חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מדינת הרווחה ואטליי – בזכותו ישראל עצמאית

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 4.05.14 1:10

עמית הרפז מתאר את פועלו של קלמנט אטליי, ראש הממשלה הבריטי שירש את צ'רצ'יל ועשה מהפכה חברתית אדירה בממלכה המאוחרת

כשקלמנט אטלי נבחר בשנת 1945 לראשות ממשלת בריטניה עדיין לא הסתיימה מלחמת העולם השניה. כשהוא נבחר הייתה בריטניה האימפריה הגדולה בעולם וכנראה אפילו הגדולה בהיסטוריה. כשאטלי נבחר הייתה בריטניה מדינה מעמדית מסורתית בעלת כלכלת שוק תאגידית קפיטליסטית שנשלטה על ידי מספר קטן של בעלי הון. הם שלטו לא רק באיים הבריטיים הם ניהלו כלכלה גלובלית על כידוני החילים של האימפריה. בעלי הון שהגיעו למעמדם הודות לקשרים חברתיים ומשפחתיים והפערים ביניהם לבין הרוב היו מפלצתיים. כשהוא נבחר היו בידי העשירון העליון הבריטי 85.4% מכל העושר הבריטי, בידי האחוזון העליון 55%. קלמנט אטליי היה מנהיג בירוקרטי חסר כריזמה, הוא נמעך בין הימאים (הודים ששירתו בצי המלכותי) לאימפריאליסטים, בין הקומוניסטים לשמרנים, בין בעלי ההון לפרולטריון הבריטי.

הפרולטריון הבריטי שחזר הביתה מהמלחמה הכי נוראה בהיסטוריה ורצה זכויות ושוויון אחרי עמידתו ההרואית במלחמה. כשקלמנט אטליי נבחר ברוב מוחץ על פני ווינסטון צ'רצ'יל גיבור המלחמה הזאת, אמר צ'רצ'יל: "מונית ריקה נעצרה על יד דאונינג 10 ואטליי יצא ממנה". כשאטליי סיים את כהונתו אחרי 6 שנים, נשארו רק מספר זניח של קולוניות בריטיות בעולם. כשאטליי סיים היו בידי האחוזון העליון 45.9% מהעושר, ירידה של 16%, (ירידה שנמשכה עד בחירתה של מרגרט תאצ'ר בסוף שנות ה- 70) ובריטניה הפכה מדינת רווחה לדוגמא, מדינה שלקחה אחריות על האזרח שלה מהעריסה עד לקבר.

 Clement Attlee

אטלי נבחר ב- 5 ביולי 1945 בזכות מצע סוציאליסטי שוויוני, עם דגש על תמיכה במסקנות ועדת בוורג'. בוורג' אמר שהנקודה הכי חשובה בדו"ח הועדה שלו היא "חיסול המחסור", כשלוקחים בחשבון כי מחסור הוא האבן הראשה של הכלכלה הקלאסית, מובן שמדובר כאן בלא פחות ממהפכה תפיסתית. בוורג' כלכלן, מהשורה הראשונה, שעמד בראש לונדון סקול אוף אקונומיקס, ליברל בהשקפותיו, תלש ממקומו את הבסיס לכלכלה המקובלת עד אותו רגע (ושאותה מלמדים לצערי עד היום), כלכלה שטענה שהערך של דברים נובע ממחסור.

בכל חיפוש אינטרנטי אחר אטליי נימצא את הציטוט של  ווינסטון צ'רצ'יל שהבאתי למעלה, כל מעבד תמלילים ימתח קו אדום מתחת לשם קלמנט  אטליי ויציע לתקן שגיאות כתיב. קלמנט הפשוט הדמוקרטי והצנוע הביס את צ'רצ'יל הכריזמטי המנהיג הדגול, בשעה של "סיטואציה מהפכנית", הוא היה יכול לפקשש את הרגע ההיסטורי כמו רבים לפניו ואחריו. הוא היה יכול לחשוב כמו מרקס שאת תורתו שינן, שצריך רק לתת להיסטוריה לעשות את שלה וזה יקרה לבד. אבל אטליי לא חיכה לאף אחד. מיד עם בחירתו הוא החל להגשים את מצע מפלגת הלייבור 1945.

הצעדים הראשונים היו הלאמה של נכסים וחברות, המדינה העבירה לידיה ולניהולה כל נכס בעל משמעות אסטרטגית, משום ש: "בני אדם יותר חשובים מרווחים". הבנק של אנגליה היה ראשון המולאמים בנק שהוקם 250 שנים לפני כן כבנק פרטי הפך להיות לאומי. אחריו הולאמה מערכת הטלפונים, בשנת 1947 הולאמו משאבי הפחם, ב – 48 הרכבות ובשנת 1949 תעשיות הפלדה והגז, לכל התעשיות והשירותים שהולאמו נבחרו מועצות ניהול דמוקרטיות. מטרת ההלאמה הייתה ראשית לדאוג לרווחת העובדים ושנית לנהל את המשאבים לטובת כלל האזרחים.

ההלאמה הכי פופולרית הייתה הלאמת מכרות הפחם, ראשית משום שכוח העבודה במכרות היה עצום, כמיליון איש, שנית משום שתנאי הבטיחות היו גרועים מאוד בכל שנה היו עשרות הרוגים ושלישית משום שבעלי המכרות הפרטיים לא הרוויחו מהם הרבה. הכי חשוב מבחינתנו כישראלים הייתה השליטה הממשלתית בתעשיית הנפט והגז, שליטה שאיפשרה לאטליי להעביר את מפעלי הנפט במזרח התיכון לידיים אמריקאיות לפני שהוציא מהאזור את הכוחות הבריטיים.

בריטניה עברה באותם ימים מהפכה אגררית מסויימת, אחוזות פיאודליות ויתר המשאבים הלאומיים עברו לרשות הציבור. הממשלה לא הפקיעה אדמות, אבל מיסי ירושה ומיסי רכוש גבוהים השאירו רק חלק קטן מהקרקע בידי האצולה. כל הצעדים האלו נעשו באופן דמוקרטי, האצולה קיבלה את הדין מתוך הבנה שההסדרים הפאודליים הישנים לא יכולים להתקיים בעידן המודרני, אבל לא הפסיקה להתלונן.

תעשיה ומשאבים היו רק חלק קטן מהמהפכה, החלק הגדול היה מערך שירותים אוניברסלי, ובעיקר מערך הרפואה הממלכתי שיועד לכסות כל טיפול כולל שיניים ומשקפיים.

הוקמה גם מערכת ביטוח לאומי שהבטיחה את הרווחה של כולם ללא תלות בשכר ועבודה, מלידה עד מוות.

השמרנים לא הביעו התנגדות של ממש לשינויים, המהפכה בחינוך שהבטיחה חינוך חובה חינם לכל, ביטוח לאומי שהבטיח כיסוי לכל מצב של בריאות ותעסוקה, ומדינת רווחה כולם היו גם חלק מהאג'נדה השמרנית, בכיר הכלכלנים של התקופה ג'.מ. קיינס, יוזם המהפכה בחינוך ריצ'ארד א. באטלר וביוורג' לא היו סוציאליסטים פר סה, הם רצו פשוט כלכלה תבונית ומודרנית כזאת שעובדת, הם מאסו ברעיונות השוק החופשי שהתבררו ככישלון.

הקמת מערכת הבריאות הממלכתית בשנת 1948הייתה מלווה במאבק איתן מול הממסד הרפואי הפרטי, גם המחיר של רפואה ציבורית מקיפה לכל בעידן ההוא היה כבד וקשה ליישום. ב 1951 שר האוצר גייטסקל החליט להוציא ממערכת הבריאות הממלכתית (השירות הכי פופולרי בעולם עד היום) את הכיסוי לשיניים תותבות ומשקפיים, שינוי שגרם לזעזועים בממשלתו של אטליי וייתכן שהיה בין הסיבות לנפילתה.

להבדיל מצ'רצ'יל לאטליי לא היו סנטימנטים לאימפריה וליהלום שבכתרה – הודו. הוא ידע שימי האימפריה ספורים וחיפש דרכים לפרק אותה במחיר זול ככל האפשר. אחרי ההפסדים של הבריטים  ושל מעצמות אירופיות אחרות ליפנים במזרח הרחוק, העמים בקולוניות ידעו שהאירופים בדרך החוצה והשתדלו לעזור להם לצאת. אבל אטליי שגה כאשר הציב את הלורד מאונטבטן כמושל הודו, מאונטבטן היה איש יהיר וחסר הבנה חברתית. הדרך בה ניסה לפתור את הקונפליקט בין מוסלמים להינדים בתת היבשת לא מנעה את מרחץ הדמים בו נהרגו מליוני אנשים (עד היום לא יודעים כמה), איתם נהרג גם אבי האומה ההודית העצמאית מהטמה גנדי.

גם אצלנו במערב אסיה נעשו לא מעט טעויות, אחרי 30 שנות מנדט בארץ ישראל / פלשתין, בהן ניסה השלטון הבריטי חלוקה, פייסנות, מניפולציות ולבסוף כפייה ברוטלית, הרימו הספינות הבריטיות עוגן והשאירו את ישראל במלחמה כוללת.

מהבחינה הישראלית אטליי מנצח את כל לוחמי המחתרת הישראלים שניסו לגרש את הבריטים מישראל בשנות ה- 40. הוא מנצח אותם בקלילות עם ידיים קשורות מאחורי הגב ומקטרת תקועה בזווית הפה.  אטליי ידע שאם הוא רוצה לתקן את החברה הבריטית שסבלה לאורך שנים רבות מפערים כלכליים ומעמדיים, מעוני מחפיר ובורות. אם הוא רוצה לסיים את שלטון הדמים של האימפריה הכי גדולה בהיסטוריה. עליו לעשות צעד כפול, הקמת חברה סוציאליסטית ופירוק האימפריה. ללא השגת השינוי החברתי לא היה מקבל תמיכה בשינוי המדיני. אטליי אחד הפוליטיקאים הצנועים בהיסטוריה אמר כך על תפקידו: "האיכות העיקרית של ראש ממשלה היא היכולת לשבת בראש ממשלה ולדאוג שחבריה יפעלו. עליו להכריע כאשר חבריה לא מצליחים להחליט בין אפשרויות מדיניות. עליו להיות בעל יכולות תכלול ארכיטקטונית שמחברת את מבנה הממשלה. אין עליו להחליט לבד כי אם עליו לדאוג לכך שחברי הממשלה יגיעו להחלטה".

אטליי היה אמנם פוליטיקאי צנוע אבל בעל יכולת עצומה, והוא הצליח להוציא מיליוני בריטים לעצמאות  שינוי שלא הצליחו לעשות אחרים. עלינו הישראלים להודות לו כי הוא נתן גם לנו עצמאות "גירש" את הבריטים מהארץ והוכיח שאפשר לבנות חברה יותר צודקת, אני מקווה שנימצא אחד כזה אצלנו, חג עצמאות שמח.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

6 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    מאמר חשוב ומרתק על אחד מהפוליטיקאים והמנהיגים החשובים במאה ה-20.
    חשוב להזכיר כי אחרי הבחירות ב-1951 היה ללייבור רוב זעום, אטלי העדיף ללכת שוב לבחירות שאותם ניצחו השמרנים גם כן ברוב זעום, השמרנים לא עשו את הטעות של לוותר ונשארו בשלטון בשנים הבאות.
    עד היום אל הצליחו ממשלות תאצ'ר מייג'ור וקמרון לקעקע לגמרי את עבודתה של ממשלת אטלי, אבל בדיוק כמו כאן בארצנו שלנו, אם לא יחזור שלטון ס"ד, בסוף כל ההישגים של ממשלות תנועת העבודה ירדו סופית לטמיון.

  2. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    מסכים לגמרי עם החלק שעוסק במדיניות הפנים-בריטית.
    מסכים גם שהוא יזם את פירוק האימפריה (אם כי לא הייתה לו ברירה).
    לא הייתי משבח אותו על הדרך שבה עשה את זה. ציינת את הבעייתיות של הודו, אבל כדאי להזכיר גם שהסכסוך הבלתי-פתיר שבו אנחנו נמצאים הוא, במידה רבה, תולדה של זה שהבריטים קיבלו מנדט להקים כאן מדינה\מדינות, ובסוף פשוט ברחו בלי לעשות כלום.

  3. עמית :

    לגבי פירוק האימפריה, אני חושב שהפירוק הזה התאפשר בגלל מדיניות הפנים.
    בנושא הקמת שתי מדינות, נכון שהם לא הקימו אותן, אבל אני לא יודע אם יכלו.
    לעומת זאת הם הקימו תשתית של דרכים, ייעור, חקלאות לייצוא, נמלי ים, נמלי אויר ועוד.
    בהשוואה לכיבושים של הבריטים במקומות אחרים וכיבושים אירופאים אחרים הם השאירו אחריהם לא מעט.
    אני לא יודע אם היינו מצליחים להקים מדינה מתפקדת לולא התשתית שהשאירו.
    ישנם עדיין לא מעט יישובים בישראל שהתוכנית (תב"ע) התקפה היחידה שיש להם היא תכנית בריטית.

  4. ק. טוכולסקי :

    אני לא חושב שהיתה ברירה לגבי פירוק האימפריה. בריטניה יצאה מהמלחמה בפשיטת רגל ואטלי בחר להשקיע בעם שלו ולא בקולוניות של האימפריה. טוב שעשה כך.

  5. אורי יזהר :

    אטלי לא פירק את האימפריה. היא התפרקה כמעט מעצמה. בריטניה הייתה מותשת כלכלית ואנושית אחרי המלחמה ולא היו לה משאבים חומריים ונפשיים להמשיך ולהחזיק באימפריה, בעיקר כשאמריקנים יוצאים בגלוי נגד הקולוניאליזם האירופי (גם צרפת הייתה בעסק) כדי לא להשאיר את האנטי קולוניאליזם כנחלה בלעדית של ברה"מ.. התנועות האנטי קולוניאליות התחזקו אחרי המלחמה וברקע עמד קיומה של ברית המועצות ככוח עולה (זה מה שהיה אז), שהיה הגורם העיקרי בהבסת הנאצים באירופה ושתמך בתנועות האנטי קולוניאליות. ובל נשכח את סין שנעשתה קונויסטית ב-1949. הודו זכתה בעצמאות ב-1947, אחרי מאבק פוליטי בשלטון הבריטי שנמשך עשרות שנים בהנהגת מהטמה גנדי ומפלגת הקונגרס. מצד שני, במאלאיה ניהלו הבריטים מלחמת חורמה במחתרת הקומוניסטית וגברו עליה, מה שעלה בקנה אחד עם המדיניות האמריקנית. האמריקנים בעצמם מלחמו נגד מחתרת קומוניסטית בפיליפינים שרצתה לתפוס את השלטון לאחר שמדינה זו זכתה בעצמאות מהשלטון האמריקני, אבל בפועל נשארה תלויה בארה"ב.
    את המדיניות הבריטית כלפי ארץ ישראל הוביל שר החוץ בווין, שהיה אנטי ציוני מובהק. לא המאבק הצבאי של ההגנה, האצ"ל והלח"י היה הגורם העיקרי בהחלטת בריטניה להסתלק מכאן, אלא ההעפלה שיצרה דעת בהל עולמית נגד בריטניה וכן העמדות של ארה"ב וברה"מ שתמכו בהסתלקות הבריטים, כל אחת מסיבותיה שלה.
    רוב המושבות של בריטניה השתחררו בסוף שנות החמישים, בתקופת כהונתו של מקמילן השמרני, לא אטלי. גאנה, ראשונה המושבות הבריטיות באפריקה שזכתה לעצמאות עשתה זאת ב-1958. עד 1960 ניהלה בריטניה מאבק קשה במאו מאו בקניה. אז לא הכל זה אטלי.

  6. עמית :

    אורי
    דבריך הם החוכמה המקובלת, אני מציע שתקרא את כל הקישורים שישנם במאמר, את הספר " 7 העמודים שהתמוטטו" אשאיל לך בשמחה.
    אחרי זה אשמח לדעת אם משהו בדעותיך השתנה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.