חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פלורליזם בלימודי הכלכלה – קריאה לשותפים

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 9.06.14 1:10

עמיר רוזנטל כותב על היוזמה הבינלאומית ליצירת גוף סטודנטיאלי בנושא פלורליזם של לימודי הכלכלה, במטרה למצמם פערים והעמדת דור חדש של כלכלנים ביקורתיים ורחבי ידיעות שפותרים בעיות מתוך מגוון הכלים השונים שרכשו

הכלכלה כדיסציפלינת מחקר מתפתחת כל הזמן. תיאוריות חדשות דוחקות את רגלי קודמיהן, מחדדות אותן, או מצביעות על "אזורים" שעד כה לא היו באור הזרקורים. דוגמה מדוברת מהזמן האחרון היא עבודתו של תומס פיקטי שחשף בצורה אמפירית את אי השוויון הקיים והגדל במדינות רבות (Capital in the Twenty-First Century). אך לא רק התיאוריות מתפתחות אלא המציאות הכלכלית אף היא משתנה ומתעצבת כל הזמן. בחירות אנושיות – של פרטים, של ממשלה, או של הבנקים ובהם גם בנק ישראל: כמו להקים בנק קואופרטיבי, למכור את תנובה, להשבית את הנמל, להוריד את הריבית ועוד משפיעות על המציאות ומשנות אותה. כך גם מכוני מחקר כמו מרכז אדווה ומכון טאוב מנסים לחקור ולהראות מה המציאות הכלכלית הנוכחית ומהם קווי המגמה שלה.

הים הגדול של חידושים בתחום המחקר והשינויים במציאות הכלכלית שמהם הבאתי רק טיפה, לא הצליחו לחדור מבעד לקירות כיתות הלימוד האקדמיות. שם התיאוריות הנלמדות לא השתנו לאורך זמן, והמציאות הכלכלית היא כמעט תמיד משל ולא עיקר הלימוד. שם, בלימודי התואר הראשון, קיים פער בין עושר התיאוריות הקיים למיעוט התיאוריות הנלמד. וכן פער בין עושר התחומים הנוגעים לכלכלה לבין מיעוט הזוויות שבהן מנתחים את הכלכלה (נלמדת בעיקר זווית מתמטית).

פער זה טומן בחובו סכנה אמתית לחברה משתי סיבות עיקריות: הראשונה, מבלי להיכנס לתהליכים ההיסטוריים, או לשאלה אם טוב הדבר או לא, עובדה היא שכלכלנים הם ציר מרכזי בניווטה של כל חברה מערבית – אם בבנקים המסחריים, הלאומיים או העולמיים, אם בממשלה על כלל משרדיה, ואם במשק הפרטי. לאור עובדה זו, לימודי כלכלה שלא יחשפו בפני "הכלכלנים לעתיד" את הדילמות העכשוויות ויתנו להם כלים מגוונים להתמודד עם אותן בעיות, עלולים לשלוח את תלמידיהם לשוק כשהם נטולי כלים רלוונטיים לטיפול בבעיות ההווה.יש שיגידו שבתארים מתקדמים יותר נפתחת לפני הכלכלנים היכולת ללמוד ולהרחיב את נקודת המבט גם על התאוריות השונות ועל המציאות העכשווית. גם אם הדבר נכון, אין הוא פותר את הבעיה, שכן רבים מהכלכלנים נכנסים ל"מערכת" מיד עם תום לימודי התואר הראשון, עם סל הכלים והאינטואיציה שרכשו בו. הסכנה השנייה היא, שבניגוד לדיסציפלינות אחרות, במקרה הזה-אין מעבדה כלכלית. ה"ניסוי" מתרחש ישר על החברה-האמתית. על החיים האמתיים. על בני האדם. כשכלכלן נכשל, בני אדם קונקרטיים יכולים למצוא עצמם מובטלים, מחוסרי כוח קנייה, עניים והמגמה ברורה. כלומר, אי יכולתו של כלכלן לבצע את ההכרעה הטובה ביותר, משום שהוא איננו מכיר נקודות מבט נוספות על המציאות שהוא ניצב מולה, או משום שהוא בוחן את המציאות רק באופן כמותי, היא מסוכנת שכן יש מי שישלם על כך את המחיר. ברור שאי אפשר להימנע מטעויות, אבל דווקא בשל כך צריך להתחדד לנו מדוע כלכלנים צריכים להיות בעלי סל כלים רחב ככל האפשר – כדי שיוכלו ללמוד מטעויות מעטות עד כמה שאפשר.

המשבר הכלכלי האחרון שפקד אותנו ב-2008 הזכיר את הסכנות הללו. וחידד עד כמה מקומם של כלכלנים הוא מרכזי בחברה המערבית ועד כמה נדרש לשלם על טעויותיהם. חשוב לא פחות, הוא חשף עד כמה לימודי הכלכלה נמצאים במשבר. דעה רווחת, שאף נאמרה בפי אחד המרצים שלי למאקרו כלכלה, גורסת שההתמודדות הטובה (אם כי גם המאוחרת) שהייתה עם המשבר, הייתה בזכותו של יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי. הידע שצבר ברננקי במחקרו ארוך השנים על המשבר הכלכלי הגדול הוא מה שסייע לו בהתמודדות עם המשבר. אם אכן כך הדבר, האם אנחנו צריכים לשמוח על המזל שנפל בחלקנו – שאחד מהאמונים על מציאת הפתרונות הביא עמו ידע היסטורי מתאים, או שמא להיבהל שהדבר היה תלוי במזל. לדעתי המסקנה ברורה: אם חשוב כל כך המחקר ההיסטורי-אמפירי של העבר כדי להצליח להתמודד על משברי ההווה אז כדאי שכל כלכלן ישקיע בו לימוד כבר מהשנה הראשונה בכדי שההצלה מהמשבר הבא לא תהיה על גבו של המזל. אם אנחנו רוצים שבכל צמתי ההכרעה החשובים של הכלכלה יעמדו אנשים שיש להם הבנה היסטורית, פילוסופית, ביקורתית על המהלך הכלכלי, אזי חשוב שכל כלכלן כבר משנתו הראשונה ילמד את הנושאים הללו.

בשנה האחרונה התאגדנו, קבוצות של סטודנטים לכלכלה ממדינות רבות, לשם יצירת גוף סטודנטיאלי שיפעל לפלורליזם של לימודי הכלכלה. פלורליזם תיאורטי של מגוון התיאוריות הקיימות, ופלורליזם בדיסציפלינות הנלמדות על ידי הוספת נקודות מבט (פילוסופיות, סוציולוגיות, פסיכולוגיות והיסטוריות של התהליכים הכלכליים). אנו מאמינים כי שינוי בכיוון הזה יצמצם את הפער עליו דיברתי, וייתן לחברה את מה שמגיע לה: כלכלנים ביקורתיים ורחבי ידיעות שפותרים בעיות מתוך מגוון הכלים השונים שרכשו.

איננו טוענים שכל הנלמד הוא פסול, איננו רוצים לשנות את "הכל" ואיננו טוענים שהמרצים פועלים בצורה לא טובה. להיפך, יצאנו למהלך הזה מתוך רצון לקרוא לשיחה משותפת. שיחה שתביא בתקווה עם הזמן לשינוי הדרגתי בנושא. הצעד הראשון שאנחנו מובילים בארץ הוא יצירת פורומים לכלכלה, כמו שכבר קיימים בחלק מהאוניברסיטאות. פורומים שיצרו פלטפורמה לשיחה בין הסטודנטים, בין סטודנטים למרצים, ובין אנשים מובילים בכלכלה הישראלית לבין מי שעתיד להיות בצמתים אלו. פלטפורמה שתהיה המסד לשינוי המיוחל.

עמיר רוזנטל הוא סטודנט לכלכלה ופילוסופיה, וחבר בפורום הסטודנטים לכלכלה באונ' חיפה

 

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.