מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
עמרם מצנע, פעל להוספת סייעות מקצועיות בגני ילדים
הפיתרון לבעיית הצפיפות והנטל על אנשי הצוות בגני הילדים העירוניים צריך להיות תוספת כוח-אדם מקצועי ואיכותי, ולא פתרונות זמניים וקצרי-טווח כמו הפעלת בנות-שרות לאומי. נייר עמדה שנלח ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת מטעם התארגנות הסייעות הארצית ועמותת "כולנו משפחה"
לכבוד
ח"כ עמרם מצנע
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
א.נ.
1. בשנת 2012 החלה המדינה להעניק חינוך חינם לילדים בגילאי 3 (להלן: "ילדים") כחלק מיישום דו”ח טרכטנברג. המהלך הכניס ילדים רבים לתוך מסגרת חינוכית המפוקחת ע"י משרד החינוך ופטר את הוריהם משכר לימוד, ואנו מברכים על כך. אלא שהתקנים לא הותאמו כיאות לצרכיהם של ילדים כה קטנים, הצעירים שבהם בני שנתיים ושמונה חודשים.
2. מאז ועד היום, התנאים בגנים פוגעים בטובתם וברווחתם של הילדים. כיתות צפופות של 35 ילדים המטופלים ע"י גננת וסייעת בלבד אינן יכולות לענות על צרכים כה רבים של ילדים בגיל כה רך, החל מסיוע בפעולות בסיסיות דרך מענה לצרכיהם הרגשיים (תשומת לב, הרגעה ומגע), וכלה בלמידה וחינוך. זאת בעוד שהיחס הרצוי לגילאי 3-4 הוא 8 ילדים לכל איש חינוך, כפי שקבע דו"ח "סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות", דו"ח של הוועדה המייעצת למשרד התמ"ת בראשותה של פרופ' מרים רוזנטל מינואר 2009 (להלן: "מסמך הסטנדרטים").
3. חשוב להבין שהצפיפות בגנים המתוארת כאן גורמת לקשיים רבים הנוכחים בכל רגע נתון, והנטל המוטל על צוות הגן עצום. למשל, העובדה שכ-50% מהילדים בני ה-3 עדיין לא שולטים לגמרי על צרכיהם מעמיסה רגשית על הילדים ומכבידה מאוד את עבודת הצוות. במצב הקיים כיום צוות הגן קורס תחת העומס ועסוק כל היום בכיבוי שרפות במקום בחינוך.
פתרון מיידי – הוספת איש צוות מקצועי
4. לנוכח המצוקות המתוארות אנו קוראים להוספת סייעת מקצועית לכיתות בהן מעל ל-20 בני 3ובהגברת ההכשרה לצוות. רק חינוך איכותי, עם יחס נכון בין פעוט למטפל, והכשרה מקצועית של הצוות יאפשרו מענה הולם לצרכיהם החברתיים והרגשיים של הילדים ויתרמו:
- להתפתחות תקינה של הילדים.
- להישגים אקדמיים טובים יותר בבגרותם.
- לשיפור יכולות התקשורת בקרב ילדים.
- להפחתת בעיות התנהגות.
- לשיפור היכולת של אנשי הצוות לתקשר באופן אישי עם הילדים, להגיב ולתמוך בהם.
- להגברת תחושת שביעות הרצון בקרב אנשי הצוות מסביבת העבודה שלהם.
5. הצורך בהוספת איש צוות מקצועי ומיומן מגובה במחקרים. במאמר שכתבה הגב' נעה לאור "מדיניות חברתית בגיל הרך: מנגנונים להבטחת איכות חינוך-טיפול במסגרות לגיל הרך בישראל", נקבע (ההדגשות אינן במקור):
קיים קשר חזק בין הכשרה ותמיכה בצוות – כולל תנאי העסקה הולמים –לאיכות שירות חינוך וטיפול. במיוחד נמצא שצוות שיש לו השכלה פורמאלית הכוללת התמחות בגיל הרך הוא חם יותר, תומך ורגיש באינטראקציות עם הילדים. […] גורם נוסף שנמצא משפיע על אינטראקציות חיוביות הוא הכשרת המטפלת וההדרכה שהיא מקבלת במהלך עבודתה.נמצא שמטפלות משכילות יותר ו/או בעלות הכשרה מעמיקה בתחום ההתפתחות והחינוך בגיל הרך והמקבלות הדרכה in service מספקות סביבה עשירה, מותאמת ורגישה יותר עבור הילדים. בתנאים אלו המטפלות נמצאו חמות, תגובתיות ותומכות יותר כלפי הילדים. נצפו פחות הגבלות ואיסורים על פעילות הילדים והילדים נראו פחות אפאטיים ופחות לחוצים.
הוספת בת שירות – לא הפתרון
6. קריאות הזעקה שעלו מהורים בשטח ופתרונות חלקיים שמומשו ברשויות המקומיות הביאו גם את משרד החינוך להכיר בצדקת הדרישה לסייעת נוספת. בעקבות זאת הכריז שר החינוך על הכנסת בנות שירות לאומי למצבת כח האדם בגני-עיריה בגנים בהם מעל ל-20 ילדים בני 3. אולם על אף הכוונות הטובות, יש להתנגד לפתרון זה בשל היותו פתרון חלקי ובעייתי ביותר שמונע משיקולי חסכון תקציבי ושגם היכולת ליישמו מוטלת בספק.
פתרון חלקי ובעייתי
7. החינוך בגיל הרך מחייב ידע והתמקצעות, ממש כשם שכל מקצוע מחייב, ואף יותר מכך. ההכשרה המינימלית שמשרד החינוך מעביר את בנות השירות, המסתכמת בפחות משבוע לפני תחילת שנת הלימודים, הינה בבחינת זילות של מקצוע החינוך ושל חשיבות החינוך בגיל הרך.
8. ילדינו מקבלים מתנדבת עם מינימום הכשרה ואפס ניסיון. בנות השירות הלאומי בהגדרתן אינן נשארות במערכת החינוך, אלא עוזבות לאחר שנה בסיום שירותן. במצב זה אין לבנות השירות ניסיון מעשי המפצה על הכשרה לא מספקת.
9. בנות השירות הינן מתנדבות שאינן מחוייבות לעבודתן בגנים ביחסי עובד-מעביד. הכנסתן למערכת יוצרת ביזור נוסף של בעלי התפקידים בגן, ביזור שרק מכביד על עבודתו של צוות הגן. בניגוד לסייעות, בנות השירות אינן מחויבות לבצע עבודות פיזיות בגן, כגון ניקיון, סיוע בשירותים, החלפת בגדים לילדים מצטאים וכו'.
10. הכנסת בנות השירות למערכת תוסיף פגיעה חמורה במעמדן הירוד ממילא של הסייעות. נציגות התארגנות הסייעות הארצית, אשר עובדות בגנים מיישובים רבים ושונים בכל רחבי הארץ, מקבלות פניות רבות מגנים שבהם כבר צוותו בנות שירות לאומי. הדיווחים מעידים על קשיים רבים העולים משילובן של בנות השירות, הן בשל מעמדן הארעי והן בשל חוסר הכשרתן.
11. לא בכדי נקבע מפורשות במסמך הסטנדרטים (הערה 5 בעמ' 33), כי: "אין להכליל מתנדבים, לרבות בנות שירות לאומי, במצבת כח האדם".
12. כבוד יו"ר ועדת החינוך מודע אף הוא לבעייתיות שבשיבוץ בנות שירות לאומי בגנים, ובדיון שהתקיים בוועדת החינוך ביום 20.1.14 בנושא הוספת סייעת שנייה בגני טרום טרום חובה, קבע כי: "הפטנט של בנות שירות לאומי הוא זמני בלבד ובטח שלא יכול להחשב ולהימשך כפתרון קבוע לבעיה".
13. אנו מסכימים עם עמדת כבוד היו"ר וחוששים כי הפתרון הזמני הנ"ל יהפוך לקבוע, במיוחד בעקבות כוונות משרד החינוך להמשיך וליישמו עד לשנת 2016.
פתרון שאינו בר-יישום
14. הוספת התקנים של בנות שירות במערכת איננה ערובה לאיוש התקנים הללו. איוש התקנים מבוסס אך ורק על מידת ההיענות של בנות השירות להתנדב לתפקיד זה. אם לא תתנדבנה מספיק בנות שירות, או אם מתנדבות תעזובנה במהלך השנה, כיתות רבות תיוותרנה ללא התיגבור הנדרש בכוח האדם.
15. הנתונים מהשנה החולפת (2013-4) מדגישים שלא ניתן ליישם פתרון זה. התקן הראשוני של משרד החינוך נקבע ל-1000 בנות שירות, אך בשל היעדר היענות מוחלט, נאלץ המשרד להורידו ל-500 בלבד. אך אפילו את התקן המצומצם של 500 בנות שירות לא הצליח משרד החינוך למלא, וכ-350 בנות שירות בלבד נוספו לגנים בשנה החולפת.
16. נתוני ההתנדבות עד כה לשנה הבאה (2014-15) מלמדים אף הם על אי-ישימות הפתרון. על פי מידע שנמסר לנו מהאגף לשירות לאומי במשרד החינוך, כשלושה חודשים לפני פתיחת שנה"לאוישו עד כה כ-500 בנות שירות בלבד, מתוך תקן של 1200 – פחות ממחצית.
פתרון המונע אך ורק משיקולי חסכון תקציבי
17. החלטתו של משרד החינוך להכניס את בנות השירות למערכת החינוך, למרות הבעיות הרבות שנסקרו, מלמדת שהחלטה זו נעשתה ממניעים כלכליים ולא מקצועיים: עלות העסקתה השנתית של בת שירות הינה 28,000 ש"ח לעומת העלות של סייעת: 110,000 ש"ח. אך החסכון התקציבי הזה אינו מצדיק את החסרונות הרבים של בנות השירות.
18. העלות הכוללת של הוספת סייעת מקצועית בכל 1600 הגנים בהם מעל ל-20 ילדים בני שלוש הינה בסה"כ כ-170 מיליון ש"ח בלבד. בניכוי הסכום שכבר הוקצב לאיוש בנות השירות,התקציב החסר הוא כ-130 מיליון ש"ח בלבד, פחות משלוש עשיריות האחוז מתקציב משרד החינוך כולו.
19. אל לנו להתפשר ולהתפתות לפתרונות זולים שיעלו לנו ביוקר בטווח הארוך. על פי כל המחקרים, השקעה בגיל הרך (5-0) הינה חיונית, משרתת את טובת החברה כולה, ובסופו של דבר אף מניבה תשואות עצומות לכל המשק.
כך פרופ' פרנק אוברקלייד (Oberklaid), מהמומחים המובילים בעולם בתחום התפתחות הילד, קובע שחמש השנים הראשונות בחייו של ילד הן השנים הקריטיות והמשפיעות ביותר בעיצוב אישיות עתידו. בכוחן לקבוע אם יתעצב למבוגר בריא בנפשו, מתפקד ומועיל לעצמו ולחברה או שיהפוך לנטל על החברה בשל בעיות פיזיות ונפשיות, עוני, ואלימות. מחקר עומק שביצע מצא שהשקעה בגיל הרך מניבה תשואה של 1290%.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3626965,00.html
סיכום והמלצות
20. זו השנה השנייה מאז יישום המלצות טרכטנברג שהתנאים בגני הטרום-טרום חובה אינם הולמים ואינם אפשריים – לא לילדים ולא לצוות החינוכי. הצפיפות בגנים פוגעת ברווחת הילדים, בהתפתחותם התקינה ובעתידם. הפתרון שמצא לכך משרד החינוך – הוספת בת שירות – מנוגד להמלצות המקצועיות שבדו"ח "סטנדרטים למסגרות חינוכיות" ואיננו הולם את הצרכים הקיימים בגנים לאיש צוות מקצועי, מוסמך ומוכשר. יתרה מזו, משרד החינוך איננו מצליח ליישם את הפתרון הבעייתי הזה, ולמעלה ממחצית מ-1200 התקנים שהוקצבו לא אוישו, 3 חודשים לפני פתיחת שנת הלימודים.
21. לאור כל האמור לעיל, יש להוסיף תקן לסייעת שנייה בשכר ראוי והוגן ע"י משרד החינוך בכל כיתה ברחבי הארץ שבה יש מעל ל-20 ילדים בגילאי 3. על הסייעת לעבור הכשרה בקורס ייעודי, שיעניק לה את מכלול הידע הדרוש לתפקיד, בכדי לאפשר את התפתחותם התקינה של ילדינו בגיל הרך. בשל שיבוצן של בנות השירות בחלק מהגנים, הרי שלגבי שנת הלימודים הבאה חובה להוסיף למצער סייעת נוספת בכל אותם גנים בהן לא תשרתנה בנות שירות (מתוך 1,600 הגנים). התוספת התקציבית הנדרשת לביצוע זאת היא כמאה מיליון ש"ח בלבד – סכום זעום יחסית לתקציב החינוך אשר יתרום רבות הן לבני ה-3 והן לצוות המקצועי.
בכבוד רב,
עו"ד עינב גוטרמן, יו"ר עמותת כולנו משפחה
יניב הילבוך, ראש צוות חינוך
עו"ד נטע לוי, עמותת איתך-מעכי המלווה את התארגנות הסייעות הארצית
תגיות: איתך-מעכי, גני-ילדים, ועדת-טרכטנברג, חינוך-חינם, כולנו-משפחה, סייעות, עמרם-מצנע, שרות-לאומי
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
29 ביוני, 2014 בשעה 10:44
מי שמדבר על שיפור האיכות, שר החינוך, צריך לדאוג שסייעות יעברו הכשרה ויהיו מקצועיות. לא יתכן להכניס סייעות המשמשות שמרטפיות. בנות שירות לאומי ללא הכשרה הן כאלה.