יוזמה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 26.05.14 2:57

משרד הכלכלה מנסה מזה זמן לשנות את חוק שעות עבודה ומנוחה. מיכל צוק, מנכ"לית משרד הכלכלה ועו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי, הגישו לאחרונה המלצות לשינוי החוק. פירוט ההמלצות מופיע בכתבה שהתפרסמה ב"כלכליסט". מאמר דעה שפורסם ב"העוקץ" מסביר מי מרוויח מחוק כזה, אם יחוקק

כלכליסט – עובדים יועסקו עד 12 שעות ביום, שעה נוספת תזכה ב־133%

שר הכלכלה מציע לשנות את האופן שבו מחושבות שעות נוספות. לפי ההצעה, חישוב שעות העבודה יעבור להיות חודשי, והדבר יאפשר גמישות לעובדים. החשש: מעסיקים יכפו שעות גמישות על עובדים

אחרי שנתיים נראה שהניסיון של משרד הכלכלה לשנות את אופן החישוב והתגמול על שעות נוספות קורם עור וגידים. מתווה ראשוני של הצעת המשרד לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה, שהגיע לידי "כלכליסט", כולל סעיפים שישנו ללא היכר את אופן העבודה של חלק גדול מהשכירים במשק.
על פי המתווה המוצע, החישוב של השעות הנוספות ייעשה בצורה חודשית ולא יומית. כך, לדוגמה, אם משרה מלאה ללא שעות נוספות מסתכמת כיום ב־186 שעות עבודה בחודש, המעסיק יהיה מחויב לשלם שעות נוספות רק לאחר השעה ה־187.
כיום החישוב נעשה ברמה היומית וכך המעסיק צריך לשלם תגמול שעות נוספות על כל שעה לאחר השעה השמינית או התשיעית.

משרד הכלכלה השאיר אפשרות של חישוב השעות הנוספות ברמה השבועית של 43 שעות עבודה בשבוע ולא החודשית, אך בין אם יוחלט כך או אחרת, המשמעות היא כי עובד יוכל להישאר בעבודה 12 שעות ביום אחד וארבע שעות ביום שלמחרת, מכיוון שבממוצע הוא עבד שמונה שעות ביומיים האלה והמעסיק לא בהכרח ישלם לו שעות נוספות עבור זמנו.

להמשך קריאה

העוקץ – גמישות היא עבדות

ה"גמישות" התעסוקתית שמקדם משרד הכלכלה משמעותה שעבוד ועושק של העובדים והגדלת רווחיהם של המעסיקים. ככה זה כשהאחרונים הם האחים בנט

בכל פעם שאני שומע את המילה "גמישות" בדיון כלכלי אני נכנס למתח, מכיוון שאני יודע שהנה מגיע עוד רעיון לניצול עובדים וגניבת שכרם. השבוע יצאה הצעה חדשה ברוח ה"ניוספיק" הזה ממשרדו של נפתלי בנט. משרד הכלכלה פירסם את המתווה לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה שעיקריו יאפשרו למעבידים להעסיק עובדים בשעות נוספות מבלי לשלם להם על כך. הצעד הזה יאפשר לטענתה של מיכל צוק, מנכ"לית משרד הכלכלה, "יותר גמישות בהסדרי ההעסקה במשק, דבר שעולה כצורך ממעסיקים רבים". נעיר שלהסדר זה של משרד הכלכלה לא היו שותפים לא נציגי עובדים ולא נציגי מעסיקים.

במה מדובר: ההסדר החוקי כיום הוא שהתשלום עבור עבודה של שעות נוספות מחושב על בסיס יומי, כלומר כל שעה נוספת שעבדת מעבר לשמונה שעות נוספות מזכה אותך בתוספת תשלום. ההסדר הגמיש שמציע משרד הכלכלה הוא שחישוב השעות הנוספות ייעשה על בסיס חודשי.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: גמישות העסקה, גמישות ניהולית, חוק שעות עבודה ומנוחה, מעסיקים, משרד הכלכלה, תנאי העסקה

קישור קבוע 4 תגובות

4 תגובות

1. ק. טוכולסקי :
   27 במאי, 2014 בשעה 8:02

   גמישות תעסוקתית לטובת המעסיקים, בלי קביעות, בלי שעות עבודה ומנוחה, בלי כלום לעובד. מתנת בנט שר הקלקלה בגרועה שבממשלות ישראל.

2. חקלאי :
   3 ביוני, 2014 בשעה 14:34

   זו תגובה לדרישה (הצודקת) להגדלת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה. היום משלמים 30 ש"ח לשעתיים הנוספות הראשונות ו-36 ש"ח לשעה ה-11 וה-12 (אסור להעסיק יותר מ-12 שעות ביום). כשכר המינימום יעלה ל-30 ש"ח לשעה, שכר השעתיים הראשונות יהיה 37.5 ש"ח. משרד הכלכלה בא להגן על המעסיקים באופן חלקי ומידתי. משרד הכלכלה לא אפשר העסקה חלקית כמו שדרשו המעסיקים (העסקה בשברי ימים, רק בשעות השיא).

3. דליה :
   3 ביוני, 2014 בשעה 21:56

   לחקלאי
   אין צורך להטעות את הקוראים. ההצעה של בנט הועלתה עוד בספטמבר 2013. http://sixtyone.co.il/articles/122
   http://www.blacklabor.org/?p=52957
   הצעתו החוק של דב חנין הועלתה ב-2014
   http://www.inn.co.il/News/News.aspx/276962.
   והנה מה שכתוב במאמר שפורסם בעניין באתר "שישים ואחת":
   "……מי עומד מאחורי הרפורמה המוצעת? לובי חזק וממומן היטב שמובל על-ידי חברות ההיי-טק הגדולות מקדם כבר כמה שנים את הרפורמה. עוד שותפים למאמצי השכנוע חברות תובלה שמעסיקות נהגי משאיות וכן גורמים בענף התיירות. נציגי החברות הללו כמעט קצרו הצלחה עם שר התמ"ת הקודם, שלום שמחון, אלא שהוא הצליח להדוף את הלחצים שלהם ברגע האחרון ולפזר את הוועדה שהקים כדי להכריע בנושא. בינתיים נראה שבנט, לעומתו, מקבל את הדרישות שלהם בזרועות פתוחות.

   לובי המעסיקים קובל על כך שאינו נהנה מ"גמישות תעסוקתית" מספקת. בענף ההיי-טק טוענים שדפוסי הפעילות הבינלאומיים של החברות דורשים ימי עבודה ארוכים. האמת? לגיטימי ומקובל. אלא שעיון קצרצר בנוסח החוק הקיים שומט לחלוטין את הקרקע מתחת לטיעון, שלפיו המצב הקיים מגביל את פעילות חברות ההיי-טק.

   כבר היום יכול מעסיק להשאיר את עובדיו עד 12 שעות במקום העבודה. אז עומדות בפניו שתי אפשרויות: או לשלם שעות נוספות או לחילופין לפצות את העובדים בכמות מוגדלת של שעות מנוחה בהמשך השבוע – קצת יותר מהשעות שנדרשו להישאר. בקיצור, מאחורי המונח האלסטי והמנומס "גמישות" לא עומד צורך עסקי בהול אלא שאיפה פשוטה לא להעניק לעובדים שום פיצוי ולמקסם רווחים – על גבם ועל גב הילדים שלהם.

   בנט, אגב, סירב לכלול נציגי עובדים בצוות שהקים לדון ברפורמה." http://sixtyone.co.il/articles/122

4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :
   4 ביוני, 2014 בשעה 15:22

   היועץ המשפטי של התמת פנה לארגוני עובדים כדי לבקש חוות דעתם לחוק המוצע.
   לא ברור מה המשמעות המעשית של הצעד הזה.