חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

תגובות אחרונות

אומרים לנו שיש מס אחר

צומת ההכרעה של ציפי לבני

נושאים פוליטי, פוליטי-רון ב 15.06.14 0:19

כאשר ישקע האבק מהמרוץ ההזוי לנשיאות המדינה, לא יהיה מנוס מהתמודדות עם הסיטואציה המדינית, שהיא עדיין בלב קיומנו כאן. האירועים הביטחוניים האחרונים, ובראשם החשש לחטיפת הנערים מגוש עציון, מעלה שוב לראש התודעה הציבורית את עוצמת נפיצות אזורנו ואת חוסר התוחלת בהקפאת השיחות הבילטרליות עם הפלסטינים
מאת: רון שביט

המקור: ויקיפדיה

המקור: ויקיפדיה

הנושא המדיני מאיים מזה זמן על שלמות קואליציית 2013 ובדינמיקה הזו משמשת השרה ציפי לבני שחקנית מרכזית. המפתח לעתידה של הממשלה ה-33 נמצא בשלב הזה בידיה ופחות בידי השותפות הבכירות – יש עתיד והבית היהודי; פוליטיקה הרי אינה רק משחק אריתמטי, אלא גם ובעיקר משחק פסיכולוגי.

ציפי לבני התייצבה לבחירות האחרונות בעמדת חולשה: היא הודחה מהנהגת קדימה על ידי שאול מופז, לאחר שהידרדרה בסקרים מדחי אל דחי. למרות זאת היא הימרה על המותג "ציפי לבני" וביכרה דרך פוליטית עצמאית העונה לשם חסר שאר רוח – "התנועה". מפלגה זו הניחה את מלוא יהבה על חתירה להסדר מדיני וגרפה 6 מנדטים, כאשר היא מותירה מאחור את קדימה עם שני מנדטים בלבד. לבני, חבולה מקדנציה אופוזיציונית ארוכה, הייתה הראשונה שקפצה על עגלת ממשלת נתניהו עם הישג בלתי מבוטל: קבלת האחריות על ניהול השיחות המדיניות עם הפלסטינים.

ב-30 ביולי 2013 נשמה לבני לרווחה כאשר לתפקידה נוצק אכן תוכן ממשי. לאחר שנים של קיפאון מדיני נפתחו שיחות שלום עם הרשות הפלסטינית ובראש השולחן הישראלי התיישבה אחר כבוד שרת המשפטים חדורה אופטימיות. לבני היטיבה את כסאה בתחושה כי ממשה את הבטחותיה לבוחר. המציאות כידוע טפחה על פניה ועל פנינו במהרה.

לאורך המו"מ ניכר היה כי המנוע הישראלי האמתי מאחוריו הוא ראש הממשלה. נתניהו אמנם קיים את התהליך, אך לא קדמו משמעותית ובנקודה מסוימת אף בחר לבלמו בנימוק של הקמתה של ממשלת האחדות הפלסטינית. קצה החוט לפתרון אזורי נשמט ביוזמת ישראל ולבני מצדה איבדה את הבסיס האידאולוגי שבנתה במו ידיה לישיבתה בממשלה.

שותפי הקואליציה האחרים יושבים בינתיים בחיבוק ידיים על אף הצהרותיהם. נפתלי בנט שבע רצון מעצירת המו"מ, שמשמעותה גם הקפאת המאבק הפנימי נגדו בבית היהודי. יאיר לפיד מנגד אינו מאושר מעצירת התהליך, אך אינו שש לשבור את הכלים כעת. מלכתחילה הוא לא הציב את הנושא המדיני בראש האג'נדה שלו ובחירות אינן נוחות לו כעת בשל מעמדו הציבורי המופחת.

מכאן עולה, כי נקודת המשבר הזו היא בראש ובראשונה שעתה הפוליטית המשמעותית של ציפי לבני. ככל שינקוף הזמן ללא תזוזה מדינית כלשהי כך תהיה שותפותה בממשלה מביכה ונטולת לגיטימציה. במגדל הקלפים עליו בנויה הקואליציה, הקלפים של התנועה יכולים למוטט את המבנה השברירי באחת. פרישתה של לבני תותיר את לפיד במצב בלתי אפשרי: כיצד יישאר בממשלת ימין סרבנית, כאשר מרבית בוחריו מצויים במרחב המרכז-שמאל? התפטרותו בעקבות לבני נראית אפוא בלתי נמנעת.

לבני מבינה את העוצמה הזמנית שניתנה בידיה, אך הדילמות האופפות אותה רבות. הראשונה נוגעת למידת האלקטביליות של מפלגתה הקיקיונית בבחירות חדשות. שרת המשפטים מבינה זאת היטב ועל כן היא נוטה להאזין לרחשי הלב של שותפה עמיר פרץ, אשר מתאווה לחזור למפלגת האם שלו – העבודה – או לפחות לחבור אליה בדרך זו או אחרת. לפני אקט הפרישה מהממשלה, שאין ממנו דרך חזרה, תחשב לבני היטב את ההיתכנות לרשימה משותפת עם מפלגת העבודה הכוללת "שריונים" עבורה ועבור נציגי מפלגתה.

אך כאן לא מסתיימות ההתלבטויות. המרוץ לנשיאות סימן אמנם שותפות בין לבני להרצוג, אך בה בעת הוא גם שרטט ברית אפשרית מחודשת בין החרדים לליכוד. פרישת יש עתיד והתנועה יכולה לפי תרחיש זה להובילם לאופוזיציה, כאשר את כסאותיהם יחליפו נציגי ש"ס, יהדות התורה וקדימה בראשות מופז. ספק רב אם לבני ולפיד מוכנים לשהות באופוזיציה תקופת דגירה כה ארוכה. האפשרות כי מפלגתה של לבני תתפלג וחלק מחברי הכנסת יישארו חברים בקואליציה, מוסיפים נדבך נוסף על דאגותיה של שרת המשפטים.

נותרה גם השאלה מה תהיה עילת הפרישה מהממשלה? אמנם לבני הציבה את המגעים להסדר מדיני כתנאי מרכזי, אך היא מלכדה עצמה בתמיכתה בעמדת הממשלה הרשמית, כי לא ניתן לקיים מו"מ עם הממשלה הפלסטינית החדשה. מה תעשה אפוא כדי לבדל עצמה? ובכן, לבני ניסתה זה לא מכבר "למרוד" ולהיפגש עם אבו מאזן על אפו וחמתו של ראש הממשלה. נתניהו ששקל את פיטורי לבני כבש את חרון אפו והסתפק באזהרה, בחסות איומי לפיד לפרישה. לא ניתן לחשוד בראש הממשלה שאינו מבין את משחק הדומינו המונח לפניו.

ההיסטוריה הפוליטית הישראלית מהתלת בנו לא פעם. במציאות הנוכחית היא העניקה את מפתח הקואליציה דווקא בידי השותפה הקטנה ביותר. המפתח הזה מסוגל לנעול את דלתות הקואליציה הנוכחית, אך לא ברור האם ביכולתו לפתוח עבור ציפי לבני שערים פוליטיים חדשים.

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

6 תגובות

  1. שמרית מ. :

    מפוצלת, מפוצלת

    מפלגת התנועה היא 6 מפלגות כממספר חברי הכנסת שלה. מפלגות המרכז נכשלות בזו אחר זו.

  2. ל רפי :

    בשעת ההכרעה של ליבני לא התרחש דבר מאז הצטרפה לממשלה.

    ליבני לא תביא מכירה פומבית של ההתישבות באיו"ש ולא לנסיגה חדצדדית ולא לשום פריצת דרך אחרת.
    היא כבר מזמן מכרה את עצמה לשטן (מולך השלום והדמים), ואין לה שום תחמושת נוספת.
    ליבני יכולה רק לפרוש מהממשלה, לגרום לכניסת החרדים אליה ולהפוך עצמה לבלתי רלוונטית לחלוטין ובעליל.
    להערכתי יעדיף נתניהו ללכת לבחירות אם תהיה לו בעיית משילות בקואליציה צרה, ולשנות את המפה הפוליטית (אם יעשה זאת בשכל). בבחירות כלליות ילמו גם ליבני וגם מופז מהמפה הפוליטית, ולאחריהן יוכל המערך להחליף שוב את היו"ר שלו באימפוטנט אחר, ובלבד שידע לדבר הרבה ולא לעניין.
    בינתיים הרצוג עוד לא עשה שום דבר מועיל לטובת בוחריו, בתחום המדיני גם לא יעשה. עומדת בפניו אותה ברירה שעמדה בפני יחימוביץ' ולא נוצלה גם על ידה: להצטרף לממשלה, להקפיא את חלום המזרח התיכון החדש של פרס, ולהתרכז בעשייה חברתית. אם יצליח בכך יוכל אולי לבנות את עצמו מחדש.
    אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, ובכל זאת אסתכן: לא תההיה תזוזה מדינית, גם אם יהיה תרגיל סימוא-עיניים חדש של חידוש מו"מ כזה או אחר.
    מחמוד עבאס לא יוכל לקדם דבר במשותף עם חמאס, והוא גם לא יכול או רוצה להסתכן ולקדם עניינים לבדו, משום שיש ויהיה לכך מחיר.
    מתווה אוסלו מת.
    גבולות 67' אינם גבולות ביטחון.
    איש לא יפנה באיו"ש עשרות אלפי אזרחים ישראלים.
    ירושלים לא תחולק.
    לא תהיה שיבת פליטים.
    מי שיודע לעשות עם הערבים הסדר על בסיס קוים אלה, שהם המינימום של רוב היהודים בישראל שיקום, או שיפסיק להתברבר.
    על כל שאר האנקדוטות נמאס כבר לדבר.

  3. צפרירה :

    ד"ר רון היקר, לא נראה לי שציפי לבני באמת כ"כ מרכזית כמו שתיארת אותה כאן ונראה לי שהרחקת לכת. אבל – תמיד נחמד לי לקרוא את הניתוחים שלך.

  4. דליה :

    בעיני הניתוח המוצג במאמר הוא נכון. כאן נמדדת ציפי לבני. מה חשוב לה יותר לקדם את ערך השלום ולסכן בכך את עתידה, או לשרוד בממשלת אנטי שלום? אם תפעל בהתאם לערכיה, יש סיכוי שתתוגמל על ידי הציבור. ואם תעשה זאת ותעמיד את לפיד במצב בו הציבור ילמד בבירור מי הוא ומהי מפלגתו, הסיכוי רב שתזכה לתומכים רבים בקרב הבוחרים.

  5. שרית :

    לפעול לפי ערכיה לא בהכרח אומר להתפטר

    כאשר אנחנו נכשלים במהלך כלשהו, בחיינו האישיים ובחיים הפוליטיים, ניתן לשבור מיד את הכלים ולהגיד ש"אוי אוי אוי,נתניהו וממשלתו לא תומכים בי ובדרכי" ולכן מיד להתפטר ולהצהיר שככה אי אפשר להמשיך.
    אדם חזק יותר, לעניות דעתי, ובמיוחד אדם שקצת יותר אכפת לו מהמדינה ולא רק משיקולים של הבחירות העתידיות, ימשיך לפעול ולנסות ולקדם במצב הנתון. אולי לא ייפתרו הדברים, אבל יש לה סיכוי ליצור פתח הדברות. לשמור את הערוץ פתוח. למנוע התדרדרות נוספת של היחסים המדיניים ואולי אפילו אפילו ליצור הסכמים קטנים ומשפרים…
    דבריך מייצרים את הרושם שהשיקול היחידי שמניע פוליטיקאים הוא האם המהלך יקדם את בחירתם בשנית או לא. זה כמובן נכון במידה רבה, אבל כולי תקווה שזה לא השיקול היחיד.

  6. רון שביט :

    לשרית

    שרית שלום רב,
    הערכתי את דברייך השקולים.
    אני בוודאי מסכים עמך שקיימים גם קיימים שיקולים ענייניים בפוליטיקה ולא הכול ציני.
    בבסיס הניתוח שהצגתי עומדת הבטחתה המרכזית ביותר של לבני לבוחריה להשתתף אך ורק בממשלה שמקדמת תהליך לקראת הסדר עם הפלסטינים. ככל שנוקף הזמן יקשה עליה להסביר המשך ישיבה בממשלה בתנאים המדיניים שנוצרו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.