חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האחים עופר וספינת השקשוקה

נושאים כלכלה ותקציב ב 13.02.14 1:07

למה ואיך מכרה משפחת עופר אניות לעצמה – והאם כולנו הפסדנו מאות מיליוני דולרים כתוצאה מכך?

מאת איתמר כהן

1.5 מיליארד דולר. הסכום העצום הזה הוא גובה החובות של "צים", שככל הנראה כבר לא יוחזרו לעולם, על פי הסדר החוב שגובש לחברה בחודש שעבר. "צים" שייכת ל"חברה לישראל", שכמחצית ממניותיה שייכות לציבור הרחב ומחצית – למשפחת עופר. "צים" נקלעה לקשיים, לאחר שבשנים האחרונות היא הוציאה מיליארדי שקלים לשם קנייה וחכירה של אניות מחברות פרטיות, ששייכות…. נכון, למשפחת עופר. בכל פעם ש"החברה לישראל" משלמת שקל לחברה פרטית של משפחת עופר, משפחת עופר מוציאה חצי שקל מכיס אחד שלה – ומכניסה שקל שלם לכיס השני שלה. מהיכן מגיע החצי השני? נכון מאוד, מהכיס של כולנו: קרנות הפנסיה וקופות הגמל של רבים מאתנו מושקעות במניות "חברה לישראל".

 האם משפחת עופר שוב "שקשקה" אותנו, והרוויחה מאות מיליוני דולרים על חשבוננו? לא בטוח: אולי "צים" באמת צריכה לקנות ולחכור המון אניות. אולי דווקא האניות של החברות הפרטיות של משפחת עופר הן הכי טובות וזולות. מה שכן בטוח הוא, שלפני ארבע שנים "צים" שקעה בחובות – ומאות אלפי עובדים וגמלאים בישראל, שקרנות הפנסיה שלהם מושקעות במניות של "החברה לישראל" ו/או באגרות חוב של "צים" ("אגרות חוב" – בעברית פשוטה, אלה פשוט :"הלוואות"), נאלצו "לתרום" חלק מהפנסיה שלהם כדי להציל את "צים". פרשנים כלכליים רבים (1 2, 3, 4) טענו כבר אז, שבהקשר הזה לפחות, משפחת עופר שוב "שקשקה “את הציבור הרחב.

 ארבע שנים אחר כך, מתברר, שמבצע ההצלה הנועז – על חשבון הפנסיות של כולנו – לא עזר, ו"צים" שוב הפסידה סכומי עתק. במקרה או שלא במקרה, חברות הספנות הפרטיות של משפחת עופר – שמהן, כאמור, קונה "צים" את האניות – דווקא הרוויחו סכומי עתק באותה תקופה ממש.

לתחקיר של התחקירן העצמאי דרור דביר על פעלולי המס של 300 החברות הפרטיות של משפחת עופר בבריטניה.

 הרשימה היא חלק מפרויקט תרגום מדורי הכלכלה מ"כלכלית" לעברית.

תודה למשפחת עופר על תרומתה למפעל החשוב הזה.

 

לרשימות נוספות בסדרה

העסקאות הסיבוביות של נוחי דנקנר

הממבו-ג'מבו של שוק ההון

ניגודי העניינים של מי שאמורים לשמור על הפנסיה שלנו

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

3 תגובות

  1. אמנון פורטוגלי :

    החביתה של צים

    צריך להדגיש שהמימון לההפסד של צים בא לא מהון המניות, אלא מהלוואות מבנקים ובעיקר דרך מכירת אג"ח לקרנות הפנסיה והגמל.

    אוסיף למאמרו המשובח של דרור דביר "החביתה של צים" ושל אלי ציפורי ועמירם ברקת על הקריסה של צים, והרווחים של משפחת עופר.

    אחת מהדמויות בספרו של ג'וזף הלר מילכוד 22 היא קולונל קרגיל, שהתפרסם ביכולתו להרוס גם את התאגיד המצליח ביותר. משולם ריקליס, יתכן ומוכר לחלק מהקוראים, שיכלל את השיטה כדי להעשיר את עצמו.

    ריקליס פיתח את הטכניקה, ואלו הנוקטים בה נקראים 'פושטי החברות' Company Raider, לרכישת חברות עתירות נכסים או מזומנים, ולהעבירן בתוך כמה שנים לפשיטות רגל עם חובות עצומים, כאשר נושיהן נשארו לרוב בידיים כמעט ריקות. לדוגמה באוגוסט 2001 פנה לבית משפט לפשיטות רגל תאגיד הקמעונאית הקנדי דיילקס (DYLEX) שאותה רכש ריקליס עם מזומנים בשווי 8 מיליון דולר. החברה הגיעה לבית משפט עם חובות של 50 מיליון דולר. נושיה קיבלו החזר של 18 סנט לדולר. חברת E-II הולדינגס נרכשה על ידי ריקליס כשהיו בידה נכסים בשווי 500 מיליון דולר. הנכסים, לטענת נושי החברה, הועברו לחברות שבשליטת ריקליס, וכשהיא פנתה לבית המשפט בבקשה להגנה מפני נושים, עמדו חובותיה לבעלי

    'פושטי החברות' Company Raider בארה"ב ובארץ נהגו ונוהגים בשיטה זו:
    רכישת מניות בתאגיד והשתלטות עליו באמצעות הלוואות אישיות (כפי שדנקנר השלט על אי.די.בי.),
    גיוס הון ובעיקר הלוואות לתאגיד מהבנקים ובעיקר מהציבור דרך קרנות הפנסיה והגמל,
    בזיזת התאגיד בעיסקאות בעלי עניין בהם הרווח שלהם וההפסד של התאגיד ובעלי האג"ח שהלוו את הכסף. העברת נכסי התאגיד אליהם או למקורבים במחירי מינימום,
    רכישת נכסים פרטיים שלהם ע"י התאגיד במחירי מכסימום,
    ולבסוף, הבאת התאגיד לפשיטת רגל כאשר הם, או מקורבים להם, או אנשי קש רוכשים את פעילותו מכונס הנכסים במחירי סוף העונה.

    תהליכים דומים מתרחשים בישראל. לפני למעלה מעשר שנים הביאה קבוצת פלד-גבעוני בהנהגת טל יגרמן את מפעל פויכטוונגר לפשיטת רגל לאחר שרוקנו את קופת החברה. לפני מספר שנים הביא צביקה בירנבאום את חברת פולגת לפירוק וזרק את 300 עובדיה לחסדי הביטוח הלאומי לאחר שהוציא מהחברה, באישור בתי המשפט, דיבידנד עצום של כ-34 מיליון דולר, מלוא השקעתו הראשונית, תוך שהוא מרוקן כמעט לחלוטין את קופתה ומותיר אותה עם הון עצמי מינימלי.

    עכשיו משפחת עופר 'עושה לכולם בית-ספר' דומה בהיקף של מיליארדים, למטרות שציין איתמר כהן ודרור דביר, תוך שימוש בשיטות הבאות:
    גיוס הון ובעיקר הלוואות לתאגיד מהבנקים ובעיקר מהציבור דרך קרנות הפנסיה והגמל,
    בזיזת התאגיד בעיסקאות בעלי עניין בהם הרווח שלהם וההפסד הוא של התאגיד ובעלי האג"ח שהלוו את הכסף.

  2. איתמר כהן :

    לאמנון - המימון בא גם מהון המניות של הח"ל

    שלום אמנון,
    תודה על התגובה.
    החברה לישראל הזרימה לצים מאות מיליוני דולרים. ר' למשל:
    http://www.themarker.com/markerweek/1.2225269

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הסדר החוב בצים בסכנה: בג"ץ ידון בוויתור המדינה על מניית הזהב
    איגוד קציני הים גייס את הפרופסורים יוסי יונה ודני גוטוויין ועתר לבית המשפט העליון נגד שרי התחבורה והאוצר ■ 
האיגוד דורש לעצור כל שינוי בהתחייבויות הלאומיות של צים, במסגרת הסדר החוב המתגבש בחברת הספנות
    הסדר החוב הענקי שמתגבש בימים אלה בחברת הספנות צים, מקבוצת החברה לישראל, עומד בסכנה: איגוד קציני הים בהסתדרות עתר אתמול לבג"ץ בבקשה שיורה לשר התחבורה, ישראל כ"ץ, לשר האוצר, יאיר לפיד, ולרשות החברות הממשלתיות – לעצור כל מהלך שיש בו כדי לשנות את המשך הזיקה של החברה לישראל.
    מדובר במימוש מניית הזהב שמחזיקה המדינה בחברה המופרטת גם לאחר הסדר החוב, שבמסגרתו יאבד עידן עופר את שליטתו בחברה ואחזקתו תדולל ל–32% מהמניות לטובת בעלי החוב (תוך תספורת של כ–1.5 מיליארד דולר).
    לצורך הגשת העתירה לבג"ץ, צירף אליה איגוד קציני הים את פרופ' יוסי יונה ואת פרופ' דני גוטווין. העתירה הוגשה לאחר שפנייה מוקדמת שביצע האיגוד, עם ועד העובדים צים, אל שרי הממשלה, לא נענתה, ומתוך חשש האיגוד ממחטף לכאורה שבו יסוכם בימים הקרובים על הסדר חוב, תוך הסכמת המדינה לוויתור על סמכויותיה המעוגנות במניית הזהב.
    17.02.2014 מאת: אבי בר-אלי http://www.themarker.com/dynamo/1.2246034

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.