חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המלחמה בעזה – את, אני והמלחמה המתמדת

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני ב 4.08.14 1:25

מדינת ישראל הפסידה במלחמה. ממשלת ישראל ניצחה במלחמה. איך זה אפשרי? אתם שואלים. פשוט, מפני שמטרת המלחמה של ממשלת ישראל הנוכחית היא המלחמה עצמה. המשך המלחמה ללא גבול, ללא סוף וללא תכלית מאפשר לממשלה לשלוט ולהוציא לפועל את תכניותיה האמתיות

מאת: א. קוריאל

הרבה זמן לא כתבתי כאן. העדפתי לשמור את מחשבותיי והגיגי לעצמי. הערב אני כותב כי אני עצבני. אני עצבני כי המדינה שלי הפסידה במלחמה, בלי שאפילו הכריזה על מלחמה. אני עצבני משום שיותר מ-60 (!!) חיילים נהרגו ועוד מאות נפצעו. יישובי חבל אשכול ריקים מאדם. באשדוד, באשקלון, בבאר-שבע ובסביבתם לא מסוגלים לקיים חיי שגרה. וכל זה, בשביל מה? תנועת חמאס עדיין שלטת בעזה. מנהיגיה בריאים ושלמים. הזרוע הצבאית של החמאס עומדת על רגליה ויכולה לשגר רקטות בכל עת שתחפוץ. עוד מעט ייסוגו חיילינו ממזרח הרצועה ואז מן הסתם ישוב חיל החפרים של חמאס לשגרת חפירת המנהרות.

"המלחמה המתמדת" היא הכינוי שתבע ג'ורג' אורוול בספרו המופתי "1984" לאחד מעיקרי המדיניות של השלטון העתידני. מצב המלחמה התמידי לאורך הגבולות מאפשר להסב את תשומת לבם של האזרחים/נתינים מפעולות השלטון בבית, ולגייס אותם כנגד האויב החיצוני.

שלטונו של בנימין הראשון נתניהו הולך ולובש צביון אורווליאני ככל שחולפות השנים. השקר הפך מזמן להיות אמת והבורות של רבים מחברי מפלגתו היא כוחם האמתי. ועכשיו גם אימץ לו השלטון את המלחמה המתמדת כאסטרטגיה עיקרית. אם חשבתם שהמדינה נעצרת בזמן שהתותחים רועמים, טעות מרה בידכם. בעוד חיילינו סופגים אש מרגמות על גבול הרצועה ותושבי קיבוצי הרצועה מחפשים מחסה במקומות מרוחקים, אנשיו של ראש ממשלתנו ממשיכים לפרק את המדינה צעד אחר צעד: בעיצומם של ימי המלחמה הגיע נושא כליו הראשי של רה"מ, אורי יוגב, לממשלה והניח "הצעת מחליטים" להפריט צעד צעד את כל החברות הממשלתיות. הפעם החליטו לעשות את זה בהדרגה: מכירת 25% – 49% מכל חברה בבורסה. שאר המכירה תבוא בשנים הבאות. מעניין האם חלק מהחיילים הלוחמים בעזה יודעים שהעתיד היחיד המחכה להם לאחר השחרור הוא להיות עבדי קבלן באחת מהחברות המופרטות?

הפרטת החברות היא אמנם גולת הכותרת, אבל לא הדבר היחיד, כמובן. בחיפה זומנו עובדי מרכז לחלוקת מתדון לשימוע לפני פיטורים. האנשים אינם עובדי מדינה, חלילה, אלא עובדים של עמותה פרטית, המפעילה עבור המדינה את המרכז. עכשיו הם ילכו הביתה כדי שאפשר יהיה לנדל"ן את המרכז שלהם שנמצא במיקום משובח על הכרמל, ומה שיישאר יועבר לחור נידח באזור התעשייה. כמה מכורים יגיעו למרכז החדש? כמה יוותרו וידרדרו שוב לסמים ולפשע? למי אכפת? ולה להציק עכשיו כשיש מלחמה, סליחה מבצע, בדרום ובחורינו המצוינים עומדים על משמרתם יומם וליל.

אז עכשיו התכנסו להם ראש ממשלתנו ושר ביטחוננו בקריה אשר בתל אביב והודיע למעשה שה"מבצע" יימשך לנצח. אנחנו נמשיך ללכת לעבודה, לגדל ילדים, לכרסם ציפורניים בדאגה לגורל החיילים, לרוץ למקלט/ממ"ד ולקוות לטוב. רובנו לא ייתנו את דעתם לזירה הכלכלית-חברתית ולא ישגיחו שבאותה שעה מרוקנים מתוכן את המדינה שכה יקרה לנו. אם לא נתעורר בהקדם, נגלה שאנחנו נלחמים למען מדינה שכבר איננה. מדינה שהפכה לתאגיד בע"מ, אשר נשלט בידי חבורה קטנה מאוד של אנשים עשירים מאוד, ושל פוליטיקאים המשמשים אותם.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. לקסי :

    המחצית השנייה של הניתוח הזה

    נמצאת במאמר – המשובח, כרגיל – של תמר בן יוסף "נגיד שהיה מתקיים בישראל דיון על סדר עדיפויות"

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    להיחלץ ממנהרת הזמן המעגלית בין עזה לישראל – חזון!
    אורן יפתחאל 03.08.14
    שרטוט ראשוני של חזון אפשרי שנע בין פתרון שתי המדינות לבין פתרון המדינה האחת. מתווה שנשמע אולי אוטופי כעת, אך הוא המעשי ביותר כדי לצאת מהמבוך האסוני בו אנו נמצאים מזה עשורים רבים. אין חדש תחת השמש של עזה
    http://www.haokets.org/2014/08/03/%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%97%D7%9C%D7%A5-%D7%9E%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A9/

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    http://www.blacklabor.org/?p=55069

    http://on-the-left-side.org.il/תחת-אש-סגרה-הכנסת-את-רשות-השידור.

    ואפרופו סדר עדיפויות – יש רגעים בהם נדמה שמוטב היה לסגור את כל התחנות.
    ממילא קשה לחלוץ מידע בים הברברת הפטריוטית/סלקטיבית/ היסטרית.

    לאן הגענו – יש ימים שמעוררים געגועים לקור הרוח של אריק שרון.

  4. ק. טוכולסקי :

    לציניות של ביבי אין גבול, 63 בנים הוקרבו למולך סתם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.