רוחות גזענות והסתה בחיפה – העיר המשותפת ליהודים וערבים

נושאים זכויות אדם, עלו ברשת ב 11.08.14 0:35

על רקע המלחמה בעזה, מנשבות בחיפה רוחות של גזענות והסתה, המרחיקות את העיר מהחזון של עיר משותפת, שוויונית ושוחרת שלום

מאת: יאלי השש

ביום חמישי האחרון (7.8.14) התקיים ברחבת בי"ס "לואי בק" כנס חירום ערבי יהודי בעקבות הארועים ובו השתתפו כ-200 איש. היוזמה לכנס עלתה לאחר שפעילות ופעילים חיפאיים מארגונים כמו "שותפות שראקה" ו"אשה לאשה" חשו כי האירוע מסמן שינוי מהותי בכללי המשחק של המרחב הציבורי בחיפה ובישראל.

"משהו רע קורה בעיר שלנו", נכתב בהזמנה לכנס, "על רקע המלחמה בעזה, מנשבות בחיפה רוחות של גזענות והסתה, המרחיקות את העיר מהחזון של עיר משותפת, שוויונית ושוחרת שלום. בשבועות האחרונים היינו עדים לשימוש באלימות, לאמירות גזעניות, להחרמת עסקים, לפיטורי עובדים על רקע עמדותיהם. ערכים דוגמת חופש הביטוי נמצאים תחת מתקפה, וישנה אווירה של היעדר לגיטימציה כלפי מי שמבקשים להשמיע ביקורת".

שהירה שלבי, פעילה פמיניסטית פוליטית, חברת סגל במרכז מנדל למנהיגות חינוכית בצפון וממארגני הכנס, סיפרה שלא הגיעה להפגנה ב-19.7 כי היתה עייפה מדי לאחר שבועיים של מחאות רצופות. "אחרי שראיתי לקראת השעה 23:00 בלילה שישנם מפגינים רבים לכודים ומכותרים על ידי מפגיני ימין יצאתי עם עלי, בן זוגי, למרכז הכרמל כדי לנסות לחלץ אנשים. הגענו מכיוון דרך הים לכבאביר, וראינו אינספור קבוצות של פעילי ימין מכוסי דגלים בכל סימטה ורחוב, מחפשים אנשים. היתה לי תחושה שאני נמצאת בפרק המשך לסרט בכיכובו של וויל סמית – I am legend, שיש מגיפה שמתפשטת באזור מסויים ואנשים הופכים למפלצות בצורה של שלד, וכל מפלצת כזו אוכלת את האנשים הרגילים. החוויה היתה של המון פחד. לאנשים היה רצח בעיניים. ביום שני, כשהיתה שביתה בחברה הערבית נסעתי להפגנה בנצרת. היו שם המון שוטרים אזרחיים ושוטרי משמר הגבול שזרקו גז מדמיע על המפגינים והשפריצו עליהם מים בעוצמה רבה, עד שכיתרו אותנו בשתי נקודות שאי אפשר היה לברוח מהם. היו המון אנשים מבוגרים, אנשים עם ילדים קטנים שלא תכננו להיקלע למצב כזה, שניסו לברוח ולא הצליחו. אבל אפילו אז לא הרגשתי את אותו פחד שהרגשתי במרכז הכרמל. זמן קצר לאחר מכן ירדתי ברחוב המוסכים בנצרת, היו שם כ-500 שוטרים וכ-300 צעירים מפגינים, כל קבוצה התפזרה לביתה בנחת, כשברור לכולם שההפגנה הסתיימה. לעומת זאת, מפגיני הימין לא הסכימו להתפזר לאחר פיזור ההפגנה. כאילו הם לא קיבלו את חוקי המשחק שבו שני צדדים מתפזרים בתום האירוע וחוזרים לשגרה. להם היתה משימה אחרת לבצע, שלא היתה קשורה למרחב של ההפגנה. בתקופה האחרונה אני לא מרשה לבת שלי להגיע למרכז הכרמל, מדריכה אותה לצמצם למינימום את שיחות הטלפון שלה בערבית כשהיא מחוץ לבית. אני פשוט מפחדת".

שותפה אחרת בארגון כנס החירום, רולה דיב, מנהלת "שותפות-שראקה", מספרת כי נפגעה בראשה מאבן שהושלכה על ידי אחד ממפגיני הימין. לאחר ההפגנה כתבה לחברתה: "אני כותבת לך לאחר שנרגעתי מההפגנה שהיתה במוצ"ש בחיפה במרכז הכרמל. זה היה אירוע טראומטי מבחינה פוליטית ובהחלט מפחיד מאוד באופן אישי… באותו לילה הבנתי שישראל שינתה פנים. האנשים מפחדים. והימין הקיצוני משתולל. השמאל, שוחרי השלום והדמוקרטיה הובסו באותו לילה. הפשיסטים ניצחו, הם ניצחו את המאבקים שניהלנו לאורך עשרות שנים למען שיוויון , כבוד וזכויות דמוקרטיות בסיסיות… על אף תחושות הייאוש והפחד המכרסמות בנפשי, ברוחי ואף בגופי הבטחתי לעצמי שאמשיך לפעול ללא לאות בכל דרך אפשרית ליצור כאן עתיד יותר שוויוני, צודק ונקי מגזענות. לא נותר לנו הרבה זמן להציל את העתיד הזה."

דוברי הכנס הדגישו ששיתוף הפעולה לו הם מצפים אינו מהסוג אותו כינה ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאווה ואחד המארגנים, שיתוף בין "סוס ורוכבו", אלא שיתוף פעולה הנובע ממחויבות עמוקה לשיוויון ולקידום חברה משותפת. במהלך הכנס נחלקו משתתפיו ל-10 קבוצות עבודה שעניינן עבודה קונקרטית מול הרשויות (עירייה ומשטרה), חינוך, תרבות עירונית, ניהול קונפליקטים ותקשורת. בכל קבוצה הנחו בשיתוף מנחה ערבי/ה ומנחה יהודי/ה. הרצינות בה לקחו המשתתפים את עבודת תכנון הפעולה העתידית ניכרה הן באופן בו התנהלו הדיונים והן בעובדה שרבים התחלקו לקבוצות על פי תחומי עיסוקם. כך למשל, סלווה נקארה, המנהלת האמנותית של תיאטרון אל מידאן, אורלי נתן, מיוזמות פסטיבל הסיפור החיפאי וזוהר אפרון, אוצרת במוזיאון העיר, היו שותפות בקבוצת הדיון שעסקה בתרבות. בקבוצת החינוך ניתן היה למצוא מורות, מורים ומנהלי בתי ספר, ואנשי חינוך בלתי פורמלי. בהתאם לכך תוך זמן קצר העלו הקבוצות הצעות קונקרטיות לפעולה. בקבוצות היה תחושה ברורה שהאחריות על החברה האזרחית מוטלת עתה על האזרחים, משום שהגזענות היום מגיעה מן הממסד.

לקריאת המאמר במלואו ב"המקום הכי חם בגיהנום"