חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כיל ממשיכים לשטות בממשלה ובציבור (מאמר שני ואחרון)

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות, כלכלה ותקציב ב 11.08.14 0:36

מבחינת כיל הטעם החשוב בקציר המלח הוא מתן אפשרות לחברה להמשיך ולפעול.  לולי הקציר הזה הסכרים היו מגיעים לסכנת קריסה ולא היה ניתן להגביה אותם יותר.  הצלת המלונות היא הסחריר (הספין) שבזכותו הענקנו לכיל מיליארדים נוספים
מאת: אמנון פורטוגלי

הטיעונים הכוזבים של כיל – הסכם קציר המלח ופרויקט החציץ בים המלח

כיל ממשיכים לשטות בממשלה ובציבור (מאמר ראשון)

כיל טוענת שלא נותנים לה לפעול כראוי ושהמדינה והציבור יורדים לחייה. בין הטענות ומסעות היח"צ והפירסום ישנה גם הטענה על שהכריחו את מפעלי ים המלח (מי"ה) לקצור את המלח כדי להציל את המלונות מהצפה. האמת היא שבלי קציר המלח הסכרים יקרסו. השתתפות המדינה היא בעצם מענק של מיליארדים לכיל מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

לכיל ומפעלי ים המלח (מי"ה) היה ויש אינטרס עצום למקד את הדיון בנזקים לבתי המלון, ולהפחית ולסלק מסדר היום את הדיון בסכנה לקריסת הסוללות. כיל הצליחה במשימה זו והדיון בנזק למלונות ולתיירות דחק והאפיל בצורה מושלמת על הדיון באפשרות ובסיכוני קריסת הסוללות. כתוצאה מכך, כיל הצליחה להציג את קציר המלח, שהיא היתה חייבת לעשותו, בכל מקרה, משיקולים תפעוליים, כויתור עצום מצידה, שהיא 'הסכימה' לשאת ב-80% מההוצאות הנדרשות לקציר המלח, בסך כ- 5.6 מיליארד שקל, בעוד שהממשלה תישא ב-20% מעלות הקציר.

העלות הכוללת של קציר המלח נאמדת, נכון לחודש אוקטובר 2010, בסכום של כ-7 מיליארד ש"ח, לפי ההערכות של החברה להגנות ים המלח, (מאזן כיל לשנת 2012, באור 24).

אדגיש, כיל לא 'התנדבה' לשאת בהוצאות קציר המלחוהיא השיגה הישגים מהותיים עקב הסכמתה לפעילות שהיא היתה מבצעת בכל מקרה. הממשלה לא היתה צריכה להתחייב לממן ולוא גם חלק מעלות קציר המלח, ולא רק מהסיבה שפעילותה של מי"ה היא שיצרה ויוצרת את הסיכון ולכן עליה לשאת בעלויות, אלא מכיון שמפעלי ים המלח היו חייבים לטפל בסוללות, ולהתחיל לקצור את המלח מסיבות תפעוליות פנימיות שלהם, ללא קשר לסכנות למלונות הסמוכים לבריכה 5.

הסיבה העיקרית לכך היא שאין יותר אפשרות כלכלית, ומתעוררות בעיות טכניות קשות להמשיך ולהגביה את הסוללות התוחמות את בריכה 5, וחייבים לעבור לקציר המלח השוקע בבריכה, כמו שעושים במפעלי האשלג APC בצד הירדני של ים המלח, המבצעים קציר מלח מזה כשלשים שנה, מטעמים תפעוליים.

מאז התחלת הפעילות בבריכה 5, בשנת 1965, עלה גובה הסוללות ומפלס התמיסות בכ- 10 מטר. אלא שהסוללות לא נבנו לעמוד בלחצים הנובעים מכך. וכך אנו מוצאים במאזן כיל לשנת 2010 כי בסוללה שמקיפה את בריכת האידוי של כיל דשנים בים המלח קיים חלחול תמלחות מהבריכה, שפגע בשכבה האוטמת את הסוללה. עקב כך נוצרו חללים בגוף הסוללה ונתגלו סדקים לאורכה. החללים ו/או הסדקים עלולים לסכן את יציבות הסוללה.  "אם הסוללה תיפרץ, עלולה החברה לאבד את התמיסות בבריכת המלח הגדולה (5 א.פ.) ובתרחיש קיצוני מאד עלולה החברה להפסיד ייצור של עד 1 מליון טון אשלג, על פני שתי שנות ייצור, המהווה כ-17% מכושר ייצור האשלג הנוכחי". לזה יש להוסיף את הנזקים הישירים והעקיפים שיגרמו מהשטפון וההצפה למתקני השאיבה ותשתיות אחרות של מי"ה מפריצת הסוללה הצפונית של בריכה 5.

עוד אנו מוצאים במאזן כיל לשנת 2010, כי "לאחר התייעצות עם מומחים בינלאומיים בתחום, נקטה ונוקטת כיל דשנים צעדי תחזוקה שונים לשמירת יציבות הסוללה ולחיזוקה ומקיימת מעקב צמוד כדי לאתר התפתחות כשלים בסוללה. כחלק מהצעדים שננקטים, מבוצע הידוק דינמי לסוללה כחלק מתוכנית הנדסית כוללת לחיזוק יציבות הסוללה וכן יבנה חציץ חדש על מנת להקטין את רמת החלחול מהסוללה למינימום האפשרי".

יש להבחין בין הגבהת הסוללה ובנית החציץ בסוללה המערבית הנמוכה, הסמוכה למלונות, ובין הבעיה הקשה והיקרה בהרבה בסוללה הצפונית, בה הפרש רום הקרקע משני עברי הסוללה מגיע לכ- 10 מ'. החציץ, שהינו קיר שיגומים חדש מפלדה בגובה של כ-30 מטר,צריך להיות מעוגן היטב בקרקע ולהתנשא למלוא גובה הסוללה, ומכאן הבעייתיות הגדולה.

שנתיים אח"כ, במאזן כיל לשנת 2012 נכתב על פרוייקט ייצוב הסוללות, כי ביצוע בניית חציץ חדש במרכז הסוללות התוחמות את בריכה 5 נמשך גם במהלך שנת 2012. מטרת הפרויקט הנה להקטין את רמת החלחול מהסוללה למינימום האפשרי. פרויקט זה כולל הגבהה של הסוללה בכמטר אחד נוסף.  בשלב ראשון בוצעו עבודות הידוק דינמי ומילוי הסוללה, כחלק מתוכנית הנדסית כוללת לחיזוק יציבות הסוללה, אשר סתמו את החללים ובשלב השני נבנה חציץ חדש על מנת להקטין את רמת החלחול מהסוללה למינימום האפשרי. היקף פרויקט החציץ מוערך בכ-470 מיליוני דולר (כ-2 מיליארד שקל) והוא כולל הגבהה של הסוללה בכ-1 מטר נוסף. הפרויקט צפוי להסתיים במהלך שנת 2014.

בעברית פשוטה, אי אפשר להמשיך ולהגביה את הסוללות, אלא בכמטר אחד נוסף, שיספיק עד שנת 2017. כיל חייבת להתחיל ב'קציר' של המלח השוקע בבריכה, משיקולים תפעוליים פנימיים, כדי להגן על בריכת האידוי 5, וכדי למנוע נזקים קטסטרופליים, ללא קשר להסכם הקציר עם המדינה.

בניגוד לזעקת ה'קוזק הנגזל' ניר גלעד, הסכם קציר המלח אינו משית על כיל עלות נוספת, להיפך, הוא נותן לה מענק נוסף הנאמד בכ- 1.4 מיליארד שקל.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.