תקנות המגשרים החדשות: הפרטת בתי-המשפט ופרנסה למקורבים

בעקבות לחץ בג"צ, משרד המשפטים פרסם (בשקט בשקט) תקנות חדשות שאמורות להסדיר העברת תיקים משופטים למגשרים. נדב נישרי, דובר לשכת המגשרים מסביר מדוע התקנות החדשות מקבעות את חוסר הפיקוח בתוספת אפשרות לשר המשפטים להכניס מינויים פוליטיים לתוך בתי המשפט

 לקריאת תקנות בתי המשפט רשימת מגשרים – 12 3 14

תקנות הגישור החדשות שפרסם משרד המשפטים מגלות שמשרד המשפטים החליט להפריט את מערכת המשפט בעזרת תקנות שיעקפו את הכנסת. ההפרטה תיעשה תוך פגיעה קשה בחופש העיסוק והעדפה של מקורבים למערכת המשפט ולשר המשפטים המכהן.

הרקע לפרסום התקנות החדשות נמצא בהחלטת בג"צ מה-27.11.13 שקבע שעל משרד המשפטים להסדיר את עולם הגישור בבתי המשפט, ולעצור את המצב הקיים על פיו תיקים מועברים למגשרים מקורבים ללא קריטריונים, ללא פיקוח וללא כללי אתיקה ברורים. את המאבק להסדרה ניהלה לשכת המגשרים בישראל בין היתר באמצעות 2 עתירות שהוגשו לבג"צ (הראשונה על ידי יניב שוורצמן והשנייה על ידי לשכת המגשרים בישראל). לשכת המגשרים בישראל ממשיכה לטעון, שלא ניתן להשתמש בהליך מהותי וחשוב כמו הגישור, אשר ידוע ומקובל במדינות רבות בעולם כהליך מועדף לפתרון סכסוכים, בדרך עקלקלה שיותר משהיא מנסה לשפר את השירות בבתי המשפט לטובת הציבור הישראלי, היא גורמת להעדפה של אינטרסים כלכליים של גורמים פרטיים ומסחריים שנהנים מהפירצה הקיימת היום בחוק, ועל כן מעוניינים להשאיר את המצב הקיים כמו שהוא.

 הפרטת מערכת המשפט

ב- 9.1.14 הודיעה שרת המשפטים לציבור, שבכוונתה להפעיל הליכי גישור בכלל בתי המשפט בישראל. זאת במסגרת הליך הנקרא מהו"ת (מפגש, הכרות ותאום). התקנות החדשות חושפות את הדרך על פיה מתכנן משרד המשפטים לבצע את הדבר.

התקנות מראות לנו מספר היבטים בעייתיים ביותר לציבור הישראלי:

  1.  במידה והתקנות יכנסו לתוקפן ותכניתה של השרה תצא אל הפועל, יגלו אזרחי ישראל שבנוסף לתשלום אגרת בתי המשפט ותשלום שכר הטרחה של עורכי הדין, יהיה עליהם לשלם סכום נוסף של 600 ₪ לשעה עבור עבודתו של המגשר.
  2. התקנות מנסות להשאיר את המצב הקיים על פיו אין קריטריונים ברורים הקובעים מיהו מגשר. מכאן שהתקנות משאירות פתח לשר המשפטים למנות את אנשי שלומו לתפקיד. בצורה זו עלול להיווצר מצב שמגשרים בבתי המשפט יהיו מינויים פוליטיים של שרי המשפטים על כל המשתמע מכך.
  3. היבט מהותי חשוב ביותר אשר הושמט מהתקנות הוא מיהו הגורם האחראי לטפל בתלונות הציבור ומי האחראי ליישום התקנות. מדובר בתקנות על הקמת ועדה מייעצת בלי סמכויות כך שהיחיד שיוכל לעשות מעשה הינו שר המשפטים. האם משרד המשפטים מצפה שהשר יהיה הכתובת הישירה לכל אזרח שפונה בתלונה לגבי מגשר שכשל? ברור שלא זו הכוונה כך שכל שנותר להסיק זה שאין שום רצון לתת שירות טוב לאזרח אלא להשאיר את המצב כמו שהוא היום, שאין לאזרחים כתובת למי לפנות במקרה של ליקוי או רשלנות.

בעבר הייתה שרת המשפטים מתנגדת חריפה לניסיונו של שר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן להעביר הצעת חוק שעניינה בוררות חובה. ההבדל המהותי היחיד בין תקנות הגישור לחוק הבוררות הוא שהפעם ההפרטה נעשית דרך תקנות ולא בחוק שללא ספק יעורר שאלות קשות בקרב חברי הכנסת.

פגיעה קשה בחופש העיסוק

בתקנות החדשות כתוב גם שמגשר יהיה אחד מאלה:

  • אדם בעל תואר אקדמאי בעל ניסיון של 5 שנים בתחומו– מכאן שגם מי שעשה תואר בספרות עברית או היסטוריה של העת העתיקה, יכול להיות מגשר.
  • ·        טוען רבני – הקריטריון ככל הנראה ייכשל במבחן בג"צ מאחר והוא סותר את הקריטריון של תואר אקדמאי מאחר ולטוענים רבניים אין בהכרח תואר אקדמאי. כמובן שגם נשאלת השאלה- למה דווקא טוען רבני הוחרג בתקנות?
  • אדם ששר המשפטים רואה לנכון שיש לו יכולת לתרום מניסיונו לעבודה בתחום הגישור– איש עסקים מנוסה שהוא גם במקרה פעיל מפלגה מסוימת, יכול גם לעמוד בקריטריון ×–×”. מדובר על סעיף סל שבעצם אומר שאין שום קריטריון למי הוא מגשר ושכל אדם בעל קשרים לשר המשפטים יוכל להיכנס לרשימת המגשרים.

בנוסף לדרישות סף אלו שהן כאמור בלתי סבירות ובלתי רלוונטיות למקצוע המגשר, מתקיימת גם דרישה של ניהול למעלה מ-20 גישורים בשלוש שנים האחרונות. המשמעות הפרקטית של הדבר היא שמגשרים חדשים (גם בני 40-50 שמחפשים עבודה ויכולים להיות מגשרים מעולים לצורך העניין), כמעט ולעולם לא יוכלו להירשם לרשימת המגשרים מאחר ואין להם את הניסיון הפרקטי הדרוש. מהתקנות עולה שדווקא אלו שנהנו עד היום ממנעמי השלטון יכנסו לרשימת המגשרים בקלות. מדובר למעשה בתקרת זכוכית שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לעבור אותה.

פועל יוצא של תקנה זאת יהיה שהדבר יוביל לזיוף הסכמי גישור על ידי מגשרים חדשים, על מנת וליצור מצג שווא של עמידה בתנאי. כבר היום יש בידינו מידע על כך שמגשרים מזייפים הסכמים על מנת ולהתקבל לרשימה של מגשרי המהו"ת. כל עוד לא נקבעים כללי אתיקה ופיקוח בחוק, למשרד המשפטים אין ולא תהיה כל דרך להתמודד עם הדבר.

 פגיעה קשה במעמד המגשר

למשרד המשפטים ניתנה הזדמנות אדירה לשדרג את מעמד המגשר, כישוריו והדרישות המקצועיות. משרד המשפטים החליט בלחצם של בתי הספר לגישור להסתפק בהכשרה עיונית של 60 שעות ועוד מספר לא ידוע של שעות מעשיות. נכון להיום הנוהג הוא לקיים קורסי פרקטיקום של עד 90 שעות מעשיות שנעשות בדרך כלל בגישורים קטנים בתביעות קטנות. המגשר הוא האדם שנמצא במרכז סכסוכים מורכבים וקשים בין אנשים בציבור (גירושין, מאבקי ירושה, סכסוכי עסקים וכו') מכאן שלמגשר יש אחריות כבדה ובעלת משמעות גדולה לצדדים ולבני משפחתם. קורס של 60 שעות וקורס פרקטיקום בתביעות קטנות, בהחלט לא מספיקים כדי להביא את המגשר לרמה הנדרשת. לצורך העניין ולהמחשה של האבסורד, לימודי טבחות סוג 1 דורשים 656 שעות עיוניות ו-1024 שעות מעשיות, לימודי אופטיקה דורשים 547 שעות עיוניות ו-372 שעות מעשיות ואפילו לימודי עיצוב שיער דורשים 260 שעות עיוניות ולתרגל 440 שעות מעשיות.

משרד המשפטים בחר ליישר קו עם הגופים המסחריים שמעבירים היום הכשרות בהיקפים של 60 שעות במקום לנצל את ההזדמנות המיוחדת ולדרוש ממגשרים ללמוד היקף שעות שיצדיק את תפקיד המגשר.

פגיעה קשה בציבור הרחב

מעיון בתקנות המגשרים עולה כי על אף הערותינו, משרד המשפטים לא פעל להכניס לתקנות מערכי אתיקה ופיקוח מוסדרים. ללשכת המגשרים בישראל מגיעות תלונות אתיות רבות על פעילות מגשרים במסגרת הליכי גישור מטעם בית משפט. נכון להיום אין כל מערך משמעתי למגשרים הפועלים דרך בתי המשפט. תקנות המגשרים החדשות מנסות להנציח את המצב. נוסף על כך העובדה שקיימים סעיפים בהם השר רשאי להוציא מגשר מרשימת המגשרים, איננה מסדירה את כללי ההתנהגות החלים על מגשר, אשר פוטנציאל הנזק שהוא עלול לגרום לזכויות הצדדים הוא רב.

 פגיעה קשה במגשרים שעובדים באופן פרטי ולא דרך בתי המשפט

תוצאה קשה נוספת של התקנות החדשות היא יצירת שתי קבוצות מגשרים חוקיות ולגיטימיות: האחת שמופיעה ברשימת התקנות ולכאורה יש לה קריטריונים מסוימים והשנייה שאיננה נכללת ולמעשה כל אדם יכול לקרוא לעצמו מגשר ובכך לגרום לציבור הרחב נזק אדיר.

 בעקבות כל אלו קוראת לשכת המגשרים בישראל לשרת המשפטים, למשוך את התקנות ולפעול לחקיקת חוק גישור בעזרתה של הכנסת. רק בעזרת חוק גישור, ניתן יהיה לקבוע מערכי פיקוח ואתיקה, להסדיר את הליך הכשרת המגשרים, לקבוע מי מקבל תיקים מבית המשפט על פי שיקולים מקצועיים וללא שיקולים פוליטיים ומסחריים ולפתור בצורה הטובה ביותר את בעיית העומס בבתי המשפט.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

This entry was posted on יום חמישי, מרץ 20th, 2014 at 0:13 and is filed under דעות, משפט ופלילים. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

2 Responses to “תקנות המגשרים החדשות: הפרטת בתי-המשפט ופרנסה למקורבים”

  1. דליה הגיב:
    22/03/2014 בשעה 12:11

    דמוקרטיה היא ציות לחוק. אך מה קורה שאין חוק? אני מבינה שאין חוק למגשרים ונראה שהוא חסר. במצב זה, מה שקורה בשטח מתקבע בתקנונים המנוסחים באופן חסר, לא ממצה ובחוסר סמכות. החסר הזה נותן פתח למינויים פוליטיים והפרטות.

  2. אבי הגיב:
    8/05/2015 בשעה 15:17

    לא יתכן שלא ניתן להראות ולהוכיח ראיה על מגשר שסרח. רוקם מזימה עם הצד השני, מתדרך אותו מה כדאי לו לשקר ולומר בבית המשפט, בתי המשפט חייבים להתיר לצד מהגישור להוכיח את מה שרקם המגשר, זו הפקרות, למשל עומדים לתלות אדם, אבל אינו יכול להוכיח לבית המשפט שלא עשה המעשה, בראיה שיש עימו. וכיוון שהחומר מגישור חסוי, אזי האדם יתלה???!!!

Leave a Reply