האם מערכת החינוך הרגילה תכלול את בתי-הספר הדמוקרטיים?

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 24.03.14 0:53

משרד החינוך יוזם מהלך להכלת בתי-הספר הדמוקרטיים במסגרת החינוך הציבורי-ממלכתי. שיתוף פעולה עם המכון לחינוך דמוקרטי משך שלוש שנים, זהו פרק הזמן שנקבע לגיבוש המהלך ולהחלטה אם יצא לפועל ואם להרחיבו לרשתות חינוך נוספות. להלן דיווח על הפרטים מכנס שנערך בנושא זה. המהלך רווי סתירות ומעורר קשיים

מאת: דליה בלומנפלד

ישראל עולה כיתה", הילד במרכז. מילים ולחן: הפינק פלויוד. ביצוע: שי פירון קריקטורה: שמואל גולן

משרד החינוך מנהל משא ומתן עם המכון לחינוך דמוקרטי להכלת בתי-הספר הדמוקרטיים בחינוך הציבורי (ממלכתי). בתי-הספר הדמוקרטיים הם כיום בתי-ספר ייחודיים פרטיים המסווגים במשרד החינוך במסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי. המו"מ מכוון להכלילם במסגרת החינוך המוכר והרשמי של משרד החינוך.

הכלתם של בתי הספר הללו בחינוך הציבורי (ממלכתי) היא בשני תחומים : התחום הפדגוגי והתחום הביורוקראטי הפורמאלי. בתחום הפדגוגי היא מתאפשרת בזכות רפורמת הלמידה המשמעותית שקובעת 30% אוטונומיה פדגוגית לכל מקצוע לימוד והיא מאפשרת לבטא את הייחודיות הפדגוגית של כל סוג של בית ספר. התחום הפורמאלי הוא בעייתי לאור דרישות חוקי החינוך: חוק חינוך ממלכתי וחוק לימוד חובה, האוסרים מיון תלמידים וקובעים שהחינוך הוא חינם, עם היתר מוגבל לתשלומי הורים בהעשרה בלבד ולא במקצועות הלימוד העיקריים.

בשנת לימודים זו מתקיים בעיר חולון פיילוט בתחום הפדגוגי, בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, עיריית חולון והמכון לחינוך דמוקרטי. הפיילוט מתמקד בהמרת בחינות בגרות ללמידה מבוססת פרויקטים. 7 מקצועות לבגרות יוערכו בהערכה חלופית. כל פרויקט בהערכה חלופית לבגרות נבנה ומאושר על ידי המפמ"ר במקצוע הלימוד הרלבנטי. הפרויקט בחולון הוא פיילוט להכלה ארצית של הפרויקט. המטרה היא להכיל את כל בתי-הספר הדמוקרטיים במדינה בחינוך הציבורי (ממלכתי), וגם סוגים אחרים של בתי-ספר ייחודיים כמו בתי-הספר האנתרופוסופיים, בתי הספר בשיטת מונטסורי ועוד.

הפרויקט בחולון יעזור להתארגן ברמה המערכתית. כך הסבירה דסי בארי, מנהלת אגף החינוך העל יסודי במשרד החינוך, בכנס בו השתתפו נציגי משרד החינוך ונציגי המכון לחינוך דמוקרטי ואחרים. לדבריה, בתי-ספר בחולון נכנסו לתהליך של חלוצים בהערכה. בחלק מבתי-הספר, התלמידים יקבלו ציון על סמל שאלון של תהליך אחר, לא של בחינת בגרות. משרד החינוך בשיתוף הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) עובד על 4 כלים גנריים של הערכה חלופית לבגרות. בתי הספר יחליטו איזה כלי לבחור. כל בית ספר יוכל לבחור את דרכו ב-30% אוטונומיה שקיבל. 70% ממקצועות הבגרות יילמדו בדרך הרגילה. 30% האוטונומיה הפדגוגית אמורים משפיעים על הלמידה של ה-70%.

ההיבט הפורמאלי של הכלת ביה"ס הדמוקרטיים בחינוך הציבורי (ממלכתי) נידון בימים אלה בין אנשי משרד החינוך, עורכי-דין, פדגוגים, אנשי כספים. הכוונה היא להפוך את בתי הספר הדמוקרטיים לבתי ספר רשמיים במסגרת בתי-ספר ייחודיים בניהול גנית ויינשטיין, יו"ר גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך.

המשמעות הפדגוגית של הכלת ביה"ס הדמוקרטיים בחינוך הציבורי (ממלכתי) היא שהדרך החינוכית שהתוותה מערכת בתי-הספר הדמוקרטיים מוכרת ומתקבלת במשרד החינוך בצד התוכניות הרגילות. תהיה בחירה, כפי שנהוג בבתי-הספר הדמוקרטיים, למידה רב גילאית, התאמת הלמידה לקצב הלומד, רצף מגיל הגן עד יב' באותו בית-ספר. הכלת בתי-הספר הדמוקרטיים במערכת החינוך היא פורצת דרך בעיקר בערוץ הפדגוגי.

השותפות של משרד החינוך עם המכון לחינוך דמוקרטי ובתי-הספר הדמוקרטיים נקבעה לשלוש שנים. בתהליך זה נדרשת הסכמת הרשויות המקומיות השונות להכלת בתי-הספר הדמוקרטיים במערכת החינוך. אחרי שלוש שנים יוחלט על המשך הדרך. ההכלה של בתי-הספר הדמוקרטיים כוללת הכרה רשמית. אם בתי הספר הדמוקרטיים יוכרו במשרד החינוך כבתי-ספר רשמיים, זה יהיה צעד ייחודי ברמה בינלאומית. אין בעולם מדינות שאימצו בתי-ספר דמוקרטיים בחינוך הרשמי, כך נאמר על ידי נציגי המכון לחינוך דמוקרטי שהשתתפו בכנס.

המטרה האסטרטגית של שר החינוך בהכלת בתי-הספר הדמוקרטיים במערכת החינוך המרכזית היא חיזוק החינוך הציבורי. כלומר, פירוק החינוך הממלכתי והפרטתו.

כל המידע המוצג פה קובץ מתוך דברי המשתתפים בכנס "גבולות הגמישות בחינוך הציבורי" שהתקיים ב-20 במרץ 2014 בסמינר הקיבוצים.

המהלך הזה להכלת בתי-ספר ייחודיים באופיים במסגרת מערכת החינוך הנורמטיבית הוא רווי סתירות, במיוחד לאור התשתית החוקית הקובעת הסדרים מדויקים ומחייבים תמורת מימון מלא של משרד החינוך. נדרשת גמישות רעיונית ומוסרית גבוהה כדי לממש מהלך זה.