מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
בלדה לאם שכולה שהיא עובדת קבלן
דני זמיר קרא את הידיעה אודות מודעות האבל שפירסם בנק ישראל ובהן: "נגידת בנק ישראל, הנהלת הבנק ועובדיו משתתפים בצערה של לקץ' מלקו (עובדת קבלן) במות בנה סמ"ר משה ז"ל שנהרג במבצע "צוק איתן". קרא וכתב "משהו שקדח בי"
משהו שקדח בי
אני עובדת קבלן
שחורה
בבנק המדינה
ששלחה
את בני
למות להגנתה
ולהגנתי
ולהגנת הגברות והאדונים
שאצלם אני מנקה
כי זה מה שאני
עובדת קבלן
שחורה.
וביום מותו בקרב
של בני,
וביום ההלוויה,
ובימי השבעה,
יצקצקו הגברות והאדונים
בלשונם
ויאמרו:-
אכן זה נורא.
הנופל הוא בנה
של עובדת קבלן
שחורה.
מסכנה.
גם כך היא ענייה.
ועכשיו זה.
ויגידו לי:-
בנך גיבור.
אשרי הוריו,
שזכו.
ואחר כך ייפרדו
ממני,
וייכנסו,
למכונית המנהלים
החדישה,
וירשמו
באיי פד אייר
שרכשו
בקוסטה בראבה
בחופשה האחרונה
אימייל קצר
ומלא רגישות:-
אבוי זה נורא.
נהרג בנה
של עובדת קבלן
שחורה.
דני זמיר
נערך על ידי לקסיתגיות: בנק-ישראל, עובדי קבלן בניקיון, צהל, צוק איתן
קישור קבוע
4 תגובות
30 ביולי, 2014 בשעה 8:57
האם אפשר לשתף בפייסבוק?
?
30 ביולי, 2014 בשעה 9:00
פייסבוק
https://www.facebook.com/BlackLabor/photos/a.226080510771925.54685.125076720872305/749187951794509/?type=1&theater
30 ביולי, 2014 בשעה 10:58
טובלים ושרץ בידם.
הסיפור הוא סיפור הצביעות הישראלית.
אליטות מנוכרות שהמילים "סולידריות-חברתית" מפחידות אותן-כי כדי שיתקיים "צדק-חלוקתי"-הן-צריכות לקבל הרבה פחות תמורות ומשאבים.
31 ביולי, 2014 בשעה 0:44
למה בכלל צריך לציין את תפקידו של ההורה השכול? איך זה שייך לשכול?
במקרה הזה הצרימה היא קשה.