חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תשובות לטענות כיל שכופרת בקביעת גרמן נגד המכרה בערד

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 23.04.14 0:17

בעקבות הקביעה המחודשת של משרד הבריאות ושל שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן, שאסור לכרות בהר בריר, מעלים אנשי כיל ורותם אמפרט טענות אחרות.  אמנון פורטוגלי משיב להן אחת לאחת, הטענות של כיל בכתום

LogoRotsimLichyot

residents vs mine co

לכל שאלה תשובה – מענה לטענות של כי"ל ורותם-אמפרט

האמת נקלעה למשבר / של זהות בעולם של שקרים / התיאוריה נותנת הסבר / הרופא נותן כדורים…..
כי השקר בִּגדו מכובס / ותמיד הטיפ טופ מתוקתק / מעוּבד מהוּנדס מסוֹרס / כל סיוט לחלום מתקתַק

מתוך "המקור מצטט העתק" של 'החצר האחורית'

1.      המכרה אינו מסוכן ואינו מסכן את תושבי ערד. פרופסור סאמט קובע למעשה שלשדה בריר אין כל השפעה מהותית על בריאות תושבי האזור. לפי המחקר של סאמט, שדה בריר לא יגדיל את התחלואה באזור.

לא נכון ובדיוק הפוך
פרופ' ג'ונתן סאמט,המומחה הבינלאומי ששכר משרד הבריאות, קובע בדוח שלו, כי לגבי התושבים במרכז ערד, הכרייה בשדה בריר תביא לסיכון בריאותי הגבוה פי 6.6 מהסטנדרטים של סיכון בריאותי המקובלים כיום בארה"ב ובאירופה. תושבי ערד הגרים בדרום מערב העיר יהיו חשופים לסיכון בריאותי גבוה עוד יותר- פי 20! מהסטנדרטים של סיכון בריאותי המקובלים כיום בארה"ב ובאירופה. לאלו הגרים ‏סמוך לאזור ‏המיועד ‏לכרייה (אל פורעה) סאמט קובע כי הם חשופים לסיכון גבוה הרבה יותר לעלייה בתמותה‏,‏ פי 125! מהסף המקובל. וכפי שהוא כותב: סיכון ‏אשר‏ לכל‏ הדעות ‏אינו ‏מתקבל על הדעת.  a level likely to be viewed as unacceptable
דוח סאמט
http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Barir-Report.pdf

2.      שרת הבריאות אינה מבססת את החלטת המשרד על המחקר של סאמט

זו התקפה שיקרית ומרושעת על שרת הבריאות
שרת הבריאות בהחלט מבססת את החלטתה על המחקר של סאמט. להלן ציטוט מהודעת שרת הבריאות למנהלת מנהל התכנון:

"לאחר שקראתי את חוות הדעת של פרופ' סאמט, ואת התייחסותו של פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור…… הגעתי לכלל מסקנה כי אפשרות הפיילוט אינה נכונה, שכן, הוא לא יוכל לשקף באופן מלא את המצב בפועל, או, כדבריו של פרופ' סאמט "הנסיון שייצבר, לא יוכל לספק ביטחון כי לכרייה בהיקף מלא לא יהיו השפעות בריאותיות שליליות (ההדגשה במקור)".  כמו כן ….השתכנעתי כי כרייה בשדה בריר תביא לסיכון בריאותי שאינו עומד בסטנדרטים של סיכון בריאותי המקובלים כיום בארה"ב ובאירופה ושגם אנו איננו יכולים להסכים לו."

ומהמכתב של פרופ' איתמר גרוטו ‏ראש‏ שירותי‏ בריאות ‏הציבור ‏ במשרד הבריאות ליעל גרמן שרת הבריאות מה-31 למרץ 2014,
"הנדון: התייחסות לדו"ח של פרופ' סמט לעניין הכרייה בשדה בריר
החלטה על ביצוע פיילוט תלויה במטרות המוגדרות להשגה.  כאמור, כל עליה בריכוז החומר החלקיקי טומנת בחובה סיכון וברור כי כל כריה תביא לעליה בריכוז החומר.  לאור זאת, ברור כי פיילוט, טוב ככל שיהיה לא יכול לשלול ולהבטיח אי סיכון.  במידה וזו מטרת הפיילוט הרי אין מקום לביצועו. פיילוט יכול לתת אינדיקציות לגבי המודל  אך לא לגבי כרייה מלאה בפועל.  לדברי פרופ' סמט,"הציפיות ממנו אינן ריאליות."
לסיכום, נראה שפיילוט לא ישנה מהותית את התוצאות ובכך לא יתרום לקבלת ההחלטה, או בלשון הדו"ח:

Given the parameters for the pilot mining, the experience gained could not be used to provide assurance that there would be no adverse health consequences for full mining.
(ההדגשה במקור)

הודעת יעל גרמן, שרת הבריאות לבינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים
http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Barir-letter-M.pdf.
מכתבו של פרופ' איתמר גרוטו ‏ראש‏ שירותי‏ בריאות ‏הציבור ‏ במשרד הבריאות ליעל גרמן שרת הבריאות
http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Barir-letter.pdf.

3.      60 שנות ניסיון של מאות עובדים בכריית פוספטים ללא כל בעייה רפואית או אחרת
יש בעייה בריאותית חמורה הן לעובדים ובעיקר לאוכלוסייה האזרחית ילדים, מבוגרים וחולי ריאות (אסתמה) החשופים לאבק פוספטים.

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי אשר פורסם לאחרונה כלל סקירה של המידע העדכני על הקשר בין חשיפה ארוכה וקצרת טווח לזיהום אשר מקורו בחלקיקי אבק נשימתי כמו זה שיווצר מכרייה בשדה בריר (PM 2.5). על פי הדו"ח הצטבר מידע נוסף שמחזק את הידוע על הקשר למחלות לב ונשימה וכן התקבלו עדויות נוספות על קשר למחלות כלי דם, מחלות נשימה בילדים ואף השפעה על תוצאות לידות.

עובדי מתקן הפוספטים והאשלג בנמל אשדוד היו חשופים, במשך שנים, לחומרים שנפלטו מהפוספטים ומהאשלג. בית המשפט קיבל תביעות של שניים משישה העובדים שחלו בסרטן, וקבע כי ביטוח לאומי יכיר בהם כנפגעי עבודה ואלמנותיהם יפוצו.

ציון טייב ז"ל, עובד נמל אשדוד במתקן הפוספטים נפטר ממחלת הסרטן, ולאחר שנים רבות ומאבק משפטי, הכיר הביטוח הלאומי בפטירתו כפגיעה בעבודה.
ציון טייב ז"ל, נפטר ממחלת סרטן הריאות, והוא רק בן 57 במותו. הוא הותיר אחריו אלמנה ו- 4 ילדים. ציון טייב ז"ל עבד בבור – המקום אליו נשפכו הפוספטים והאשלג שהגיעו לנמל, ומשם הועמסו על מסועים והוסעו לאיחסון לפני שהועמסו על אוניות לחו"ל.  לדברי סנדרה, ביתו הבכורה של ציון טייב ז"ל, הוא היה חשוף לאבק הפוספטים והאשלג כחלק מעבודתו. "אף אחד לא ידע עד כמה זה הרסני. אבא ועובדים אחרים שחלו במתקן התפזורת בסרטן, לא ידעו על הסכנות….הוא היה העובד השלישי שחלה בסרטן באותה המחלקה….חוץ מאבא חלו עוד 7 עובדים מאותה המחלקה בסרטן".

אהרן כהן ז"ל  המקרה השני בו הכיר הביטוח הלאומי בעובד נמל שנפטר מסרטן כנפגע עבודה.
אהרן כהן ז"ל עבד במתקן התפזורת בנמל כ- 40 שנה, שם שימש כפורק סחורות והיה חשוף לחומרים רעילים. בשנת 2000 פרש מעבודתו ובשנת 2001, בהיותו בן 50 בלבד, נפטר ממחלת הסרטן בקיבה. בתביעה שהגישה משפחתו של כהן לבית הדין האזורי בבאר שבע, נטען כי "מבדיקות שנערכו במתקן התפזורת עולה כי המחצבים המאוחסנים במתקן מכילים אורניום המתפרק ופולט קרינה רדיואקטיבית, המסוכן לבני אדם ועשוי לגרום למחלת הסרטן לעובדים במתקן".

המקרה של אהרון כהן הוא רק אחד מני רבים.  בפרק זמן של כשבע שנים (מ־94' עד 2001) נפטרו שישה עובדי המתקן מתוך כ־30. רובם חלו בסוגי סרטן של תעלות האף והריאות או הקיבה. בית המשפט דן עד היום בשש תביעות של עובדי נמל לשעבר שהוגשו כנגד הביטוח הלאומי – שניים מהעובדים קיבלו את הכרת המוסד כנפגעי עבודה ומשפחות המנוחים קיבלו פיצויים; שלוש תביעות נדחו, וכעת שתיים מהן נמצאות בערעור, ובימים אלה נידונה תביעה של חולה נוסף.

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מ-21 במאי 2013 שדנה בכרייה בשדה בריר:
"בתור חוקר מחקרים אפידמיולוגיים אני יכול להגיד שלחקור 200 אנשים זה מספר קטן מידי."
"אנחנו יודעים שחשיפה לחלקיקי אבק שמופיעים במהלך כרייה של פוספטים יכולה להוות סיכון בריאותי……. אין להשוות בין זה לבין אוכלוסייה תמימה שיושבת במרחק מסוים וכוללת אנשים רגילים, נשים בהריון." (ההדגשה אינה במקור).

"יש 2,3 מחקרים שנעשו על עובדי מכרות פוספט בארצות הברית. אני מקווה שאני לא אלחיץ פה את הוועד של העובדים, אבל בקרב עובדי מכרות הפוספט בארצות הברית מצאו סיכון של פי 1.5 לסרטן ריאה מכלל העובדים. מדובר בסיכון של 60% יותר לסרטן ריאה באנשים שעבדו פחות מ-20 שנה. מי שעבד יותר מ-20 שנה הסיכוי שלו הוא פי 2.5 לסרטן ריאה."

פרופ' ג'ונתן סאמט,המומחה העולמי ששכר משרד הבריאות, קובע בדוח שלו, כי לגבי התושבים במרכז ערד, הכרייה בשדה בריר תביא לסיכון בריאותי הגבוה פי 6.6 מהסטנדרטים של סיכון בריאותי המקובלים כיום בארה"ב ובאירופה. תושבי ערד הגרים בדרום מערב העיר יהיו חשופים לסיכון בריאותי גבוה עוד יותר- פי 20! מהסטנדרטים של סיכון בריאותי המקובלים כיום בארה"ב ובאירופה. לאלו הגרים ‏סמוך לאזור ‏המיועד ‏לכרייה (אל פורעה) סאמט קובע כי הם חשופים לסיכון גבוה הרבה יותר לעלייה בתמותה‏,‏ פי 125! מהסף המקובל. וכפי שהוא כותב: סיכון ‏אשר‏ לכל‏ הדעות ‏אינו ‏מתקבל על הדעת.   a level likely to be viewed as unacceptable

מספרים אלה מתייחסים לתמותה נוספת שתגרם לתושבי ערד ולאלו הגרים בסמוך לשדה בריר מכרייה בשדה בריר. בנוסף, תהייה עלייה בתחלואה כתוצאה מהכרייה, בעיקר – בסרטן, מחלות נשימתיות ומחלות לב, כפי שמופיע בדו"ח של פרופ' סמט: 9% עליה בתמותה ממחלות לבביות-נשימתיות, 15% ממחלת לב איסכמית ו 11% מסרטן ריאות.

כאן חשוב לציין כי כיל  לא מפרסמת נתונים על תחלואת העובדים. כלל לא ברור אם בכיל מכירים ויודעים מי הם עובדי הקבלנים במכרות, כדי שיוכלו לבצע ניטור של תחלואת עובדי הקבלנים, קל וחומר לקבוע שאין השפעה על בריאות העובדים. ולבסוף שתושבי ערד מכירים את החולים והנפטרים.

 

למה רבים כ"כ מעובדי מתקן התפזורת חלו בסרטן?http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4168506,00.html

תקדים: הביטוח הלאומי הכיר בעובד נמל שנפטר מסרטן כנפגע עבודה
http://www.ashdodnet.com/article/39957

עובד נוסף של נמל אשדוד שנפטר מסרטן הוכר כנפגע תאונת עבודה ואלמנתו תקבל קצבת תלויים לכל ימי חייה
http://www.mt-law.co.il/?CategoryID=164&ArticleID=198

פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מ-21 במאי 2013 שדנה בכרייה בשדה בריר.
http://knesset.gov.il/protocols/heb/protocol_search.aspx?comID=5

4.      תעשיית הפוספט היא מקור חשוב ומרכזי בתעסוקה בנגב – כ-9,000 משפחות מתפרנסות מתעשייה זו.

מספרים נזילים
מסמך של רותם אמפרט נגב בע"מ שהוגש לועדת ששינסקי השנייה, "מסגרת לדיון – תעשיית הפוספטים בישראל" מציין: "רותם מעסיקה כ 1,200 עובדים בצורה ישירה, ויוצרת תעסוקה לכ-4,500  עובדים באופן עקיף."
באותו הזמן אנו מוצאים באתר החברה בפייסבוק, כי "תעשיית הפוספט היא מקור חשוב ומרכזי בתעסוקה בנגב – כ-9,000 משפחות מתפרנסות מתעשייה זו". ושומעים ממנכ"ל כי"ל דשנים דני חן, בהופעה ב'שבתרבות' בבאר-שבע, כי "יש 1,250 עובדים ישירים ברותם, וסביב רותם במעגלים השונים יש 8,700 עובדים שמתפרנסים" ובמאמר של דורון אורגיל, אחראי קשרי קהילה ב'רותם אמפרט', "ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל, ותגרום בכך לאובדן פרנסתן של כ–9,000 משפחות בנגב."

הרוב המכריע של פעילות רותם-אמפרט הוא בייצור דשנים זרחניים מסיסים ולא בכריית פוספטים. לפי נתוני התאגיד, כ-100 עד 200 עובדים במכרות סלע הפוספט וכ- 1000 עובדים במפעלים המקבלים את סלע הפוספט מהמכרות ומייצרים ממנו לדשנים פוספטיים מסיסים.  בשדה בריר עצמו מתוכננים לעבוד כמה עשרות עובדים. אין שחר לטיעוני ההפחדה של כיל בדבר אבדן הפרנסה של אלפי משפחות. 

5.      אם לא תתקבל החלטה על כרייה ניסיונית במהלך 2013, רותם-אמפרט תאלץ לבצע סגירה הדרגתית של פעילותה בישראל.

 הרעיון של הכרייה הנסיונית אינה אלא נסיון לקביעת עובדות בשטח. מדובר בכרייה בהיקף עצום (סלע פוספט בשווי של כ-140 מיליון דולר), וכמוהו כמו בניסוי רפואי בבני אדם.
אישור ל'כרייה הנסיונית' או ה'פיילוט', הוא למעשה אישור לכרייה בשדה בריר, וכמוהו כאישור לניסוי רפואי בבני אדם.
מדובר על כרייה, במשך שנה, בהיקף של כ- 3.4 מיליון טון. מזה כמיליון טון סלע פוספט ועוד כ-2.4 מיליון טון סלע טפל, כ-1/3 מהתפוקה המלאה של המכרה המתוכנן. זה אינו מכרה נסיוני, זה מכרה בהיקף עצום. להשוואה, המכרה בשדה בריר מתוכנן לתפוקה של  2- 2.5 מיליון טון פוספט לשנה ועוד כ- 5.7 – 7.2 מיליון טון סלע טפל. כדי להמחיש את ההיקף העצום של ה'פיילוט', מדובר על כרייה בהיקף של כ-12,000 טון ליום, כ-500 טון לשעה.
כיל דוחפת לאישור הכרייה הנסיונית כדי לקבוע עובדות בשטח, בין השאר תדרש פריצת דרכים להובלת מיליון טון פוספט למפעלי החברה במישור רותם. התוצאה מהכרייה ניסיונית ומפריצת הדרך תהייה פגיעה אנושה בפיתוח תיירות מדברית באיזור, ופגיעה קשה באקולוגיה האזורית.
הדרך להובלת הפוספט למפעל במישור רותם תעבר הפרש גבהים של 400 מטרים לאורך 9 קילומטרים, ותיחצב בשיפועים התלולים ביותר באחד האזורים היפים והשמורים ביותר בנגב המזרחי. בשדה בריר עוברת דרך אדום המקראית, לידו נמצאים שרידי המצודות עוזה ורדום, מתקופת מלכי יהודה,  ובהמשך, נחל וגב קינה.  המכרה 'הנסיוני', יגזור לכליה את דינם של ערכי הנוף הטבע והמורשת היקרים של האיזור.

6.      ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל.

לא נכון
תעשיית הפוספטים עליה מדברים מורכבת ממכרות סלע הפוספט וממפעלי ייצור הדשנים הפוספטיים. שתי חברות גדולות פועלות בתעשיית הפוספט בנגב. רותם-אמפרט שיש לה מכרות ומפעל דשנים וחיפה כימיקלים המייבאת סלע פוספט מחו"ל ומייצרת דשנים פוספטיים במפעלה במישור רותם.

הרוב המכריע של פעילות רותם-אמפרט הוא בייצור דשנים זרחניים מסיסים ולא בכריית פוספטים. לפי נתוני התאגיד, כ-100 עד 200 עובדים במכרות סלע הפוספט וכ- 1000 עובדים במפעלים המקבלים את סלע הפוספט מהמכרות ומייצרים ממנו לדשנים פוספטיים מסיסים.  בשדה בריר עצמו מתוכננים לעבוד כמה עשרות עובדים.

אם לא ינתן זיכיון לכרייה בשדה בריר ולא תהייה כרייה בשדה בריר, וגם אם נניח שכל טענות החברה בדבר עתודות הפוספטים נכונות, וטענות אלו הן לא נכונות, הרי שיש אפשרות אחרת.  אפשר יהייה להמשיך ולייצר דשנים פוספטיים ולקיים את תעשיית הפוספט בנגב ע"י ייבוא סלע פוספט כמו שעושה חיפה כימיקלים, וכמו שעושים מפעלי דשנים בארה"ב.

אפשר לייבא סלע פוספט, וכל העובדים במפעלי ההעשרה  יכולים להמשיך לעבוד.  אפשר לייבא סלע פוספט מחו"ל, כפי שעושה המתחרה של רותם, חיפה כימיקלים שיש לה מפעל לדשנים פוספטיים מסיסים ברמת חובב והיא מייבאת סלע פוספט מרוסיה. וכפי שרותם מייבאת חומר גלם אחר, גופרית, לצורך ייצור החומצה הזרחתית, שהיא לב הייצור של רותם.  זה בדיוק מה שעושה תעשיית הפוספט בארה"ב, זה מה שעושים בתי הזיקוק המייבאים נפט גלמי, וזה מה שעושים מפעלים אחרים.

האיום של כיל לסגור את רותם-אמפרט, אם הוא אמיתי, מקורו בירידה הדרסטית במחירי סלע הפוספט בעולם לאחר שחברת הפוספטים המרוקאית OCP  השולטת בכ-70% מייצור סלע הפוספט בעולם הורידה את מחיר סלע הפוספט בכ-50% בסוף 2012. הקמת מכרה חדש בשדה בריר לא תפתור בעייה זו, לעומת זאת, ייבוא סלע פוספט זול ייאפשר המשך ייצור דשנים פוספטיים.

במידה וכיל אכן תפעל לסגירת פעילות רותם-אמפרט בארץ, על הממשלה יהייה לבטל את הזכיון שקבלה החברה ולהפעיל את מפעלי הדשנים ישירות או באמצעות גורם פרטי, לדוגמה ע"י עובדי המפעל שיתאגדו בקואופרטיב או בדרך אחרת.

7.      שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל, ואם לא תתאפשר בו כרייה אזי לא יהייה קיום לתעשיית הפוספט בישראל

לא נכון
שדה בריר אינו עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל. יש בארץ מספר מקומות בהם אפשר לכרות פוספט כפי שמצוין בדוח 'המלצות הועדה הבין משרדית לבחינת משק הפוספטים' מיוני 2013.

"כיום מחוץ לשלושת אזורי הכרייה הנוכחיים  (אורון, צין ורותם) אותרו וסומנו רק שני שדות פוספט גדולים המהוים עתודה ראויה לכריית פוספט: 1.  הר נשפה ומישר (נגב המרכזי),  2. שדה זוהר דרום (בבקעת ערד, איור 2), אך אותרו גם שדות פוספט קטנים יותר בשולי הערבה הצפונית."

הר נשפה הינו בעייתי מכיוון שהוא שמורת טבע, אבל גם הכרייה בשדה בריר בקעת ערד בעייתית בהיותה גובלת ביישובים. היתרון של הר נשפה והחלופות האחרות הוא שהן מרוחקות מריכוזי אוכלוסייה בעוד שכרייה ליד ריכוזי אוכלוסייה הינה בעייתית מבחינה בריאות הציבור ומבחינות אחרות.

ובנוסף, לפי הדיווח של רותם אמפרט, כפי שפורסם במסמך תמ"א 14 /ג' – תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים מאוקטובר 2012, החברה כורה כיום כ-6.9 מיליון טון סלע פוספט בשנה. ויש לה עתודות פוספט זמינות במרחב אורון-צין ורותם בהיקף של כ-140 מיליון טון המספיקים לכ-20  שנים. נציין שהמכרה בשדה בריר מתוכנן לתפוקה של  2- 2.5 מיליון טון פוספט לשנה.

 69% מסלע הפוספט שיוצר בשנת 2012 שימש לייצור דשני פוספט וחומצה זרחתית בתאגיד, והיתר נמכר ליצרנים חיצוניים. אם הפרנסה של אלפי משפחות כה חשובה, אפשר לעצור את מכירת  סלע הפוספט ליצרנים חיצוניים וכך להגדיל את תקופת רזרבות הפוספט בכ-50%. (מאזן כיל ל-2012 עמ' 37).

8.      מדוע כיל נלחמת על כרייה בשדה בריר?

המאבק של כיל, לקבל זיכיון לכרייה בשדה בריר הוא מאבק על כסף, על הרבה כסף, על מיליארדים של שקלים.

  • שווי הפוספטים בשדה בריר עומד כיום על כ- 25 מיליארד שקל
  • הרווח הצפוי לכיל מכריית הפוספטים בשדה בריר נאמד בכ- 15 מיליארד שקל.
  • שדה בריר אינו עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל, הוא עתודת הפוספט הכדאית ביותר לרותם.
  • הזיכיון לכרייה בשדה בריר ניתן בחינם
  • הזיכיון לכרייה בשדה בריר ניתן ללא מכרז
  • התמלוגים המשולמים למדינה על כריית סלע הפוספט מגוכחים.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. עמית :

    מקרה ברור בו לחברת רותם / כימיכלים לישראל יש אינטרס לחצוב פוספט בזמן שלמדינת ישראל ותושביה יש אינטרס לשמור את הפוספט באדמה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.