חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שי פירון – סיכום שנת קדנציה: פירוק החינוך הממלכתי

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 1.04.14 23:33

להלן ניסיון לסכם שנת קדנציה בפעילות שר החינוך. המטרה האסטרטגית של פעילותו היא פירוק החינוך הממלכתי על ידי הפיכתו לחינוך ציבורי, שיכלול את כל סוגי בתי-הספר הקיימים היום: ממלכתיים ופרטיים. החינוך הממלכתי מפורק למגזרים ועובר תהליך הפרטה. שוויון הזדמנויות לא יכול להתקיים במערכת כזו

מאת: דליה בלומנפלד

מה עשה שר החינוך, שי פירון, בשנה הראשונה לכהונתו במשרד? הוא הרבה להודיע על רצף בלתי פוסק של רפורמות שנומקו בכל שמות הקוד 'הנכונים', האמורים לשבות את ליבם של התלמידים, ההורים והמורים. ואולם, רצף זה טשטש והסתיר את מגמות המדיניות העומדות מאחוריהן והעושות את שלל הרפורמות של פירון לחוליות במדיניות אחת, שאת מגמותיה ננסה לשרטט להלן.

בשנה הראשונה לכהונתו פועל שר החינוך בצורה נמרצת לפרק את החינוך הממלכתי של המדינה, לבזר אותו למגזרים ובתוך כך להמשיך להפריטו.

משרד החינוך, שהיה מקור הסמכות של החינוך הממלכתי, ממשיך להצטמק. שר החינוך המשיך בתהליך צמצום סמכויות משרד החינוך והחלשתו באמצעות מכרזים, המעבירים את סמכויות המשרד לגופים חיצוניים. גולת הכותרת של מגמת המיכרוז היא פרסום המכרז המפקיע ממשרד החינוך את ליבת עיסוקו: כתיבת חוזרי המנכ"ל. הפרטת כתיבת חוזרי המנכ"ל לא הייתה צעד מינהלי גרידא. להפך, היא משמשת כדי לחולל רפורמה משמעותית והתאמתה למדיניות ההפרטה של השר תוך עקיפת הדרג המקצועי הפדגוגי במשרד.

ביטוי בולט למגמת החלשת הגורם הפדגוגי במשרד היה מינויה של רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה במשרד, לראשות המזכירות הפדגוגית  במשרה חלקית.

במשרד החינוך ממשיך פירון לקדם את מדיניותה של עמותת "הכל חינוך" שבראשה עמד בטרם מונה לשר. "הכל חינוך" מצידה, פעלה להפצת רעיונותיה של "ועדת דברת", שגם בה היה פירון חבר. עיקרה של מדיניות "ועדת דברת" ו"הכל חינוך" הוא שימוש מתעתע במונח 'חינוך ציבורי' כדי לקדם את הפרטת החינוך הממלכתי. בכנסת הקודמת יזם פירון בתפקידו כמנכ"ל "הכל חינוך" את "הצעת החוק אחריות המדינה לחינוך ציבורי", אך משנתמנה לשר החינוך הוא נטש את מסלול החקיקה – על הקשיים ובעיקר השקיפות הכרוכים בו – והוא משתמש בכוחו המינסטריאלי במטרה לפרק את החינוך הממלכתי.

כדי לפרק החינוך הממלכתי נקט פירון בשנה הראשונה לכהונתו כשר החינוך בצעדים הבאים:

א.הנהגת רפורמת "הלמידה המשמעותית" "ישראל עולה כיתה"

הרפורמה מגובה בשני חוזרי מנכ"ל:

  • חוזר ארגון העבודה הפדגוגית הקובע את התעודות ואת המבחנים הנדרשים לקבלתם, כולל צמצום יחידות הלימוד לתעודת בגרות ל-21 יחידות לימוד.
  • חוזר תשלומי הורים הקובע את חלוקת התשלום בחינוך בין משרד החינוך ובין ההורים, ומגדיל בצורה משמעותית את תשלומי ההורים בחינוך.

הרפורמה נועדה לשחרר את בתי הספר מהפיקוח ההדוק של משרד החינוך  בבכוונה להותיר ליבה מינימאלית משותפת, ולהעניק אוטונומיה בשאר המקצועות. בשלב ראשוני, הרפורמה מאפשרת אוטונומיה פדגוגית על 25%- 30% ממקצועות הלימוד. המשמעות היא שבתי-הספר יהיו חופשיים להנהיג מקצועות לימוד חדשים, כרצונם, להחליט על מספר שעות הלימוד או אי קיום שעות לימוד, על דרכי ההוראה וההערכה חלופית לבחינות. האוטונומיה תאפשר לבתי-הספר לעשות ככל העולה על רוחם בכשליש מתוכנית הלימודים של ביה"ס. משרד החינוך יממן, אך לא יקפיד על הפיקוח בשימוש במימון זה. לפי דברי שר החינוך, המימון יהיה מתוך אמון. כלומר, בלי לקבוע כללים מדויקים למימון. לפיכך, יוכל להיווצר מצב בו בתי-ספר יקבלו מימון, אך לא ישתמשו בו לתקצוב החלק האוטונומי.

מטרה נוספת של הרפורמה היא לצמצם את בחינות הבגרות במטרה לאפשר ליבה מינימאלית משותפת. לאחר ששר החינוך לא הצליח להפחית את מספר מקצועות הלימוד לבחינות הבגרות, הוא בחר בדרך עוקפת כדי לקדם מטרתו. חוזר ארגון העבודה הפדגוגית מראה שהוא צמצם את מספר יחידות הלימוד הנדרשות לצורך קבלת תעודת בגרות ל- 21 יחידות לימוד, העניק העדפה מוחלטת לאנגלית ומתמטיקה, הפחית בערך כל מקצועות הלימוד האחרים על ידי הכללתם במסגרת אשכולות לימוד, (שבעתיד ישקפו צירופי מקצועות לימוד שמומחים מתנגדים להם), והגביל את חובת ההיבחנות החיצונית במקצועות המתוגברים ל-2 בלבד, בנוסף למתמטיקה ולאנגלית. כמו כן, הכניס לתעודת הבגרות את ההערכה הפנימית הבעייתית ואת המחויבות החברתית  הנרחבת יתר על המידה .

נוסף להפחתות לצורך תעודת בגרות, הוא צמצם את הלמידה וההערכה בכל מקצוע ל-70% החומר הנלמד, ואיפשר אוטונומיה בדרכי הלמידה וההערכה על 30% בכל מקצוע לימוד.

צמצום הלמידה הפורמאלית וההיתר לאוטונומיה יוצרים פתח לשילוב למידה והערכה חלופיות לאלה המסורתיות, ולשילוב בתי ספר ייחודיים וניסויים פרטיים במערכת החינוך הרגילה, תוך המשך קיום מאפייניהם המיוחדים. האוטונומיה תאפשר את הייחודיות של בתי-הספר הפרטיים הללו בתוך מערכת החינוך הציבורית, כפי שרואה אותה שר החינוך. על אוטונומיה היוצרת פתח לשילוב למידה והערכה חלופיות לאלה המסורתיות יש לברך. אבל הבעיה היא שפירון משתמש באוטונומיה כמסווה לשילוב בתי ספר ייחודיים וניסויים פרטיים במערכת החינוך הציבורית. ובמילים אחרות, "'האוטונומיה" אמורה לאפשר את הרחבת הפרטתה של מערכת החינוך. כשם ש"תכניות הלימוד הנוספות" נועדו להפרטת חלקים מפעילותם של בתי הספר הממלכתיים, כך האוטונומיה אמורה להפריט חלקים של מערכת החינוך הממלכתית.

חוזר תשלומי הורים שפורסם לאחרונה מכניס את הנורמה של מימון הורים גם למקצועות הלימוד. יחסי המימון בין ההורים והמדינה יהיו כאלה שהמדינה תממן סטנדרט לימודים מסוים בסל חינוך לתלמיד (עד 21 יחידות לימוד לתעודת בגרות בעל יסודי). הורים שירצו יותר יממנו מכיסם.

החוזר מגדיל את ההיתר לתשלום הורים עבור תוכניות לימוד נוספות עד ל-15 שעות שבועיות. חוזר זה מחדש גם בהיתר תשלום הורים לתוכניות לימוד רגילות כמו בהרחבות למקצוע מתוגבר שלישי לבגרות. כמו כן, החוזר מטיל על ההורים תשלום תקורות בבתי ספר פרטיים חדשים של החינוך המוכר שאינו רשמי בשנה הראשונה (סעיף 2.2.2). כיום משרד החינוך משלם את התקורות.

הורים בבתי-הספר הפרטיים (מוכש"ר) משלמים שכר לימוד גבוה ביותר למימון לימודי ילדיהם. חוזר מנכ"ל זה מחייב אותם לגבות תשלום נמוך יותר. לעומת זאת, חוזר זה מאפשר הגדלת תשלומי ההורים בבתי-ספר ממלכתיים, אפשרות שתגרום קושי למשפחות מעוטות יכולת. כך יכולת המימון של ההורים הופכת אמצעי מיון לבתי-ספר, תופעה המונעת שוויון הזדמנויות.

פרסום החוזר משקף התעלמות שר החינוך מהתנגדות להגדלת המימון הפרטי במערכת החינוך, המגדיל פערים ומונע שוויון הזדמנויות, כפי שבא לביטוי למשל מתגובות הציבור לטיוטא שפורסמה.


ב. הכשרת בתי הספר הדמוקרטיים הפרטיים על ידי הגדרתם כ'ציבוריים' והכרה בהם כחלק מן החינוך  הממלכתי

החינוך הציבורי צריך להיות בית לכל סוגי בתי הספר כמו הדמוקרטיים, האנתרופוסופיים, בתי הספר בשיטת מונטסורי ועוד. אלה הדברים שאמר שר החינוך בכנס "גבולות הגמישות בחינוך הציבורי". כוונתו היא להכליל את בתי הספר הפרטיים, (חינוך מוכר שאינו רשמי), במסגרת מערכת החינוך הממלכתית.

כך מתגלה המושג 'ציבורי', כפי שמשתמש בו פירון, כמעין שעטנז בו כל סוג בי"ס פרטי ישמור על ייחודיותו וגם יוכל ליהנות מן הזכויות המוקנות עתה רק לבתי הספר הממלכתיים. חינוך ציבורי הוא שילוב של הפרטי והממלכתי, היינו דפוס שבו מוקנות לחינוך הפרטי זכויות השמורות עתה לחינוך הממלכתי מבלי שהוא נדרש לוותר על מיון התלמידים ותשלומי ההורים, במילים אחרות, המושג "ציבורי" לפי פירון הוא דרך להזרמת תקציבים ממלכתיים לחינוך המופרט.

בהתאם לאוטונומיה הפדגוגית שמקנה רפורמת 'הלמידה המשמעותית' של פירון, יוגבלו בתי ספר אלו לקיים אוטונומיה פדגוגית בשיעור של 30% מתכנית הלימודים, לעומת אוטונומיה מלאה כעת.

נוסף לכך, תמורת מימון מלא של משרד החינוך יתחייבו בתי-הספר הפרטיים להיות כפופים לנוהלי משרד החינוך. ואולם, כפי שעולה מדבריה של רחל מתוקי, יו"ר המזכירות הפדגוגית, בכנס שנערך בחיפה בשם "רפורמות בחינוך בישראל – מבט מבפנים ומבחוץ", לצד החלת כללים אלו יקיים משרד החינוך גם מנגנון החרגה, שמשמעותו, שבתי הספר הפרטיים יוכלו לשמר את התבדלותם, כפי שהם עושים היום, אך ליהנות ממלוא התמיכה הממלכתית.

תהליך הכללת בתי הספר הפרטיים בחינוך הממלכתי הוא בעיצומו. הם עדיין לא הוכרו כחלק מהחינוך הממלכתי. התהליך, אם יתממש יביא בעתיד לביטול ההבחנה הקיימת היום בין בתי הספר הממלכתיים והפרטיים במגזרים החילוניים, הדתיים והחרדיים. כל בתי הספר יהיו סוג של בתי ספר בזיכיון (ראו הסברים על בתי-ספר בזיכיון פה,פה,פה,פהופה). דוגמא לבית-ספר בזיכיון הוא בית-ספר "ידע", שהוקם השנה – במקום ביה"ס הממלכתי הפועל שם – בעקבות התקשרות חוזית של רשת ליאו באק בקרית ביאליק, עם תאגיד חינוך אמריקאי בשם "קיפ" . זהו אימוץ של הדגם האמריקני של בית ספר בזיכיון בו המדינה מממנת, גופים פרטיים מקימים בתי-ספר ומנהלים אותם.

ג.הנהגת רצף לימודי מגיל הגן עד סוף בית-הספר התיכון

מגמת הקמתם של בתי הספר בזיכיון המופעלים על ידי תאגידי חינוך אמורה להיות מקודמת על ידי הנהגת רצף לימודי תאפשר לקיים באותו מתקן לימודים גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים תוך ביטול החלוקה הגילאית המאפיינת עתה מוסדות אלו. במילים אחרות: כשם ש"ציבורי" בלשונו של פירון הוא "לא ממלכתי", כך "רצף לימודי" הוא שם קוד לתאגידי חינוך.

ד.העברת כל בתי הספר היסודיים לניהול עצמי עד 2016. משרד החינוך לא יהיה אחראי על הניהול אלא המנהלים

בית-ספר בניהול עצמי מקבל אוטונומיה פדגוגית, מינהלתית ותקציבית. ביסודו עומדת העברת סמכויות בתחומי כוח-אדם, משאבים ופדגוגיה ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות למנהל בית-הספר. הסמכות הניתנת למנהל מחייבת אותו באחריות ובאחריותיות, הגוררת סנקציות עונשיות במקרה של אי עמידה בתנאים. החלטת ממשלה ממרץ 2011 מורה על הפעלת פיילוט, שאחריו יוכנסו כל בתי-הספר היסודיים במדינה לניהול עצמי עד שנת 2016. שר החינוך מקדם את היוזמה בלי לחכות לתוצאות הפיילוט. ב-6 בנובמבר 2013 קיים משרד החינוך כנס על הניהול העצמי, אך הוא מתעלם מן הבעיות והכשלים הכרוכים בהפעלת הניהול העצמי: דרישות התפקיד למנהלי בתי-הספר היסודיים אינן כוללות רקע בהבנת חוזים, בתחזוקת מבנים ואין להם רקע כלכלי  כפי שדורש תפקיד הניהול העצמי. נוסף לכך, למרות החובות הרבים המוטלים על המנהל בניהול העצמי, שכרו נותר נמוך, ולא מובטחת לו הגנה משפטית במקרה הצורך.

ה.קייטנות החופש הגדול

משרד החינוך היה רוצה לצמצם את החופש הגדול ולהאריך את שנת הלימודים כדי לאפשר להורים לעבוד בקיץ. מאחר שזה לא מתאפשר יוזם המשרד הקמת מסגרת לשהיית תלמידים בבית הספר בעת החופש הגדול. אלו הן קייטנות החופש הגדול  שינוהלו במיקור חוץ באמצעות ספק שייבחר במכרז, וכך יוסיפו נדבך להפרטת מערכת החינוך. יתר על כן, פירון אמנם הבטיח שתוך שנתיים לא יהיו מורי קבלן, אך המכרז שהוציא לקייטנות הקיץ, מעיד עליו שאינו מבטיח לקיים הבטחתו. הוא מתבסס על עבודה קבלנית של מורים כדי לממש את תוכניותיו.

התחמקות מדיון ציבורי

תהליך הפיכת החינוך הממלכתי לציבורי, המשנה סדרי עולם במערכת החינוך, מתבצע במהירות תוך התחמקות מדיון ציבורי והתמודדות עם קולות אחרים מתוך מערכת החינוך, ההורים והציבור הרחב המתנגדים למגמה זו. ועדת החינוך של הכנסת בראשותו של עמרם מצנע, קבעה מספר תאריכים לדיון בהפרטת החינוך, ובנושאים נוספים הקשורים לאופייה העתידי של מערכת החינוך, אבל  בהתקרב מועדי הדיונים, הוציאה וועדת החינוך הודעות על דחייתם. כך מספר פעמים. ניתן לקבוע כי עמרם מצנע, יו"ר ועדת החינוך, המחוקק שאמור היה לפקח על הרשות המבצעת, פועל כחותמת גומי לפעולותיו ומחדליו של שר החינוך, ומשתף אתו פעולה ללא כל בקרה וביקורת.

ההגדלות בתקציב הפרסום

החשיבות שמייחס שר החינוך לפרסום, לצורך הפצת השינויים שהוא מתכנן בחינוך, באה לידי ביטוי בגידול בהוצאות של משרד החינוך לפרסום ולדוברות. לפי פרסום ב"דה מארקר", תקציב הפרסום של משרד החינוך נסק מ-2.1 מליון שקל (2011) ל-5.5 מליון (2013). בשנת כהונתו הראשונה של פירון הוא יותר מהכפיל את תקציב הפרסום, ומימן מודעות במיליון שקל ב'ידיעות אחרונות' וב'ווינט'. באמצע מרץ 2014 ביקש משרד החינוך מוועדת הכספים תוספת של 4.7 מיליון ₪ לדוברות המשרד מעבר לתקציב  המקורי שאושר לשנת 2014 בהיקף של 2.6 מיליון ₪. אישור הבקשה יעלה את תקציב דוברות המשרד ב-7.3 מיליון ₪. פרסום הרפורמות אינו מבטיח את הסכמת הציבור להן, ואינו תחליף לדיון הציבורי החסר.

העדפת החינוך הממלכתי דתי (חמ"ד) והשלטתו על מגזרים אחרים

יוזמות שר החינוך בענייני דת ראויות לתשומת לב. השר הוא אדם דתי. העוקבים אחר התנהלותו שמו לב לתופעת קידום ערכים דתיים במערכת החינוך הממלכתית דתית (חמ"ד) ולתקצובם. הסכמת השר להנהגת הפרדה מגדרית בבתי-הספר הממלכתיים דתיים,   בעקבות החלטות חמ"ד, מפרה את עקרון השוויון בהוסיפה תקציבים לתלמידי ממלכתי דתי במעמד סוציו אקונומי גבוה , וכיתות הלימוד הקטנות מייעלות את ההוראה. בשנים 2013 ו-2014 הוא תקצב את ההפרדה המגדרית בחמ"ד ב-11 מיליון ₪ לכל שנה. זאת במקום ההורים שעליהם היה לממן את ההפרדה.

הסכמתו של שר החינוך להסרת הפרקים העוסקים ברבייה מספרי מדעים בחינוך הממלכתי דת מעידה גם היא על נטיותיו הרעיוניות של השר.

פעילותה של עמותה דתית המעבירה סדנאות חינוך מיני וזוגיות ברוח היהדות בבתי ספר חילוניים היא דוגמא נוספת לתהליכי הכפייה הדתית הסמויה המתנהלים במשרד החינוך בתקופת פירון.

היוזמה להצמיד רבנים לבתי ספר חילוניים שהחלה כפיילוט בקרית ביאליק, אך פועלת גם בבתי-ספר ממלכתיים אחרים ברחבי המדינה, היא דוגמא נוספת להנהגת ההעדפות הדתיות וכפייתן על המגזר החילוני, תוך עירוב לא חוקי בין המגזר הממלכתי לבין הממלכתי דתי, ובין ממלכתי דתי לתורני.

ההסכמה בשתיקה של שר החינוך להתנהלותו של יו"ר מינהל החמ"ד ד"ר אברהם ליפשיץ. המצהיר: "אנחנו תנועת ההחזרה בתשובה הגדולה בארץ" מעלה את החשש שמשרד החינוך, באמצעות החמ"ד,  הופך כלי להחזרה בתשובה בתקופת כהונתו של פירון.  שיתוף הפעולה של ליפשיץ עם "קרן הקהילות", המקבלת מימון מהמינהלת לזהות יהודית בראשות אביחי רונצקי והמקימה גרעיניים תורניים בערים וביישובים , כל אלה חושפים מגמה מסוכנת של כפייה דתית באמצעות החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי, כפי שנעשה למשל בבית-ספר אורות רש"י בנתניה. אמנם שר החינוך סרב בזמנו לכלול את פעילות המינהלת לזהות יהודית במשרד החינוך, אבל ליפשיץ עושה זאת בפועל ומצהיר במפורש שמטרת שיתוף הפעולה עם קרן הקהילות היא להגדיל את החינוך הממלכתי דתי בעזרת הגרעינים התורניים והבאת משפחות חדשות שיגדילו את הצורך בעוד בתי ספר של חמ"ד.

"האחר הוא אני": רב-תרבותיות כמסווה להקטנת הפלורליזם

בראשית כהונתו השיק שר החינוך את תכנית החינוך לערכים  "האחר  הוא אני" המעמידה בראש את ערך השוויון בין בני אדם ומיועדת לקדם את ישראל כחברת מופת. אבל האירועים סביב המורה לאזרחות, אדם ורטה, שתלמידתו הגישה נגדו תלונה על עיסוקו בערכים "שמאלניים", והימנעותו של שר החינוך מהענקת גיבוי למורה ורטה ובזכותו לקיים בכיתה דיון פלורליסטי על ערכים, כמו גם אי ביטול השימוע לורטה,  כל אלה הן דוגמאות  המלמדות  שהתנהלות השר רחוקה מלקדם עת ערכי השוויון והדמוקרטיה.

בדומה, ביטול  לימודי החובה בערבית לכיתות י' ממחיש את הפער בין היומרה לחנך לשוויון בין יהודים וערבים לבין העשייה בפועל המונעת שוויון.

מחדלים בעשייה – הבעיות ב"אופק חדש" ו"עוז לתמורה"

לצד הנחישות לקדם את ההפרטה והמיגזור של מערכת החינוך בולטת הימנעותו של שר החינוך מלטפל בבעיות שיוצרות רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" וביישום שתיהן בבתי הספר השש-שנתיים. כך נוצר מצב בו המערכת נשחקת ונהרסת מבפנים. שר החינוך אינו ממהר להגיע להסכמים עם ארגון המורים ויוצר מצב של חוסר שקט שאינו מאפשר אווירה לימודית ואינו מניח למורים לשקוע בעבודתם.

רפורמות כאמצעי לערעור המערכת

הקצב התזזיתי בו מודיע פירון על "רפורמות" והבלבול המושגי שהוא יוצר – כמו הפיכת הציבורי לניגודו של ממלכתי, בניגוד לתפיסה הרווחת של מושגים אלו כמושגים נרדפים – נראים כחלק ממהלך מכוון שתכליתו להכניס את מערכת החינוך למצב של "מהפכה מתמדת", חוסר ודאות היוצר מסך עשן שאינו מאפשר לא לחברי הכנסת, לא לאנשי המקצוע, לא למורים ולא לציבור בכלל, לעקוב אחרי המתרחש ומגדיל את יכולת השליטה של השר במערכת. כך למשל הודעותיו של השר על ביטול הפסיכומטרי ושינוי מתכונת בחינות הבגרות, כמו גם עתידם של מבחני המיצ"ב משתנות תדיר ומותירות את כל הנוגעים בדבר בחוסר ודאות וחשש.

הניסיון שנעשה כאן לחבר את כל הצהרותיו ופעולותיו של פירון לכדי תצריף אחד מלמד כי מאחורי מסך העשן והתעתועים שהוא מפזר, הוא מקדם את הפרטת מערכת החינוך הממלכתי ומיגזורה. מאבק בשני אלו צריך להנחות את מי שמעוניינים בקיום של מערכת חינוך ממלכתית ושוויונית בישראל.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

7 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הענקת יום חופש לתלמידים ביום שני כדי שהדלקת מדורות ל"ג תידחה ליום ראשון בערב, כדי לא לחלל את השבת בערב ל"ג בעומר שחל במוצאי שבת, היא עוד דוגמא איך שי פירון שר החינוך מקדם את ערכי החינוך הדתי במערכת החינוך: http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/579/642.html
    " שר החינוך שי פירון דחה את החופשה במוסדות החינוך ליום שני, מתוך מטרה שההדלקות ייערכו ביום ראשון בערב, ולא במוצאי שבת, ויימנעו חילולי שבת. במכתב ששלח לרבנים הראשיים, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, תקף פירון את הציבור החרדי שלא מוכן לדחייה, למרות חילולי השבת. "לתדהמתי נוכחתי לדעת שהציבור החרדי וחלק קטן מהציבור הדתי מתכננים לחוג את היום במוצאי שבת, על אף שהדבר יגרום לחילול שבת המוני של שוטרים, פקחים ועוד", כתב. "האם כשחילול השבת פוגע בצרכים של ציבורים מסויימים הוא נעלם?". בהמשך המכתב ביקש פירון מהרבנים "להסיר כל אחריות מהנעשה במתחם במוצאי שבת". 



    מועצת רבני צהר פרסמה קריאה לציבור לדחות את הדלקת המדורות של ל"ג בעומר ליום ראשון בערב בכדי להימנע מחילול שבת המוני על ידי כוחות הביטחון. רבני צהר הדגישו כי הם אינם מבקשים לדחות את ההדלקות לזמן שאינו נחשב ל"ג בעומר מבחינה הלכתית, אלא לקיים אותם "ביום ראשון לקראת שקיעת החמה". לדבריהם, "חובתנו הדתית והלאומית לעשות הכול כדי להימנע מכפיה על אנשי כוחות הביטחון לחלל שבת".

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    כמה אנחנו משלמים על אבטחת שרי הממשלה?
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1215511
    להלן מכרז חדש שיצא ב-18 במאי 2014 לאבטחת שר החינוך. תקציב שירותי החינוך עובר למימון הביטחון האישי של השר

    משרד החינוך שירותי חינוך והכשרה הצבת זקיפים לאבטחת בית שר החינוך
    18/05/2014 חדש
    http://mr.gov.il/officestenders/Pages/officetender.aspx?pID=554173&sourceid=1

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    קפיטליזם חסר בלמים מכשיל את שר החינוך
    שר החינוך הבטיח בלהט על הבמה, שלא יהיו עובדי קבלן, אך הבטחתו עלתה לה על שרטון של תהליכי קפיטליזם חסר בלמים, שהולך ומכרסם בהון האנושי העובד
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-93177-00.html

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    שר של קיץ ושר של חורף
    http://on-the-left-side.org.il/%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3/
    המאמר מנתח את נאום שי פירון באוניברסיטת אריאל. פרשנות כותב המאמר:
    " …..הצבת רב, חניך "מרכז הרב", לנהל חינוך למערכת החופשית הוא עניין מסוכן. גם השר פירון איש סימפטי, דיבורו נעים; יכול לנאום לתפארה, עד שמגלים את האוקסימורונים (ביטויים הכוללים סתירה פנימית) וחלקות הלשון, שמגמתם לחזק את החברה האמונית…."
    המאמר מסיים כך: " "אל תתייראי מן הפרושים ולא מהצדוקים", אומר ינאי לאשתו המלכה שלומציון, "התייראי מהצבועים…" וכאן היום הם אלה האומרים דמוקרטיה ללא כל אזרחיה"

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    קיטש ומוות במשרד החינוך
    אבנר בן-עמוס 05.08.14
    מלחמות "אין-ברירה", קלישאות אודות "עם הנצח" ואף מלה על האלימות והשיטנה המשתוללטת כעת בכל רחבי הארץ – איגרתו של שי פירון לבוגרי י"ב היא אישוש לכך שמערכת החינוך הישראלית היא בעצם קורס מתמשך בהכנה לצה"ל ובהפנמת הלקח הכוחני של השואה
    האיגרת לבוגרי כיתה י"ב שפירסם שר החינוך, שי פירון, ב"ישראל היום" (24.07.14) היא מסמך מקומם ומדאיג. מקומם – משום ששר החינוך מציג בה השקפת עולם הנסמכת על ראייה היסטורית מעוותת ושגויה. מדאיג – משום שמדובר בשר חינוך אשר קובע, במישרין או בעקיפין, את האופן בו ילדי ישראל תופסים את המציאות סביבם. גם אם רק מעטים מן התלמידים יקראו את האיגרת, שהיא מעין "ברכת הדרך" לבוגרים, יש בה כדי ללמד רבות על השר עצמו ועמדותיו, ולכן חשוב לעיין בה.
    http://www.haokets.org/2014/08/05/%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A/

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חמישי, יולי 24, 2014 – 00:02
    בוגרי י"ב יקרים: רק אצלנו, המלחמות הן של "אין ברירה"
    בוגרי י"ב יקרים,
    "הותר לפרסום". שתי מילים מקפיאות, משתקות. כאלה שמגלות סוד גלוי, כואב. אלו ימים שבהם הכאב והחוסן צועדים יחד. עין אחת בוכה ועין אחרת מאמינה בטוב שיבוא, ומהר.
    לפני כחודש סיימתם את בחינות הבגרות, אבל השבועיים האחרונים תרמו לא מעט לבגרות האישית שלכם. בהיסטוריה למדתם על מלחמות, מצביאים ולוחמים עשויים ללא חת, כי "פעם" היו מלחמות צודקות. הותר לפרסום – כאן ועכשיו מתנהלת מלחמה צודקת, שאותה מנהלים מפקדים עזי רוח ורגישים.
    זו המדינה היחידה שבה קוראים למ לחמה "מלחמת אין ברירה".
    http://www.israelhayom.co.il/opinion/203207

  7. עבודה שחורה » נפתלי בנט – צעדים ראשונים במשרד החינוך – חלק שני :

    […] שלכל המגזרים, לא רק למגזר הממלכתי-דתי. אם שי פירון חיזק את מפלגת "הבית היהודי" בתקציבים ובתהליכי הדתה, […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.