חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפוליטיקה של לבני מנצחת את טובת הילד

נושאים דעות, משפט ופלילים ב 15.06.14 0:13

חזקת ההורים הגרושים, דרושה חקיקה חדשה. החוק הקיים מפלה לרעה את זכותם של האבות, אולם גם האמהות נפגעות
מאת: גיא רוה

HorutMeshutefet

לקראת עלייה לכיתה א' - השתתפות הורים גרושים ביום ההיכרות

כיום אבות גרושים אינם מוזמנים ליום ההכרות של ילדם לקראת עלייתו לכיתה א', ומשרד החינוך? כלל אינו טורח לפתור את הבעיה (שהפתרון לה הוא במרחק של כתיבת מייל) מאת: גיא רוה

לקריאה נוספת

כשהתגרשתי, לפני כ 10 שנים, למדתי על בשרי את משמעותם של החוקים המיושנים בעולם הגרושים. באופן אישי הלם אמיתי. עולם חדש ומאוד מוזר. איך זה יכול להיות שבמדינה שלי עדיין יש חוקים כה מיושנים?

להגדיר הורה אחד, תמיד האמא, כהורה מיטיב לכל דבר ועניין ואת ההורה האחר, תמיד האבא, כהורה משני, פחות משמעותי, יוצר מצב חברתי פגום ועגום. זאת, במילים פשוטות, משמעותו ותוצאתו של חוק חזקת הגיל הרך שחוקק עוד בשנת 1962, האומר שעד גיל 6 טובת הילד לא נבחנת, והחזקה, השליטה, ניתנת לאמא על רקע מיגדרי בלבד.

אין ספק שרוב האימהות טובות ומיטיבות. אולם חלק מהאימהות, אשר כאמור שולטות ומחזיקות בילד, לא מאפשרות לאב לראות את ילדיו. אין ספק שרוב האבות טובים ומיטיבים. אולם חלק מהאבות, עליהם לא מוטלת על פי החוק כל אחריות הורית (מלבד הנושא הכספי), הופכים לציפורי דרור – פורסים כנפיים, נעלמים ומנתקים קשר עם הילד בצורה כזו או אחרת. אם נעזוב לרגע את מלחמות המיגדר המיותרות נראה שמעמדות הוריים מפלים, כמתואר לעיל, רק מעצימים ומסלימים את ויכוחי ההורים. את המחיר, כמו תמיד, ישלם בעיקר הילד.

ילדים, לרוב, מסתגלים לכל. לשני בתים, למשפחה חדשה, להחלפת ימים וכו'. למריבות בין ההורים הם לא מסתגלים לעולם.

מבחינת הילדים, קשר עם שני הוריהם חשוב מבחינת התפתחותם האישית, אינטלקטואלית, רגשית וחברתית. פרופ' שגיא וד"ר יואלס חברי ועדת שניט לשעבר כותבים בדו"ח הוועדה: "כיום ברור לנו שהילד יוצר התקשרות גם לאב וגם לאם באופן בלתי תלוי זה בזה. אם שניהם נוכחים בחייו, הוא מקיים שתי התקשרויות במקביל, ושתיהן חשובות להתפתחותו. במילים פשוטות, הילד זקוק לקשר מתמיד עם שני הוריו, ופגיעה בקשר זה עשויה להפכו לילד בסיכון. ככל שהקשר עם אחד מן ההורים משתבש מוקדם יותר בחייו של הילד, כך דרגת הסיכון גבוהה יותר".

יש שיטענו שהחוק הוא רק עד גיל 6, אך חשוב לדעת שבפועל ילד אשר נמצא בחזקת אימו יישאר בחזקתה ושליטתה עד גיל 18.

חשוב להבין שחוק חזקת הגיל הרך פוגע באמהות כנשים מעצם כך שהוא מקבע את תפקיד האם כמטפלת העיקרית בילד, ולמעשה מהווה חסם לשינוי חברתי גם מבחינת הנשים. אישה היא גם אמא, אך לא רק. ביטול חוק חזקת הגיל הרך יאפשר ויזרז תהליך חברתי שבעיקרו ירחיב את הגדרת תפקידם של הגבר והאישה בחברה וכהורים.

אז מה הפתרון הנכון? לאמץ את המלצות ועדת שניט, ועדה ממשלתית מטעם משרד המשפטים, אשר ישבה ודנה בנושא 7 שנים ארוכות וממליצה על ביטול כל הגדרה הורית מפלה והצבת שני ההורים במעמד הורי שווה (בלי קשר לחלוקת זמני השהות שלא בהכרח תהיה שווה אלא תיקבע בהתאם לצרכים והמאפיינים של כל תא משפחתי) שכן ברגע שהגדרות ההורים הן שוות, ייתרנו את אחד המאבקים היותר כואבים, המאבק על המשמורת והשליטה, וכאשר אין על מה להילחם, פשוט מפסיקים לעשות זאת ומתחילים לשתף פעולה.

אז אם החוק כה גרוע, כה מזיק לילדינו, אם חזקות כמו חזקת גיל הרך בוטלו מזה זמן בכל מדינות המערב, מדוע לא מבטלים אותו? כי טובת הילד היא רק כלי משחק במגרש הפוליטי האכזרי.

מספר ארגוני נשים חזקים, כמו "ויצו", "נעמת" ו"איתך" מפעילים לחץ מסיבי על חברי הכנסת.

אך האם לאמהות, או לארגוני הנשים אשר לכאורה מייצגים את האמהות, יש באמת ממה לחשוש?

האם משמעות ההמלצה לחלוקת האחריות ההורית היא "לקחת לאמא את הילד"?

העובדה שלילד יש אב, והכרה במעמדו ככזה, לא מייתרת ואף לא ממזערת את האם, את תפקידה ואת משמעותה בחיי הילד. מעבר לכך, הטלת אחריות הורית גם על האב, לצד האם, תמגר את המצב הקיים, האבסורדי והפסול, לפיו במרבית ההסכמים נכתב כי האב "רשאי" או "זכאי" לראות את ילדיו והמציאות של אבות "נעלמים" בהתאם.

אמנם חלק מאירגונים אלו כבר הצהיר שחוק חזקת הגיל הרך אכן מיותר, אינו מיטיב עם נשים וילדים ואינו מתאים יותר לתקופתנו, אך הן מוכנות להסכים לבטלו רק תמורת הישגים אחרים כגון שוויון בשכר ונושא הגט. במילים הכי עדינות, הן למעשה משתמשות בילדינו כבני ערובה.

חבר כנסת בכיר מהליכוד כתב לי לפני הפריימריז שהוא מסכים שיש לבטל את החוק, אך אין סיכוי שהוא ידבר על הנושא.

חבר כנסת ממפלגת קדימה כתב לנו בזמנו שהוא מסכים שהחוק מיושן, הסכים להגיש הצעת חוק פרטית בנושא, אך לאחר שהדבר פורסם כתב לנו שפנו אליו מספר ארגוני נשים וביקשו ממנו לבטל את הצעתו, וכך היה.

בימים אלה הכדור אצל שרת המשפטים ציפי לבני ולצערי גם כאן המגרש הפוליטי הוא שקובע. הפחד, החשש, האיומים ממפלגות אחרות אשר יש בהן ח"כיות המייצגות את אותם ארגוני נשים מביאים לכך שאת החוק אולי יקדמו, אך בפשרה כאובה ולא מקצועית שלא מתחשבת ולא ממש מקדמת את טובת הילד.

גיא רוה הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד".

 

נערך על ידי לקסי
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. יוסי בן-משה, עו"ד :

    גיא שלום, בעיית ננשים וארגוני נשים, זה הרושם המתקבל, היא בעיה כלכלית. כלומר, רצון הנשים לקבל מקור מימון נוסף, האבא.
    אם לא מדובר רק בעניין המימון איך מסבירות כי שינוי,] שצריך לקבל את ברכתן, זוכה למלחמה וניסיון למנעו? איך מסבירות הנשים הגרושות, את רצונן (כך הן טוענות) במעורבות האבא ולקיחת הילדים אליו וטוענות נגד אם הוא לא עושה כן, מחד ומאידך מונעות זאת?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.