"כותרת" – ייסגר בית הספר לתקשורת היחיד בארץ

נושאים עלו ברשת, תקשורת ב 18.08.14 0:36

כתבה מאת רועי אורן,שהתפרסמה באתר של יואב יצחק ב-13 באוגוסט, מבשרת על סגירת בית הספר לעיתונאות "כותרת". חנוך מרמרי ב "העין השביעית" מתייחס אל סגירת בית הספר ואל חולשת העיתונות כאבן יסוד לחברה דמוקרטית

ייסגר בית הספר היחיד לתקשורת בארץ

מומחים לתקשורת טוענים כי אחת הסיבות הנוספות לסגירת בית-הספר הינו העובדה שמקצוע התקשורת אינו זוהר כמו בעבר מספר כלי-התקשורת הן המקוונת, והן הממסדית, הולך ומצטמצם וכן הסיכוי למצוא עבודה באחד מהם שואף לאפס

מאת: רועי אורן

תם עידן בתקשורת הישראלית כאשר הנהלת בית-הספר "כותרת" הודיעה (יום ג', 12.8.14) למרצים ולסטודנטים כי בשנת הלימודים הקרובה לא ייפתח מחזור חדש ללימודי תקשורת.

הסיבה לפרוץ המהלך

קיימות שלוש סיבות עיקריות לפרוץ המהלך:

1: קיימת ירידה עקבית בשנים האחרונות של רישום סטודנטים ללימודי תקשורת.

2: בית-הספר אינו יכול לממן את עצמו מבחינה כלכלית.

3: לא נמצא תורם מחו"ל אשר יממן את האחזקה השוטפת של בית-הספר.

בית-הספר כותרת הוקם על-ידי המו"ל האגדי של העיתון ידיעות אחרונות דב יודקובסקי בסוף שנת 1991, והוא נתמך על-ידי הקרן הגרמנית ברסלמן.

בתחילת דרכו שכן המוסד ברחוב ברודצקי ברמת-אביב, עד שבתאריך ה-11 בספטמבר 2006 הועבר המוסד לפעול תחת כנפיה של אוניברסיטת תל אביב,וזאת במטרה לייצב את אחזקת המוסד מבחינה כלכלית ופיננסית.

ניתן לומר כי זהו המוסד היחיד בארץ (מלבד מגמות התקשורת באוניברסיטאות ובמכללות השונות) אשר מכשיר באופן מקצועי עורכים ועיתונאים, במסלולים המתאימים לתחום עבודתם. בית-הספר "כותרת" הוציא מתוכו שורות של כתבים ועורכים העובדים כיום בכלי תקשורת מרכזיים.

בין השמות ניתן למנות את הפרשנית המדינית של הערוץ הראשון אילה חסון, הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות יוסי יהושע, הכתב לעינייני משפט של ערוץ 10 ברוך קרא, ועוד.

להמשך קריאה באתר של יואב יצחק.

ללא כותרת

עיתון שעומד להיסגר מעיד על חולשת השוק; בית-ספר לעיתונאות שעומד להיסגר מעיד על חולשת העיתונות – כדרך חיים וכאבן יסוד לחברה דמוקרטית

מאת: חנוך מרמרי

מאבק ההישרדות המתמשך של בית-הספר לעיתונאות כותרת הגיע לשלב האחרון עם התפטרותו של דודו גלבוע, המנהל, ועם ההודעה כי לשנת הלימודים הקרובה לא יתקבלו תלמידים חדשים וכי כספם של אלה שנרשמו יוחזר. זהו סיום עצוב ל-24 שנות פעילות מבורכת להכשרת עיתונאים בתחומי העריכה, הכתיבה והשידור.

להבדיל מעיסוק אקדמי בחקר התקשורת, שבו מתמחים בהיבטים המחקריים של העיתונאות, כותרת התנהל כסדנת הכשרה מעשית: עיתונאים ותיקים מביאים את יסודות הפרקטיקה והאתיקה של העיתונאות לשיעורים ומנחילים אותם לתלמידים במסגרת סדנאית. ההבדל בין כותרת, שפועל בשמונה השנים האחרונות מבניין החוג למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב, לבין החוג לתקשורת, הפועל בשכנות, הוא כהבדל שבין בית-ספר למשחק לחוג לתיאטרון. אם בוגרי בית-הספר לתיאטרון מעלים מחזה לסיום הכשרתם, בוגרי מסלול העיתונאות הכתובה בכותרת מוציאים לאור מגזין שכתבו, צילמו וערכו. את התיזה המעמיקה על מצב המגזינאוּת יכתבו בחוג השכן.

"מי קורא עיתון יומי?"

בשנת הלימודים 2009–2010 העברתי בבית-הספר כותרת קורס שנתי שנושאו "כתיבה ועריכת מגזין". לפני ישב אוסף מרשים של אנשים צעירים שהיו יכולים, אני מניח, להצטיין בכל תחום אקדמי. המשותף לרובם היה הדחף לפעול בתחום התקשורת, תחום אנרגטי ומוחצן. מקצתם ניחנו באותו הבהוב סקרני שאנו נוטים לכנותו "היצר העיתונאי".

ובכל זאת, רק מעט ידיים הורמו בתגובה לשאלת הפתיחה שאני שואל בתחילת כל קורס: "מי מנוי על עיתון יומי?". גם העונים המעטים בחיוב הכירו, כמתברר, עיתון יומי ממרחק מסוים וקיימו עימו קשר בלתי מחייב. אם בתקשורת חזותית בבצלאל התשובה הקבועה שקיבלתי לשאלה היתה "אף אחד", ובין תלמידי תואר שני בתקשורת באחת המכללות שבהן לימדתי התשובה היתה "אחד" – תלמידי כותרת סיפקו תשובות פרטניות יותר. כמה מהם ראו את העיתון בסופי-שבוע אצל ההורים, אחרים דיפדפו בו בקפה. רוב התלמידים הסתפקו במהדורות המשודרות, באתרי חדשות, בטורי ברנז'ה וברשתות החברתיות שצמחו במהירות. הכיוון שאליו פונה העיסוק בעיתונאות היה ברור כבר לפני עשור.

באתר כותרת מופיעה רשימה של 399 בוגרים לדורותיהם, ובהם שמות בולטים שרובם מן העיתונות המשודרת, בעיקר טלוויזיה. הרשימה אינה מעודכנת, ובמיוחד דרוש עדכון לרשימת התפקידים המיוחסים לבוגרים. רבים מהם אינם עוסקים בעיתונות כלל, אלא בתקשורת מסחרית.

להמשך קריאה ב"העין השביעית"