חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האופן שבו גיא רולניק מקדם את סדר היום של נתניהו

נושאים דעות, עלו ברשת, תקשורת ב 5.06.14 0:32

 גיא רולניק, עורך דה-מארקר" מקדם את ערכי ההפרטה של נתניהו. במאמריו הוא שולל כמה מגילוייו המרכזיים של משטר ההפרטה בטענה שהם הגורם לעיוותי ההון-שלטון, ובכך מאשר את השאר. על ידי כך הוא נתפש בדעת הקהל כמהפכני, ובכך מסכל אפשרות לביקורת רדיקלית ולהתנגדות ממשית למשטר ההפרטה

מאת: דני גוטוויין

המלצות דו"ח לנדס לרשות השידור – המשך ההיגיון הניאו ליבראלי

דו"ח לנדס לא ישקם את השידור הציבורי אלא יאיץ את הפרטתו, בעוד הפגיעה בתנאי העסקתם של עובדי רשות השידור תחולל גל הדף שיגרום להרעת תנאי ההעסקה בכל תעשיית התקשורת מאת: דני גוטוויין

לקריאה נוספת

במאמרי "עובדים מן החוץ" ביקרתי את תמיכה שהעניק גיא רולניק לדו"ח לנדס, שבמרכזו פיטורי עובדי רשות השידור והעסקת חלקם מחדש בתנאים ירודים. בתגובה פירסם סמי בן יעיש מאמר הזדהות נלהב עם רולניק ורעיונותיו ובו כתב ש"קבוצות האינטרס בישראל מזוהות. הנזק לכלכלה ולחברה גם הוא מזוהה. עיתון 'דה מארקר' על כותביו, בהובלת גיא רולניק, חושף במשך שנים את שאלת הריכוזיות, המונופולים, הקופונים הענקיים של שוק ההון בבנקים ובפנסיה וגם את קבוצות האינטרס השונות בכלכלה ומקרב הוועדים הגדולים, ונזקן לכלכלה ולחברה. גיא רולניק, בנסיונו ליצור אג'נדה שוויונית והוגנת לכלל האזרחים, מעולם לא התבטא נגד התארגנות עובדים".

האומנם רולניק "מעולם לא התבטא נגד התארגנות עובדים"? התשובה לכך שלילית כפי שאפשר ללמוד כבר מדבריו של בן יעיש עצמו: טענתו של רולניק כי "וועדים גדולים" מזיקים לכלכלה ולחברה בישראל היא בהחלט התבטאות נגד התארגנות עובדים. בן יעיש אמור להכיר את יחסו השלילי של רולניק לוועדי העובדים. בראיון שערך אתו בסוף 2012 השתמש רולניק בבן יעיש – שהיה בעבר מנכ"ל ההסתדרות וראש בית הספר למנהיגות עובדים בבית ברל –כב"עד מדינה" כדי להוכיח את טענתו כי האימה שמטילים "ועדי העובדים של המונופולים" על הפוליטיקאים היא הגורם ל"חוסר האפקטיביות של המגזר הציבורי' ול"מחיר שהוא גובה מן הכלכלה הישראלית".

לא קשה לעמוד על מקור טעותו של בן יעיש: להלכה, רולניק אמנם אינו מתנגד להתארגנויות עובדים, ובלבד שהן מן הסוג שלהבנתו מתקיים בסקנדינביה; אך למעשה הוא מגנה את ארגוני העובדים בישראל ומוקיע את ההסתדרות ואת האיגודים המקצועיים במגזר הציבורי, ומגדיר אותם – ממש כמו את הטייקונים – כ"מחוברים".

טריבון העם

הסתירה בין עוינותו של רולניק ל"וועדים הגדולים" לבין טענתו של בן יעיש כי הוא "מעולם לא התבטא נגד התארגנות עובדים", אינה נטולת ערך. היא חושפת פן מרכזי במחשבתו של רולניק – שהוא ללא כל ספק העיתונאי הכלכלי המשפיע ביותר היום בישראל – כמו יסודות חיוניים של אופן השפעתו הציבורית, וככאלה יש עניין לבררם.

על דרך השפעתו של רולניק עשויה ללמד השאלה, כיצד בעצם יודע בן יעיש שרולניק לא התבטא "מעולם" נגד התארגנות עובדים. בהנחה שבן יעיש לא מבסס את כתב הסנגוריה שלו על קריאת כל המאות הרבות של המאמרים שרולניק פירסם מאז 1990 ב"הארץ כלכלה" ובהמשך ב"דה מארקר", סביר להניח שכמו רבים אחרים הוא נפל בשבי הדימוי של טריבון העם החותר ליצור אג'נדה שוויונית והוגנת לכלל האזרחים, שטיפח רולניק. בשנים האחרונות אף עטה רולניק את אדרת נביא המחאה החברתית, ותחת מעטה זה הוא פועל, למעשה, לקדם את משטר ההפרטה בנוסח נתניהו.

באופן אחר עמד על פער זה העיתונאי בן זילכה. מבלי לנקוב בשמו של רולניק הוא מאפיין את סגנון התנהלותו ככזה של "קפיטליסט מוסווה", הצובע את הניאו-ליברליזם בצבעי המחאה החברתית. הקפיטליסט המוסווה, מציין זילכה, משווק את הניאו-ליברליזם "באריזה עדכנית", באמצעות "תעלולי שפה והתפתלויות", ממש כשם "שהתאגידים השכילו להתאים את עצמם לדרישה ההולכת וגוברת להתחשב בסביבה וקישטו את מוצריהם בגוונים ירוקים".

להמשך קריאה ב"המקום הכי חם בגיהנום"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

3 תגובות

  1. נאוה :

    עיקר או טפל - ועדים או רולניק

    כל המאמר עוסק ברולניק, אמר או לא אמר.
    הבעיה היא מה שקורה בפועל. יש ועדים חזקים ש"מכופפים" את כל המדינה
    לצרכיהם ויש ועדים חלשים שאינם מצליחים להשיג לחבריהם גם את המינימום שמגיע להם.

  2. 5.6.2014 מבצע בלינצ'ס בדרך :

    לנאווה, למרות שמידה של צדק בדבריך......

    אני נוטה להסכים שהמאמר של גוטווין עוסק באריכות יתר ברולניק.

    אבל זו לו סיבה שאת תברחי מהעיקר:
    "ב-5.5.2004 , לרגל פרישתו מתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התראיין אורי יוגב לעיתון הארץ: "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל" (הכוונה היא לתקופת המיתון באינתיפאדה השנייה ולשבירת הוועדים החלשים. הגיבור על החלשים יוגב הוא כיום יושב-ראש החברות הממשלתיות)". http://on-the-left-side.org.il/?s=%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99+%D7%98%D7%A9#sthash.br8CeDZ4.dpuf

    מה יותר ברור מזה?
    כשיש כוונה מוצהרת לשבור את העבודה המאורגנת ואף מתגאים ב"הצלחה", מה מקבלים?

    – הוועדים החזקים מבינים את הרמז ומאגרפים עצמם מול הכוונה הזאת ושום דבר אחר לא מעניין אותם.
    – כל העובדים האחרים נפגעים.

    שיטת ההפרד ומשול עובדת, רק כשמולה עומד ציבור שנופל שוב ושוב בפח התעמולה המרושעת.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    מתקפה משולבת: משטר הפרטה מרושע והסתדרות משת"פית הפרטה

    הציבור נופל בפח התעמולה הזדונית של פושעי ההפרטה של המשטר הנהנים מתמיכתה ה"שקטה" של ההסתדרות במשטר ההפרטה .
    הוועדים מופקרים לגורלם,ואם ועד נלחם בכל כוחו בהפרטה ,כמו הועד הלוחם של גילה אדרעי מהרכבת,אז ההסתדרות המשת"פית משחיזה ציפורניה,ציפורני הבגידה בציבור העובדים המאורגן,ומדיחה,פשוטו כמשמעו את הועד הלוחם של גילה אדרעי ומציבה במקומו ועד מטעמה שכבר חתם בלי בעיות על הפרטה חלקית של הרכבת.
    מדברים בלי סוף על ועדים חזקים וחלשים ושוכחים שזאת ההסתדרות שעומדת מאחורי זה,תוך בגידה בכל העובדים החלשים ושני מליון עובדי הקבלן.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.