חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הוצאת מבקשי המקלט מישראל –משרד הפנים מחזירם למולדתם

נושאים זכויות אדם, עלו ברשת ב 12.05.14 23:48

משרד הפנים מבטיח להעביר מבקשי מקלט למדינה שלישית, ולא לארץ מולדתם, אך מתברר שהוא אינו מקיים הבטחתו ושולח אותם חזרה למולדתם. להלן סיפורו של סאדיק, שהיה מוכן לעזוב למדינה שלישית, אך כשהתברר לו ששולחים אותו חזרה למולדתו, סודאן, סרב והוחזר לישראל למתקן חולות

הסיפור מפי דנה שפגשה את סאדיק באתיופיה:

את סאדיק פגשתי לפני שלוש שנים בעבודתי עם הקהילה הדארפורית בת"א, הוא היה אז ילד צעיר בן 21, רק שנתיים בישראל, הוא היה בחור מרשים מאוד ולמרות גילו הצעיר והחיים הקשים כפליט שמחפש הגנה היה סאדיק פעיל ואקטיביסט בקהילת הפליטים (הוא פעל בארגון דארפורי שנקרא "חלומות הנוער", הארגון תמך בילדי הפליטים בת"א ובאילת) והיה ממובילי מחאת הפליטים האחרונה. מאז אנחנו מכירים ופועלים זה לצד זה בשנים האחרונות בפרויקטים שונים.

החופש, ההגנה וההכרה במצב הפליטות של הקהילה הדארפורית היו חשובים לסאדיק יותר מכל דבר אחר, בגלל זה כנראה, כשרשות ההגירה הציבה בפניו את הבחירה הבלתי אפשרית – ללכת לכלא חולות לכל חייו או לעבור למדינה אפריקאית שלישית בה יקבל מעמד של פליט, זכויות וחופש – בחר סאדיק לנסות את מזלו במקום חדש ולפתוח חיים חדשים במדינה בה יזכה סוף סוף בהגנה ואלי גם במעט שלווה אחרי 10 שנים של בריחה והישרדות. לסודן לא הסכים סאדיק לחזור בשום פנים ואופן, שם מחכה לו "רק מוות".
ביום רביעי שעבר 30/4 התלווה לפקחי רשות ההגירה אשר הגיעו לאסוף אותו מביתו לשדה התעופה, לא נאמר לו השם של המדינה השלישית אליה הוא מגורש, הפקחים ליוו אותו עד דלת המטוס ושם בישרו לו שהמדינה היא אתיופיה. כאשר הגיע סאדיק לשדה התעופה באתיופיה וביקש לעזוב את השדה לעיר ולהתחיל את חייו החדשים בישרו לו פקידי ההגירה האתיופים שהוא איננו מורשה לצאת מהשדה ושבעוד מספר שעות יש לו טיסת המשך לסודן. סאדיק לא הסכים לעלות על הטיסה ומאז, כבר שישה ימים, הוא מתגורר בשדה התעופה באתיופיה. המזוודה שלו, עם מעט הדברים שארז איתו כבר הגיעה לסודן (מכיוון שהייתה ממוענת עוד מישראל לטיסת ההמשך לחרטום).

אינני יכולה להתחיל לתאר את התחושה הזאת, בעודי מסתובבת בדיוטי פריי באתיופיה, מחכה לטיסת ההמשך שלי לישראל, פתאום לשמוע קול מוכר קורא בשמי, להסתובב ולראות את סאדיק, תוך מספר שניות להבין שאם הוא נמצא בשדה התעופה הזה משהו רע מאוד קרה. כמובן, שגם סאדיק, כמו מרבית הדארפורים שאני מכירה, הוא אדם אציל ועדין, מתחשב ודואג ובעוד אני מתיישבת על הרצפה באמצע השדה ומתחילה להתייפח בבכי הוא יושב לצידי ומרגיע אותי ואומר לי "אל תדאגי, הכל יהיה בסדר", "את לא צריכה לבכות, בעזרת השם, הכל יסתדר". לקח לי שעה להירגע ולשמוע ממנו את הסיפור ולהבין מה קרה, לאחר מכן תיעדתי אותו מספר הכל בווידיאו, אני מקווה לעלות את זה בימים הקרובים.

אני בטוחה שסיפורו של סאדיק הוא לא סיפור יחיד, יש עוד מאות דארפורים שמסכימים לעזוב ל"מדינה שלישית" בהנחה שמשרד ממשלתי במדינת ישראל לא ירמה אותם ויוליך אותם שולל ובסופו של דבר ירכוש להם כרטיס טיסה למדינה היחידה בעולם אליה הם אינם יכולים לחזור – סודן. שמעתי הרבה שמועות על אנשים שזה קרה להם, אמרו להם שהם נוסעים לאוגנדה ובסוף הם מצאו את עצמם על מטוס לסודן, עם חלקם אבד הקשר לאחר שהגיעו לסודן ולא ברור מה עלה בגורלם. אך המפגש הזה עם סאדיק בשדה התעופה, לראות במו עיניי שזה באמת קורה, בלי שום בושה מדינת ישראל משקרת לפליטים במצח נחושה ואז שולחת אותם למותם, היה אחד הדברים הנוראיים שנחשפתי אליהם בחיי. זאת המדינה שלי שחוגגת עצמאות היום וזה פשע שגם אני וגם אתם שותפים לו.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. ל רפי :

    אני נגד רמיה, אבל בעד הוצאת כל המסתננים מכאן לכל מקום שמתאפשר

    טוב שהרעש הציבורי בנושא שוכח מעט, ותרבות העדר אינה משתלטת עלינו בכל עוזה למשך זמן רב מדי.
    כעניין של עקרון אינני מקבל הגירה בלתי חוקית כהסדר שיש לתמוך בו או לסייע לו, ואין לי ספק שההגירה מאפריקה שייכת ברובה לקטגוריית ההגירה הבלתי חוקית.
    מדינת ישראל על שלל הבעיות החברתיות וריבויי ההגירה אינה זקוקה בכל לסיוע מאיש.
    שאלת הפליטות ראויה להתיחסות נפרדת, אבל כאשר אינטרסנטים חסרי אחריות מחברים בין השתיים, הם עושים עוול לאלה שזקוקים לטיפול מיוחד. אם הם חיים בשלום עם מצפונם, גם אני יכול…

    הסוגיה העקרונית של ההגירה המסיבית מאפריקה, אינני דוגל בפתרון של לרוקן את אפריקה מיושביה וא"כ "לבכות" על כך ולנהל מולם מלחמה על שמירת הזהות העצמית שהמדינות המוצפות ע"י הגירה זו צריכות לנהל בכדי לשרוד כלכלית חברתית וביטחונית. הפתרון הנכון היה ונותר, סיוע לאפריקה באפריקה, והנושא נדון כבר לפני 40 ו- 50 שנה, אלא שאלה שמדברים הרבה, בדרך כלל עושים מעט, ומה שהם עושים מכוון לתקשורת יותר משהוא מכוון לאנשים הנצרכים עצמם.
    אפריקה היא יבשת ענקית עם פוטנציאל עצום, אבל גם עם בעיות פוליטית וחברתיות גדולות, פיגור נכר בעקר בתחום הכלכלה, הבריאות והממשל הציבורי, ומלאת שחיתות, שהיא בין היתר תולדה של האימפריאליזם והקולוניאליזם האירופי.
    אילו רצתה אירופה לעזור לאפריקה באמת, יש לה שם כר נרחב לפעולה למשך שנים עד שלושה דורות לפחות. אבל אירופה איבדה את עצמה לדעת באוסף של תאוריות פוסט-מודרניות אנרכיסטיות, שפוגעות בה ביכולתה לתפקד ביעילות ובעיסוק בעיקר – שימוש עצמי תוך סיוע למי שזקוק לו במיוחד.
    אינני מציע לישראל ללכת בדרכים הרעות של אירופה, בוודאי לא להתנדב להחליפה – אין זה בכוחנו, ועדיים אין זה מתפקידנו. הציונות טרם סיימה את משימתה ההיסטורית ומה שלא תגשים תוך דור או שניים, לא יהיה לה מול מי להגשים. היהודים "המתקדמים" מתבוללים בקצב מהיר בהרבה משם מולידים יהודים חדשים!!!
    לכן, טוב עושה משרד הפנים שהוא דואג להוציא מכאן את המסתננים, ולדעתי עליו להגביר את הקצב. את המסתננים אפשר להחזיר גם לארצותיהם וגם למקומות אחרים שמוכנים לקלוט אותם. איני רואה בכך שום בעיה. חשיבות מיוחדת ודחיפות נודעת להחדרת המודעות אצל מסתננים פוטנציאליים ואצל מי שמלבים ובקרב מי שממשיך להוליך אותם שולל כאילו הם רצויים כאן כמהגרים בלתי חוקיים, בכדי למזער ולמתן את תופעת ההגירה "הפראית".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.