חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם: עתירה לצמצום שליטת הממשל הצבאי בגדה

נושאים זכויות אדם, עלו ברשת, תכנון ובניה ב 24.04.14 2:08

בפעם הראשונה מבקשת עתירה בבג"צ לצמצם את השליטה של הממשל הצבאי בגדה על תחומי חיים אזרחיים של הפלסטינים. העתירה תידון בבית המשפט העליון ב-28 באפריל

מדוע שהצבא ישלוט על תחומי חיים אזרחיים, ללא כל הצדקה ביטחונית, במדינה מתוקנת? מדוע שהצבא ישלוט בתכנון של האזרחים הפלסטינים ויימנע מהם פיתוח סביר?

הדיון בעתירה של מספר כפרים וארגונים, המבקשת להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים בשטחי מגוריהם בגדה, יתקיים בבג"צ ב-28.04, ולקראתו חשבנו שראוי להעלות את הסוגיה שיש בה היבטים בעלי חשיבות ציבורית רבה שראוי לכתוב עליה מזוויות שונות. הצענו כמה מהן מטה.

ראשית יש לשאול: בהינתן שפתרון מדיני אינו נראה באופק, האם עדיין ישנה הצדקה כי ממשל צבאי ישראלי ישלוט ויתערב במערכות חיים אזרחיות של הפלסטינים, כמו מערכת התכנון בכפרים שפרוסים על 60% משטח הגדה (שטחC)? הדבר נראה תמוהה, בפרט כשאין מניעה ביטחונית מנומקת מדוע לא לאפשר לפלסטינים לתכנן לעצמם, ובהינתן אפשרות לצבא להתערב בתכנון במקרה של צורך ביטחוני נקודתי. אז מדוע לקיים מערכת תכנונית צבאית שלמה לפלסטינים בניגוד לרצונם, ומכספי משלם המיסים הישראלי?

היתרונות לישראל בהחזרת סמכויות תכנון לפלסטינים ברמה המחוזית והמקומית ברורות: הפחתת עוינות וחיכוך, צמצום עלויות וכוח אדם, שיפור המעמד הבינלאומי, וזאת ללא סיכונים ביטחוניים. ולמרות זאת עמדת המדינה הרשמית מתנגדת למהלך.

פחות מ-1% משטח C מיועד לפיתוח פלסטיני |  לעומת 70% משטח C שנמצא בשטחי המועצות המקומיות של ההתנחלויות  |   הבנייה הפלסטינית ב-29% הנותרים של שטח C נתונה למגבלות קשות וכמעט בלתי אפשרית. [מתוך דוח OCHA].

 רקע:

ב-1.8.11 עתרה מועצת הכפר דיראת-רפעיה בגדה המערבית, יחד עם קואליציה של ארגונים, ביניהם רבנים למען זכויות האדם, נגד משרד הביטחון, המנהל האזרחי וצה"ל. העתירה בקשה להשיב על כנן את ועדות התכנון המקומיות בכפרים הפלסטינים וועדות התכנון המחוזיות בשטח C בגדה המערבית על פי הפריסה המוניציפלית הקיימת, ובכך, להחיות את מוסדות התכנון הללו (שהיו קיימים טרם תחילת השליטה הישראלית בגדה וגם קצת אחריה). הוועדות בוטלו, בצו מספר 418 משנת 1971. לעוד פרטים על העתירה.

מעבר להיבטים המשפטיים המובהקים העתירה מעלה מספר סוגיות חשובות הנוגעות לתכנון בגדה:

1. אפלייה והפרדה ממוסדת על בסיס אתני: עד מתי ניתן להצדיק את קיומן של שתי מערכות תכנון נפרדות על בסיס אתנו-לאומי באותו תא שטח: מערכת צבאית ונטולת ייצוג לפלסטינים ומערכת אזרחית, עם ייצוג לתושבים, עבור המתנחלים? האם זה הגיוני שמערכת כזו נוצרה במחי צו צבאי ללא כל חקיקה? האפלייה ברמה של מבנה מערכות התכנון נותנת את אותותיה גם באפלייה חריפה בפועל, למשל: לכפרים פלסטינים ייעדה מערכת התכנון הצבאית צפיפות גבוהה יותר משל ניו יורק או מרכז לונדון, [מבוסס על דוח "במקום", "התחום האסור"] ורק לאחר לחץ, בין היתר של עתירה זו, ריככה קצת את עמדתה. ואילו להתנחלויות הוקצו שטחי פיתוח נרחבים ושטחי שיפוט מוניציפאליים גבוהים בהרבה מהמקובל בישראל. בג"צ יצטרך להכריע האם מערכת כזו עומדת בקנה אחד עם משטר דמוקרטי כמו זה המתקיים בישראל.

2. מה בין שליטה צבאית-ביטחונית לשליטה צבאית על תחומי חיים אזרחיים? האם יש הצדקה לשלוט על החיים האזרחיים של האוכלוסייה בה אנו שולטים שליטה צבאית (ובפרט כשאין כל צורך ביטחוני בכך)? האם תחת ממשל צבאי יש זכות למנוע מאנשים/נשים סיכוי הוגן לבנות באופן חוקי, ולחיות חיים נורמאליים? נדמה שאין כל הצדקה למנוע מאנשים לנהל את הנושא של תכניות מתאר ותכנון ביישובים שלהם, אלא אם כן ישנם שיקולים זרים.

  • תקיעות המו"מ המדיני, והפוליטיקה הפנים-ישראלית, איננה צידוק לשלילת זכויות:  האם יש הגבלות משפטיות ו/או מוסריות למה שמותר לעשות גם במצב הכיבוש הקיים? האם תכנון הוגן הוא זכות בסיסית או עניין פוליטי\מדיני שנוי במחלוקת?

להמשך קריאה: שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.