עוד על בנקים קואופרטיביים ועל יחסו של בנק ישראל

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 27.08.14 0:20

רועי מימרן קרא את המאמר שפירסמנו כאן על בנקים קואופרטיביים (פורסם לראשונה ב"חדר המצב") לפני ימים אחדים ושלח אלינו, כדי שנפרסם, שני מסמכים: 1. מחקר שכתב בנדון ביחד עם אלי אבישי, חסן חאג'-יוסף ואהוביה לוצקי (עבודת גמר לתואר מוסמך במינהל עסקים) ו-2. תגובה למסמך שפורסם ע"י בנק ישראל שכותרתו "תהליך רישוי והקמת אגודות בנקאיות בישראל"

ציטוט מהפתיח למסמך הראשון:

האם בנק ישראל מוכן לקדם בנקים קואופרטיביים?

לאחרונה פרסם בנק ישראל מסמך בנושא הקמת אגודות בנקאיות ומזמין את הציבור להביע עמדתו. יוסי שאול מ"חדר המצב" עיין בפרטים ומבין מהם כי בנק ישראל מונע הקמת אגודות כאלה. "קואופרטיב שלנו" הגיש הסתיגויות. לחץ ציבורי יוכל לשנות את המסמך

לקריאה נוספת

הסטורית, לפני קום מדינת ישראל ואחריו, חלק גדול מהמשק הישראלי הוקם על– בסיס קואופרטיבים. נזכיר את תנובה, אגד, דן, קואופ' צפון וקואופ' הריבוע הכחול, וגופים שהוקמו על בסיס רעיונות דומיםלאלושלהקואופרטיבים, כמוחברת העובדים של ההסתדרות, ששלטה בכשליש מהמשק עד שנות השמונים, וכמובן כל המשקים הקיבוציים. גם התחום הפיננסי היה חלק מזה, בזכות כל אגודות האשראי שהוקמו בארץ, שבהמשך נבלעו בבנקים המסחריים או נסגרו. שילוב של מדיניות ממשלתית ושינויים שחלו במשק גרמו להעברה של פעילות כלכלית, שהתבצעה קודם בקואופרטיבים, לחברות שמבוססות על השקעת הון למטרת רווח. שינוי זה לא פסח על הבנקאות, ואף עוגן בחקיקה המחייבת ניהול בנקים ע"י חברות.

בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011, חלו התעוררות ופריחה מחודשת בישראל בתחום הקואופרטיבים והיוזמות הקואופרטיביות, כאמצעי להתמודד עם בעיית יוקר המחיה למעמד הבינוני והנמוך, ועם חוסר השוויון במשק. יוזמות אלה כוללות גם את התחום הפיננסי, ובתוכו מגזר הבנקאות.

המוטיבציה לתחום הבנקאות הקואופרטיבית מגיעה מכמה מקומות. ראשית, הבנקאות המסחרית הרגילה בישראל אינה תחרותית דיה למשקי הבית ולעסקים קטנים, ולעיתים גם לבינוניים, פרט לתחום המשכנתאות. העמלות ומרווחי הריבית הם לעיתים קרובות גבוהים מדי, ובמקרים מסוימים עסקים מתקשים לקבל אשראי. בעיות אלו אף זכו להכרה בדו"ח הביניים של הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית ("ועדת זקן"). אחד הפתרונות שמוצעים ע"י הצוות בדו"ח הביניים הינו עידוד הקמת אגודות האשראי ("בנקים חברתיים") בישראל, בליווי הפיקוח על הבנקים. סיבה נוספת נעוצה בהצלחת הבנקאות הקואופרטיבית בעולם, ובאירופה בפרט.

לקריאת המחקר השלם… (מסמך pdf)

ציטוט מהפתיח למסמך השני:

תגובה זו מוגשת למסמך שפורסם ע"י בנק ישראל בתאריך 16 ביוני 2014, שכותרתו "תהליך רישוי והקמת אגודות בנקאיות בישראל". אתייחס כאן לרגולציה הרצויה, על-מנת לייצר תחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית לאור הנסיון המוצלח בחו"ל, מבלי ליצור סיכון ממשי ליציבות. העבודה מבוססת על המחקר של הח"מ בנושא, שכולל עבודה שנעשתה במסגרת בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, ביחד עם אלי אבישי, חסן חג'-יוסף ואהוביה לוצקי, והוגשה במרץ 2013 (תיקונים נערכו במאי 2013) – המצורפת להתייחסות זו.

יש לברך את בנק ישראל על הרצון להגדיל את התחרות בשוק הבנקאות, כפי שבאים לידי ביטוי בפעילות הצוות לבחינת הגדלת התחרותיות בשוק הבנקאות בראשות המפקח על הבנקים, ובעצם קידום הנושא ופתיחת ההליך הרגולטורי וההליך החקיקתי המתוכנן לאישור אגודות בנקאיות. הליך זה מייצר ודאות רגולטורית, שהיתה חסרה עד עתה בתחום. עם זאת, נראה שבקביעת הדרישות הרגולטוריות, שיקולי היציבות הפיננסית קיבלו עדיפות מכרעת, ואף יתר על המידה, על פני הרצון להגדיל את התחרות.

לקריאת המסמך השלם… (מסמך pdf)

רועי מימרן הוא איש היי-טק וכלכלן, פעיל חברתי וסביבתי.

הערת העורך: בתזמון מופלא ייערך הערב דיון של חברי הבנק הקואופרטיבי "אופק":
בשעה 18:00, במכללת סמינר הקיבוצים בת"א, יתקיים שיח בנושא חזון אופק – דיון בפורמט של שולחנות עגולים ולאחריו פאנל בהשתתפות נציגי אופק מתחומי הפעילות השונים. את טיוטת החזון ניתן לקרוא כאן, ואת ההרשמה מבצעים כאן.