חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

צים ומנית הזהב של הממשלה (חלק א)

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 2.07.14 2:12

הדרישה ממדינת ישראל לוותר על מניית הזהב בצים הנה חלק ממהלך "תספורת"  מתוכנן היטב שהחל עם רכישתה של החברה בידי משפחת עופר

מאת אמנון פורטוגלי

אחת מהדמויות בספרו של ג'וזף הלר מילכוד 22 היא קולונל קרגיל, שהתפרסם ביכולתו להרוס גם את התאגיד המצליח ביותר. משולם ריקליס, יתכן ומוכר לחלק מהקוראים, שיכלל את השיטה כדי להעשיר את עצמו.

ריקליס פיתח את הטכניקה לרכישת חברות עתירות נכסים או מזומנים, ולהעבירן בתוך כמה שנים לפשיטות רגל עם חובות עצומים, כאשר נושיהן נשארו לרוב בידיים כמעט ריקות. לדוגמה באוגוסט 2001 פנה לבית משפט לפשיטות רגל תאגיד הקמעונאית הקנדי דיילקס (DYLEX) שאותה רכש ריקליס עם מזומנים בשווי 8 מיליון דולר. החברה הגיעה לבית משפט עם חובות של 50 מיליון דולר. נושיה קיבלו החזר של 18 סנט לדולר.

 

בבסיסו דבר הטכניקה די פשוטה:

  • רכישת מניות בתאגיד והשתלטות עליו באמצעות הלוואות אישיות (כפי שדנקנר השלט על אי.די.בי.). חשוב להדגיש שלא מדובר רק בבעלות מלאה, אלא בבעלות חלקית המאפשרת שליטה אפקטיבית מלאה.
  • גיוס הון ובעיקר הלוואות לתאגיד מהבנקים ובעיקר מהציבור דרך קרנות הפנסיה והגמל,
  • בזיזת התאגיד בעיסקאות בעלי עניין בהם הרווח של בעלי השליטה וההפסד של התאגיד (כולל הציבור המחזיק בחלק נכבד ממניות התאגיד) ושל בעלי האג"ח שהלוו את הכסף.
  • העברת נכסי התאגיד לבעלי השליטה או למקורבים במחירי מינימום,
  • רכישת נכסים פרטיים של בעלי השליטה ע"י התאגיד במחירי מכסימום,
  • ולבסוף הבאת התאגיד לפשיטת רגל כאשר בעלי השליטה, או מקורבים להם, או אנשי קש רוכשים את פעילותו מכונס הנכסים במחירי סוף העונה.

 

תהליכים דומים מתרחשים בישראל. לפני למעלה מעשר שנים הביאה קבוצת פלד-גבעוני בהנהגת טל יגרמן את מפעל פויכטוונגר לפשיטת רגל לאחר שרוקנו את קופת החברה. לפני מספר שנים הביא צביקה בירנבאום את תאגיד פולגת לפירוק וזרק את 300 עובדיה לחסדי הביטוח הלאומי לאחר שהוציא ממנה, באישור בתי המשפט, דיבידנד עצום של כ-34 מיליון דולר, מלוא השקעתו הראשונית, תוך שהוא מרוקן כמעט לחלוטין את קופתה ומותיר אותה עם הון עצמי מינימלי.

עכשיו משפחת עופר 'עושה לכולם בית-ספר' דומה בתאגיד צים, בהיקף של מיליארדים.  צים, הנמצאת בבעלות החברה לישראל, בשליטת משפחת עופר, נמצאת בתקופה האחרונה בכותרות מסיבות שונות, שהמכנה המשותף להן הוא כסף בהיקפי עתק. צים מנסה להשיג הסדר חובות הכרוך במחיקת מאות מיליוני דולרים ודורשת מהממשלה לוותר על מנית הזהב שבידי הממשלה.

 

מנא מנא תקל ופרסין

אחרי חמש שנים של ניהול קלוקל המלווה בתשלומי עתק לבעלי השליטה בצים הגיע זמן הפרעון. בעלי המניות ובעיקר אלו שהלוו לתאגיד (בעלי אגרות החוב של צים) כספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים, נאלצים להכיר בהפסדים ולוותר (מחיקה – 'תספורת') על חלק ניכר מערכו בספרים של החוב של צים אליהם.

 

יש מספר דרכים לביצוע התספורת, אציין חלק מהן.

האפשרות הפשוטה והקיצונית – מוחקים בספרים של המלווים ושל התאגיד הלווה את החוב. במקרים קיצוניים עד קרוב למלוא החוב.

דרך אחרת היא החלפת אגרות החוב הקיימות של התאגיד המבקש את הסדר החוב, באגרות חוב חדשות שלו, בהיקף נמוך יותר. נאמר על כל אגרת חוב קיימת לפרעון בעוד שנה, בערך פדיון של 1000 שקלים, מקבלים אג"ח חדשה שתפרע בעוד שנה בערך פדיון של 700 שקלים, באותה ריבית או בריבית שונה.

דרך אחרת, שאינה מחייבת הפחתת החוב בספרים, היא המרת אגרות החוב לפרעון בעוד שנה בערך פדיון של 1000 שקלים, לאגרות חוב לפרעון בעוד 10 שנים באותו ערך פדיון של 1000 שקלים, ובאותם תנאי ריבית.  הערך הכלכלי של אגרת החוב החדשה ל-10 שנים נמוך בהרבה מערכה הרשום של אגרת החוב הישנה (בהתעלם מהעובדה שבהנתן מצבו העגום של התאגיד המבקש את הסדרי החוב כמו צים, ערכה הריאלי יכול להיות קרוב לאפס).

דרך נוספת היא המרת אגרות חוב למניות של התאגיד, שערכן מחושב תיאורטית כאילו הסדר החוב מתבצע. הערך של המניות יהייה בדרך כלל נמוך מהערך הרשום (הנומינלי) של אגרת החוב. כאן יש בעייה נוספת והיא שהמחזיק באגרת החוב הישנה לא בהכרח מעוניין ולעיתים אסור לו להחזיק במניות. הסכנה היא שהוא ימהר להיפטר מהמניות שהוא יקבל במסגרת הסדר החוב בהזדמנות הראשונה, תוך שהוא מוריד את מחירן ומגדיל בכך את היקף התספורת.

 

מי שהרוויח, והרוויח הרבה בשנים אלו הם בעלי השליטה בצים ובחברת האם שלה, החברה לישראל. אלי ציפורי ועמירם ברקת כתבו בגלובס מאמר "הקריסה של צים, הרווחים של משפחת עופר"  המבוסס על תחקיר של  דרור דביר. דוח של ד"ר זאב רותםמחברת רותם אסטרטגיות מאשר כי בעוד שצים הפסידה סכומי עתק, היא העבירה יותר ממיליארד דולר לכיסי בעלי השליטה. דביר טוען שהפתרון הטוב לצים הוא פשיטת רגל מסודרת.

 

הסדר החוב הנוכחי בצים, שאושר על ידי בעלי המניות של החברה לישראל, מבוסס על התממשות תחזית די אופטימית של הנהלת צים לשנים הבאות. אלא שאותה הנהלה נכשלה כישלון חרוץ בחיזוי התוצאות לחמש השנים שחלפו (2009–2013).

לפני חמש שנים כבר חזתה צים גירעון תזרימי של מיליארד דולר וניפקה תוכנית הבראה אופטימית. התחזיות האופטימיות האלו לא התממשו, להיפך, הביצועים של צים בחמש השנים האחרונות היו נמוכים משמעותית מהתחזיות שסיפקה הנהלת צים עם תוכנית ההבראה של שנת 2009, וצים נקלעה למשבר חמור עוד יותר.

הפערים העצומים בין התחזיות מאז, שהתבררו בדיעבד כאופטימיות, לבין תוצאות החלשות בפועל מעלים סימני שאלה ביחס ליכולת החיזוי של הנהלת צים, שגם הסדר החוב הנוכחי מבוסס עליה במידה רבה.

ב־2009 צים העריכה כי היא צפויה להיקלע לגירעון תזרימי של כמיליארד דולר תוך שהיא מפנה אז אצבע מאשימה לקריסה בהיקפי הסחר העולמי ולהשלכותיה על ענף ההובלה הימית. במסגרת תוכנית ההבראה ניפקה צים תחזית לתקופה של ארבע וחצי שנים (מאמצע 2009 עד 2013) שלא עמדה במבחן המציאות.

בתום 2013 הכנסות צים עבור תקופה זו היו נמוכות ב־2 מיליארד דולר מהתחזית ובמקום רווח תפעולי מצטבר של 580 מיליון דולר נרשם הפסד תפעולי כולל של 816 מיליון דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, זה שהיה אמור לשרת את החוב לנושים של צים, הסתכם ב־284 מיליון דולר בלבד לעומת תחזית למיליארד דולר.

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

8 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    ככה זה עם כל הפרטה-בזיזת הציבור

    ככה זה עם כל הפרטה,בזיזת הציבור והרס העבודה המאורגנת ומדינת הרווחה.

  2. לקסי :

    שיטת השקשוקה

    https://www.google.com/search?q=שיטת+השקשוקה
    עכשו התור של הנאכלים…
    כִּתבו לרוש הממשלה שאסור לו לותר על מניית הזהב.
    אולי יתעשתו שם בממשלה ויחרימו את החברה מידי הגזלנים בחזרה לידי הציבור.
    זאת תוך הרמת כל מסכי הגזל, לאורך שנות הבעלות של חברות האחים עופר בחברה, והשבת הגזל לבעלים האמיתיים, הציבור.

  3. דליה :

    לקסי
    הממשלה לא רוצה לוותר על מנית הזהב. וכמו שכותב אמנון, כדאי שהממשלה תלמד משוויץ ותחזיר את הבעלות של צים לידיה. הבעיה היא שהממשלה הזו היא מפריטנית עד היסוד. יחד עם זאת, יש מקום לתקווה. את נת"ע בתל-אביב הלאימו. אולי יעשו זאת גם לגבי צים.

  4. שלומי :

    יש להלאים מיד את החברה לישראל כי זו הדרך היחידה למי בעל התנהגות בריונית לא אנושית של פחדן ויורד מהמדינה כמו עידן עופר אשר אביו מתהפך בקברו ברואתו את מעשין הנזולים והמושחתים של בנו

  5. דליה :

    תיאור ההתרחשות המשפטית מהיום:http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3635125,00.htm

  6. לקסי :

    מגע מידאס של בית המשפט

    ההתנגדות של המדינה היא לא לאחוזי מכירה וכיו"ב.
    ההתנגדות של המדינה היא להצגת מניית זהב ככלי ריק שלמדינה אין בו כל שליטה.
    קבלת הפסיקה הזו במחוזי תל אביב היא השמטת היכולת של המדינה למנוע מכירה לזרים של נכסים איסטרטגיים שהופרטו.
    זה אינו מאבק על צים אלא על העיקרון.
    פסק הדין של המחוזי המכפיף את הממשלה בעניין הזה לפסיקה הוא פסק דין מידאס שהופך (מניית) זהב לאפר.

  7. מנחם לוריא :

    להבנתי נט"ע איננה מודל להלאמה בטח שלא להלאמה רצויה. נוצר,במקרה הזה.סבך משפטי שלפיו: אין קבוצה אחרת שיכולה להיכנס לנעליה של הקבוצה שכשלה בהרמת הפרויקט,ומנגד: לפי ההסכם המשפטי המדינה,ובעיקר עירית ת"א,יאלצו לכסות הפסדים של הזכיין עד ואם וכאשר יתעשת וירים את הפרוייקט.

    יוצא איפה שנוצר מצב שעדיף ל"הלאים" את הפרויקט,ובהזדמנות הזו לתת אותו לידי מקורבים חסרי ידע וניסיון.

    וזה דפקטו מה שקרה.

    היום נט"ע היא חברת ניהול בבעלות ממשלת ישראל שמעסיקה מנהלים (רובם ככולם מקורבים ו/או בעלי קישרי הון שלטון),ואת העבודה בפועל,מתכנון ועד לביצוע,עושים קבלני משנה בסקטור הפרטי.

    אם אינני טועה גם מבקר המדינה כבר העיר שהפרויקט הזה שותה תקציבים בלתי מרוסנים ורכבת אין.

    מניית הזהב איננה מפיקה רווחים עבור אוצר המדינה. היא כלי,ריק מתוכן, שמאפשר לממשלה,כנציגת הציבור, לומר מילה אחרונה במקרה של מכירה. למ"י יש,גם,מניית זהב בבזק זה לא הפריע לחלוב את החברה במודלים שאמנון ציין במאמרו דלעיל.

    באל על המדינה ויתרה על מניית זהב,וגם בהפרטת נמל אילת.

    גם אם משפטית יכריכו את צים לחיות עם מניית הזהב של מ"י זה לא יעזור להליך העושק של החברה.

    לגבי הלאמה: הלאמה והפרטה הם שני צידיו של אותו מטבע.וזה מטבע העובר לסוחר. זאת אומרת: ממשלת הבביזם הישראלית גם אם,וכאשר,תלאים,בלית ברירה,את צים,למשל,זה לא ישנה את העובדה שהחברה תיזנח לידיה של "היד הנעלמה" כשהבעלים (מ"י) יושבים על הגדר ועושים מאומה.

    אם מדברים על הלאמה של נכסים ציבוריים זה צריך להיות נטוע עמוק באידיאל כלכלי וחברתי אחר,ןשונה בתכלית השנוי מזה של ממשלות ישראל בארבעת העשרים האחרונים – ואני לא רואה כיצד האידיאל הנדרש עושה נפשות בא"י פלסתינה.

    מנחם

  8. מיכאל לינדנבאום :

    מאז המהפך הניאו-ליבראלי של 1977 הציבור רק מפסיד

    משטר ההפרטה השולט 40 שנה בקירוב,עושה "כמיטב יכולתו" ,להשמיד את כל המבנה של מדינת הרווחה המפא"יניקית שנבנתה ב-שלושים השנה בין 1947 ל1977 .
    יש לנו גיהינום חברתי,אנחנו נשלטים על ידי טייקונים שנולדו מההפרטות מאז 1977 ,ובכל כיוון שמסתכלים המצב גרוע ומבשר את חורבן החברה והמדינה.
    הירידה הההולכת ומתגברת של האינטליגנציה,מסמנת בבירור את תחילת הסוף.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.