חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עדויות של אנשים החיים בעוני -העוני אינו מאפשר לי לטפל בבני

נושאים חדשות, רווחה ושירותים חברתיים ב 16.02.14 1:03

ס', אם חד הורית ל-4 ילדים, מספרת על המשמעות של חיים בעוני ועל מה שיסייע לה להיחלץ ממנו. אחד מילדיה של ס' סובל מבעיות קשב וריכוז והאם מתקשה לטפל בו בשל הצורך ללכת לעבוד ולפרנס, אך השכר אינו מאפשר לאם לטפל בבנה

העוני גזל ממני את הסיכוי להעניק לבני בית חם

אני אם חד הורית ל-4 ילדים. 2 בנות נשואות עם נכדות, בן בוגר ובני הקטן בן 10 וחצי. בני הקטן סובל מבעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות והיפראקטיביות. בעקבות כך, זקוק לטיפולים רבים, אשר עולים כסף רב.

אני עובדת מידי יום כמטפלת בצהרון עד 6 ערב. בעקבות כך בני נאלץ להיות ללא התמיכה ההורית שלי בכל יום למשך שעות רבות. בבית הספר, שבתוכו ישנה כיתה לחינוך מיוחד, לא יכלו לספק את הצרכים המתאימים, בגלל חוסר תקציב. מהמועדונית לשעות אחה"צ, הוא ברח בעקבות בעיות רגשיות. בעקבות השהייה לבד, עשה מעשים המסכנים אותו ולא מתאימים לגילו, הסתובב בחברה שאינה מתאימה לו ושם למד דברים לא רצויים המסכנים את חייו מבלי שיהיה מודע לכך. מכיוון שחששתי שמסכן את עצמו, פניתי לרווחה לסיוע, שם נאמר לי כי למרות הרצון הרב לעזור, אין באפשרותם מבחינה תקציבית, למצוא לו סידור לכל מהלך השבוע.

בני הרבה להגיע למקום עבודתי, דבר אשר הפריע לעבודתי התקינה וכתוצאה מכך רצו לפטר אותי. הכריחו אותי למצוא פתרון עבורו. אין באפשרותי לממן עבורו פעילויות פנאי. אני משתכרת כ-2,000 ₪, כל חוג עולה לאחר סבסוד כ- 120 ₪, מרכז למידה 800 ₪, כל טיפול לבעיותיו הרגשיות עולה 120 ₪, בייביסיטר 30 ₪ לשעה, שיעור פרטי 60 ₪ לשעה. נאמר לי שהפתרון היחיד לטובת שנינו הוא הוצאה לפנימייה.

כעסתי מאד, בקשתי שימצאו עבורו פתרון בתוך הקהילה, אך ענו לי שאין להם תקציב לממן זאת. לכן, בלית ברירה נאלצתי להסכים מכיוון שחששתי להתדרדרותו ולא מצאתי מענה מספק לצרכיו. הכניסו אותו לפנימיית אהבה, המותאמת לילדים בגילו, אך הוא לא מצא את מקומו,לא קבל את המענים המתאימים לו והתגעגע אליי, ולכן ברח 3 פעמים בטרמפים חזרה הביתה וסיכן את עצמו.

הוחלט שיועבר לפנימייה אחרת. לאחר 5 חודשים בבית, בהם היה ללא כל סיוע תמיכתי, הועבר לפנימייה בזיכרון יעקב. הילדים שם בסיכון, ורובם סובלים מבעיות שונות מבני. בני אמר: "הוציאו אותי מהחברים הקרובים שלי ומהבית ושמו אותי במקום שאני לא רוצה להיות בו, אם תוך שנה לא יוציאו אותי מפה אני אברח ". אומנם כעת הוא אינו מסכן את עצמו, ומקבל פתרון התואם את צרכיו אך הוא לא נמצא בבית עם משפחתו האוהבת.

חוסר האונים והמענה התקציבי שלי, הוביל לכך שבני צריך להיות בפנימייה במקום להיות איתי בבית ולקבל את כל המענים המתאימים לו.

הפתרון שלי שיעזור לי עם בני בחינוך –

מימון המסגרת החוץ ביתית עולה למדינה כ-44,000 ₪ מידי שנה, 4,500 ₪ מימון אישי שלי לפנימיה ו3,000 ₪ לנסיעות. העברת הכספים האלו למימון פתרונות במסגרת המשפחה הטבעית והקהילה. פתרונות טיפוליים, מימון מרכז למידה, עזרה בבייביסיטר, עזרה לימודית וחינוך הולם בבית הספר וכן עזרה כלכלית בבית.

ילד צריך לגדול בבית, בסביבה אוהבת ותומכת. לו היה לי הכסף, הייתי יכולה להעניק לו את הצרכים להם הוא זקוק. הסיפור שלי הוא דוגמא לסיפורים נוספים רבים. בגלל שאני חיה במצוקה כלכלית קשה, הבן שלי נאלץ לחיות מחוץ לבית במקום איתי ולגדול בצורה טובה עם אמא שלו האוהבת.

הפורום למאבק בעוני מארגן עדויות של אנשים החיים בעוני כדי להציג אותן בוועדת אללוף.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.