חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המלצות דו"ח לנדס לרשות השידור – המשך ההיגיון הניאו ליבראלי

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, עלו ברשת ב 10.04.14 0:56

דו"ח לנדס לא ישקם את השידור הציבורי אלא יאיץ את הפרטתו, בעוד הפגיעה בתנאי העסקתם של עובדי רשות השידור תחולל גל הדף שיגרום להרעת תנאי ההעסקה בכל תעשיית התקשורת

מאת: דני גוטוויין

המלצותיו העיקריות של דו"ח לנדס הן סגירת רשות השידור, פיטורי כל עובדיה, ופתיחתה כגוף חדש שמרבית הפקותיו יוצאו למיקור-חוץ, ושאר פעולותיו, ובעיקר חטיבת החדשות, יופעלו על ידי עובדים שיועסקו בחוזים אישיים. למעשה, מסביר רולניק, דו"ח לנדס מציע "הפרטה של חלק גדול מן הפעילות: רוב ההפקות יוצאו החוצה וחטיבת החדשות… תעבור להעסיק עובדים בחוזים אישיים על פי ביצועים". פיטורים הם אפוא האמצעי הניהולי המרכזי שעליו ממליץ דו"ח לנדס: סגירת הרשות הקיימת תאפשר לאייד את עובדיה, וחרב הפיטורים שתאיים תדיר על עובדי הרשות החדשה, תשמש כשוט למישטורם.

האיום המתמיד על הפרנסה – הדלה לרוב – של העיתונאים הוא אמצעי מוכר שבו נוקט שלטון ההון הישראלי כדי לסרס את תפקודה של התקשורת כ"רשות הרביעית" וכ"כלב השמירה של הדמוקרטיה". השידור הציבורי אמור היה להוות תשובה חלקית למצב זה: גוף עיתונאי שביטחונו התעסוקתי הוא ערובה לחופש המקצועי שלו.

לכן, לאורך השנים היה חופש זה לצנינים בעיני גורמי שלטון שונים, שבאין יכולת לפטר את עיתונאי רשות השידור ניסו לשלוט בהם באמצעות הטרדות מינהליות, שרק חזרו והוכיחו את זיקת הגומלין בין העצמאות המערכתית של העיתונות לביטחון התעסוקתי של העיתונאים. הסיכול הממוקד שעושה דו"ח לנדס לביטחון התעסוקתי של עובדי רשות השידור הוא אפוא חוליה נוספת בריסוק חופש העיתונות בישראל.

אמת, קשה להגזים בחומרת מצבה של רשות השידור. ואולם, הידרדרותה היתה פרי של מהלך משותף של מי שחתרו לשלוט בה מכאן ומי שזממו להפריטה מכאן, ולכן מנעו לאורך שנים את שיקומה. עדות לכך עשוי לשמש החיפזון שבו ביטל שר התקשורת, גלעד ארדן, את הרפורמה שנועדה לשקם את הרשות, והקים במקומה את ועדת לנדס, שהרכבה בישר מראש על המלצותיה.

דו"ח לנדס כופה על "רשות השידור החדשה" את המבנה של הערוצים המסחריים וכמותם היא אמורה לשלב בין חברת חדשות לבין רכישת תוכניות ממפיקים חיצוניים. הדמיון לערוצים המסחריים אינו מבשר טובות: היגיון הרייטינג ידחוף את ההפקות החיצוניות מן התיעוד אל הבידור (ע"ע, "סוגה עילית"). הדו"ח גם אינו יוצר הפרדה בין הרשות לשלטון, הפרדה שהעדרה היה מן הטיעונים העיקריים נגד הרשות. כך, לצד ביטול האגרה, הדו"ח אינו מציע מנגנון למימון תקציבה של הרשות בכלל ושל חברת החדשות בפרט, דבר שיגרום להמשך קירטוען ולהגדלת תלותן בשלטון. הדמיון לשידור המסחרי מכאן והגדלת התלות בשלטון מכאן יביאו לאובדן ייחודו של השידור הציבורי, שיעצים את הקריאות להפרטתו.

לקריאת המאמר המלא ב"המקום הכי חם בגיהנום"

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. כל הכבוד לאופוזיציה :

    אשר יגורנו. וזה היום לציין - החוק עבר באצבעות חברים מהאופוזיציה

    כל הכתבות על רשות השידור
    http://www.blacklabor.org/index.php?s=%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8&paged=2

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.