חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האם נתניהו מנצל את המלחמה כדי לשנות את שיטת הממשל

נושאים איכות השלטון, דעות, מדיני-בטחוני, פוליטי ב 25.08.14 0:34

אשר רוכברגר מזהה בדברים של ראש הממשלה סכנה של גלישה אל משטר מעין נשיאותי. בלי דיון ובלי החלטה מסודרת. בהעדר בלמים, איזונים ובקרה, זו סכנה לעצם קיום דמוקרטיה בישראל

ביבי מסכל ומסכן את הדמוקרטיה בישראל

בשבוע שעבר נחשפנו לאירוע תקשורתי די אומלל. כוונתי למסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, בה הוא הקדיש יותר זמן לתסכולו מחבריו לקבינט מאשר לעניין העיקרי – מדיניות הממשלה נוכח הסבב הנוסף במבצע\מלחמה "צוק איתן".

לדעתי סתם לרדת על ביבי או ללעוג על כך שהוא לא מצליח להחזיק את בעלי בריתו ושהקואליציה כל הזמן מתנדנדת, זה די פשטני ושטחי. אלה אינן הבעיות המיוחדות דווקא לממשלתו. לעומת זאת הפרשנים, כולל המנוסים ביותר, לא רצו לזהות בדבריו, משהו חדש שלא היה קודם, משהו חדש לפחות להערכתי.  ה"משהו החדש הזה" אם ביבי היה מצליח ליישמו היה פוגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה ישראלית.

הרי מה ביבי אמר? חברי הקבינט המצומצם חייבים להתיישר עם ההחלטות שלי, הממשלה בכלל לא צריכה להיות מעורבת בהחלטות בתחום המדיני והצבאי וכנסת ישראל כריבון השלטון במדינה בכלל לא קיימת.  נכון, הוא לא אמר את זה בימים האלה, אבל זה נרמז והרמז מספיק עבה כדי שמי שרגיל לקרוא לא רק את השורות אלא גם בין השורות יזהה את זה מייד (לא רוצה להשוויץ אבל לי יש הכישרון הזה לעומת חלק גדול מילידי הארץ).

אם נגדיר את הנאום של ביבי מבחינת המונחים של מדעי המדינה, הוא בעצם אימץ את אחד החלומות הרטובים של אחד ממבוקריו – שינוי שיטת הממשל בארץ לשיטה הנשיאותית – שמקודם ע"י השר ליברמן. תזכורת קצרה: ישראל היא מדינה פרלמנטארית, כאשר הכנסת היא ריבון השלטון שהממשלה ממונה על-ידיה. השיטה הנשיאותית מוכרת לכולנו מארצות הברית .

עצם הדיון על יתרונות וחסרונות של כל שיטת ממשל שקיימת בעולם הוא לגיטימי ולחסידי שיטה זו או אחרת תמיד יהיו נימוקים בעד אותה השיטה. רוב הפרשנויות שמצאתי התנגדו לשיטה הנשיאותית מסיבות כאלה או אחרות כי אנחנו לא ארצות הברית, לפחות בשלב הזה. אין כאן המקום להביא את כל הנימוקים בעד ונגד ומי שבאמת מתעניין בנושא ימצא לא מעט חומר ברשת ובפרט באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (ולא רק שם). אבל יש הבדל בין הדיון האקדמי או הציבורי לגבי הנושא שהוא דיון תיאורטי לבין הניסיון (לא יודע אם מודע או לא מודע) להפוך את השיטה הלכה למעשה.

מישהו יכול לבוא ולהזכיר שבאופן רשמי אף אחד לא ביטל את תקנות מצב החירום בארץ שלכאורה מעניקות לממשלה ולעומד בראשה סמכויות די נרחבות. פורמאלית זה נכון, אבל עדיין, אם הממשלה מסיבותיה שבעיקר כלכליות, נמנעת מלהכיר ב"צוק איתן" כמלחמה ולא כמבצע אז היא אינה יכולה להחזיק את המקל בשני קצותיו; אם אנחנו חיים במצב שגרתי, אז גם התנהלות הממשלה חייבת להיות שגרתית. אחרת היא חייבת להכריז על המלחמה, מצב חירום ואז המדינה תתנהל בהתאם ויכול להיות שזה יהיה לגיטימי.

התנהלות הכנסת והממשלה בתקופת "צוק איתן" מראים יותר טוב מאלף עדים את רמת השפל שבה נמצאת המשילות הישראלית. אני לא חושב שיש עוד מדינה שבמצב שאלפי רקטות לסוגיהם נופלות על חצי משטחה ואזרחיה, הפרלמנט שלה היה יוצא לפגרה,כאליו לא קורה שום דבר. אם זה לא מספיק- האם התקיים ולו דיון אחד במליאה על המצב? האם ראש הממשלה הוזמן לתת דיווח לכנסת? נכון שהוועדות המתאימות פועלות בהתאם לצורך, אבל הפעילות הזו היא טכנית ולא מהותית. הרי יש שאלות רבות שהן כבדות משקל היום לגבי מצב תושבי הדרום וחלק מתושבי המרכז. למשל פתיחה או אי-פתיחת שנת הלימודים. אני לא יודע, אם ניקח לדוגמא שתי משפחות שאחת מהן תשלח את הילד לבית ספר או גן לא ממוגן והשנייה תמָּנַע מכך, איזו מהמשפחות תעבור על החוק מבחינת רשלנות הורית והזנחת הילד ולאיזו מהן אמורים לפנות גורמי הרווחה ויש עוד הרבה שאלות דומות שלכל אחת מהן ניתן וראוי להקדיש מאמר נפרד.

עוד דוגמא קטנה מהתחום המדיני – בכל תקופת הפסקת האש דובר רבות על ההסכם שבסופו של דבר לא התגבש. אפשר לבקר אותו, אפשר להלל אותו, אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת אודות ההסכם הזה: כשהוא ייחתם בשלב כלשהו – וברור שזה יקרה, אם לא השבוע אז בעוד חודש או מתי שזה לא יהיה – תהיינה השלכות מדיניות מובהקות. האם מספיק שרק הקבינט המצומצם יצביע עבורו והוא לא יובא אפילו לאישור הממשלה וקל וחומר לאישור הכנסת? אני רואה בזה דבר די בעייתי וזה לא משנה מה בסופו של דבר יהיה תוכן ההסכם.

נוצר רושם שכל מי שדיבר לפני קצת יותר משנה וחצי על הפוליטיקה החדשה, כבר מזמן מכר את נשמתו לשטן. מצד אחד הכנסת הזאת די רעננה את שורותיה אבל מהצד השני אנחנו רואים אותה התנהלות נואלת כמו שהייתה קודם ושהביאה למחאה החברתית שלא צוינה לפני כחודש מהסיבות המובנות של המבצע. אי אפשר לטעון שהכנסת לא יכולה לעשות שום דבר, שאין לה סמכויות. גם במסגרת המצב המשפטי הקיים היא יכולה לעשות, לעשות הרבה יותר, כי כל מה שיותר גדול מאפס זה כבר משהו.

אינני יודע אם ביבי רואה את עצמו כשליט יחיד, כדיקטאטור או שזו סתם פליטת פה פרוידיאנית מרוב עייפות, תסכול ולחץ. בכל מקרה זו ההזדמנות להעלות לדיון ציבורי את מצב הדמוקרטיה הישראלית בכל הקשור לאיזונים ולבלמים בין הזרוע המחוקקת והזרוע המבצעת, אחרת כולנו עלולים לשלם את המחיר.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. דליה :

    מאמר מעניין. מקובלת עלי הגישה הכללית של המאמר.
    לגבי המשפט: "רמת השפל שבה נמצאת המשילות הישראלית" נראה לי שלא המשילות היא בשפל, אלא התנהלות היושבים בשלטון.
    השימוש במושג המשילות או חוסר המשילות שמור לאלה הטוענים שבמשטר מדינת ישראל יש בעיות משילות, והם מציעים רפורמות לחיזוק המשילות.
    הבעיה המשתקפת פה היא לא המשילות אלא התנהלותם של נציגי השלטון. הם בפגרת הקיץ כאשר אזרחים בדרום סובלים את פגעי הטילים, תוצאת מדיניותם. הרי אם היו מגיעים להסכם עם החמאס על פתיחת עזה לים והקמת נמל תעופה, ירי הטילים היה נפסק. וכמו שחיים ילין אמר, היו צריכים להסכים לכך. לוקח שנים לבנות נמל ים ונמל תעופה. לוקח זמן קצר להרוס אותם, אם לא יקיימו הסכם.
    מן הראוי היה להקדיש להמשך ירי דיון בממשלה הרחבה ודיון בכנסת. מן הראוי היה שנציגי השלטון היו פועלים לקידום פתרון הבעיה יחד עם הקבינט.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.