חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

ואולי מרקס צדק?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 5.06.14 0:30

אמיליה כהן, מאסטרנטית באוניברסיטת תל אביב, מספקת הסבר לנתונים הכלכליים הסותרים, ותוהה אם מרקס צדק

הצמרת הכלכלית מתקשה להחליט מה מצב המשק- מצד אחד ירידה באבטלה ומצד שני האטה בצמיחה. "נתונים סותרים על מצב המשק" זועקות הכותרות במהדורת החדשות של ערוץ 2. הפרשנים מדווחים על מבוכה גדולה בקרב הצמרת הכלכלית שניצבת בפני שוקת שבורה ולא יודעת מה לעשות עם הנתונים הסותרים. ואפילו בנק ישראל השאיר את הריבית על כנה כפתרון ביניים בשל חוסר הוודאות. איך זה יכול להיות שגביית המיסים עלתה ב-10%, האבטלה עומדת על 5.6% – השיעור הנמוך ביותר מבין המדינות המערביות, ומאידך ירידה של 4% ברמת החיים וצמיחה פושרת של 2% בלבד. חידת חמיצר של ממש.

לכאורה, מוזר מאוד שהגיון קפיטליסטי, שבוודאי ניחנה בו כל הצמרת הכלכלית המלומדת, לא יכול לפתור את הסתירה. הרי הקפיטליזם המאוחר מבוסס על צריכה בלתי פוסקת של מוצרים. גם ידוע שבשביל לקנות צריך כסף. כמה כסף יש לאזרח הממוצע כדי לצרוך? וכמה כסף יש לאזרח הממוצע ביחס למחיר המוצרים/יוקר המחייה? אלו שאלות שהצמרת הכלכלית מוציאה מהמשוואה, במקרה הזה. באופן תמוהה למדי, מתעלמת הצמרת הכלכלית מסוגיה המטרידה כלכלנים בדרך כלל – כוח הקנייה. הנחת הבסיס של הצמרת הכלכלית היא, שכל עוד מרבית הציבור קם בבוקר לעבודה, הוא יכול לצרוך עוד ועוד.

לא צריך להיות כלכלן דגול במיוחד כדי להציע פתרון פשוט לשוקת השבורה בפניה ניצבת הצמרת הבכירה, ואפשר גם לוותר על בדיקה מחודשת של הנתונים עליה שוקדים העוזרים החרוצים של הצמרת הכלכלית. הסתירה בנתונים נובעת מכך שהמשוואה של הצמרת המהוללת חסרה נתון מרכזי: השכר הממוצע, עדיף החציוני, במשק. ואם רוצים להיות עוד יותר יסודיים, אפשר לבדוק כמה משפחות מתקיימות מהכנסה של 4,000-5,000 ₪, למשל. או סתם (צריך פה מרכאות?) להתעניין כמה אחוזים מהעניים הם אנשים עובדים. על יוקר המחייה וסל הקניות הבסיסי אין צורך להרחיב. אני בטוחה למדי שנתונים אלו עשויים לשפוך אור חדש על הסתירה, לכאורה, שהם מוצאים בנתונים.

"כדי לדכא מעמד, יש להבטיח לו תנאים שבהם יוכל לפחות להמשיך בחיי העבדות שלו", כתב קרל מרקס כבר ב1848 במניפסט הקומוניסטי. הוא חזה שתחרות ושינויים באופן הייצור יגדילו את מעמד הפועלים, ויקטינו את השכר במידה כזו שלא תאפשר קיום בסיסי. למעשה, הוא טען שתהליך זה, הוא בלתי נמנע, ויביא בסופו של דבר לביטול הקפיטליזם. התחזית כידוע לא התממשה עד כה. שינויים בתהליכי הייצור, הביאו לכך שעלות הייצור דווקא פחתה, דבר שאפשר גם לפרולטריון להמשיך לצרוך, לקנות בית, מכונית ואפילו לחסוך לחופשה משפחתית קטנה. קערת נזיד העדשים שיכלו הפרולטרים לרכוש לעצמם, לא הביאה לגיבוש מעמד תודעתי ולסיום הקפיטליזם.

והנה, דווקא מצב המשק בארצנו הקטנטונת, מתחדשות תקוות אלו מחדש. בזמן שבכירי הצמרת עסוקים במספרים ומדדים, מחפשים פתרון למשוואה חסרה, ומתלבטים מהי הדרך הטובה ביותר למדוד עוני, רמת החיים הולכת ויורדת, מרבית האזרחים אינם יכולים לקחת חלק במשחק הקפיטליסטי כבעבר. נכון, אולי התודעה שלהם לא מגובשת, והם עדיין חסרים את להט המהפכה. אבל נדמה שככל שעובר הזמן, הבסיס לתקווה זו מתחזק, והיא איננה רק תקווה סוציאליסטית חסרת אחיזה של מיעוט החולם בהקיץ.

במדינה שבה כבר אין טעם לחלום על השלום שכבר יגיע, אפשר לפחות לקוות שאנחנו נהייה ראשית המהפכה. עם סגולה, אור לגויים. אז קום, קום התנערה עם חלכה.

1401126545497

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. מחזקת :

    קום התנערה

    https://www.youtube.com/watch?v=6O2xE68k-XE

  2. עמית :

    צודקת

    למי ששבוי במודלים כלכליים קשה לראות את המציאות וזאת הסיבה שכלכלנינו לא מצליחים להסביר את המציאות וגם לא לחזות את תוצאות מעשיהם.
    המודל הקפיטליסטי היה ונשאר בלתי מציאותי.
    לגבי מרקס, הוא צדק לא פעם אבל טעה כשחשב שהמעמד חשוב לאדם יותר מהלאום ושהמהפכה דטרמיניסטית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.