עוצרים את מונסנטו – נגד הכנסת התאגיד לישראל

מונסנטו היא תאגיד הזרעים המהונדסים גנטית הגדול בעולם והיא מונופול עולמי בשוק זה. שיתוף הפעולה של השר נפתלי בנט עם מונסנטו הוא חלק מהמגמה המדאיגה שאליה מובילה ממשלת ישראל הנוכחית את המדינה

מאת: יוסי דורפמן

משרד הכלכלה חתם לאחרונה על הסכם עם תאגיד החקלאות המהונדסת גנטית וחומרי ההדברה מונסנטו. ההודעה על חתימת ההסכם עם מונסנטו פורסמה בעמוד הפייסבוק של המדען הראשי. מי שהעלה את ההודעה לעמוד הפייסבוק של המדען הראשי חשב ככל הנראה שהיחס שהיא תקבל יהיה כמו של עוד הודעה יח"צנית בעמוד שזוכה לעניין מועט – כמה לייקים ואולי שיתוף של כמה מהמעורבים בעניין. הוא בטח לא צפה מעל ל-400 שיתופים ויותר מ-200 תגובות נזעמות בעמוד. הסיבה שההודעה נתקלה בהתנגדות כה גדולה היא ההיסטוריה וההווה של מונסנטו, שמבשרים רעות לישראלים, אם אכן הכוונה לקדם את פעילות החברה בישראל תתממש.

מונסנטו (Monsanto) היא תאגיד הזרעים המהונדסים גנטית הגדול בעולם, ומחזיקה בכ-90 אחוזים משוק הזרעים המהונדסים גנטית בעולם. שוק הזרעים המהונדסים גנטית מהווה לעומת זאת רק 10 אחוזים משוק הזרעים העולמי. מונסנטו שמעוניינת להגדיל את רווחיה, שואפת לשנות את המאזן מול הזרעים האורגניים, כך שחלקה בשוק מכירת הזרעים יצמח ויהיה המרכזי בעולם. על כן היא מעוניינת להעביר את החקלאות העולמית לשימוש גדול ככל שתוכל בזרעים מהונדסים גנטית.

החקלאות המהונדסת גנטית מתרכזת כיום בארבעה מוצרים עיקריים: תירס, סויה, כותנה וקנולה. רוב הכותנה המיוצרת בעולם היא מהונדסת גנטית, חצי מהסויה, שליש מהתירס ופחות משליש מהקנולה.

מונסנטו, כמי ששולטת בשוק הזרעים המהונדסים גנטית, היא מונופול עולמי. כדי לבסס את כוחה המונופוליסטי היא עושה שימוש בריכוזיות: דרך הפעולה שלה היא לרכוש חברות זרעים חדשות כדי שלא יתחרו בה, אז היא רושמת פטנטים על מוצריהן, שנהפכו למוצריה, ואוסרת על שימוש חוזר בזרעים, כך שבכל פעם ששחקלאים ירצו לגדל תוצרת, הם ייאלצו לשוב ולרכוש ממנה זרעים מחדש.

הפטנט בשוק הזרעים קובע ×›×™ החקלאי רשאי רק לרכוש ולשווק את הזרעים. הוא אינו רשאי להשביח אותם ואפילו לא לעשות בהם שימוש חוזר. כאשר זרע הוא מהונדס גנטית, אפשר להוכיח ×›×™ הוא שייך לחברה שמכרה לו אותו – וכך לתבוע את החקלאי אם השביח אותו או זרע אותו לשימוש חוזר.

חקלאי שנמצא אצלו יבול שמקורו בזרעים מהונדסים גנטית, ייתבע לשלם למונסנטו, או לרכוש מתוצרתה – גם אם היבול נוצר כתוצאה מהאבקה טבעית באמצעות רוח או ציפורים, שפיזרו את הזרעים בשטח, והגיעו מחקלאי שכן. לשם כך מחזיקה מונסנטו בצוות שנועד לבלוש אחר שדות חקלאיים ולחפש תוצרת שהגיעה מהזרעים המהונדסים גנטית שלה.

מונסנטו טוענת כי תוצרתה המהונדסת גנטית תסייע להוזלת התוצרת החקלאית, אולם השליטה הריכוזית והמונופוליסטית בשוק הזרעים המהונדסים גנטית הובילה דווקא לזינוק מחירים חד בענף הזרעים, ולכן לעליית מחירה של התוצרת. לשם המחשה: מחיר של שקית זרעי תירס בשנות ה-80 בארצות הברית היה כ-70 דולר, ואילו היום עולה שקית זרעי תירס יותר מ-160 דולר.

להמשך קריאה ב"המקום הכי חם בגיהנום"

 

עוצרים את מונסנטו בפייסבוק – העמוד ×”×–×” הוקם כדי להילחם בכוונת הממשלה להכניס לישראל את תאגיד החקלאות וחומרי ההדברה המושחת "מונסנטו"

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , ,

10 Responses to “עוצרים את מונסנטו – נגד הכנסת התאגיד לישראל”

  1. חשוב מאוד להפריד בין המהות של זרעים מהונדסים גנטית, שצופנים בתוכם תועלת רבה לאנושות, ובין ההתנהלות העסקית של תאגיד מונסנטו, שהיא אכן בעייתית.
    הדרך הראויה להתמודדות היא לא להתעלם מההתקדמות המדעית/טכנולוגית שמאפשרת יבולים גדולים יותר ואיכותיים יותר, אלא להשית רגולציה נכונה על התאגיד.

  2. אנטי נאצי הגיב:

    אחשלי אין משהו מתקדם יותר מהטבע וגם ידוע שאתה מקבל כסף על הפוסט הזה ,
    וכל המהות של החברה זה לעשות כסף ממה שהטבע עושה בחינם יא גנבים קפיטליסטים )) ספר להם שהזרעים שלכם צריכים ריסוס מתמיד מאסיבי

  3. אל תמחקו את התגובה של ה"אנטי נאצי", היא דוקא משעשעת אותי. וראוי שתישאר, גם כעדות ליעילות המופלאה של "בקרת התגובות" שלכם.

  4. נסיכת המדעים » כמה הערות על זרעים מהונדסים גנטית http://www.sci-princess.info/archives/1930

  5. חקלאי הגיב:

    בישראל לא ניתן להוציא פטנט על חומר גנטי.
    בישראל בישראל אסור לגדל GMO.
    בישראל, GMO, שמפותחים למחקר הם באחריות היצרן. כלומר היצרן צריך לשלם פיצויי ענק אם חומר גנטי מהונדס מתוצרתו התפשט אל מחוץ לגבולות השדה (בפועל תקנות איכות הסביבה הללו מונעות גידול מסחרי של GMO בארץ ומאפשרות רק גידול מחקר בתנאי בידוד הרמטיים).

  6. חקלאי הגיב:

    לאחרונה, פותח בפקולטה טיפול גנטי לדבורים המרפא את מחלת התמוטטות הכוורות. מונסנטו רכשה את הפטנט ומונעת את הפצתו, אולי כדי להשתלט על שוק ההאבקה בארה"ב כמו שהשתלטה על שוק הזרעים המהונדסים. בישראל, כאמור, לא ניתן להוציא פטנט על חומר גנטי, שאגב מבוסס על טכנולוגיית ssRNA, אך האוניברסיטה העיברית משתמשת בגודלה היחסי כדי למנוע מיצרנים אחרים גישה למידע.
    למי שייך הקניין הרוחני?
    לפקולטה לחקלאות?
    למל"ג שמתקצבת אותה?
    לממשלת ישראל?
    האם הפקולטה רשאית בכלל למנוע גישה למידע מכל ישראלי החפץ בכך?

  7. ערן אורון הגיב:

    מונסנטו מזמן מייצרת זרעים בישראל. אני מכיר כמה אנשים שיתפקעו מצחוק אם הם יקראו את הפוסט הזה.
    הדיון על ההינדוס הגנטי מביך.
    הפטנט על מניעת התמוטטות הכוורות נשמע מעניין וגורף מאוד. כמו פטנט להפיכת סלעים לזהב, או העברת אינפורמציה למי ים וכך להוציא מהם את המלח (להתפיל). אם יש ב"פטנט" הזה משהו, אשמח לשמוע פרטים. האם בכלל אובחנה הסיבה להתמוטטות כוורות באופן מכליל? לדעתי לא, אבל אשמח לדעת אחרת.
    בקיצור חבר'ה, תורידו את הפוסט הזה, אלא אם כן אתם רוצים לשחק לידי מונסנטו. או שהאגו שלכם מפותח מדי.

  8. ערן אורון הגיב:

    אין שום קשר בין הנדסה גנטית לבין טכנולוגית ssRNA
    אם כבר, אז ssDNA
    אני כבר יודע, מה אני עושה ענין מאות אחת.

  9. קש הגיב:

    בכלל, למה אין בשום מקום יותר פרטים על מה המצב הנוכחי?
    אני די בטוחה שכבר בישראל פירות וירקות מהונדסים גנטית ולא מעוניינת לצרוך אותם, מה אני עושה?
    אם הם רוצים לעשות ניסוי, אז אני לא מעוניינת להשתתף…

  10. דליה הגיב:

    לקש
    הנה קישור לכנס שהיה בנושא. אפשר להאזין להרצאות ולהחליט מה לעשות. בישראל הנושא עדיין לא הוסדר ומטרת הכנס היא להביא לידי הסדרת הנושא.
    http://www.blacklabor.org/?p=55271

Leave a Reply