חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק רשות השידור 2014 – להקים ועדת חקירה ממלכתית

נושאים מכתבים, תקשורת ב 1.06.14 23:34

אריה אבנרי, יו"ר הנהלת אומ"ץ פונה במכתב להלן אל יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן, בבקשה לכנס את הוועדה ולבחון הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק אם מינוי ועדת לנדס היה תקין ותבחן את ההשלכות הצפויות מהמלצותיה ומתוכניתו של שר התקשורת בעניין רשות השידור

לכבוד

ח"כ אמנון כהן

יו"ר ועדת ביקורת המדינה

הנדון: הערות על התנהלות דרגי הממשל בדרך לגיבוש חוק המשדר הציבורי 2014

תנועת אומ"ץ מבקשת להביא לידיעתך את הערותיה לגבי הצעת חוק המשדר הציבורי שעברה השבוע בקריאה ראשונה בכנסת.

הערותינו מיועדות לבחון את האפשרות שהועדה שאתה עומד בראשה תמליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל ההיבטים הקשורים שהביאו להקמת ועדת לנדס וליוזמתו של שר התקשורת גלעד ארדן להעביר את החוק המפזר את רשות השידור בחודשים הקרובים ומקים במקומה רשות ציבורית חליפית.

שר התקשורת פנה וקיבל הרשאה תמוהה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עורך הדין אבי ליכט להקפיא למשך זמן קצר את הסכמי הרפורמה. ההקפאה וביטול ההסכמים נעשו ללא הסבר שקוף וברור לציבור כנדרש במקרים אלה. "ההסבר, ההכרעה ונימוקיה המשפטיים" של מר ליכט חייבים להיבדק על ידי ועדה משולבת ציבורית ומשפטית נוסף שכן מדובר במקרה קיצוני ביותר שבו המדינה מחליטה לבטל הסכם, גם אם מדובר בשלבים הטכניים האחרונים שלו. יש כאן חשש לניצול המעמד והתפקיד לקידום אינטרסים שאינם ברורים ואינם משרתים בהכרח את הציבור. לבדיקה הזו יש חשיבות שכן מדובר בהגדרת גבולות הגזרה של יועצים משפטיים במגזר הממשלתי. הידע והניסיון שצברו נוגע אך ורק לעניינים משפטיים ועליהם להיצמד לעקרון הזה, הציבור חייב לדעת שההחלטות מתקבלות על סמך עובדות.

בעקבות מכתבו של עו"ד אבי ליכט נסללה הדרך, וועדת לנדס הוקמה על ידי שר התקשורת מבלי לתת הסבר לציבור מה היו המניעים לבחירת היושב ראש רם לנדס ויתר חברי הוועדה. להסברים הללו יש חשיבות רבה שכן מדובר בוועדה שהייתה אמורה להמליץ על עתידו של השידור הציבורי בישראל:

1)       לא ניתן כל הסבר איך בעל חברת הפקות טלוויזיה שנמצא בקשרים מסחריים כאלה ואחרים עם רשות השידור יכול להכריע בגורלה וכך גם לגבי קרני זיו חברה נוספת בוועדה.

2)       אין כל הסבר מה הרציונל בהזמנת העדים לוועדה ולמה הוזמן כל אחד ואחד מהם וביוזמת מי מהחברים הוזמן העד.

3)       אין כל הסבר איך נבחרו החברות המייעצות לוועדה שבראשן עומדים פקידים בכירים מאוד מהאוצר שפרשו בשלב זה או אחר משרות המדינה. מקצתם היו מעורבים ישירות בעיצובה של הרפורמה ברשות השידור.

4)       שר התקשורת התבקש למסור לציבור את הפרוטוקולים שהם התרשימים המדויקים של דיוני הוועדה. הפרוטוקולים לא נמסרו אלא רק סיכומי דיונים. יש בכך הפרה בוטה של חוק חופש המידע.

5)       יצוין שהאגרה נתנה עצמאות מסוימת לרשות, בעוד שהחוק החדש מכפיף למעשה את הכנסותיה לשר האוצר, ובעל המאה יהיה בעל הדעה. בנוסף, לגבי מינויו של לנדס ליו"ר, הוא מונה לאחר שכבר פרסם לפני מספר שנים את דעתו שיש לסגור את הרשות – כך שכל ההמלצות היו ידועות מראש.

6)       מעיון בסיכומי הדיונים עולה החשש שהוועדה עסקה בעיקר באיסוף תלונות, רכילויות ופרטים כלכליים על רשות השידור ופעלה כוועדת חקירה רק על ההתנהלות של רשות השידור ולא בענייני התוכן שהרשות עוסקת בו. האם זו הייתה מטרת העבודה שלה?

7)       החוק שהוגש לאישורה של ממשלת ישראל מושתת על מסקנות וועדת לנדס שהנחת העבודה שלה הייתה הקמת רשות שידור חדשה שתבוסס על ניהול כלכלי ויעיל. הוועדה לא עסקה כאמור כמעט בתכנים שאמורים לאפיין את המשדר הציבורי ועמדה על הצורך לקנות תכנים ממפיקים ויוצרי טלוויזיה פרטיים.

8)       הדוח מתעלם מהעובדה שישראל היא מדינה קולטת עליה ומהעובדה שעל הרשות לעודד את העשייה הציבורית, התרבות, היצירה הישראלית במגוון השפות.

9)       הוועדה התעלמה מהעובדה שבחברה הישראלית יש מאות אלפי אזרחים שאינם צופים כלל בטלוויזיה אלא צורכים רק רדיו ציבורי והכוונה למשל למגזר החרדי.

10)   הוועדה קבעה שיש להשאיר את כל תחנות הרדיו של קול ישראל אבל הנושא הזה לא בא לידי ביטוי בחוק שהוצא ועבר קריאה ראשונה.

11)   הוועדה התעלמה מחובת המשדר הציבורי לחינוך, למורשת, לשפה העברית וליהודי העולם.

12)   ניכר שהחוק נוסח בידי משפטנים ולא בידי מעצבי מדיניות שרואים לנגד עיניהם את השליחות הציבורית וחיזוק הזיקה של עם ישראל למולדתו ישראל.

לאור הערות אלה:

1)       יש לבדוק היטב את התנהלות השר ופקידים במשרדי הממשלה השונים: תקשורת, אוצר ומשפטים לתיאום עמדות לקראת סגירתה של רשות השידור.

2)       יש לבדוק היטב את ההתכתבויות ואת הסיכומים בע"פ בין הפקידים תוך שהם נסמכים על קטעי מידע חלקיים ורכילויות ששמעו מגורמים אינטרסנטיים ברשות השידור ובארגוני העיתונאים באשר הם.

3)       יש לבחון היטב את השיקולים של שר התקשורת ושר האוצר שלפתע מגלים נדיבות יוצאת דופן להוציא הון ציבורי מעל למליארד שקלים בעת שיש גרעון אדיר בתקציב המדינה.

4)       יש לבדוק האם שרי הממשלה קראו את תזכיר הצעת החוק לפני שהצביעו בעדו.

5)       יש לבדוק מה היו השיקולים של וועדת הכנסת לפטור את השר מחובת ההנחה של החוק כנדרש בכלל ובפרט כשמדובר בחוק כה משמעותי לדמוקרטיה הישראלית.

6)       יש לבדוק את התנהלות הדיון בקריאה הראשונה שנערך בצורה שטחית ובמיעוט משתתפים 33 הצביעו בעד ו14 נגד. על הכנסת לבחון האם ראוי כך לקיים דיונים בנושאים חשובים.

הערות לגבי החוק המוצע:

1)       החוק יוצר מראית עין של הרחקת המשדר הציבורי מהמערכת הממשלתית שכן כל מי שמתמנה על ידי שר בממשלה יישאר מחויב לו עד סוף הקדנציה. משחקי המילים נועדו רק להסתיר את המציאות של יחסי גומלין לבין וועדת האיתור והמועצה. מאחר ומדובר במינוי פוליטי על כל היבטיו יש לוודא שהמועמד או המועמדת ראויים מבחינה מקצועית.

2)       יחסי המרות בחוק זה אינם מתאימים לגוף יצירתי כמו השידור הציבורי. על פי ההצעה הדירקטוריון הוא זה שימנה והוא זה שיסיים את כהונת המנכל. במצב כזה המנכל יהיה שבוי בידי המועצה שמינתה אותה וישרת את חבריה ולא יוכל להיות עצמאי. עקרון זה מנוגד לכל הגיון ולמקובל למשל בארגון השידור הבריטי שם הדירקטוריון מתעסק במדיניות המאקרו ולא בהתנהלות היומיומית. מבקר המדינה התריעה על התופעה הזו עוד ב 1999. החוק החדש יחמיר את המצב.

3)       יש להגדיר בצורה ברורה מי יכול להיות מועמד או מועמדת לכהן במועצה ומה הכישורים הנדרשים. הנוסח שנקבע לא סביר, לא מאוזן, לא משקף את החברה הישראלית ואין בו למשל ביטוי לאנשי תרבות והחברה האזרחית כולל ארגוני מאזינים וצופים.

4)       לא ברור למה נקבע שיש למנות רק תשעה חברי מועצה ולא שלושה עשר כפי שנקבע בחוק מ 2012.

5)       לא ברור מדוע נדרש ניסיון של חמש שנים בניהול תאגיד ולא ניסיון של חמש עשרה שנים כדי להבטיח שיגיעו מנהלים מנוסים שידעו להתמודד עם המשימה.

6)       לא ברורה ההעדפה לבעלי ידע כלכלי ולא לבעלי ידע בתחום השידור הציבורי כפי שנדרש בארגון כמו רשות השידור.

7)       לא יעלה על הדעת שמנכ"ל רשות השידור לא יהיה עיתונאי פעיל, מוכר,בעל ניסיון מוכח בניהול שידורי רדיו וטלוויזיה ויהיה בקי ברזי התאגיד הציבורי ועקרונות השידור הציבורי. מדובר בתפקיד של עורך ראשי שחייב להיות בעל השכלה אקדמית מתאימה ועדיף תארים מתקדמים שמחייב ידע והיכרות מעמיקה ברזי העיתונות והשידור הציבורי. המנכ"ל אמור להתוות את הדרך לכלל המנהלים והעובדים המקצועיים בארגון. גם במקרה זה לא די בניסיון של חמש שנים אלא בניסיון של לפחות חמש עשרה שנים. במקרה זה צריכים לראות את המודל של ניהול בתי חולים ואוניברסיטאות.

8)       סעיף שתיים שנוגע ליחסי המרות בארגון החדש ישתק את העצמאות והיצירתיות של המנכ"ל ויהפוך אותו לעושה דבר המועצה שכן מרבית חבריה על פי ההצעה הם אנשי מקצוע שלא יהססו להחליט עבור המנכ"ל כיצד לנהוג בכל סוגיה כפי שזה קורה ברשות השידור זה שנים. המצב החדש רק יחזק את המועצה ויאפשר לה ולמי שמינה אותם לשלוט ולהשפיע על תוכני השידור כולל הסתרת מידע מהציבור והפצת מידע חד צדדי. יגרום לכך שהמנכל ימנה רק את מי שמתאים למועצה ולשר הממונה.

9)       באופן כללי החוק מתייחס לרשות השידור הציבורית כאל גוף כלכלי ולא כאל גוף שמטרתו היא שידור ציבורי. הדרישות מהמנהלים הם להיות כאלה המבינים בהתנהלות כלכלית של גופים בסדר גודל כזה. הדרישות הללו מעקרות את הפן העיתונאי, התרבותי והיצירתי של רשות השידור.

10)   מטרות השידור הציבורי שמוגדרות בחוק מתעלמות מסעיפים רבים שהועלו בחוק המקורי מ 1965 ובעיקר מהעובדה שישראל היא ארץ קולטת עליה ויש לשדר במגוון רחב של שפות.

11)   החוק החדש לא מדבר על החבות של המשדר הציבורי למורשת ישראל, לעקרונות החינוך, לשפה העברית ולקהילות ישראל בעולם.

12)   החוק בניגוד למסקנות ועדת לנדס, אינו מגדיר כיצד יפעל הרדיו הציבורי ובכמה רשתות ישדר.

13)   החוק קובע שהחל מ חודש מרס 2015 אגרת הטלוויזיה מתבטלת. האם אכן משרד האוצר יהיה מוכן לוותר על ההכנסות מאגרת הרכב והאם לא תהיה לו מעורבות בסוגיה זו בעתיד במהלך דיונים תקציביים כאלה או אחרים שיתקיימו עם הרשות.

14)   הנחת היסוד שהאגרה בישראל גבוהה נתבסס על נתונים שגויים שכן השר עוד בהיותו חבר כנסת ביקש וקיבל ניתוח ממרכז המידע של הכנסת ניתוח ועל פי האגרה בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי.

15)   החוק המוצע נותן עוצמה יתרה לשר האוצר לקבוע את שיא כוח האדם ברשות החדשה. זהו עקרון המחבל בחופש הפעולה של כל תאגיד ותאגיד שידור ציבורי בפרט.

16)   החוק מקצה מאתיים מליון שקלים לעידוד יצירת קולנוע וטלוויזיה ישראלים. מדובר בהפליה בוטה של יתר היוצרים למשל בתחום המוסיקה. בעוד אלה אנשי הטלוויזיה הפרטיים יקבלו הון עתק על יצירה טלוויזיות שתוקרן פעם אחת או שתיים יוצרי הזמר הישראלי לא יקבלו אגורה אלא רק תמלוגים על השמעות. מובן שאין פרופורציה בחוק בין הזמר הישראלי ותרומתו לתרבות הישראלית לבין הטלוויזיה שתרומתה נמוכה יותר. החוק חייב להשתנות ולמנוע הוצאות ובזבוז כספים ליוצרים פרטיים ולתגמל אותם רק על הקרנת הסרטים.

17)   החוק חייב לקחת בחשבון שהמוצר הציבורי הזה מיועד לכלל תושבי ישראל לא רק לצופי טלוויזיה אלה ובעיקר למאזיני ברדיו בפרט כשמדברי על כבדי ראיה וזקנים וקהילה נוספת החרדים שאינם צופים בטלוויזיה.

18)   התקציב שמוצע לתפעול הרדיו והטלוויזיה מעיד על כך שהמשכורות שישולמו לעובדים תהיינה כאלה שלא יאפשרו להעסיק אנשי מקצוע רציניים.

19)   החוק מדבר על כך שעובדי המשדר הציבורי יהיו כעובדי המדינה וזה יחייב משא ומתן עם ארגוני העובדים היציגים שכן מדובר בהסכמים קיבוציים. לפיכך לא ברור איך ניתן להעריך את עלות השכר לפני כן. כמו כן לא ברור כיצד תתאפשר גמישות ניהולית בארגון החדש כשכל ניסיון של מנהל לנייד עובדים על פי הצרכים יחייב דיונים אינסופיים עם ארגוני העובדים ועורכי דין כפי שזה קורה כבר שנים.

20)   לא ברור כלל ועיקר מה הצורך להעיק על תקציב המדינה בפרישה מוקדמת ויקרה מאוד של עובדים כאשר ידוע שבתוך חמש עד שבע שנים יפרשו עובדים ותקטן מצב כוח האדם בהדרגה בעלות נמוכה. עד להתייצבות המערכת לשיא כוח אדם רצוי אפשר להיצמד למפתח של מתן אפשרות להכניס עובד אחד על כל שניים שפרשו.

21)   החוק החדש אינו לוקח בחשבון את הצורך בהיערכות לוגיסטית חדשה לחלוטין ומעבר רשות השידור לבניין חדש עם ציוד מתקדם. עובדה שלא נלקחה בחשבון ותאלץ את הרשות החדשה לעבוד עם ציוד ישן עד שיוקם הבניין החדש על כל הציוד הנדרש.

22)   פעולת המפרק, כונס הנכסים, בתקופת הביניים תשתק לחלוטין את פעילות ההנהלה המקצועית על כל דרגיה כולל את פעילות המוסדות והועד המנהל ומשמעות הדבר שבמשך פעילות הרשות הישנה מרגע אישור החוק ועד להקמת הרשות החדשה תנוהל הרשות בידי פקיד שאין לא מושג ואחריות בתחום בשידור וכלליו. מדובר בתקופה לא מבוטלת של כשנה ועובדה זו תיצור רשות שידור שתנוהל "זמנית" בצורה לא ראויה ולא מקצועית, מודל שמתאים אולי למדינות לא דמוקרטיות.

על רקע כל הנאמר לעיל, נודה לך באם תמצא לנכון להעלות את הנושא לישיבת הועדה לצורך דיון וקבלת החלטה בנדון.

בכבוד רב,
אריה אבנרי
יו"ר הנהלת אומ"ץ

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

7 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    דרישה נחוצה שמגיעה בזמן פציעות*

    כל מילה בסלע והשאלות:
    -מדוע רק עכשיו?
    -מדוע עובדי הרשות, דהיינו עובדי קול ישראל, נוהגים כקבלן משנה של שר התקשורת וסוגרים עבורו את ה"חנות" (השבתות מטופשות ותמוהות בקול ישראל. גורמות למאזינים לבדוק את האלטרנטיבות ולהתרגל אליהן, בחזקת "זה מה שיש").
    -מדוע ממשלת ישראל ששה לסגור את ירושלים?
    * מצד שני ריאל מדריד לקחה אליפות בגלל זמן פציעות נדיב. אסור להתיאש ואסור לעשות שטויות מהסוג שעושים עובדי קול ישראל.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ההסתדרות צריכה לדרוש ועדת חקירה ולא לשבת ולדבר עם פקדי האוצר.

  3. אשר :

    ועדת חקירה לניגוד עניינים

    בראש וראשונה יש למנות ועדה לבדיקת ניגוד עניינים למינויו של מר רם לנדס כיושב ראש הועדה שאמורה להחליט על הוצאת הפקות מקור בסך ענק של 200 מיליון שקל, כאשר הוא בעל חברת הפקות.
    על ההסתדרות להילחם על הפרה בוטה של הסכם חתום, והפרטה של ארגון מאוגד מקצועית פיטורי כל העובדים בכדי להעסיק עובדים חיצוניים.
    פירוק של חברה ציבורית אחת תהיה פתח לפירוק כל החברות הציבוריות ע"י רמיסת זכויות העובדים.

  4. מעשה נבלה בכנסת בחסות המלחמה :

    העם הזה, אלוהים אולי ירחם עליו.

    היום הצביעה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בעד חוק לסגירת רשות השידור.

    11 הצביעו נגד!
    1 נמנע.
    בזיון של האופוזיציה.

    45 הצביעו בעד.

    איפה 15 חכים של העבודה?
    איפה 6 חברי כנסת של מרץ?
    איפה 6 חברי כנסת של התנועה?
    איפה עמרם מצנע ובמיוחד עמיר פרץ? ממה הם פחדו, שיפטרו אותם מתפקידיהם?
    שפנים חסרי עמוד שדרה.

    איפה החכים הערבים?
    איפה החכים הדתיים?

    זהו מעשה נבלה שהובל בידי חכית שמביישת את קהילת הנכים (וכן אני ממקום שמאפשר לי לאמר זאת).

    אין לי מושג אם ואיך אפשר לעצור את מעשה הנבלה הזה. עד הבחירות הבאות כל עונש ליש עתיד כבר יהיה מאוחר מדי.

    גועל נפש ובכוונה אינני רוצה לערב את מעשה הנבלה הזה עם מעשה אדיוטי, מטומטם אחר שעשתה הכנסת.

    העם הזה – אלוהים אולי ירחם עליו.

    נטע חוצן

  5. מעשה נבלה בכנסת בחסות המלחמה :

    שלא לדבר על כך שלא האריכו את מושב הכנסת כשכל הציבור פה עצבני – מאבד פרנסה, נדפקה לו חופשת הקיץ. מפחד לצאת לחו"ל.
    רבים מפחדים מהדפיקה בדלת (עד שהטלפון מביה"ח הוא נחמה פורתא עבורם).
    ואילו ביקום האוטיסטי שנקרא כנסת – עולם כמנהגו נוהג.

    אנחנו יושבים על הרבה קווי שבר ובאותו היקום מוכרחה הממשלה ליצר קווי שבר נוספים. לא יכולה להתאפק.
    כל הכבוד למצביעי תנועת יש עתיד (25 במספר).

    ושלא יעלה על דעתו של מישהו שמחטפי הוועדות יעצרו. אדרבא, את הועדות ניתן לכנס גם בזמן הפגרה וזהו זמן מצוין למחטפים כשחברי כנסת רבים לא מגיעים למשכן.

    (כל כך הרבה מילים מיוחדות יש להם: פגרה, משכן – עולם אחר).

    נטע חוצן.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אכן נבלה ברשות התורה.

    הקלישאה "אנשי עזה יצאו ויראו..".
    ובכן הם יצאו ויקללו אותנו.
    ואת מי אנחנו נקלל?

    גם אנחנו, כשיתפזר אבק הקרבות, נגלה שלא הרסו לנו את הבית ולא שפכו את דמנו – אבל נבחרינו שמקבלים מאיתנו משכורת ניצלו אותנו בציניות
    וסליחה אם ההשוואה מרגיזה מישהו.

  7. כבר התחילו לסגור. א תשרי תשעה באב :

    חשבתם שהרדיו עומד להיסגר עוד חצי שנה? טעיתם.
    תהליך הסגירה כבר החל.
    שידורי הבוקר בשעה שש ביום הראשון של שנת תשע"ה (יום חמישי א. תשרי תשע"ה) אוחדו – כל הרשתות -א.ב, ג, קול המוסיקה 88 אפ.אם כונסו לתכנית אחת של שירי עגמה.

    השנה החדשה מספקת לנו דוגמית ממה שצפוי.

    המלחמה רבותי – היא בכל החזיתות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.