חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מלחמת המנהרות בעזה 2014 – היכן מסתתר הגרעין האופטימי?

נושאים דעות, פוליטי ב 24.07.14 0:02

עם קצת שכל, מוסר ונחישות – אולי עוד נוכיח שהמזה"ת איננו גרוע מהאירופים

מאת: נטע חוצן

ביום ב' בערב 21.7.14 הגענו הביתה ועל מסך המחשב מסר מהאקר בשם מוחמד. אני רציתי לשמור אותו. השותף שלי העדיף לאתחל את המחשב. בדיעבד התברר שהמסר הגיע מפרצה באתר ירושלמי שפתוח אצלי תמיד. ברצוני לתאר במילים את מה שאני רואה בו: על רקע אדום לוהט – בחלק העליון של העמוד, תזכורת (כנראה למי ששכח או הכחיש) – ארבע תמונות זוועה מאושוויץ. מתחת – בתמצית, קריאה לכל העולם להילחם ביהודים הברברים כנקמה על הזוועה הזאת, והבטחה להמשיך ולתקוף את המחשבים הישראלים עד ש- שימו לב: "עד שנעלים את ישראל מהאינטרנט". איזו אנחת רווחה. רק מהאינטרנט. (במקרה לגמרי שמעתי באותו היום את המנהלת הארצית של ממר"י, מספרת על מסמך פנימי של החמאס שהגיע לידיהם ובו הנחיות לפעולה ברשת. בערבית – לפנות אל הרגש. אל הנמענים המערביים לפנות בגישה רציונאלית. לדוגמה – להציג את הישראלים כנאצים).

נכנסתי לדילמה. מצד אחד אוסטאז מוחמד מכיר בשואה? זהו סוג של התקדמות לעומת המסע הבלתי נלאה להכחשת השואה שמתנהל בעולם הערבי (קבוצת אינטלקטואלים ערבים שיצאו נגד כנס בנידון שהיה אמור להתקיים בלבנון לפני שנים מספר, הצליחה למנוע את קיומו בלבנון והכנס- התקיים בירדן. בראבו). מצד שני, אין להקדים את השמחה. לפי המסר של אוסטאז מוחמד לא ברור בכלל שהיהודים הם הקרבנות המוצגים בתמונות ולא מבצעי הפשע בכבודם ובעצמם.

מעת לעת, בהקשרים שונים ומשונים, שבה ומתעוררת בי התדהמה מול תופעה בלתי נתפסת – במהלך 31 שנים הצליחו האירופאים לסדר לעצמם שתי מלחמות, שהתמשכו נטו 10 שנים, וכילו עשרות מיליונים רק באירופה, לא כולל הפצועים, הנכים והפליטים. (גם לא כולל את תולדות המהפכה הרוסית ואת מלחמת האזרחים בספרד שאותה הגדיר קצטניק: "החזרה הגנרלית של אושוויץ"). הקשר אחד כזה צף והתעורר בכנס של מחנכים יהודים וערבים שהתקיים במלון נוטרדם בירושלים לכבוד כינוס וועידת מדריד באוקטובר 1991.

בשלב מסוים התיישב לידי מישהו שהציג עצמו כפלסטיני תושב ירושלים שמלמד אנגלית באחד מבתי הספר במזרח העיר. אחרי מספר משפטי נימוס הוא ביקש לשאול אותי שאלה שמציקה לו. הוא הסביר לי שהוא מתעניין מאוד בהיסטוריה היהודית ושקרא עליה הרבה ספרים ושיש משהו שהוא לא מבין: "איך קרה שנאלצתם לברוח מאירופה ולהגיע למזרח התיכון הבלתי מפותח, הרי באירופה הרבה יותר טוב לחיות. מה אתם עשיתם שם לאירופאים שהתנהגו כלפיכם בצורה אכזרית כל כך?". אחרי התלבטות קצרה החלטתי לסיים את השיחה בנימוס ככל שאפשר. מצאתי תירוץ ונפרדנו לשלום.

אתם מבינים את זה? עשרות מיליונים – נשים זקנים וטף הפכו קרבן להתקף טירוף מבהיל ושיטתי, והמורה ההוא חושב שזהו בדיוק העניין – שהכול התחיל מהיהודים. הוא הרי שייך לאינטליגנציה וקרא הרבה ספרים על ההיסטוריה היהודית (חלק מהם מוכרים לי).

אז איך אפשר שלא להשתגע? איך אפשר שלא להתייאש? בדרכנו הביתה, דקות מספר לפני שנחשפנו למסר מאוסטאז מוחמד, שמענו על הוויכוח סביב החלטת השר פירון להפוך את לימודי הערבית בתיכון מחובה לרשות, ואני פלטתי – "לפעמים עדיף לא לדעת".

ואם כך, האם מסתתר בכל זאת באיזשהו מקום זרע של אופטימיות?איפה הוא מסתתר ולמה אסור בשום אופן להרוג אותו? ומהן בינתיים המלצות עשה/לא תעשה? לא לעצום עיניים. לא לתרץ בכל מחיר אידיאולוגיות רצחניות (מאבק לחירות, ייאוש כלכלי). לא להניח באופן מגלומני יהיר שהכול תלוי אך ורק בנו. לא להציג פתרונות פשטניים מעוררי אי אמון. להציג את האתגרים ואת הקשיים. להיות מוכנים להיאבק בחלאות פשיסטיות ולשתף פעולה עם כל מי שאיננו כזה. להיזהר מצדקנות וטהרנות ולא להתעקש על הקטנת המחנה, אלא להיפך – להרחיב אותו. כי בלי בסיס של כוח פוליטי, נישאר רק עם כאבי בטן.

מה עוד? על כך אינשאללה במאמר נפרד.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

5 תגובות

  1. נטע. :

    הדברים הבאים הם בבחינת הימור על ראשי
    ובכל זאת = עד שלא יתברר מה קרה בביה"ס של אונרא ש"ישראל הפגיזה כחלק קבוע בתסריט המבצעים של צה"ל", אני לא קונה את הסיפור.
    עזה יושבת כולה על מנהרות שחלקן מנהרות תופת.
    היא חרושה במשגרים ובטילים.

    ועל כל אלה – היא מנוהלת ע"י אנשים בעלי "רצון טוב שמוכח חדשות לבקרים", חסידי אומות עולם ממש.

    הם לא יורים חלילה טילים על אוכלוסיה אזרחית, כדברי משעל אתמול: "הירי הוא לעבר מתנחלים", ככה בנאום לכל העולם ואשתו.

    חלק מלוחמי החמאס מתחילים להסגיר את עצמם. המצור האווירי על ישראל התגלה כקצר מועד.
    ותמונת ניצחון – אין?
    אז תהיה.

    כבר היו לפני ימים אירועים שגבו הרבה יותר קרבנות בנפש והעולם עוד לא משתוולל מספיק.

    כל האמור לעיל אינו יכול לפסול באופן פסקני מקור צה"לי. אבל הצהלות בעזה עדיין מוקדמות.

    ובתנאים האלה, בדיוק בתנאים האלה אנחנו נדרשים לחפש מתחת לאדמה פתרונות. לא לספר לעצמנו שהכל קלי קלות ורק הנתניהו הזה מקלקל הכל (הוא מזיק מספיק אין צורך להלביש עליו יותר מממה שמגיע לו).

  2. רובה שתלוי על הקיר במערכה הראשונה :

    יורה במערכה הראשונה של ההצגה השניה

    וכך הלאה והלאה והלאה.
    תמונת ה"נצחון" של המערכה האחרונה היא תמונת הפתיחה של המערכה שתבוא אחריה.

    האוכלוסיה – סטטיסטים.
    האו"ם – תפאורה.
    השחקנים – רעולי פנים – נראים ואינם נראים.
    האביזרים – טילים.
    צה"ל – שחקני משנה.

    שיגור טילים מתוך או סמוך לגדר מתקן האו"ם מיצר את הדילמה הבלתי אפשרית ואת הטרגדיה שכתובה מראש בכותרת המחזה.
    אתמול – בפעם הרביעית, אותו תסריט אותה הצגה.

    תמונת סטטיסטים הרוגים.

    ישראל איננה כותבת את התסריט ואיננה מביימת את המחזה.
    גם היא סטטיסטית במובן מסוים.
    במובן מסוים כי היא מנהלת שנים מדיניות שמוסברת היטב במאמר שמנחם לוריא כנראה לא פתח לקרוא.
    http://www.blacklabor.org/?p=55004
    תגובה 9 משתמש אנונימי (לא מזוהה) :
    23 ביולי, 2014 בשעה 23:33

    מנחם ב- 67 ישראל החמיצה הזדמנות לקבוע את הכללים.
    ההזדמנות הזו הוגשה לה על מגש, אפילו כמה מגשים, אבל התורכים הצעירים החליטו "לשמור על עמימות מדינית" וזה המצב עד היום – מנסים להרוויח מעמימות מדינית בלי לשים לב שכולם כבר לא שם.
    "הענקנו לחמאס זכות וטו…"
    http://www.blacklabor.org/?p=2384 "

  3. לקסי :

    אקטואליה

    ברברה טוכמן הועלתה באוב של כותבי הפרקים הנוכחחיים במצעד האיוולת.
    החרמת הפתח שגלגלה אלינו את חמאס, החרמת חמאס שאולי תגלגל אלינו את אל-קאעידה או את הדרוישים של עיראק סוריה.
    שהרי הפנקס פתוח והדברים נרשמים בטילים כאן ובאוקראינה.
    סדנא דארעא וגו'

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לקסי – מצעד האיוולת אכן צועד, בכל המזרח התיכון ואנחנו לא יכולים לספר לעצמנו שאנחנו היחידים במצעד.

    חמאס דווקא התחזק בעקבות הסכם אוסלו, וכאן יש בהחלט מקום לציין תרומה חשובה של תאומו הישראלי.
    הצרה היא שנסיונות להבהיר לחברי ממשלת רבין ש"הכלבים הנובחים" עלולים דווקא לעצור את השיירה נפלו בדרך כלל על אזניים ערלות.

  5. רובה שתלוי על הקיר במערכה ראשונה :

    כדי לסבר את האוזן.

    בתקופת פריצת אוסלו עבדנו עם בתי ספר מאילת עד כרמיאל ומיד כשפורסם ההסכם הוצאנו ערכה מיוחדת שנשאה פרי + השתלמות מיוחדת למורים מבתי הספר האלה (הם ויתרו על ארוחת צהריים כדי להמשיך את המפגש עם דר מנחם קליין).
    בנוסף קיימנו השתלמויות נקודתיות לפי הזמנה ושם נחשפנו לתופעות מבהילות.

    לדוגמה השתלמות שנכחו בה:
    – אחראית ההשתלמות שהפכה את עצמה מן התחלה לנילון שקוף.
    – הרוב הדומם.
    – מתנחבלת חצופה ועזת מצח (שלא להשתמש בביטוי אחר שהולך עם "מצח").
    – ומורה ערביה מבוהלת.

    בהתחלה עוד ניסינו לעבוד בשיטה שלנו שלקחה בחשבון מה שצריך לקחת בחשבון.
    אבל המתנחבלת ההסטרית לא הסתירה את כוונתה למנוע מאיתנו לנהל דיון שקול ומסודר.

    במקום שהאחראית תציע לה לעזוב את המקום, היא שתקה.
    המורה הערביה ברחה בבכי.
    ואני עברתי לתכנית ג' ד' חזיתית מול המתנחבלת, משהו שנזקקנו לו קודם לעיתים נדירות מאוד.

    בסופו של דבר היא "הוכנעה". קראנו למורה הערביה לחזור והיא סרבה.
    ואחר כך קיבלנו מכתב תודה מהמארגנת. מצחיק נורא.

    לאור מה שראינו סביבנו פנינו לשר החינוך ממרץ (קבוצה של מחנכים יהודים וערבים) ונענינו בתשובה פורמילסטית ריקה.האיש, מה אנחנו יודעים, כבר הביא את השלום.

    הסיפור הזה חוזר על עצמו. חלקים גדולים ממה שקרוי כאן שמאל או מחנה השלום לא מבדילים בין עם לבין אספסוף מוסת.

    הפיינשמעקרים האלה כמובן לא לוקחים עכשיו חלק מאורגן בעזרה לצי שצריך עזרה.
    הם אפילו לא מסוגלים לעשות מה שעושה הימין המאורגן.

    כי זה מה שקורה כאן – ימין מאורגן היטב – יש.
    שמאל מאורגן היטב שבתוך עמו הוא יושב – אין.

    לעומת זאת מקיים השמאל משטרת מחשבות דקדקנית ששלפה ציפורניה בתקופת הבחירות ואני מאחלת שלום לטוכולסקי בעקבות תגובתו 37 http://www.blacklabor.org/?p=55007#comments

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.