מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
לכאורה זו סחיטה באיומים
תגובתה של כי"ל להמלצות ועדת ששינסקי השניה היא לכאורה מהלך של סחיטה באיומים. האם המדינה תאכוף את החוק על המאיימת?
מאת: יעקב לקס
סחיטה באיומים, הגדרה
חיפשתי ומצאתי באתר עו"ד פלילי לשירותך:
סחיטה באיומים
בעבר, רווחה התפיסה כי עבירת הסחיטה מבוצעת על ידי ארגוני פשיעה שונים. כיום, מדובר בתופעה רחבה המבוצעת על ידי אנשים נורמטיביים, ומספר כתבי האישום המוגשים בגינה רב.
…
סעיף 428 לחוק העונשין קובע כי סחיטה הינה איום על אחר בכתב, בעל פה, בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, רכושם, פרנסתם, שמם הטוב או בצנעת הפרט, המניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. הטלת האימה על האדם יכולה להיעשות בכל דרך – אמירות מפורשות, התנהגות וכו' אולם, המטרה הסופית צריכה להיות הנעת האדם לעשיית מעשה כלשהו.
קרי, האיום הוא אחד ממרכיבי העבירה המרכזיים. האיום גורם לפחד אצל הקורבן, בשל התגובה שעלולה להגיע אלמלא הציות למאיים. בפסיקה נקבע כי מבחן האיום הינו אובייקטיבי, על פי האדם הסביר. כלומר, רק התנהגות אשר מובילה לזריעת פחד ומורא בלבו של כל אדם רגיל, תחשב לאיום. אין די בהרגשתו האישית של הקורבן במהלך האירועים. העונש לצד עבירה זו הוא עד שבע שנות מאסר בפועל. בנסיבות מחמירות, העונש יכול להגיע לתשע שנות מאסר בפועל.
מה בין מתן עצה או אזהרה לבין סחיטה באיומים?
בע"פ 103/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל, נקבעו שני מבחנים להבחנה בין סחיטה באיומים לאזהרה או עצה. הראשון הוא מבחן השליטה – האם לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה עליה התריע. כאשר התשובה היא חיובית, הרי שיש לראות את הדובר כמאיים ולא כמזהיר. המבחן השני הינו מבחן המהות. זהו המבחן המכריע לבדיקת קרות האיום. קרי, יש לבדוק את ההקשר בו נאמרה האמירה בעיניים אובייקטיביות ומכך ללמוד האם מדובר בסחיטה באיומים.
קראתי בהארץ ובדה-מרקר מיום 8 במאי ומיום 18 במאי 2014:
מקורבים לוועדת ששינסקי אישרו: כיל קיבלה הטבה של חצי מיליארד שקל
מאת: אורה קורן
…
כימיקלים לישראל יוצאת למלחמה כנגד ועדת ששינסקי ב
במאמרים אלה שפורסמו באתר "חדשות האנרגיה" מאיימת חברת כי"ל כי תפסיק פעילותה בישראל, אם לא תאושר לה הקמת מכרה פוספטים בערד. אמנון פורטוגלי מנתח את התנהלות כי"ל למען מימוש האינטרסים שלה. נציג החברה משיב לו במאמר נוסף. ובסוף, תגובה של אמנון פורטוגלי למאמר זה
בחינת הנתונים על ידי הוועדה העלתה כי פעילות משאבי הטבע בישראל מניבה שיעורי רווחיות הגבוהים בצורה משמעותית משיעורי רווחיות נורמליים וכי הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן החברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במחצב, בעוד שהציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המחצבים – זאת בשונה ממצב הדברים במשאבי הגז והנפט. הוועדה מצאה כי חלק הציבור ברווחים הנובעים מהחצבים בישראל (שיעור ה-GT*) עמד על 23% בלבד בשבע השנים האחרונות, זאת לעומת חלק הציבור ברווחי הגז והנפט העומד על למעלה מ-50%.
וגם, עשרה ימים לפני הכתבה הקודמת:
ששינסקי 2 // המדינה תקבל כחצי מהרווחים שמפיקה כיל ממשאבי ים המלח
מאת: אורה קורן, אבי בר-אלי
"ההמלצות של הוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים (ועדת ששינסקי 2), צפויות כמעט להכפיל את הכנסות המדינה ממשאבי הטבע" – כך אמרו אתמול מקורות שמקורבים לעבודת הוועדה.
המקורות הוסיפו כי עיקר הגידול בתמורה למדינה יגיע מרווחיה של קבוצת כימיקלים לישראל (כיל), שעשויה לשלם עוד מאות מיליוני שקלים למדינה, בהנחה שמכירותיה ורווחיותה לא יירדו. המלצות הוועדה, שבראשה עומד פרופ' איתן ששינסקי, יוצגו בשבוע הבא לשר האוצר, יאיר לפיד, ולאחר קבלת אישורו יוצגו לציבור.
לדברי המקורות, הוועדה צפויה להמליץ להותיר את התמלוגים על כל משאב טבע במתכונתם הנוכחית, ונוסף על כך להטיל מס על רווחי יתר – רווחים שמעל המקובל בענף – על חברות שמנצלות אותם. על פי הערכות, שיעורו של המס על רווחי היתר יהיה 40%–50%.
על כך משיבה כיל בדברים הבאים:
כיל בתגובה לששינסקי: "מקפיאים השקעות בישראל במיליארד דולר"
מאת: אורה קורן
…
"המלצות הביניים של הוועדה עלולות לעצור את השקעות כיל בישראל, ויובילו אותה להתרכז בצמצום עלויות. ההשפעה על התעסוקה והכלכלה בנגב יהיו כבדות משקל", מסרה כיל.
…
"… המשמעות – צמצום פעילות כיל בישראל ופגיעה קשה בתעסוקתן של 30 אלף משפחות בנגב".
אם נזכור את התנהלותה של אותה חברה כיל ושל חברת הבת שלה רותם-אמפרט בפרשה של מכרה הפוספטים שהן רוצות להקים בבקעת ערד – בנוסח, אם לא תתנו לנו לכרות בבקעת ערד נסגור את החברה (רותם אמפרט) ונפטר את העובדים ו-9000 משפחות** בנגב תאבדנה את פרסתן – נבין שיש לנו כאן התנהגות סדרתית של לחץ על ממשלת ישראל להיכנע ולוותר על המגיע לכולנו.
יש כאן – לכאורה – כל מה שמוגדר למעלה כסחיטה באיומים שבה הנסחט המאוים איננה אלא ממשלת ישראל.
נותר לראות אם ממשלת ישראל תמצה את הדין עם מי שלכאורה מאיימים עליה.
______________
* GT = Government Take
** מספר מדומיין ומנוגד להערכות ממשלתיות מוסמכות
תגיות: ועדת-ששינסקי-2, כימיקלים לישראל, מסים, סחיטה באיומים, רותם אמפרט, תמלוגים
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
19 במאי, 2014 בשעה 1:48
מהן הסיבות להצלחת הטייקונים ?
מדוע הממשלה/ות ניכנעת/ות או הולכת/ות לקראת הטייקונים שוב ושוב ?
19 במאי, 2014 בשעה 2:08
תשובה לאסנת
זו ממשלת התרנגולים (באנגלית זה משהו אחר ונכון גם הוא).
זו לא ממשלה פמיניסטית.
אצל התרנגולים השאלה מנוסחת "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת" והשיר נפלא.
הממשלה???
http://www.yosmusic.com/article.asp?id=8910&xyz=100
19 במאי, 2014 בשעה 8:11
כיוון שהיעילות של המשק הפרטי ויציבותו מוכרות לכולנו צריך לעשות דבר פשוט, כשכי"ל תפשוט את הרגל יש להלאים אותה, לא לסייע לה.
זה לא יקרה היום אבל כמאמר שיר אחר זה יקרה מחר או מחרתיים.
19 במאי, 2014 בשעה 10:33
לשאלת אסנת(1)--זה המשטר חביבי\ה
משטר ההפרטה הניאו-ליבראלי(מיזם משותף ליכוד-מערך) השולט בארץ מאז שלושים שנה הוא שיצר את הטייקונים על ידי הפקרה לידיהם של המשאבים הציבוריים העסקיים והטבעיים.
הטייקונים נוצרו יש מאיין מקרבתם הפוליטית למשטר.
קוראים לזה פשע מאורגן דרך הפוליטיקה.
ה"ויכוח" בין הממשלה לעופר הוא סה"כ קטטת רחוב בין שותפים לפשע.
לעמית-כי"ל "תפשוט את הרגל" אחרי אחרי גמר הבזיזה של המשאבים הציבוריים והכספיים שהיו בחברה הממשלתית כי"ל ז"ל.
כבר היום עופר הוא אחד ממאה האנשים העשירים ביותר בבריטניה.
אנו נלאים כנראה רק השיירים העלובים שיישארו מאורגיית ההפרטה.
19 במאי, 2014 בשעה 21:49
אותי,הם לא מפחידים...
בואו ונתחיל בעובדות:
1.
לפי הדוחות הכספיים של כי"ל ל 2014 (רבעון 1) ישנה ירידה בהכנסות של החברה ממכירת פוספטים בשל ירידה במחיר שלהם בשווקים הבין לאומיים.
2.
הירידה בהכנסות איננה נובעת מהידלדלות מאגרי הפוספטים או מסיכון הכרוך בהידלדלות כזו.
3.
הירידה בהכנסות איננה נובעת מחוסר יעילות של מערכות ההפקה ו/או מבני האדם שעוסקים בזה.
4.
הירידה איננה נובעת מירידה באיכות המוצרים ו/או וגם מהידלדלותם.
5.
ההחלטה לגבי העלאת המס על המוצרים הנכרים בים המלח וסביבתו נדחתה ל 2017.
…וקצת "פרשנות":
1.
ההחלטה לגבי החלת שיעורי המסוי על כי"ל נדחתה ל 2017. אנחנו בתוך עמינו יושבים וכבר,ידוע – שפירוש הדבר הוא שההחלטה הזו לא תיושם לעולם.
2.
לפי הפרסומים ועדת שישינסקי ב' דחתה את החלת מסקנותיה לגבי כי"ל בשל העלות של ההשקעה של החברה בקצירת המלח (ושפיכתו באגן הצפוני שרובו איננו בריבונות ישראלית מקובלת) בסך כ 3 מליארד שקל.
3.
מבחינה משפטית (להבנתי הצנועה) זיכיון איננו מתת אל. אפריורית הוא ניתן על מנת שהזכיין ימצה עד תום את המשאב שנמסר לו. אם כי"ל מתכוונת לצמצם כוח אדם ופעילות בשטחי הזיכיון הוא שומטת מתחת לרגליה את הגושפנקא החוקית לאחוז בו.
4.
במדינה נורמאלית,ומן הסתם גם דמוקראטית,זכיין שלא ממצה את הזיכיון שניתן לו,ועוד בשל התנגדות לחוקים תקפים של נותן הזיכיון (המדינה) מחזיר אותו,מיד ואוטומטית,לידיו של בעליו – קרי הריבון.
5.
מדינת ישראל איננה נורמאלית ואיננה דמוקרטית ולכן סביר שבמקום להחזיר לידיה את הזיכיון עקב סירוב הזכיין למצותו ולשלם מיסים בגין הרווחים ממשאב בטבע – תאפשר למכור,את הזיכיון,לאחר.
6.
ומיהו האחר? לא יודע אבל הסכוי הוא מאוד גבוהה שאותו אחר -… שפת אימו:סינית.
סיכום:
1.
האיומים של כי"ל אותי לא מפחידים,ההיפך.
2.
מסע הפרופוגנדה של כי"ל על כך שהיא פיתחה ומסרה לעולם עושר של חומרים מעכבי בעירה,לא רק שעובדתית איננו מדוייק אלא גם:כשמשאב טבע אחר עלה באש (הר הכרמל) לא ראיתי רכבת או אפילו לא סמיטריילר אחד מחצר המפעל של כי"ל לעושים במלאכת הכבוי. חומרי עיכוב הבעירה יובאו מחו"ל.
3.
לא כל כך משנה לי אם מי שעושק את ים המלח מדבר מלונדון עברית או ידבר,משנחאי,סינית. מעניין לעניין ובאותו עניין.
מנחם.
20 במאי, 2014 בשעה 0:14
תיקון למנחם
הרוכשים ידברו צרפתית ואנגלית במבטא קנדי, לאו דווקא סינית.
אלא אם כן Potash Corporation of Saskatchewan עצמה תימכר לסינים.