חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לזקנה במסדרון אין שר"פ

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 3.04.14 2:19

בויכוח בין התומכים במכירת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבתי חולים ציבוריים לבין אלה המתנגדים לא נשמע קולם של החולים, ולא מוזכרים חיי היומיום בבית-החולים. לצערי ליוויתי את סבתי באשפוז בשבע מחלקות של שלושה בתי- חולים. מי שלא היה שם לא יבין זאת

מאת: אמתי ערמון

בחודשים האחרונים מתקיים ויכוח ציבורי ער למדי סביב רעיון השר"פ, מכירת שירותי בריאות פרטיים בבתי-החולים הציבוריים, במטרה למלא את קופתם המדולדלת, לשפר את שכר רופאיהם הבכירים ולהפוך אותם לאטרקטיביים יותר לבכירים שבורחים למערכת הפרטית. מדובר בעיקר על ניתוחים שרופאי בית החולים יבצעו אחר-הצהריים בתמורה לתשלום פרטי, כשהמטופל יבחר את רופאו.

רבים כתבו על כך שקיצור תורים והקצאת רופא בכיר בתמורה לתשלום מהווים אפליה לא סבירה במערכת ציבורית. התייחסו גם לכך שהשר"פ יצור תמריץ לביצוע ניתוחים מיותרים, על בסיס שימוש במערכת הציבורית כפלטפורמה לשירות פרטי. כתבו על כך שיותר רופאים יעסקו בניתוחים פרטיים אחר-הצהריים, ולכן יפחיתו ניתוחים ציבוריים בשעות הבוקר, כדי שלא יגלשו לזמן השר"פ. כתבו גם על הסחרור הצפוי בתעריפי הרופאים ועל כך שבתי-החולים לא ממש ירוויחו מהעניין, כפי שקרה בהדסה. דנו גם בכך שלחולה בשעת צרה אין כלים לדעת איזה רופא באמת כדאי לבחור לניתוח מסוים – אפילו למנהל המחלקה ולמשרד הבריאות אין נתונים לכך.

מול כל הטיעונים האלה תומכי השר"פ משתמשים במילת קסם אחת: "רגולציה". לדבריהם, פיקוח יעיל, כזה שלא ראינו כמוהו עד היום, יאפשר "למתן את העוול", להשגיח שרופאים בכירים יעשו גם ניתוחים ציבוריים, לאזן את אורכי התורים, לפקח על תעריפים, לתת מידע על הרופאים, ועוד.

במשך כל חודשי הויכוח "הסטרילי" הזה על סטטיסטיקות ומינהל כמעט ולא נשמע קולם של החולים, וכמעט ולא הוזכרו חיי היומיום בבית-החולים. לצערי ליוויתי את סבתי בבתי-חולים במשך למעלה מ-500 ימי אשפוז במצטבר, בשבע מחלקות של שלושה בתי-חולים, ופגשתי חולים ואנשי-צוות רבים. כיוון שכך, אני יודע לצערי איך נראים שם חיי היומיום. מי שלא היה שם לא יבין זאת.

מי שלא היה שם לא יוכל לדמיין איך זה כשחולה מחכה שעות לכך שיחליפו לו חיתול. איך זה כשחולה ישן עם ידיים קשורות כי אין מי שישגיח שלא ימשוך צינור בשנתו. איך זה כשחולה מחכה למדידת חום ואקמול בלילה והאחות עמוסה. איך זה כשרופא מתבלבל בין חולים, או כשהוא טועה במינון של תרופה רעילה. איך זה כשאין מקום במחלקה המקצועית והחולה מועבר למחלקה פנימית כללית. איך זה כשהאחות לא מחליפה חלוק חד-פעמי ומעבירה זיהומים בין חולים. איך זה כשחולה ישן במסדרון שכל רגע עוברים בו ומעירים אותו. וזה רק חלק קטן מהרשימה. היומיום בבתי-החולים הוא מאבק מתמיד על טיפול ועל תשומת-לב של הצוות המצומצם והמותש, שיכול להיות הרת-גורל.

עכשיו דמיינו בית-חולים ציבורי עם השר"פ המוצע כעת. דמיינו בית-חולים ששני חולים מאושפזים בו במחלקה לאחר ניתוח: מטופל רגיל, ולצידו לקוח פרטי של ראש המחלקה, ששילם רבבות שקלים באופן פרטי. האם ישאירו חולה פרטי כזה עם חיתול שדורש החלפה? האם הוא זה שיהיה במסדרון? האם אותו יוציאו מהמחלקה למחלקה פנימית כללית? האם אותו ישאירו עם חום גבוה?

איזו רגולציה תוכל לפקח על הדברים האלה, ועל עוד המוני פרטים שמרכיבים את היומיום בבית-החולים? נוכח הערות ה-OECD על הבקרה והמדידה המועטות בבתי-החולים בישראל, ובהכירנו את יכולות הפיקוח הקיימות כיום במערכת הבריאות ובמערכות אחרות, קיסמה של המילה "רגולציה" פג מזמן בהקשרים האלה. לא יהיה רגולטור שישגיח כל הזמן על כל החולים והעובדים.

אפליה על בסיס כספי במערכת הציבורית לא יכולה להתקבל כתוכנית סבירה, ושום רגולציה לא יכולה לרפא אותה. את בעיותיה העגומות של מערכת הבריאות אפשר וצריך לפתור בדרכים אחרות. צריך להרחיב את הצוות ואת שעות הפעילות במימון ציבורי, עבור כולם. אפשר להחזיר את השתתפות המעסיקים בביטוח הבריאות של עובדיהם, שבוטלה ע"י נתניהו. אפשר לבטל את הפטור ממס בריאות שניתן להכנסה מעל 42 אלף ש"ח בחודש. אפשר להכליל את הביטוחים המשלימים בסל הביטוח הבסיסי, כך שימומנו עבור כולם באופן פרוגרסיבי, במקום שחולים וקשישים ידרשו לשלם יותר. אפשר לעדכן את תקציב הבריאות כפי שנקבע במקור בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. יש תוכניות ברוח ההצעות האלה שהוגשו לועדת גרמן, רק צריך אומץ ציבורי כדי לממש אותן, מול לחצים בכיוונים מנוגדים. לא ניתן להישאר אדישים מול סבל ועוול, ואסור להשאיר במסדרון את הזקנה שאין לה כסף לרפואה פרטית.

הכותב הקים במפלגת-העבודה את החוג לתיקון מערכת-הבריאות

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

4 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ברור לכל כי הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים ממשלתיים תייקר את שירותי הבריאות לאזרח ותהרוס את המערכת. נקווה שוועדת גרמן תגיע להחלטה הנכונה ולא תיכנע ללחצים.

  2. ק. טוכולסקי :

    צריך לבטל את השר"פ. צריך בית חולים בסיסי בכל עיר או אזור בעל אוכלוסייה מסוימת ומרחק מסוים מעיר שיש בה בית חולים, למשל קצרין, סכנין, דימונה. צריך להקים עוד פקולטות לרפואה וסיעוד. צריך להכין לביטוח הרפואי את הסיעוד/עיניים/שיניים/כל מה שיש בביטוחים המשלימים.
    השר"פ הוא קצה הקרחון של הפערים והקטסטרופה, נקווה שוועדת גרמן תבין את זה. כשנחליף את שלטון הרוע הזה נטפל במערכת הבריאות כמו שצריך.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    כבר היום יש שר"פ מלא בסיעוד,ולא מדברים על זה

    היום משלמים בבית חולים סעודים מ12 אלף שקל לחודש וצפונה.רבים רבים לא יכולים לשלם את זה ,כי הפיליפינית המסורה ביותר לא יכולה לבוא במקום בית חולים סיעודי.

    אסור לשכוח את הסיעודיים המופקרים בדיון על חוק הבריאות.

  4. נטע :

    שבחים לכותב
    ואיחולי בריאות.

    באופן מוציא וממצה מכסה המאמר את כל מה שצריך לכסות.

    הפתרונות המוצעים הם הגיוניים, מעשיים, זמינים.

    לכן,
    מי שלא מממש אותם
    לא יוכל להסתתר מאחורי נימוקי יעילות, אי כדאיות, אי זמינות.

    מי שלא מממש אותם מעיד על עצמו כמשרת של שכבה אינטרסנטית צרה.

    לכן,
    השאלה כרגע היא איפה הציבור –
    איך הוא מתארגן להשמיע קול.
    איפה נציגיו.

    איך מחברים את המאבק המתבקש כאן למאבקים אחרים.
    איך עושים סינרגיה, במקום לבזבז אנרגיה.

    אלה עכשיו השאלות. זמן הניתוחים עבר. והשאלה עכשיו מה עושים כדי שלא רק הניתוח יצליח אלא גם החולה ירפא.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.