הצעת חוק המועצה הלאומית לחינוך אינה מצדיקה הקמת מועצה
לאחרונה הופצה טיוטת הצעת חוק המועצה הלאומית לחינוך לתגובות הציבור. הציבור התבקש להגיש הערותיו עד 5 באוגוסט 2014. השאלה היא אם נחוצה הקמת מועצה במקום ועד החינוך הקיים, כשמדובר במועצה המיועדת לתפקידי יעוץ בלבד, כמו ועד החינוך
מאת: דליה בלומנפלד
מועצה לאומית נועדה להחליף את ועד החינוך, הקיים לפי חוק חינוך ממלכתי (סעיפים 12,14). לפי חוק זה לשר הסמכות למנות מינימום 15 חברי ועד חינוך ל-4 שנים ויותר. כחברי הועד יתמנו אנשים פעילים בשדה החינוך, עובדים של משרד החינוך והתרבות …מועמדים של רשויות מקומיות, מוסדות החינוך הגבוה והסתדרות המורים השר ייוועץ בוועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק חינוך ממלכתי.
כמו במדינות רבות בהן קיים ועד חינוך או מועצה לאומית, בישראל קיים ועד חינוך. בכוונת שר החינוך לבטלו ולהקים במקומו מועצה לאומית לחינוך כגוף סטטוטורי שיתוקצב באופן ייחודי ונפרד ממשרד החינוך. הצעת החוק מסדירה את תקציבה מתוך בסיס תקציב המדינה, הסדרה שתעמיס עוד חיובים על תקציב המדינה וספק אם היא מוצדקת.
שי פירון אומר מזה שנים, במסגרת תפקידיו השונים (מנכ"ל "הכל חינוך", שר חינוך) כי מטרת הקמת מועצה היא לנתק את הקשר בין הפוליטיקה והחינוך. המועצה תורכב ממומחי חינוך עצמאיים, ענקי רוח. הם יתוו תכנית אסטרטגית לחינוך ושר החינוך יוביל את יישומה.[1]
לפי דברים אלה, שי פירון רוצה להחליף את ועד החינוך במועצה לאומית כדי להעצים את סמכויות החברים בה ולהעניק להם סמכויות ביצוע אופרטיביות. זאת בניגוד למצב היום בו קיים ועד החינוך המשמש גוף מייעץ בלבד, ושר החינוך הוא הקובע.
עיון בהצעת החוק שהופצה לאחרונה מלמד שהמועצה שתקום תשמש גוף מייעץ בלבד ללא סמכויות ביצוע. היא לא תהיה בעלת סמכויות אופרטיביות. אם הגוף שיוקם ישמש לאותה מטרה שלמענה קיים ועד החינוך, אין יתרון בהקמת מועצה לאומית לחינוך. אם אין הבדל במטרת הפעילות, אין הצדקה להחליף את הוועד במועצה. אפשר להכליל בתפקידי ועד החינוך תפקידים המנוסחים בהצעת חוק המועצה הלאומית לחינוך ולוותר על הצעת החוק הזו.
הצעת החוק מפרטת בסעיף 5 את תפקידי המועצה הלאומית:
- יעוץ לשר ולהנהלת משרד החינוך בסוגיות מדיניות מרכזיות ומהותיות בתחום החינוך.
- אישור לגבי תיקון מטרות החינוך בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי;
- יעוץ לגבי קביעת תכנית היסוד;
- יעוץ לגבי תכנית הלימודים המזכה בבגרות ממשלתית שקבע השר;
- יעוץ לגבי התכנית האסטרטגית של משרד החינוך- תכנית רב שנתית לפיה נקבעות מטרות ויעדי מערכת החינוך;
- לבחון את תפיסת החינוך של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים;
- יעוץ בנושאים אחרים, כפי שיקבע שר החינוך.
מספר סעיפים בהצעה, כמו למשל סעיפים 1 ו-6 אינם מצדיקים חקיקת חוק חדש ליישומם. אפשר לתקן את חוק חינוך ממלכתי ולהוסיף אותם לתפקידי ועד החינוך.
סעיפים 3.4 מטילים על המועצה תפקידי יעוץ בעניין תכנית היסוד ותוכניות לימוד לקבלת תעודת בגרות. זהו תפקיד פדגוגי מקצועי שאותו מקיימת המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. אם תפקיד המועצה הוא לקחת מהמזכירות הפדגוגית את תפקידיה, יש בכך כפל גופים וכפל תפקידים. הצעת החוק אינה מתייחסת להבחנה בין תפקידי המועצה לעומת תפקידי המזכירות הפדגוגית ויוצרת בכך בלבול סמכויות. ביטול כפילויות ייתר את הסעיפים הללו בהצעת החוק.
נושא נוסף בהצעת החוק הוא שיטת המינויים למועצה. אמנם במטרות הצעת החוק כתוב שהיא נועדה להבטיח את עצמאות המועצה, אבל שיטת המינויים למועצה מפקידה בידי שר החינוך את כל הסמכויות בנוגע למועצה:
השר ימנה חברים למועצה (סעיף 6א בהצעת החוק.)
השר יקבע מי יהיה יו"ר המועצה (סעיף 6ב בהצ"ח)
השר יחליף את החברים במועצה (סעיף 7 בהצ"ח)
השר יקבע את סדר היום של המועצה (סעיף 8ה בהצ"ח)
השר יקבע באילו עניינים המועצה תייעץ לו (סעיף 5 (7) בהצ"ח)
השר יקבע את תנאי התשלום לחברים (סעיף 9ב בהצ"ח)
השר רשאי לפטר חבר (סעיף 11ב בהצ"ח)
השר רשאי להשעות חבר (סעיף 12 בהצ"ח)
הסמכויות הניתנות לשר החינוך לפי הסעיפים לעיל מראים שכל החברים במועצה יהיו כפופים לשר. כך הוא בוועד החינוך וכך יהיה במועצה שתקום. כפיפות זו תקשה על החברים במועצה לעמוד נגד החלטות השר. העצמאות שעליה דיבר שר החינוך פירון אינה מתקיימת לפי שיטת המינויים בהצעת החוק. המועצה לא תהיה עצמאית. שר החינוך, שהוא הנבחר הפוליטי, ישלוט שלטון מוחלט על המועצה. כך, הקשר בין פוליטיקה וחינוך ימשיך להתקיים. לא תהיה שום הפרדה ביניהם.
הנושא השלישי בהצעת החוק הוא הרכב חברי המועצה הלאומית לחינוך. ההרכב המוצע: חבר סגל בכיר במוסד להשכלה גבוהה (בהווה או בעבר), נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, 3-5 אנשי רוח סופרים ומשוררים, 8 אנשי מדע, רוח, חינוך ותרבות מוועד החינוך. אבל לא ייכללו נציגי גופים שהיו בוועד החינוך.. (סעיף 6בהצעת החוק).
הרכב זה אינו כולל מומחים במערכת החינוך הפורמאלית ובתחומי מדיניות החינוך, פדגוגיה, תכניות לימודים. הוא אינו כולל את בעלי העניין במערכת החינוך: מורים, מנהלים, מפקחים, עובדי משרד החינוך, עובדי רשויות מקומיות, נציגי איגודים מקצועיים של המורים.
יתר על כן, הצעת החוק קובעת סייג למינוי חברים מוועד החינוך הקודם. אלה שהיו חברים בוועד החינוך מתוקף היותם מייצגים של גופים פעילים בשדה החינוך, לא יוכלו להיות חברים במועצה הלאומית לחינוך. (סעיף 6א(3) בהצ"ח). האם הצעת החוק נוצרה כדי להדיר את נציגי משרד החינוך, הרשויות המקומיות וארגוני המורים מחברות במועצה? אם מטרת הצעת החוק היא להדיר את בעלי העניין מהגוף המייעץ לשר, לא ראוי שתיהפך לחוק. הדרת הנוגעים בדבר מלשמש במועצה אינה מצדיקה חקיקת חוק.
הבעייתיות בתפקידי המועצה, שיטת המינויים המאפשרת שליטה מוחלטת של שר החינוך במועצה, תופעה שתגרום שהיועצים ייעצו לפי מה שהשר ירצה לשמוע, הרכב החברים במועצה, כל אלה אינם מצדיקים חקיקת חוק להקמת מועצה לאומית לחינוך.
———————————————————————————————————————————————————————————————-
[1]בישיבת ועדת החינוך, שנערכה ב-21 ביולי 2014 בוועדת החינוך שב וחזר פירון על רעיון זה: "בימים אלה סיימנו לכתוב את חוק המועצה הלאומית לחינוך. הצעת החוק תונח בכנסת במושב החורף הקרוב. החוק ינתק את הפוליטיקה מהחינוך. תכלית המועצה יהיה לעסוק במטרות החינוך, מעקב אחר התכנית האסטרטגית, לטפל בתכנית הליבה. היא תורכב מאנשי מעלה. זהו גוף שייתן עוצמה מוסרית ויפריד בין החינוך לפוליטיקה. הצ"ח מועצה לאומית זכתה תמיד להתנגדות שרי החינוך מתוך חשש למעט את כוח השר. אני עושה ההיפך. המועצה תיתן לי גב."
בכתבה בדה-מרקר מאפריל 2013 חוזר פירון על עניין ההפרדה בין החינוך לפוליטיקה. הכותרת מתייחסת לכך: "פירון: לא נקצץ בשעות הוראה ולא נפטר מורים; אקים מועצת חינוך שלא תהיה תלויה בפוליטיקאים".
תגיות: ארגון המורים, דוח דוברת, הכל-חינוך, הסתדרות-המורים, ועד החינוך, ועדת דוברת, מועצה לאומית לחינוך, מערכת החינוך, משרד-החינוך, שי-פירון