים שלהם ומגיעים ביחד ל20% מהמושבים בכנסת כדאי להוסיף לזה גם את הבוחרים של המפלגות החרדיות שדעותיהן די קרובות לפחות בעניינים האלה לבוחרי ליברמן ובנט. כמובן שאני לא יודע לכמת מספר אנשים שהצביעו מפלגות מרכז שמאל והיום בעקבות המבצע הם נוטים יותר ימינה (במיוחד אם הם גרי באזורי הירי). בהערכה גסה יש יותר מ-40 מנדטים שנמצאים הרבה יותר ימינה מהקבינט הביטחוני והעומד בראשו. לא להתייחס לציבור גדול כזה בעיני זה טעות ממדרגה ראשונה שעלולה לעלות ביוקר בבחירות הקרבות.
תגיות: אביגדור-ליברמן, גוש ימין, דוברי-רוסית, חמאס, טרור, נפתלי בנט, סקרים, צוק איתן, ראש-הממשלה
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
28 באוגוסט, 2014 בשעה 15:43
אפרופו הנתקות.
14 שנה!
המספר הזה חזר אין ספור פעמים בתקופה האחרונה.
"14 שנה אנחנו סובלים מ"הטפטוף"" חוזרים ומתלוננים אנשי הנגב המערבי.
מספר הפצמרים שנורו על ישובי גוש קטיף עבר את ה- 5000 לפני ההתנתקות.
תושבי גוש קטיף פונו בכוח לא התפנו.
מתחת לאף של צה"ל ששלט ברצועה נחפרו מנהרות בציר פילדלפיה.
28 באוגוסט, 2014 בשעה 16:25
השמאל נתפס כפחדן שמתעטף בכיסוי ערכי.
השמאל נתפס כרודף איכות חיים ולאו דווקא צדק.
מפעם לפעם, כדי להפריך את הדימוי הזה משמיעים אנשים מהשמאל אמירות "נחרצות" נגד הטרור.
ואף יוצאים למלחמות (ר' עמיר פרץ מול החזבאללה).
אבל המסר המבולבל וההיסטרי ששידרה קבוצת תושבים גדולה מעוטף עזה נקלט היכן שנקלט – משני צידי הגבול.
עד כדי כך שבאחד הקיבוצים רצו לצאת בהודעה שאצלם הקיבוץ לא התרוקן והחליטו שלא כדאי לתת לחמאס רעיונות.
קיבוץ אחר כן עשה את זה – וחטף.