חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הגירה נשית – סיבות והשלכות

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, רווחה ושירותים חברתיים ב 6.03.14 0:00

הפמיניזציה של ההגירה הינה עובדה שכמעט ואיננה שנויה במחלוקת כיום. נשים ממדינות מתפתחות מהגרות למדינות המערב על מנת לשלם בגופן את מחירה של המהפכה הפמיניסטית: בעוד נשים במערב יוצאות לעבודה במשרה מלאה וחלקית במספרים גדלים והולכים, המהגרות הן אלה האוספות את ילדינו מהגנים, מנקות את בתינו ומבשלות את האוכל שעל שולחננו

מאת: עו"ס יעל מיכאלי מור

העובדה כי הנשים יצאו לשוק העבודה מבלי שגברים לקחו על עצמם את אחריות הטיפול באותו היקף, יצרה מבנה משפחתי אחר. יתרונותיו נעוצים ביחסי האהבה בין המהגרת שלא יכולה להעניק אהבה לילדיה שלה לבין ילדינו שלנו. אותן מהגרות משמשות כנעלם החסר במשוואה בה קיימים תפקידי הבית והטיפול שנשים מערביות בחלו בהם וגברים דחו אותם מאז ומעולם.

הגירת נשים לצרכי מילוי עבודות הטיפול, איננה בבואת מילוי צרכי הנשים שיצאו לעבוד מחוץ לביתן בשכר. העיסוק בעבודות הבית ומילוי הצו לגידול ילדים אינם יכולים להיתפס כסידור בין נשים. הסתכלות כזאת מתעלמת לחלוטין מתפקידם של הגברים בבית, כהורים וכשותפים לעשייה המשפחתית. גם בימינו, האישה נושאת בנטל הטיפול בילדים ובבית, הרבה יותר מאשר הגבר וכל זה ללא קשר למידת השכלתם ומידת מעורבותם בעבודה בשכר. הנשים, אשר כוחות השוק פעלו ברחמן והוציאו אותן לקחת חלק בנטל הכלכלי הקיים כמעט בכל בית, למעשה נהפכו גם, לצד בני זוגן, למפרנסות. תנועה דומה לא התחוללה בתוך הבתים, בעבודת הטיפול ובמימוש ההורות מצדם של אותם בני זוג. הגברים, לא נכנסו לתוך הבתים ולא סייעו לחלוקה שוויונית יותר בעבודות הטיפול, כאשר הנשים יצאו לשוק העבודה, כך נוצר המושג הנודע לשמצה "משמרת שנייה". נוכחותן של מטפלות מהגרות, יותר משהיא מאפשרת את יציאתן של הנשים לעבודה היא מאפשרת לגברים להמשיך להתחמק מאותה משמרת השנייה.

הסתמכותנו על מהגרות לקיום עבודות משק הבית וטיפול בתלויים בתא המשפחתי מלווה במחיר מוסרי שאיננו רוצים להודות בו. הלוא כל מה שאנחנו קונים הוא תוצר הסבל והעמל בשכר רעב של אדם אחר. אם כן, למה שדווקא עבודות הבית והטיפול תעורר חיבוטי נפש יוצאי דופן? התשובה נעוצה בגוף השאלה והיא מושתת על כך שעבודת הבית והטיפול שונה משירותים ומוצרים אחרים. היא שייכת לחיינו האישיים, היא מציגה לילדינו תמונה מדאיגה שאלה הן עבודות נשיות ויש נשים טובות יותר וטובות פחות. עבודת הבית והטיפול מגדירה יחסים מגדריים ועל כן משום שמחולקת לא באופן שווה בין קבוצות מגדריות היא מבצרת את הפערים הקיימים. השתלטות עובדות מהגרות על ענף הטיפול היא שחזור של הפערים הגלובליים המחלקים באופן כואב כל כך את העולם, בביתנו שלנו.

הגירת הנשים ממשפחותיהן, מביתן ומארצן לשם עשיית עבודת הטיפול של הנשים המעסיקות, שיצאו לקחת חלק בנטל הפרנסה, מותירה קורבנות רבים והם ילדי העולם. זהו מאזן אבסורדי עליו משלמים הילדים מהעולם השלישי אשר ניצבים מול מציאות רגשית חדשה וכואבת והילדים מהעולם המערבי אשר משלמים מחיר על היעדרות הוריהם מחייהם. הגרעין, היסוד, הליבה של פירוק המאזן הזה הוא הכנסת הגברים תחת מטריית האחריות הביתית וההורית.

עלינו לקיים מדיניות רווחה שתפעל בתוך הוואקום שנוצר בעבודת הטיפול בצאתן הברוכה של נשים לעבודה מחוץ לביתן בשכר. על המדינה מחד, להרחיב את השירותים הציבוריים ומאידך להעלות את הערך של עבודת הטיפול. אחת הדרכים הטובות להעלאת ערך עבודת הטיפול היא שיתופם של האבות. מחקרים בעולם הראו כי מדיניות אקטיבית ששמה לה כמטרה להגביר שוויון מגדרי בעולם הטיפול בילדים ובבני משפחה עם צרכים מיוחדים הובילה גם לשוויון רב יותר בעולם העבודה והשתתפות מלאה יותר של נשים במרחב הציבורי.

אל לנו להעתיק את הדינאמיקה המשפחתית המסורתית לזאת הגלובלית, בה צד אחד משולל אחריות, בעל כוח ועתיר זכויות ואילו השני סבלני, מטפח ומתכחש לצרכיו שלו. אותם אלה שהתנגדו למגמה זו בקרב המינים, עליהם להילחם ולהתנגד למגמה זו בקרב העמים.

עו"ס יעל מיכאלי מור היא מסטרנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , ,

4 תגובות

  1. לקסי :

    הצד השני של המטבע - איך רואה את הדברים אישה שנמצאת בצמרת

    "ברור לי שאם אני רוצה להצליח בתפקיד וגם להיות אימא, עבודות הבית אני קונה בשכר"
    http://www.themarker.com/career/1.2261668

  2. אאאאא :

    הגירת אבות יהודים

    בהחלט כתבה מעניינת.

    אני מציע שיעשו גם כתבה על הגירת אבות יהודים למדינות עולם שלישי, לצורך מימון מחייתם של ילדיהם לפי הדת היהודית בישראל – מאחר וכלכלתם של הילדים הם על האבות ולא על האמהות. וכך, נאלצים אלפי אבות להגר למדינות עולם שלישי לצורך פרנסה – כי אם לא ישבו בבתי הכלא במדינת ישראל.
    אפשר גם להוסיף פרק, על מחייתם וגדילתם של הילדים על ידי מטפלות מהעולם השלישי המהגרות לישראל, כאשר המימון בא מכסף שנעשה במדינות העולם השלישי. מה היינו עושים במדינת ישראל, אם לא היו מדינות עולם שלישי?

  3. מתן :

    כתבה טובה

    ממש מעניין

  4. מזל כהן :

    תגובה לכתבה של יעל מיכאלי מור

    לשמחתנו התופעה מצויה רק בשכבה מסויימת באוכלוסיה והיא האלפיון העליון שיכול לספק מגורים,כלכלה ומשכורת די טובה לנשים המהגרות ושני הצדדים נשכרים. המפסידים העיקריים והיחידים הם הילדים משני הצדדים. ההורים הישראלים לא זוכים (ובהחלט אני רואה זאת כזכות) לגדל את ילדיהם,להתייחס לצרכים הרגשיים שלהם ( ולא החומריים), להגיע לחגיגות בבתי הספר ובגנים ולא לשלוח את המטפלת ובמקרה הטוב את הסבתא, אלה ילדים שגדלים עם חסכים רגשיים שיבואו לידי ביטוי כשיתבגרו וזה חבל מאידך הנשים המהגרות נאלצות להגר ולעבוד קשה על מנת להבטיח את עתיד ילדיהם שלולא כך היו שמחות לגדל אותם. כתבה יפה מאד של יעל המעוררת מקום למחשבה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.