חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מלחמתה של כיל בועדת ששינסקי השניה

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות, כלכלה ותקציב ב 12.08.14 0:36

המלחמה בעזה לא עוצרת את המלחמה של תאגיד כיל בממשלה ובוועדת ששינסקי. כיל מאיימת עכשיו בסגירת חברת 'תרכבות ברום' וחברת 'מגנזיום ים המלח' ובפיטורי כ-1,600 עובדים העובדים בחברות אלו, אם המלצות הביניים של ועדת ששינסקי השניה ייושמו

מאת: אמנון פורטוגלי

כיל ממשיכים לשטות בממשלה ובציבור (מאמר שני ואחרון)

מבחינת כיל הטעם החשוב בקציר המלח הוא מתן אפשרות לחברה להמשיך ולפעול.  לולי הקציר הזה הסכרים היו מגיעים לסכנת קריסה ולא היה ניתן להגביה אותם יותר.  הצלת המלונות היא הסחריר (הספין) שבזכותו הענקנו לכיל מיליארדים נוספים מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

המלחמה בעזה לא עוצרת את המלחמה של תאגיד כיל בממשלה ובוועדת ששינסקי. כיל מאיימת עכשיו בסגירת חברת 'תרכבות ברום' וחברת 'מגנזיום ים המלח' ובפיטורי כ-1,600 עובדים העובדים בחברות אלו, אםהמלצות הביניים של ועדת ששינסקי השניה ייושמו. בנוסף מכניסים שוב את חברת פוטאש הקנדית לתמונה.

פוטאש, ענקית המחצבים, שמחזיקה ב-13.7 אחוז ממניותיה כיל, 'רומזת' במכתב ששלחה לפרופ' איתן ששינסקי, יו"ר ועדת ששינסקי 2, שתנקוט בצעדים משפטיים אם מסקנות הביניים של הוועדה יעוגנו בחקיקה,שכן כתוצאה מכך יקטן שווי אחזקותיה בכיל. בעולם החדש של הסכמי הסחר זו עילה לתביעה שתידון בפני טריבונל פרטי.

לפני מספר ימים פירסמה כיל את הדוח שלה לרבעון השני של שנת 2014. דירקטוריון כיל שהתכנס ערב פרסום התוצאות, דן בהשפעת המלצות הביניים של ועדת ששינסקי ותוצאות פסק הבוררים בתום השלב הראשון של בוררות התמלוגים בין כיל והמדינה, (כיל הפסידה בבוררות*) וכן בצורך לבצע תוכניות לחיסכון והתייעלות, והחליט בין השאר: לבטל השקעות בהיקף של כ- 750 מיליון דולר שכבר אושרו, וזאת כל עוד צפוי יישום המלצות הביניים של ועדת ששינסקי השניה, (הדגשה שלי א.פ.) ולהמשיך את הקפאתן של השקעות התאגיד בישראל, שאושרו במסגרת התוכניות לטווח ארוך. יחד עם זאת, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 47 מיליון דולר, שמתווסף לדיבידנדים בסך של 674.5 מיליון דולר שכבר שולמו במהלך 2014.

*כיל לא שילמה למדינה תמלוגים בהיקף מלא במשך שנים בטענות שונות ומשונות, למרות שבכירים בכיל ידעו זאת וחששו מתביעה. בתום השלב הראשון של הבוררות שנערך בין כיל לבין המדינה, קבעו הבוררים כי "על מפעלי ים המלח לשלם למדינה תמלוגים ממכירת מוצרי יסוד… ועל מוצרי המשך המיוצרים על-ידי חברות הקונצרן שמפעליהן ממוקמים הן באזור ים המלח ובסביבתו והן מחוצה לו". הסכומים שישולמו על-ידי כיל עדיין לא נקבעו. עם זאת, להערכת מומחים משפטיים, לאור ההחלטה תצטרך כיל לשלם למדינה עוד כ-2.5 מיליארד שקל עד 2030 – מועד תום תקופת הזיכיון.

הספין דוקטורס של כיל דאגו לפרסם, במהירות ובצורה המתאימה לכיל, את החלטות הדירקטוריון ואת האיום הברור על ועדת ששינסקי בעיתונות הכלכלית הישראלית בגלובס, ובדה-מרקר. הכותרת בדה-מרקר נראית מאיימת, אך קריאה בגוף הכתבה מורה שהדברים שונים בתכלית.

ניתוח המאזנים של כיל מורה שהבעייה אינה ועדת ששינסקי. המקורות העיקריים לרווחי החברה העצומים בשנים האחרונות היו העלייה המסחררת במחירי האשלג, והחצנת או הטלת עלויות ייצור משמעותיות על הציבור.

כלל לא ברור אם יישום המלצות ועדת ששינסקי השנייה יפגעו בצורה משמעותית ברווחי החברה, אם מחירי האשלג ישארו ברמתם הנוכחית, ואם החברה תפנים ותישא בכל עלויות הייצור והנזקים שהיא גורמת לסביבה.

בעשר השנים האחרונות, עלו מחירי האשלג מ- 110 דולר לטון לשיא של למעלה מ-800 דולר לטון, וכיום, יוני 2014, הוא עומד על כ-290 דולר לטון.

GrphPotashAmnon

מקור: Index mundi

בנוסף לעלית מחירי האשלג (והפוספט) כיל החצינה (העמיסה) על הציבור חלק ניכר מעלויות הייצור שלה. לדוגמה, כיל החליטה שלא לאסוף (לקצור) את המלח מבריכה אידוי המלח, בריכה 5, פעולה שעלותה נאמדת בכמאה מיליון דולר לשנה,ובכך הביאה את המדינה להשקעות עתק בהגנה על המלונות בעין בוקק וחמי זוהר. בנוסף בהסכם שנתחם לאחרונה, המדינה לקחה עליה כ-20 אחוז מעלוית איסוף המלח בסכום הנאמד בכ-1.4 מיליארד שקל.

בעקבות העליה במחירי האשלג, שנבעו בין השאר מפעילות קרטל האשלג הבינלאומי, והחצנת עלויות הייצור והנזקים והסיכונים שכיל יצרה, אל הציבור, נסקו הרווחים של כיל, והדיבידנדים שהיא שלמה. אלא שבשנתיים האחרונות מחירי האשלג ירדו מכ-450 דולר לטון לרמה של 290 דולר לטון תוך פגיעה משמעותית ברווחי כיל. בנוסף התאגיד נאלץ להשקיע סכומים נכבדים בחיזוק הסוללות המגינות על בריכה 5 (ללא קשר לבעיית המלונות), ולאחרונה, בעקבות ההסכם עם הממשלה וההפסד בבוררות, כיל תתחיל לשלם תמלוגים כדין.

היחצנים של כיל מדגישים שרווחי כיל צנחובכ- 79 אחוז ברבעון השני של 2014. בכתבה נכתב כי הירידה ברווחי כיל נובעת מירידה של כ-20% במחירי האשלג. מה שלא נכתב בכתבה, הוא שמרכיב גדול בירידת הרווחים הן הפרשות חד פעמיות, בעיקר כ-150 מיליון דולר כתוצאה מהחלטת הבוררות בעניין התמלוגים.

ואכן, לא צריך לספוד לכיל. המכירות של כיל ברבעון השני של שנת 2014 הסתכמו ב- 1,536 מיליון דולר, והרווח התפעולי המתואם בכ-240 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם של כיל היה כ-214 מיליון דולר.

הרווח המתואם הינו בניטרול השפעות חד פעמיות, בעיקר כ-150 מיליון דולר בגין הפרשה עבור תקופת עבר כתוצאה מהחלטת הבוררות בעניין התמלוגים, ומהשפעת השביתה ברותם בסך של כ-15 מיליון דולר.

מהמאמר עולה כי השפעת המלצות וועדת ששינסקי יחולו על מרכז הרווח העיקרי של כיל, מפעלי ים המלח, רק ב–2017. עוד נכתב במאמר, ומופיע בדוח של כיל למחצית הראשונה של שנת 2014, על החלטת הדירקטוריון בדבר ביטול השקעות שכבר אושרו, המתייחסת לפרוייקט להגדלת תפוקת האשלג של כיל בים המלח ב–600 אלף טונה בשנה. התפוקה הנוכחית היא כ-4 מיליון טון.

אזכיר כי כיל הגישה לפני כארבע שנים תוכנית לבנית בריכת אידוי חדשה, בריכה 6, מצפון לבריכה הנוכחית. התוכנית נדחתה מסיבות שונות בין השאר מכיון שהיא מחייבת שאיבת מים נוספת מים המלח שתגביר עוד יותר את ירידת מפלס הים ונסיגת קו החוף באגן ים המלח הצפוני.

התוכנית ש'בוטלה' התבססה על המסת אשלג ומלח מתחת להר סדום. לא ברור כלל מהן ההשלכות הסביבתיות של פרוייקט זה מבחינת יציבות הר סדום, עמידות ברעידות אדמה, ומהיכן יבואו המים הנדרשים לפרוייקט. יתכן מאד וצריך לברך על ביטול תוכנית זו.

עוד נמסר במאמר בדה-מרקר, כי כיל החלה בדיונים על סגירת מפעל המגנזיום. המפעל, אינו מצליח להתרומם מעבר לאיזון תזרימי, והפסיד 10.8 מיליון דולר ב–2013. לטענת כיל, החלת המלצות הביניים של ועדת ששינסקי תעביר את מפעל המגנזיום להפסד תזרימי. טענה זו אינה סבירה שכן מס רווחי היתר יחול רק על רווחים מעל סף מסויים. המלצות ועדת ששינסקי רלבנטיות רק כלפי מפעלים רווחיים, ומפעל המגנזיום, לפי המאמר, הינו מפעל מפסיד. נראה לי שכיל מעוניינת לסגור את מפעל המגנזיום משיקולים שלה, והמלצות ועדת ששינסקי מספקות לה את העילה הציבורית לעשות זאת, ולסגור מפעל שמעסיק ישירות 400 איש, ובעקיפין עוד 100.

איום נוסף ששוחרר מבית היוצר של כיל, הוא סגירת מפעל תרכובות ברום ברמת חובב, המעסיק כ- 1,200 איש.

כאן מתגלה שיטת התמחור של כיל שמטרתה הסטת רווחים ממפעל אחד לאחר בקבוצת כיל. "כיום תרכובות ברום משלמת מחיר העברה גבוה {לברום א.פ.} ביחס למחיר תרכובות הברום, ולכן מפסידה". כיל מעוניינת לקבוע "מחיר העברה שייגזר ממחיר תרכובות ברום שהיא מוכרת בניכוי עלות ייצור", והיא קוראת לזה מחיר העברה ריאלי. כל העסק אינו ברור, ומטרתו לבלבל את כולם כדי להשיג מיסוי נמוך לכיל.

לברום יש מחיר בסחר הבינלאומי, וחברת הברום עצמה מוכרת ברום בשוק העולמי, מה הבעייה בקביעת מחיר העברה ריאלי?

ואולי הטענה היא שלא כדאי לייצר תרכבות ברום, שכן כיל טוענת שכיום חברת תרכובות ברום משלמת לחברת הברום מחיר גבוה ביחס למחירי התוצרים שלה (תרכובות ברום), ולכן היא מפסידה. זה עומד בניגוד מוחלט לתפיסה שעדיף לייצר מוצרים מורכבים (תרכבות ברום), במקום לייצא חומרי גלם.

מחירי הברום האלמנטרי עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות עקב ירידה חדה בכושר הייצור של היצרנים הסיניים, היצרנים הסינים של ברום, סובלים החל מ-2009 מהידלדלות מהירה של התמלחות במחוז שנדונג, שבו מרוכז ייצור הברום ותרכובות הברום הסיני. ירידה זו העבירה את הייצור בסין לגבול הכדאיות הכלכלית, ליציאה של יצרנים סינים מהשוק ולעלייה חדה במחירי הברום בשוק הסיני ובשוק העולמי. בתחילת אוגוסט 2014 הודיעה חברת גרייט לייקסGreat Lakes Solutions על העלאה במחירי הברום של 20 אחוז בתוקף מיידי.

שאר הפעולות שכיל מאיימת בהן כמו הכפלת כושר ייצור האשלג בספרד (שם יש לכיל בעיות לא קטנות עם הרשויות), ייצור אשלג באתיופיה, ייצור פוליסופט בבריטניה, הן על הפרק הרבה מלפני ועדת ששינסקי וכמעט ללא תלות בתוצאות וועדת ששינסקי.

בשנים האחרונות כיל התרגלה לאכול עוגות, בשנים הבאות היא תאלץ לאכול לחם. לכיל אין אפשרות ריאלית להגדיל בהיקף משמעותי את כושר ייצור האשלג והפוספט בארץ, בעיקר מכיון שהציבור אינו מוכן וד לשאת בהרס הסביבה והנוף הטבעי, ובעלויות אחרות שפרוייקטים אלו יעמיסו עליו. לדוגמה, האצת ירידת מפלס ים המלח בפרוייקט הגדלת ייצור אשלג במפעלי ים המלח, ובריאות תושבי ערד ותושבי הסביבה, והרס הנוף הטבעי בפרוייקט 'שדה בריר'. זו הסיבה שכיל פונה לארצות חוץ, לבריטניה, לספרד, ולאחרונה לאתיופיה.

באותו זמן, כיל מנסה להקטין עלויות ולסגור מפעלים שרווחיותם נמוכה. פעולות אלו הכרוכות בפיטורי עובדים בהיקף גדול יתקלו בהתנגדות של ועדי העובדים והציבור הרחב, שכן כיל תצטרך להסביר איך בעלי ומנהלי החברה נהנו, בלשון המעטה, בשנים השמנות, ואילו העובדים והציבור הם שצריכים לשאת בנטל בשנים הרזות. מה הסיבה לסגור את מפעל המגנזיום שפעל עד השנה האחרונה באיזון, ומדוע צריך לסגור את חברת תרכבות ברום.

לחברי דירקטוריון כיל צריכה להיות חוצפה תהומית ואטימות לאין שיעור להחליט על חלוקת דיבידנד של 47 מיליון דולר, (בנוסף לדיבידנדים בסך של 674.5 מיליון דולר שכבר שולמו במהלך 2014), באותה ישיבה בה דנו בסגירת מפעל המגנזיום,המאוזן מבחינת תזרימי המזומנים, אך שהפסיד חשבונאיתכ-11 מיליון מיליון דולר ב–2013.

האם יתכן שאיומים אלו של כיל, בסגירת חברת 'תרכבות ברום' וחברת 'מגנזיום ים המלח', ובעצירת השקעות בישראל אינם אלא 'קלפים" במלחמתה של כיל בועדת ששינסקי ובמדינה, שכל מטרתם היא לקיים ולבסס הטבות שכיל נהנית מהן כיום, ולנטרל את המלצות וועדת ששינסקי השניה.

על הממשלה לעמוד בפרץ כנגד השטפון המשפטי והיחצני של כיל בפרט, ולהפיק לקחים בדבר תוכניות ההפרטה שלה בכלל, בעיקר הפרטות בתחום אוצרות הטבע ו'מונופולים טבעיים'.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.