חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איום אסטרטגי, הפצצות המתקתקות של מפרץ חיפה

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות ב 17.08.14 0:56

מכלי החומ"ס (החומרים המסוכנים) בחיפה הם יעד מועדף לפגיעה אנושה בישראל. גופי הביקורת הרשמיים של מדינת ישראל – מבקר המדינה, ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ואחרים מתריעים במשך שנים כי מדינת ישראל לא ערוכה לתרחיש בו מפעל המכיל חומרים מסוכנים ונפיצים נפגע ומאות אלפי תושבים נמצאים בסכנה
מאת: מעיין קדם ואליס גולדמן

 

מאבקם של 600,000 תושבי מפרץ חיפה להסרת האיום הביטחוני

כבר שנים שארגונים סביבתיים באזור חיפה, ובראשם הקואליציה לבריאות הציבור, מנסים להקדים תרופה למכה ולהציל חיים. הם אוספים ומנתחים מידע על החומרים המסוכנים בצפון ובמפרץ חיפה בפרט. עכשיו, הם יצאו בקמפיין שכותרתו "צוות המומחים של שקט תעשייתי" – בו כל אחד יכול לעזור ולתרום, גם מהבית.

ביום רביעי, ה – 9 ביולי, ישראלים רבים קיבלו הודעת SMS מסתורית. בהודעה נכתב כי 25 בני אדם נהרגו כתוצאה מפגיעת טיל במפעל בחיפה. הטיל, שכביכול שוגר מעזה, פגע במפעל פטרוכימי בחיפה, גרם לשריפת ענק והביא לחשש מדליפה של חומרים מסוכנים. ההמלצה, לפי ה – SMS, הייתה לפנות את העיר מתושבים.

rocket from gaza

דובר צה"ל מסר כי הנושא אינו מוכר לו והפוטנציאל להיסטריה התפוגג כלא היה. החששות התבדו והתושבים, אם ידעו בכלל על "האיום", חזרו לשגרה. ובכל זאת, האם הסיטואציה הזו באמת כל כך רחוקה מלהתרחש?

ב – 2006, במלחמת לבנון השנייה, האיום בירי הטילים הפך להיות ממשי כאשר טיל נפל בשטח פתוח ליד בז"ן (בתי הזיקוק לנפט) בחיפה. פגיעה כזו הייתה עלולה לגרום לדליפה של חומרים כימיים מסוכנים או ליצור תגובת שרשרת של שריפות נוספות. תגובה כזאת הייתה יכולה בקלות לפגוע במתקנים נוספים ולגרום לאסון פתע רב נפגעים (אפר"ן).

האם בעקבות האירוע השכילו הרשויות והנחו את התושבים איך להתנהג כאשר מפעל פטרוכימי או מחסן חומרים מסוכנים נפגע?

לאורך השנים, שוב ושוב הפציר מבקר המדינה כי קיימים מאות מצבורים של חומ"ס והם אינם ממוגנים. עוד נמצא כי פיקוד העורף לא אכף את הקטנת מלאי החומ"ס שאוחסן במפעלים המכילים אותם. למרות הדוחות הרבים, שחלקם אף קבעו כי הליקויים שנמצאו בדוחות קודמים עוד לא תוקנו, עדיין אין התייחסות רצינית אליהם. למה אף אחד לא דואג לאכוף את החוק? הרי מדובר בסכנת חיים!

דוח המבקר מ 2004, דוח המבקר מ 2007, החלטת הממשלה מ 2008, דוח המבקר מ 2013.

מגה פיגוע: "בחיפה כל טיל הוא כימי"

לאורך השנים, במבצעים ובמערכות שונות שבהן לקחה ישראל חלק, סוריה, חיזבאללה וגם חמאס היו מודעים לפוטנציאל ההרס של פגיעה במפעלים המכילים חומרים מסוכנים בחיפה. המיכלים באזור הם יעד מועדף על כל אויבנו. כעת, ב – 2014, כאשר מדינת ישראל נמצאה במערכה מול ארגון החמאס בעזה במסגרת מבצע "צוק איתן", החמאס איים שוב ושוב שיגיע עד חיפה. ההערכה היא כי במידה שיפגע טיל באחד המפעלים, 600,000 תושבים שחיים באזור ועוד כמה עשרות אלפי אזרחים שעוברים במפרץ מדי יום– הם אלה שיפגעו.

לצערנו, מידע על כמות החומרים המסוכנים במפעלים הפטרוכימיים לא קיים. האחריות על כך נופלת בין הכיסאות – בין פיקוד העורף, למשרד להגנת הסביבה, לרשות לכבאות והצלה, ולכולם אין מידע מקיף מספיק שיכול לעזור בהערכת התרחיש של פגיעה במפעל פטרוכימי. כפי שטענו לפני חודש מפגינים למען סילוק חומרים מסוכנים ממפרץ חיפה: "בחיפה כל טיל הוא כימי".

אז איך זה שהרשויות מעלימות עין ולא מטפלות באיום זה שלא הפסיק להיות רלוונטי גם היום, בעיקר לצד תכנית ההתרחבות של בז"ן ונמל חיפה? המשמעות של התכניות היא עוד מתקנים פטרוכימיים, עוד זיהום אוויר, עוד סכנה בטיחותית ובריאותית, עוד שינויי אקלים – ואלה רלוונטיים לאו דווקא למצב של חירום, אלא למצב של שגרה.

HaifaDemonstration1HaifaDemonstration2

 

אז מה עושים עם זה?

פרויקט של הקואליציה לבריאות הציבור בשיתוף עם אל"ס (אזרחים למען הסביבה), הנקרא "צוות המומחים של שקט תעשייתי", אסף צוות מקצועי במטרה לאסוף מידע ונתונים בנוגע למפעלים המזהמים הללו ולנתח אותו כדי שישמשו כלי במאבק הציבורי של תושבי מפרץ חיפה.

בעת מלחמת לבנון ולאחריה שלחנו מטעם הקואליציה לבריאות הציבור מכתבים אל ההנהגה הפוליטית וביקשנו דבר אחד: אנא עדכנו אותנו מהן הפעולות המיידיות שעושה ממשלת ישראל על מנת להפחית את כמויות החומ"ס (חומרים מסוכנים) במפרץ חיפה.

לאחרונה, מאבק זה מניב פירות. ב-30 ביולי האחרון התכנסה ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה בראשות חה"כ דב חנין. חנין אמר כי מתוך מבט לעתיד על הממשלה לפעול פעולה אקטיבית להפחתת המזהמים במפרץ חיפה. כלומר – גם להפחית את הפליטות וגם להסיר חלק מהתעשיות במקום להוסיף ולהגדיל אותן.

יום לאחר מכן, ב-31 ביולי, בעקבות הדיון בוועדה ובעקבות פנייה של הקואליציה לבריאות הציבור וארגונים סביבתיים מחיפה, הודיע מבקר המדינה כי יש לקיים דיון דחוף בנוגע לחומרים מסוכנים בחיפה.

 

איך אתם יכולים לעזור לנו?

שתי מילים: חוכמת ההמונים. לא פעם מסתבר שההמונים יודעים יותר טוב מה נכון להם מאשר מומחה יחיד. בשנים האחרונות קמו פלטפורמות גיוס חברתי שמבוססות בדיוק על הידע הפשוט הזה.

באפשרותכם לעזור לנו להמשיך לעשות את מה שעשינו ונמשיך לעשות למען תושבי מפרץ חיפה. תרומה – גדולה כקטנה – תשמש אותנו להמשך המאבק הצודק.

היכנסו לעמוד של "צוות המומחים של שקט תעשייתי" ועזרו לקואליציה לבריאות הציבור ולאל"ס לשמור על הסביבה בה מתגוררים 600,000 תושבים – נקייה ובריאה יותר ומסוכנת פחות.

מעיין קדם היא סטודנטית לתקשורת באוני' חיפה, מתמחה בקואליציה לבריאות הציבור
עו"ד אליס גולדמן היא תושבת נשר, פעילה חברתית-סביבתית, מרכזת פרויקטים בקואליציה לבריאות הציבור

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. אל תפקירו את הצפון :

    הזיהום גובר התותחים רועמים וראש העיר שותק

    במקרה הטוב. בדרך כלל הוא משקר ואומר שהכל בסדר, חיפה נקיה, אין זיהום.
    יהב – או שתסדר או שתתפטר.

  2. לקסי :

    גדלתי בנשר...

    במלחמת העולם השנייה מפרץ חיפה היה יעד איסטרטגי של האיטלקים (ויותר מאוחר של הגרמנים).
    הבריטים נערכו בהתאם…
    מתקני מסך עשן, בלונים ללכידת המפציצים, והרבה נ.מ. (את העמדות אפשר לראות גם עכשו), וגם פינוי אוכלוסיה (אנחנו התפנינו למשפחה בנהלל).
    לבריטים לא עמדה אז האפשרות להעביר את המתקנים למקומות אחרים.
    כלי המשחית שיש עכשו בידי חיזבאללה וחוב' עושים את הפצצות של האיטלקים והגרמנים דאז לקפצונים של פורים.
    איפה ההיערכות שלנו???

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.