חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל ב' (פרק שביעי ואחרון)

נושאים איכות השלטון, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, משפט ופלילים ב 13.02.14 1:05

בפרק זה: על הסכמי הגנה על השקעות חוץ שישראל חתומה עליהם.  וגם איך זה קשור להצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק שמקדמת שרת הבריאות ח"כ יעל גרמן ושנידון השבוע בועדת הכלכלה

על הסכמי הגנה על השקעות חוץ שישראל חתומה עליהם

הסכמי הסחר - מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל א' (פרק שישי)

בפרק זה: "איפה אנחנו בסיפור".  פרק 'יישוב סיכסוכי משקיע-מדינה 'Investor-State Dispute Settlement’ ' - בהסכמים שישראל חתומה עליהם - שם את 'זכויותיהם' של תאגידים עיסקיים מעל זכויותיהם של אזרחי ישראל ושל ממשלת ישראל, וחושף את המדינה בפני תביעות מתאגידים רב-לאומיים בעלי עצמה בהיקף של מיליארדי דולרים

לקריאה נוספת

לפני כ-15 שנים, באפריל 1999, פרסם עודד בונה מאמר בשם "הסכמי הגנה על השקעות חוץ והקשר הישראלי" (הרבעון הישראלי למסים,גיליון 104). המאמר מהווה סקירה מקיפה ומעמיקה על מערכת ההסכמים הבילטרליים העולמית של הגנה על השקעות, ומשקף ככל הנראה את הלכי הרוח ודעות אנשי האוצר ומשרד הממשלה האחרים בתחום זה.  מעניין במיוחד הניתוח של נקודת המבט הישראלית:
"התפישה הכללית היא כי בין מדינות מערביות בעלות משטרים דמוקרטיים, כלכלה חופשית, וכללי מסחר הוגן מסודרים ומעוגנים בחוק, אין צורך בהסכמים להגנה על השקעות. חתירה להסכמים עם מדינות אלה עלול להעמיד את ישראל באור שלילי ולפגוע במעמדה.זאת משום שידוע לכל, כי מדינות מפותחות חותמות הסכמים כאלה רק עם מדינות הנחשבות על ידן כמסוכנות ולא יציבות. לכן, ישראל נמנעת מליזום הסכמי השקעות אלה"
"אחד המרכיבים המרכזיים של הסכמי הגנה על השקעות הוא סעיף יישוב סכסוכים. סעיף זה בא להבטיח את מימוש כל הסעיפים הנוגעים לטיפול והגנה על משקיעים ומתווה דרך לפתרון סכסוכים ומחלוקות בדבר פרשנות בין משקיע למדינה מארחת ובין המדינות עצמן. בכל הסכם ישנו הליך של יישוב סכסוכים שבדרך כלל מתחיל בניסיון ליישב את המחלוקות באמצעות מערכת המשפט המקומית. במידה ולא ניתן למצוא פתרון בהליך ראשוני זה , ישנן אופציות אחרות ליישוב סכסוכים כמו הליך פישור ובוררות בינלאומית"

"הסכמי הגנה על השקעות הפכו בשנים האחרונות למכשיר מוסדי המשקף את שיתוף הפעולה הכלכלי והמדיני בין ישראל למדינות העולם. מנקודת מבט ישראלית, ההסכם אמור יותר להגן על משקיעים ישראלים בחו"ל מאשר על משקיעים זרים בארץ בהתאם לתפישתנו את עצמנו כמדינה מפותחת". (הדגשה שלי א.פ.).

מאז כתיבת המאמר זרמו הרבה מים בירדן. להערכתי כיום, הסכמי הסחר החופשי והסכמי הגנה על השקעות חוץ שישראל חתומה עליהם, דוגמת ההסכם עם קולומביה (לעיל) והכוללים מנגנון 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' באמצעות טריבונל בוררות, מגינים יותר על משקיעים זרים בארץ מאשר על משקיעים ישראלים בחו"ל, וחושפים את המדינה בפני תביעות עתק של תאגידים רב-לאומיים דרך חברות בת של תאגידים אלו הרשומות במדינות שאיתן לישראל הסכם כזה. 

דוגמה לכך היא התביעה הנוכחית של תאגיד הסיגריות הרב-לאומי פיליפ מוריס התובע את ממשלת אוסטרליה באמצעות חברת הבת שלו בהונג קונג בהסתמך על הסכם הסחר והגנה על השקעות בין אוסטרליה והונג-קונג.  התביעה של התאגיד באה בעקבות חקיקת חוק 'אריזה פשוטה' plain packaging  של מוצרי טבק באוסטרליה.

פיליפ מוריס טוען כי החוק מביא להפקעה בלתי חוקית של ההשקעות ושל קניין רוחני יקר ערך שלו ללא פיצוי, שהחוק אינו מספק יחס הוגן ושוויוני להשקעותיו באוסטרליה, שהחוק פוגע בהשקעותיו באוסטרליה בצורה בלתי סבירה, שהחוק לא מצליח לספק הגנה וביטחון מלאים להשקעותיו, ושהחוק מפר את מחויבויותיה הבינלאומיות של אוסטרליה ביחס להשקעות של התאגידים על ידי הפרת ה'הסכם על היבטי הסחר של זכויות קניין הרוחני' (TRIPS), אמנת פריס להגנה על הקניין תעשייתי, והסכם ארגון הסחר העולמי בדבר חסמים טכניים לסחר (TBT)

פיליפ מוריס "מבקש השעיה של החקיקה ופיצוי משמעותי על אובדן הסימנים המסחריים יקרי הערך של התאגיד והשקעותיו באוסטרליה שינבעו מחקיקת 'אריזה פשוטות'… התאגיד צופה שהנזקים יסתכמו במליארדי דולרים".

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7),

בימים אלו דנה ועדת הכלכלה בהצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג לקראת אישורו הסופי בכנסת. החוק קובע הוראות שונות ומגבלות לגבי פרסומת ושיווק של מוצרי טבק.

בהצעה נכתב כי "מטרתה של הצעת החוק היא לאסור באופן כללי את הפרסומת למוצרי טבק כדי להקטין את חשיפת הציבור לפרסומת למוצרים אלה, הגורמים למוות, תחלואה ונכות. איסור מקיף על פרסומת חשוב במיוחד כדי להגן על ילדים וצעירים מהשפעות הפרסומת, המייצרת תדמית חיובית ומושכת לעישון."

הצעת החוק מכירה בפגיעה בתאגידים, ומציינת בדברי ההסבר כי "איסור על פרסומת למוצרי טבק עלול אמנם לפגוע בחופש העיסוק ובחופש הביטוי של חברות הטבק". ואכן, המשמעות והתוצאה של החוק היא מניעת או הקטנה משמעותית בשימוש במותגים, בסימנים מסחריים ובשמות מסחריים של חברות הטבק. זה בדיוק היה הבסיס לטענות של פיליפ מוריס בתביעתה הנוכחית נגד ממשלת אוסטרליה בגין "אובדן הסימנים המסחריים יקרי הערך של התאגיד והשקעותיו באוסטרליה".

בישיבת ועדת הכלכלה מה- 10 לפברואר התרעתי, שלמרות שהחוק נכון בבסיסו, שכן יש פגם בסיסי באפשרות לפרסם מוצר הפוגע בבריאות, הרי שהסכמי הסחר, והסכמים בינלאומיים אחרים שישראל חתומה עליהם פוגעים, 'מסנדלים' את אפשרות חקיקת החוק.  הפרק בדבר יישוב סכסובי משקיע-מדינה בהסכמים אלו חושף את המדינה לתביעות בהיקפים גדולים מתאגידי הטבק, אם החוק יתקבל, בדומה לתביעה של פיליפ מוריס כנגד ממשלת אוסטרליה.

הצעת החוק מצדיקה את פגיעה בתאגידים, כפי שמופיע בדברי ההסבר "בהתחשב בנזקים הכבדים לבריאות הציבור וההשלכות של נזקים אלה, האיסור הכללי המוצע על פרסומת מסוג זה והמגבלות על שיווק מוצרי טבק, הם מידתיים."

אבל כבר ראינו שטיעונים בדבר בריאות וטיעונים דומים, כפופים ומישניים לטיעוני הרווח של תאגידים בתביעות המתבררות בפני טריבונלים. ממשלת קנדה נאלצה לבטל חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף הדלק MMT  שהוא רעלן עצבי, בקנדה בעקבות תביעה של תאגיד 'אתיל', וכיום 'אלי לילי' תובע את ממשלת קנדה לפי סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' (ISDS) בהסכם NAFTA, לאחר שזו סרבה להעניק פטנט לתרופות של התאגיד.

מה צריך ואפשר לעשות

אני מציע שהממשלה תאמץ את עמדת ממשלת אוסטרליה הקודמת מאפריל 2011:

"בעבר, ממשלות אוסטרליה ביקשו את הכללת הליכי 'יישוב סכסוכי משקיע- מדינה' בהסכמי סחר עם מדינות מתפתחות, וזאת לבקשת תאגידים אוסטרליים . ממשלת גילארד תפסיק את הנוהג הזה. אם תאגידים אוסטרליים מודאגים לגבי הסיכון הריבוני במדינות השותפות להסכם סחר עם אוסטרליה, הם יצטרכו לבצע הערכות משלהם אם הם רוצים להתחייב להשקעה במדינות אלה."

יש לחוקק חוק המגדיר ומסדיר את הסמכויות והליכי קבלת ההחלטות והדיונים בתחום הסכמי סחר חוץ והסכמים דומים, שיאפשר פיקוח פרלמנטרי, שיתוף הציבור ויחייב אישור הכנסת לחתימה על ההסכם. עד אז הכנסת והממשלה צריכים לא לאשרר הסכמים הכוללים פרק/סעיף 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'.  והממשלה צריכה לשקול את ביטול ההסכמים הקיימים הכוללים פרק/סעיף 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה'

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

הפרקים הקודמים:
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק המבוא)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון)

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שני)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שלישי)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק רביעי)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק חמישי)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל א' (פרק שישי)

הסכמי הסחר – לקריאת המאמר השלם

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , ,

6 תגובות

  1. לקסי :

    עוד מרצע שיוצא מהשק

    בשטר החזקה בשדות הגז שניתן לתשובה ומרעיו הטייקונים-הַסַּפָּרים, "הברונים השודדים" מהדורת ישראל 2014, נכתב:
    "הדין" – הדין החל במדינת ישראל, כפי תקפו מעת לעת, וכן אמנות בין לאומיות שישראל צד להן, בין אם אומצו בדין המקומי ובין אם לאו;

  2. עבודה שחורה » הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר שני בסדרה :

    […] שני הסכמי הסחר הבינלאומיים שעכשיו דנים בהם: 'השותפות הטרנס-פסיפית'  TPP  ו'שותפות סחר והשקעות טרנסאטלנטית' – TTIP, משקפים את כוחם העולה של תאגידים רב-לאומיים על ממשלות ומדינות. הסכם הסחר הטרנס-פאסיפי (TPP) כולל 12 מדינות המהוות 40% מהכלכלה העולמית: אוסטרליה, ארה"ב, קנדה, יפן, מקסיקו, פרו, וייטנאם, מלזיה, ברוניי, צ'ילה, ניו זילנד וסינגפור. הסכם הסחר הטרנס אטלנטי TTIP  בין ארה"ב והאיחוד האירופי, עתיד להיות הסכם הסחר הגדול מעולם ויכסה יותר ממחצית מהתוצר הכלכלי העולמי ולמעלה משליש מהסחר הגלובלי. […]

  3. עבודה שחורה » הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר שלישי בסדרה :

    […] הבלוגוספירה ועלו לסדר היום הלאומי באמריקה. בארץ, מלבד סדרת המאמרים  שלי מתחילת 2014, פורסם רק קומץ מאמרים בנושא (כאן כאן, […]

  4. עבודה שחורה » על הסכם הסחר TTP, ההקשר הישראלי דרך מתווה הגז, ומה אפשר וצריך ללמוד מבוליביה :

    […] http://www.blacklabor.org/?p=53928 […]

  5. השעמום הוא ידידו הטוב ביותר של תאגידי הענק | הכלכלה האמיתית :

    […] בדיונים על הסכמי הסחר הבנלאומיים, המשא ומתן אינו מתנהל על ידי נציגי הממשלות לטובת אזרחיהן, אלא על ידי מנהלי תאגידים או לוביסטים (מנהלי תאגידים בעתיד), שכרגע נמצאים בממשלה בעיקר לטובת תאגידי הענק שהם משרתים. תאגידי ענק אלו  נמצאים בלב המשא ומתן  אבל קבוצות המייצגות את האינטרסים של האזרחים, הצרכנים, העובדים, זכויות אדם, איכות הסביבה, הדמוקרטיה, ואפילו תאגידים קטנים יותר וחדשניים שאולי ירצו להתחרות בתאגידים הענק הרב לאומיים, אינם חלק מהמשא והמתן. […]

  6. עבודה שחורה » הסכמי סחר בינלאומיים נחשפים :

    […] […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.