חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כפירה בעיקר, הבנק אוף אינגלנד נגד הכלכלה האורתודוקסית (מאמר שני בסדרה)

נושאים חדשות, כלכלה ותקציב ב 4.05.14 1:05

הבנק המרכזי של אנגליה יוצא כנגד הכלכלה האורתודוקסית, ומבהיר את תהליך יצירת הכסף 'יש מאין' ע"י הבנקים הפרטיים. מאמר שני בסדרה, איך הבנקים יוצרים כסף יש מאין.


מאת: אמנון פורטוגלי

 

כפירה בעיקר, הבנק אוף אינגלנד נגד הכלכלה האורתודוקסית (מאמר ראשון בסדרה)

הבנק המרכזי של אנגליה יוצא כנגד הכלכלה האורתודוקסית, וזורק את הבסיס התיאורטי למדיניות של צנע. מאמר ראשון בסדרה, התמצית מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

בשבוע השני של מרץ קרה דבר יוצא דופן. הבנק המרכזי של אנגליה הוציא את המרצע מהשק. במאמר בשם "יצירת כסף בכלכלה המודרנית", שנכתב במשותף על ידי שלושה כלכלנים מדירקטוריון האנליזה המוניטרית של הבנק, הם הצהירו במפורש שחלק ניכר וחשוב מההסברים הנפוצים על אופן פעולת הבנקאות הן פשוט שגויים, ושסוג העמדות האפיקורסיות הפופוליסטיות, המשויכות בדרך כלל לקבוצות כמו 'לכבוש את וול סטריט', הן הנכונות. בעשותם כך, הם זרקו למעשה את כל הבסיס התיאורטי ליצירת משטר של צנע austerity כפתרון למשבר, אל מחוץ לחלון. (ערן הילדסהיים פירסם בבלוג הכלכלה האמיתית תרגום של יעל רמון למאמר).

המחקר של כלכלני הבנק המרכזי האנגלי נותן הסבר מציאותי ומעודכן לדרך שבה נוצר כסף, למה זה חשוב, ולמה כמעט כל מה שספרי לימוד כלכליים אומרים על כסף ויצירת כסף הוא לא נכון. המחקר מתחיל תהליך של הבהרת הז'רגון והג'יבריש בהם משתמש מגזר המימון כדי לבלבל ולשתק את כולנו, ובהצגת הדרך כיצד החברה והמדינה יכולים לשבור את כוחו של מגזר זה. נראה שהבנק מתאמץ, 'יוצא מגדרו'  כדי להעביר את המסר שלו, זאת במאמר נוסף: "מבוא על מה זה כסף",  ובשני קטעי וידאו קצרים על מה זה כסף ויצירת כסף, שניהם מכוונים ישירות ללב הכלכלה. נראה שהבנק רוצה לסלק מספרי לימוד הכלכלה את המודל המסודר, המתקבל על הדעת , אבל שאינו נכון, שהם מלמדים כיום על יצירת כסף, ולהתחבר במקום זה אל העולם האמיתי.

בתמצית, הרוב המכריע של כסף אינו דבר מוחשי כמו המטבעות או השטרות שאנשים מחזיקים בביתם או בכיסיהם. הבנק המרכזי של אנגליה טוען כי כסף הפך לשטר חוב, שכן רוב הכסף בכלכלה המודרנית נוצר יש מאיין על ידי בנקים מסחריים פרטיים באמצעות הלוואות שהם נותנים. ההלוואות הן אלה שיוצרות את הפיקדונות ורשום ששם יש כסף. הבנק המרכזי של אנגליה טוען שבנקים למעשה יוצרים כסף ולא פשוט ממחזרים או מלווים את פקדונות החוסכים, שבעולם שלנו זה אפשרי וכך זה נעשה – ליצור פקדון על שם הלווה בלי שכסף מוחשי או שהייה כבר במחזור הופקד אליו. ושהמושג 'מכפיל הכסף' בספרי הלימוד בכלכלה הוא מוטעה. (מכפיל הכסף הוא כמות הכסף שהבנק יכול להלוות ביחס לפקדונות החוסכים, בישראל, ערך זה כיום הוא פי 16 על פקדונות עו"ש). לפי מחברי המאמר,  בנקים אינם רק מתווכים בין מי שיש לו כסף למי שזקוק להלוואה, כפי שכלכלני התפישה הכלכלית המקובלת טוענים. למעשה, הבנק המרכזי של אנגליה מאשר כעת את הטענה ההפוכה בדיוק.

מספר שבועות מאוחר יותר, ב-24 באפריל, כתב מרטין וולף, עורך משותף ופרשן כלכלי ראשי בפייננשל טיימס, הנחשב לאחד מכתבי הכלכלה המשפיעים ביותר בעולם, מאמר בשם 'לשלול מבנקים פרטיים את הכוח ליצור כסף' (אפשר לקרוא את המאמר בחינם לאחר רישום באתר). וולף מאמץ במאמר את התיזות של הבנק המרכזי האנגלי, וקורא לתת למדינה את המונופול על יצירת כסף.

לפי התיאוריה הכלכלית המקובלת, שממשיכה להיות בסיס לכל דיון שנחשב מכובד על מדיניות ציבורית, אנשים חוסכים ושמים את כספם בבנק. הבנק נדרש להחזיק חלק קטן מכסף זה כרזרבה בבנק המרכזי, ויכול להלוות כסף, במכפלה של הרזרבה, לצרכנים או ליזמים שרוצים להשקיע אותו במיזם רווחי. יחסי הרזרבה הבנקאית, או חובת הנזילות הנקבעים ע"י הבנק המרכזי, מאפשרים לבנקים להלוות יותר מהכסף שהופקד בהם מלכתחילה באופן משמעותי. לדוגמה, אם משקי הבית והתאגידים, מפקידים בבנק 100 מיליון דולר, הבנק מפקיד את 100 מיליון הדולר הללו כרזרבה בבנק המרכזי, ואז, ביחס רזרבה של 10%, מורשה להלוות  מיליארד דולר. כך נוצרו להם 900 מיליון דולר יש מאין. המודל הנקרא בשם יחס רזרבות בנקאי (Fractional Reserve Banking) או מכפיל הכסף  (Money Multiplier),  מאפשר לכלכלנים קונבנציונליים לבנות מודלים של הכלכלה המתעלמת לחלוטין מקיומם של בנקים וחוב פרטי, ובהם כמות הכסף נשלטת לחלוטין על ידי הבנק המרכזי.

במצב רגיל, הבנקים לא ייתפסו ללא כסף, מהסיבה הפשוטה שלווים, בדרך כלל, אינם לוקחים את הכסף ושמים אותו מתחת למזרנים שלהם. בסופו של דבר, כל כסף שהבנק הלווה יחזור שוב למערכת הבנקאית בכללותה, וכל הלוואה הופכת להפקדה. יותר מזה, כאשר הבנקים צריכים לקבל כסף מהבנק המרכזי, הם יכולים ללוות כמה שהם רוצים, כל מה שהבנק המרכזי עושה זו קביעת שיעור הריבית, העלות של כסף, ולא את כמות הכסף.

הבנק המרכזי יכול להדפיס כסף (שטרות ומטבעות) ככל שירצה. אבל הוא נזהר שלא להדפיס יותר מדי. לעתים קרובות מספרים לנו שזו הסיבה הראשונית לקיום בנקים מרכזיים עצמאיים. שכן, אם ממשלות היו יכולות להדפיס כסף בעצמן, הן בוודאי היו מדפיסות יותר מדי כסף, והאינפלציה שהיתה נוצרת מכך היתה זורקת  את הכלכלה לכאוס. מוסדות כמו הבנק המרכזי של אנגליה או הפדרל ריזרב בארה"ב נוצרו כדי לווסת בזהירות את כמות הכסף כדי למנוע אינפלציה.

המחקר החדש של הבנק המרכזי של אנגליה טוען כי כי מודל יחס הרזרבה הינו מטעה לחלוטין ואינו מייצג את המצב לאשורו, אלא מיתוס, ושיצירת רוב הכסף בפועל שונה. שבנקים אינם פועלים פשוט כמתווכים המלווים כספים מפיקדונות של חוסכים, וגם אינם מכפילים את כספי הבנק מרכזי כדי ליצור אשראי והפקדות חדשות.           אופן יצירת הכסף השתנה וכיום כסף הוא סוג של שטר חוב. הרוב המכריע של הכסף הוא בצורת פיקדונות בבנקים. אבל, לעתים קרובות, הדרך בה פיקדונות אלו נוצרים אינה מובנת. רוב הכסף נוצר על ידי בנקים מסחריים באמצעות הלוואות שהם נותנים. בכל פעם שבנק נותן הלוואה, הוא לא בודק קודם כל האם יש לו מזומנים בקופה כדי לאשר את ההלוואה. ההלוואה מאושרת גם אם אין ובמרבית המקרים אין די מזומנים בקופה כדי לתת את ההלוואה. בעת נתינת ההלוואה הבנק יוצר פיקדון תואם בחשבון הבנק של הלווה, ובכך נוסף באורח פלא, יש מאיין, כסף ללקוח באופן ספציפי ולשוק באופן כללי. הבנק מסתמך על כך שגם אלה שיקבלו את התשלומים ממי שלווה ממנו את הכסף יפקידו את הכסף בבנק ואז לא תהיה לבנק שום בעיה. בעיה תיווצר רק אם יותר מדי לקוחות ידרשו פריעת פקדונותיהם במזומן בו זמנית.

המחקר טוען כי בכלכלה המודרנית כמות הכסף שנוצרת במשק תלויה בביקוש להלוואות ולאשראי, והריבית, שהיא המחיר של היצע האשראי, משפיעה על הביקוש להלוואות.  כמות הכסף הנוצרת מוגבלת ע"י הבנק המרכזי באמצעות קביעת שער הריבית, כך שתתאים לאינפלציה נמוכה ויציבה.

בישראל, הבנק המרכזי משפיע על כמות הכסף בשוק משיקולים של מדיניות מוניטרית דרך קביעת שערי הריבית. המפקח על הבנקים (בישראל הוא חלק מהבנק המרכזי, זה לא כך במספר מדינות אחרות), דואג ליציבות הבנקים ומגביל את כמות הכסף שהם יכולים להלוות (ובכך לייצר כסף חדש) בדרכים שונות. בעיקר דרך דרישות הלימות הון, (היחס בין סך נכסי הסיכון של הבנק (נכסי סיכון אשראי, נכסי סיכון שוק ונכסי סיכון תפעולי) ובין ההון של הבנק, כפי שמוגדר ע"י המפקח על הבנקים), וכן דרך הגבלת כמות ההלוואות לענפי משק שונים, הגבלת סוגי ההלוואות וכו'.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. עמית :

    זה צעד נוסף בתהליך ההפיכה של הכלכלה מתופעה פיסיקלית לתופעה מטהפיסית בלתי נשלטת באופן תבוני.
    מה שהיה פעם תופעה שולית שנקראה בזילזול עיסקי אויר (לופטגשפט) הפך לצונאמי שמטביע את האנושות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.