חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מודל כלכלי אחר לעיתונות – חברה ציבורית בע"מ

נושאים עלו ברשת, תקשורת ב 18.03.14 2:02

השימוש בעיתונות כאמצעי להפקת רווחים בידי בעלי הון לא תביא כנראה ישועה למצב העיתונות. הקשיים הכלכליים של עיתון "מעריב" העובר מבעלות של בעל הון אחד לחברו אינם נפתרים במצב זה. אולי מן הראוי לשקול מודל כלכלי אחר שיפרנס את כותביו וישרת את טובת הציבור. להלן מאמר במדורו של עו"ד חיים שטנגר המתייחס אל הבעיה

העברת העיתונות מידיים פרטיות לציבור

הגיע הזמן לשקול הלאמת העיתונים, בכלל, ועיתונים המצויים בקשיים כלכליים, בפרט, באופן שהשליטה בהם תעבור מידיים פרטיות לידי הציבור

רק כשנעניתי בשלילה, גם בדוכן העיתונים השלישי בו ביקשתי לרכוש גיליון עיתון מעריב, קודם כניסת שבת קודש – שלשום – התעורר בי חשד עמום, כי עיתון זה לא יצא לאור, כלל וכלל, ביום שישי. "תגיד לי", פניתי בשאלה לפיצוצאי – בפיצוצייה השלישית בה נעניתי בשלילה, בתשובה לשאלה אם יש בידם עיתון מעריב – "חילקו לכם את העיתון למכירה, ערב שבת?". גם על שאלה זו נעניתי בשלילה – ובשלילה רבתי. "העיתון בכלל לא יצא לאור, השבת", פסק הפיצוצאי פסוקו והותיר אותי נדהם לחלוטין. ואז הוסיף הוא כמה משפטי מחץ לסיום: "אני חושב שסגרנו את העיתון הזה. הלך עליו קפוט. עכשיו יש רק ידיעות והסוף. סופהשבוע. וגם הארץ, אבל רק בשביל אשכנזים, צפונבונים ולבנבנים כאלה. אתה יודע. אשכנזים עם אף למעלה", סיים הוא הרצאתו המלומדה באוזני.

התקשרתי ליועץ האסטרטגי-תקשורתי האישי שלי, מקבוצת ציטרין, בן-ציון ציטרין – שמוחזק אצלי כמומחה-על בתחום התקשורת והעיתונות – ושאלתי אותו: "תגיד בני, סגרו את 'מעריב' או מה?". האיש השיב, מיידית: "אני לא יודע. היום קיבלתי, כמנוי, רק כמה חלקים מהעיתון המלא. בהודעה לקוראים נכתב בעיתון, כי 'מעריב' מודפס במהדורה מצומצמת, הכוללת את עמודי החדשות ומוסף סופשבוע בלבד". עכשיו נפל אצלי האסימון. חיברתי הדברים לידיעה שפרסם, אותו בוקר, איתמר לוין, בדבר צפי פיטורי עשרות מעובדי מעריב, על-ידי חברת "תכלת" המוציאה לאור של עיתון מעריב והכל היה נהיר ובהיר, כמו בשעת ההבדלה בין תכלת לכרתי.

להמשך קריאה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. ל רפי :

    הרעיון הוא רעיון, אבל את הדיון צריך להתחיל משאלהות אחרות.

    קודם שבאים לדון בעצם דרכי המימוש חייבים לענות תשובות אמת לשאלות הבאות:
    א. האם יש משפט קיום לעיתונות יומית כתובה נוסח מעריב, ידיעות, או הארץ בעידן התקשורת הנוכחית? ובמילים אחרות: מיהם הקוראים הפוטנציאליים של עיתונות כזו?
    ב. באילו תנאים ניתן לקיים עיתונות כזו, מול מערכי התקשורת המתחרים בה באופן ישיר או עקיף? אנשים רבים, במיוחד המבוגרים יותר, יודו שהם נהנים לקרוא עיתונות כתובה בנוסח הישן, אבל כאשר עומדות לרשותם אופציות לקבל את רוב המידע הדרוש להם באופן מקוון, האם הם גם מוכנים לשלם עבור אופציה כתובה כמה ובאילו תנאים?
    ג. מהו המודל העיסקי של עיתונות כזו, ובמילים אחרות: מי יממן אותה, מי ינהל אותה מבחינה כלכלית ותפעולית, ומי יפקח עליה כלכלית ותכנית?
    ד. מהשאלה הראשונה נגזרת שאלת המשך והיא: מה הפיל את מעריב? מה גורם לקשיים הכלכליים בעתון הארץ ובידיעות אחרונות, ומה משריד אותם בינתיים (להערכתי: סיבסוד צולב של הבעלים שיש להם עסקים אחרים בהיקף שמאפשר להם זאת.)
    ה. כמה עיתונים בלתי-תלויים יש להקים בכדי לייצר פלורליזם אמיתי במגזר זה של המיליה התקשורתי וכיצד ישפיע המהלך על העיתונות "הישנה" שעוד קיימת בו?
    רק לאחר שיש לנו ביד תשובות טובות ומבוססות לשאלות אלה ניתן לחשוב על ההמשך, ברוח הצעת המאמר.
    להערכתי, השיקולים ה"דמוקרטיים" במובן הרחב של המילה לא ישחקו תפקיד במערכת עיתונות חדשה. והשיקולים הקובעים יהיו: עלות מינימלית ללקוח, זמינות (דרכי הפצה יעילות), גיוון, איכות, עדכניות, ומהימנות התכנים, איזון פוליטי-אידיאולוגי. ובמילים אחרות: תפוצה רחבה מאוד, מקצוענות ופרסום יקבעו את גורל הרעיון כולו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.