ארגון המורים – עתירה נגד בחירות 2014 ודחייתה
גם בבחירות הנוכחיות הוגשה עתירה נגד המשחק המכור של הבחירות שתוצאותיו ידועות מראש. אך בית המשפט לא סייע בתיקון המידות בארגון. בשלב זה, מה שהיה הוא שיהיה. רשומה שנכתבה על ידי דליה בלומנפלד
בבחירות הקודמות בארגון המורים שנערכו לפני כחמש שנים, קבוצה של מורים חברי ארגון ניהלה מאבק נגד מועמדותו של דודי פרידמן לראשות ארגון המורים והגנה על מועמדות רן ארז, מתוך חשש שפרידמן הוא שלוחם של כוחות חזקים שמטרתם לשבור את האיגוד המקצועי של המורים העל יסודיים, או להפוך את האיגוד המקצועי למשתף פעולה עימם. כך קרה בהסתדרות המורים, שם דואג היו"ר ליחסיו עם ראשי גופים חיצוניים יותר מאשר הוא פועל למען האינטרסים של המורים אותם הוא מייצג.
בבחירות שנערכו לאחרונה בארגון המורים, חלק מחברי אותה קבוצה חברו יחד עם אחרים למאבק בעד קיום טוהר המידות בבחירות. זאת לאחר שחוו על עצמם את אי קיום טוהר המידות בבחירות אלה. חלק מהחברים שהגיש מועמדות להיבחר כנציג לא קיבל את רשימת הבוחרים כפי שנדרש. כתוצאה מכך, לא היו לו הכלים לגייס תומכים לנציגותו ולנהל תעמולה עצמית. נוהלי הבחירות לתא הגמלאים לא נראו על פניהם תקינים וראויים, לאור העובדה שחלקם יכול היה לבחור בבתי-ספר ואחרים יכולים היו לבחור בתא גמלאים, שיש להירשם אליו מראש. למרות שמרבית הגמלאים בוחרים בבתי-הספר, לנבחרים בתא הגמלאים יש ייצוג גדול ביותר. התחושה של אי תקינות ואי קיום טוהר מידות הובילה את הקבוצה לחיפוש מזור בבית הדין. וכדי למצות את הדין, חלק מהם פנה לבית דין חברים של ארגון המורים, ומיצה בו את ההליכים הנדרשים מתוך ידיעה ברורה שעתירתם תידחה, וכך היה.
הידיעה הברורה לכולם כי בית דין חברים אינו שופט ראוי, בהיותו ממונה על ידי יו"ר הארגון ופוסק בכל המקרים בעדו ולא בעד המורים המופיעים בו, גרמה לחברים לחפש עורך דין חיצוני שיפעל למען קיום טוהר המידות בבחירות בארגון. חברי הארגון הללו, המשלמים דמי חבר חודשיים לארגון המורים, נאלצים לחפש עורכי דין שייצגו אותם, אך זה דורש כסף שאין למורים הללו לשלם לו.
בסופו של דבר נמצא ארגון הנאבק בשחיתות, עמותת אומ"ץ, שהסכים להעמיד עורך הדין אבינועם מגן, שייצג את המורים הללו במאבקם. זה היה כשבוע לפני קיום הבחירות הסופיות לארגון. למרות דוחק הזמנים, הוגשה עתירה ובה הועלו הטענות המרכזיות בהן: התערבות בכירי הארגון ועובדיו בבחירות, שימוש במשאבי הארגון לצורך תעמולת בחירות, הטבות ייחודיות לחברי המועצה העולות כדי שוחד בחירות, פגיעה בשוויון בין מועמדים שונים, הסתרת מידע ממתמודדים וממצביעים, עיוותי דין בפסקי הדין של בית הדין הפנימי והטיה לטובת הנהלת הארגון הנוכחית, היעדר לוח זמנים קובע לבחירות מראש.
עורך הדין ביקש מבית המשפט לבטל את הבחירות או לתת צו מניעה לעיכובן עד לבירור המשפטי. הוא ציין בעתירה כי "ניצב חשש ממשי לעיוות בחירות המהוות את נשמת אפו של משטר דמוקרטי. פגמים חמורים העולים כדי מעשי שחיתות ומרמה" ו" הבחירות התנהלו עד כה תוך הפרה בוטה של כללי השוויון, ההגינות ושל ערכי הדמוקרטיה". כמו כן ציין את הסכנה לחוסר לגיטימציה של הנבחרים בתהליך לא ראוי זה של בחירות. העתירה שנוסחה הסתמכה גם על דיונים משפטיים קודמים בהם מנוסחים ליקויי ההתנהלות של הארגון.
בתשובתם לעתירה העלו עורכי הדין המייצגים את ארגון המורים את העלות הכספית של הבחירות 400.000 ₪ ואת ההפסד הכספי העלול להיגרם לארגון כתוצאה מביטול הבחירות או עיכובם. כמו כן, העלו בין השאר, את בעיית האיחור בהגשת העתירה בבחירות שנוהלו שלושה חודשים.
בית המשפט המחוזי בראשות השופטת ד"ר דפנה אבניאלי דחה את העתירה של אומ"ץ.
התחושה של העותרים, כמו גם של רבים מחברי ארגון המורים, היא שהצדק לא נעשה. התנהלות לא ראויה בארגון המורים בכל הנוגע לבחירות, ידועה לחברים מדי בחירות מזה שנים. החברים יודעים שהבחירות הן משחק מכור מראש וידוע מראש מי ייבחר, מה שאומר שאין דמוקרטיה בארגון, כל אלה משמעותם שאמנם היו בחירות, אך לגיטימציה לנבחרים אין במצב זה. ובית המשפט לא סייע להוצאת הצדק אל האור.
תגיות: ארגון המורים, בחירות בארגון המורים, בית משפט מחוזי, גמלאים, עתירה, רן-ארז
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
8 באפריל, 2014 בשעה 20:09
אני רק שאלה:
על מה הוציאו 400,000 שקלים לבחירות?!
הבחירות בבתי הספר היו ע"י מתנדבים.
הבחירות בסניפים היו באחריות רכזי הסניפים שבמילא מקבלים משכורת על עבודתם.
מה נשאר?
מזכיר בחירות בשכר. (כמה???)
שופטת לקישוט. (כמה קיבלתה?)
וועדות ערעור שתפקידן לדחות כל עתירה ( כמה קיבלו על עבודתן שנמדדת במספר ימים?)
אהה…שכחתי: מלון לחברי המועצה.
אייך היגיעו ל- 400000 שקל עלות בחירות?!
8 באפריל, 2014 בשעה 21:22
זיו, ארגון המורים שילם עבור שכירת אולם באיירפורט סיטי ומימן ארוחת ערב ולינה לחברי מועצת הארגון, כך הבנתי. אירועים אלה עולים כסף. אני לא יודעת לחשב בדיוק.
9 באפריל, 2014 בשעה 9:01
אני חושב כי לפחות למען ההגינות הגברת בלומנפלד דליה, הייתה חייבת לציין כי היא עצמה פנתה בעתירה הנ"ל והייתה חלק בלתי נפרד ממנה.
זה אלף בית של עיתונות!