חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

השידור הציבורי, היום שבו הוחלט לפרק את הרשות ולהקים תאגיד

נושאים חדשות, פוליטי ב 31.07.14 3:28

ביום ג' – 29 ביולי 2014 – חוקקה הכנסת חוק שלפיו תבוטל רשות השידור וכל עובדיה יפוטרו. על חורבותיה יוקם תאגיד שידור. להלן לקט ממה שנכתב בעיתונים
ליקט: יעקב לקס

 

מפרוטוקול מליאת הכנסת:
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:

אז אנחנו נעבור, אם כן, לקריאה שלישית, כמו שציינתי, כולל לוח התיקונים, כולל נוסח חדש, כולל ההסתייגות שהתקבלה, שמספרה 83, קריאה שלישית: חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014. מי בעד? מי נגד? נא להצביע? הסתייגות לסעיף 83, אכן.

הצבעה מס' 44
בעד החוק – 45
נגד – 11
נמנעים – 1
חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014, נתקבל.

לקט מהעיתונות המקוונת:

דה-מרקר
הכנסת אישרה את חוק רשות השידור: "היום השידור הציבורי מפסיק לקחת – ומתחיל לתת"
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לסגירת רשות השידור ברוב של 45 מול 11 מתנגדים ונמנע אחד ■ ח"כ כבל: "לא יום שמח, כי עובדים מאבדים את עבודתם, אבל זהו יום של תקווה לשידור הציבורי" ■ במסגרת ההצעה, אגרת הטלוויזיה תבוטל ממרץ 2015
מאת: נתי טוקר29.07.2014 – 20:18

49 שנה אחרי שנחקק חוק רשות השידור, מליאת הכנסת אישרה בשעה זו בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לסגירת רשות השידור, ולהקמת גוף חדש לשידור ציבורי, שיכלול את ערוץ 1, ערוץ ילדים וערוץ בערבית. כ-1,500 עובדי רשות השידור יפוטרו עם תנאי פרישה נדיבים, ולפחות כ-180 עובדים יעבר לעבוד בגוף החדש. במסגרת הצעת החוק, אגרת הטלוויזיה תבוטל ממרץ 2015.

ההצעה אושרה בהתאם להמלצות הוועדה בראשות איש התקשורת רם לנדס, לאחר שנחתם היום הסכם סופי עם ההסתדרות, שכולל שישה עמודים. החוק אושר בתמיכה של 45 חברי כנסת, 11 התנגדו ונמנע אחד.
"היום אנחנו מתקנים את המעוות ומחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו. השידור הציבורי מפסיק לקחת ומתחיל לתת", אמר ארדן במליאה. "עם ישראל יקבל בקרוב תמורה ללא אגרה. החוק הזה והדרך שבה הוא נחקק, הם עוד הוכחה לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית".

ח"כ נחמן שי מסר כי "הקרב על החוק נכשל, אבל האתגר עוד לפנינו; להבטיח כי בישראל יתקיים שידור ציבורי עצמאי ורלוונטי, שידור שישקף את הלכי הרוח ואת מיגון האוכלוסייה במדינת ישראל. אמשיך להילחם למען מטרות אלה".

בעוד חברי הכנסת עיסואיי פריג', ניצן הורביץ ואחרים הודיעו במליאה כי יתמכו בחוק, למרות הביקורת כלפיהם, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), אילן גילאון (מר"צ), דב חנין (חדש), וישראל אייכלר (יהדות התורה) הודיעו כי יתנגדו לחוק.

יחימוביץ' הביעה התנגדות חריפה בנאומה לחוק. "חוק השידור הציבורי רע נואל ומזיק. לשבור להרוס נורא קל. לבנות מחדש מאוד קשה. אני מתקשה לראות אחרי ההרס והמחיקה בנייה מחדש. יש הרבה דברים לא מושלמים שצריכים לתקן, אבל לסגור? שר אוצר ישב בכלא, סגרתם את משרד האוצר? איך הפגמים הם עילה למחיקה? אי אפשר לעבור על סדר היום על סגירת מקום עבודה של 1,800 עובדים".

יחימוביץ' שאלה במליאה "מה היינו אומרים אם נוחי דנדקר היה עושה דבר כזה, או יצחק תשובה היה עושה דבר כזה, או אם ההנהלה הבינלאומית של קומברס היתה מקבלת החלטה לפטר את כל העובדים ולקחת עובדים חדשים. זה קו פרשת מים. זה הרס של כל מה שאנחנו מכירם ביחסי עבודה. לא היינו מוחלים על כזה דבר בשום מקום בשוק פרטי, והמדינה עושה את זה? זו הדוגמה ליחסי העבודה בישראל? כמובן שאצביע נגד החוק. יש עובדים ברשות שרוצים שאצביע בעד, אני חולקת עליהם".

יחימוביץ' עבדה בעבר ברשות השידור ולאחר מכן עברה לטלוויזיה המסחרית. "יש לי אפשרות להשוות בין לחצים של פוליטיקאים מימין ומשמאל ברשות השידור, לבין בעלי הון שהם מפרסמים ושיש להם השפעה בערוצים המסחריים. אני באמת אני לא יודעת להגיד למי יש יותר כוח. לפעמים כוחו של ההון הרבה יותר מצמית מכוחו של השלטון".

ח"כ איתן כבל (העבודה) שהיה מעורב בניסוח הצעת החוק והגישור שלו בין האוצר וההסתדרות, אמר בדיון כי "זהו יום גדול. לא יום שמח, כי עובדים מאבדים את מקום עבודתם, אבל זהו יום של תקווה שאולי ימיו הטובים של השידור הציבורי יחזרו".

דברי הסיכום בדיון נאמרו על ידי ח"כ קארין אלהרר, שעמדה בראש הוועדה שגיבשה אתה החוק. "היתה כאן מטרה אחת ויחידה לייצר פה שידור ציבורי חדשני, במקום בו השידור הציבורי איבד מהרלוונטיות שלו לציבור הרחב. החוק נועד לשפר, לא להרוס ולא לחסל אלא לבנות משהו חדש. היו באמת הרבה רפורמות. אני ספרתי 14. כולן לא צלחו או סתם העלו אבק במדפים והמצב לא רק נישאר כשהיה, אלא הלך והחמיר", אמרה אלהרר.

בנוגע לעובדים אמרה אלהרר כי "יש מינימום קבלה של 25% שיעברו מרשות השידור לתאגיד החדש. המטרה הייתה ליצור משהו חדש עם אתוס חדש ולא לעשות עוד מאותו דבר".

ראש אגף התקציבים: "השגנו שליטה מלאה על תאגיד השידור"
אמיר לוי: "השליטה לא עשויה לפגוע בעצמאות הגוף החדש. הדרג הפקידותי יקבל החלטות מקצועיות" ■ ההסתדרות תמשיך להילחם להגדלת מכסת העובדים שיעברו מהרשות הישנה לגוף החדש ■ הסכמי פרישה נדיבים לעובדים: כ-920 אלף שקל לכל עובד
מאת: נתי טוקר  30.07.201413:00

Ynet
אושר חוק השידור הציבורי, האגרה תבוטל
חוק השידור הציבורי עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ברוב של 45 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד. לפיכך תיסגר רשות השידור במתכונתה הנוכחית ותפתח מחדש במרס 2015. אגרת הטלוויזיה תבוטל. השר ארדן: "מגיע לעם שידור ציבורי איכותי". תגובת רשות השידור לא התקבלה
רן בוקר פורסם:  29.07.14

גלובס
אושרה הצעת החוק ההיסטורית: רשות השידור תוחלף בחדשה
עפ"י החוק, 1,700 עובדי רשות השידור יפוטרו, וכ-190 מהם לכל הפחות ייקלטו בגוף השידור הציבורי החדש ■ העובדים שיפרשו יזכו בפיצוי של כמיליון שקל לעובד ■ אגרת הטלוויזיה תבוטל ■ האישור מהווה הישג לשר התקשורת גלעד ארדן
לי-אור אברבך  29/07/2014 , 20:16

ישראל היום
היסטוריה: רשות השידור תיסגר במארס 2015
הכנסת אישרה את חוק השידור הציבורי החדש • האגרה תבוטל והחינוכית תיסגר • 1,700 עובדי הרשות יפוטרו, וכל אחד יקבל פיצוי של כמיליון שקלים בממוצע
מאת זאב קליין פורסם ב- 30.07.2014 01:53

News1
אושר סופית חוק השידור הציבורי
שר התקשורת ארדן: "היום אנחנו מתקנים את המעוות. מחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו. השידור הציבורי מפסיק לקחת ומתחיל לתת"
ח"כ כבל: "זהו יום מלא תקווה למשהו אחר שאולי ימים טובים בשידור הציבורי יחזרו"
מאת עידן יוסף

כלכליסט
החלטה היסטורית: הכנסת אישרה את החוק לסגירת רשות השידור וביטול אגרת הטלוויזיה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק השידור הציבורי ברוב של 45 ח"כים שתמכו בו מול 11 שהתנגדו. ח"כ אחד נמנע. במסגרת התהליך להקמת תאגיד שידור חדש יפוטרו מרבית עובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית. עלות פרישתם תעמוד על כ-1.3 מיליארד שקל
אופיר דור   29.07.14, 20:17

הארץ
החלטה היסטורית || הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש
החוק התקבל היום ברוב של 45 חברי כנסת. הרשות תיסגר במתכונתה הנוכחית ובמקומה יוקם תאגיד שידור חדש עד סוף מארס 2015. אגרת הטלוויזיה תבוטל
גילי איזיקוביץ  29.07.2014  20:34

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

11 תגובות

  1. עמית :

    לפני 8 שנים ישראל נכנסה למלחמת לבנון.
    עם הכניסה התברר כי הצבא סובל ממחסור באימונים וטעויות קונספטואליות.
    שר הביטחון דאז (עמיר פרץ) לא סגר את הצבא, הוא הוביל אותו למסע תיקונים.
    את התוצאות של מסע התיקונים ההוא אנחנו רואים עכשיו.
    אנחנו רואים הרבה יותר מוכנות, הרבה יותר אימונים, הרבה יותר כושר.
    אנחנו רואים עכשיו מה קורה כאשר מחליטים לשנות קונספציה ושר אזרחי מחליט בניגוד לדעתם של גנרלים.
    כיפת ברזל היא לא החלטה בודדת, היא תוצאה של שינוי והחלטה שטילים על העורף הם איום אסטרטגי.
    טילים על העורף הם דבר שצה"ל צריך למצוא לו פתרון.
    ההחלטה הייתה לעבור ממדיניות התקפית למדיניות מתגוננת.

    איך כל זה קשור לרשות השידור? פשוט מאוד תתארו לכם מה היה קורה אילו היו מחליטים לפרק את צה"ל.
    מדינת ישראל לא מצליחה להקים מערכת הסעה תת-קרקעית בתל אביב.
    סלילת כביש בישראל יותר יקרה מאשר באירופה למרות שאיכותו נמוכה בהרבה.
    מערכות שלמות בתחומי הבריאות וההשכלה סובלות מהזנחה וחוסר תפקוד.
    אז דווקא בתחום השידור הציבורי יש אנשים שחושבים שהם יכולים לבנות מערכת חדשה, מערכת יותר טובה?
    עד היום לא ראיתי שום בסיס למחשבה הזאת וחברי כנסת כמו איתן כבל וניצן הורביץ שתומכים במהלך הזה לא מתחילים להבין איזו שטות הם עושים.
    אני מזכיר ח"כים מהאופוזיציה משום שמהם אני מצפה להרבה יותר, הרבה יותר הגיון.

  2. דליה :

    מיהם 11 חברי הכנסת שהתנגדו? האם מישהו יודע?

  3. דליה :

    התנהלות הגורמים הפוליטיים בעניין הצ"ח רשות השידור משקפת את הכרסום ביסודות הדמוקרטיה הישראלית:
    1. הוקמה ועדה מיוחדת בניגוד לנהלי הכנסת הרגילים. הצעת החוק הייתה צריכה להידון בוועדת הכלכלה, כפי שהיה נהוג בעבר. באופן אלים, הוחלט לעקוף את הוועדה. במקומה הוקמה ועדה מיוחדת שתתקיים רק למען קידום הצעת חוק רשות השידור. האם עבור כל חוק תוקם ועדה? האם חוקי להקים ועדה רק עבור חוק אחד?
    2. הרשות המבצעת כופה רצונה על הכנסת הריבונית.נציג הרשות המבצעת כפה את רצונו בישיבות הוועדה המיוחדת. (היו ח"כים ששיבחו את השר על נחישותו. נראה לי שבדמוקרטיה הם אינם מבינים). הרשות המבצעת משתלטת על הרשות המחוקקת ומשתמשת בה כבובה וכלי לקידום מטרותיה. אין הפרדת רשויות. הכנסת אינה הריבון באמת, אלא השר המבצע המשתמש בכוחו ומשתלט עליהם.
    3. אין דיון ציבורי בשל המלחמה. משך הדיונים בוועדה היה קצר ומרתוני. הדחיפות בדיונים משקפת את כוח הכפייה של המעוניינים לשנות. לא נותר זמן לדיון ציבורי. העובדה שהחוק נחקק בימי מלחמה מלמד שכאשר התותחים רועמים, יש גורמים שמקדמים את האינטרסים שלהם בלי להתחשב במצב הכללי.
    4. מהפכה היא דיקטטורה ולא דמוקרטיה. חקיקת הצעת החוק והפיכתה לחוק היא מהפכה, רבולוציה ולא אבולוציה. זו התנהלות אלימה הנוגדת דמוקרטיה.

  4. ק. טוכולסקי :

    11 הצדיקים:
    אילן גלאון, ישראל אייכלר, סתיו שפיר, דב חנין, מיכל בירן, שלי חיחמוביץ, זהבה גלאון, מרב מיכאלי, תמר זנדברג, יחיאל בר, נחמן שי

  5. דליה :

    טוכולסקי
    אם אתה יודע מי המתנגדים, אולי אתה גם יודע מי היו התומכים ומי נמנע?

  6. אמא קוראז' והסולידריות :

    ראוי להזכיר שוב את פניית הנהלת אומ"ץ

    אריה אבנרי, יו"ר הנהלת אומ"ץ פונה במכתב להלן אל יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן, בבקשה לכנס את הוועדה ולבחון הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק אם מינוי ועדת לנדס היה תקין ותבחן את ההשלכות הצפויות מהמלצותיה ומתוכניתו של שר התקשורת בעניין רשות השידור.

    המכתב מונה שורה של התנהלויות תמוהות שחשד חריף של אי חוקיות עולה מהן.
    הרשימה ארוכה.
    http://www.blacklabor.org/?p=54672

    כמו כן חשוב להדגיש שחקיקת הבליץ, בוועדה שהוקמה אד-הוק וניתנה כפרס לח"כ טרייהמיש עתיד, מריחה רע, במקרה הטוב.

    אבל אין חדש תחת השמש.
    כמו במקרים דומים, שיטת ההפרד ומשול, ושיטת השוחד עבדו כאן כדי לפרק את הסולידריות של העובדים.
    הכוונה ברורה – פירוק העבודה המאורגנת. המטרה הזו מוצהרת לאורך כל הדרך.

    לא במקרה מצהיר ראש אגף התקציבים: "השגנו שליטה מלאה על תאגיד השידור".

    והיתה גם הזדמנות לבדוק מה נשאר פה מהשמאל – ובכן, אם היה כזה, נוכחנו שהוא קיים בחלומות שלנו ולא במציאות.

  7. דויד סנדובסקי :

    מפלגת העבודה אובדת דרך -משחקת לידי נתניהו.

    רק 5 חכ"י-ה"עבודה"-התנגדו לחוק.
    10 תמכו-בראשם בוג'י
    הדברים אומרים דרשני.
    בוג'י תומך נאמן של נתניהו בהשתלשלות "צוק-איתן – אין לו שום אמירה.
    חומר למחשבה.

  8. לקסי :

    מפלגת העבודה, כמה התנגדו כמה תמכו?

    לפי ק. טוכולסקי – תגובית 4 – ששה ח"כ מהעבודה התנגדו לחוק:
    1. סתיו שפיר, 2. מיכל בירן, 3. שלי יחימוביץ', 4. מרב מיכאלי, 5. יחיאל בר, 6. נחמן שי
    כלומר שתשעת הנותרים תמכו או נעדרו או אולי הנמנע היחיד הוא מהעבודה.
    מי יודע מי בדיוק?
    כנראה שאיתן כבל תמך בחוק, מה עם האחרים?

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תחת אש סגרה הכנסת את רשות השידור

    http://on-the-left-side.org.il/תחת-אש-סגרה-הכנסת-את-רשות-השידור

  10. מיכאל לינדנבאום :

    תזכורת תחת אש ומצב מלחמה מתמשך חיסלו בעיקר את מדינת הרווחה

    תזכורת תחת אש ומצב מלחמה מתמשך חיסלו בעיקר את מדינת הרווחה.
    תמיד כשדיברנו על ההפרטות המטורפות,על הטייקונים שנולדו מהבזיזה הגדולה,על העברת כל הכח הכלכלי והפוליטי לאוליגרכיה,היתה תמיד תשובת מחץ לאלופי ההפרטה מהשמאל ושלום עכשיו.
    צריך להילחם למען השלום.
    עכשיו ההדמנות של רעם התותחים נוצלה לחיסול העצמאות והעבודה המאורגנת ברשות השידור.

  11. דויד סנדובסקי :

    ממשלה נואלת-מוליכה להרס.

    קו ישר עובר בין "צוק-איתן" לחיסול רשות-השידוד .
    זה חלק מהקורוזיה של ישראל ע"י ממשלתה.
    מדינת ישראל כיום- עדר תועה ללא רועה וגם ללא רועה חליפי – מדובר בטרגדיה.
    לבן ההסטוריון כדאי להתעמק בגורלן של 5 הריבונויות והמעין – ריבונויות בהסטוריה הארוכה של עם ישראל.מדובר בטעויות איסטרטגיות של כשלים בהבנת המציאות מול המעצמות ההסטוריות:אשור, בבל,יוון,ופעמיים רומי.
    עם עקומת לימוד אפסית חוזרים תמיד לאותם מצבים וחבל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.