חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מסחר במקום מוסר – בעולם של קפיטליזם תאגידי

נושאים דעות, כלכלת בית ב 10.02.14 0:09

בין האדישות למתרחש בסוריה ללהיטות לסגור עסקים עם איראן עובר קו אחד של קפיטליזם תאגידי ואינטרסים לא מוסריים. את המחיר כולנו משלמים, ועוד נשלם

מאת ק. טוכולסקי

 בין המציאות שאנחנו חיים בה, מציאות פוסט מודרניסטית של הכול יחסי ואין טוב ורע, מוסר הג'ונגל והלאה מדינת הרווחה לבין האידיאלים לפיהם אנחנו מצפים שיפעלו אך ורק במקרה שלנו אין שום קשר. הפער הבלתי מתקבל על הדעת בין המציאות ומה שאנחנו חושבים שהמציאות היתה אמורה להיות, רק גורם לחוסר היכולת שלנו כבני אדם לכפות על הממשלות ה"לכאורה שלנו" להתמודד.

מלחמת האזרחים בסוריה חוגגת שלוש, כיבוש העם הפלסטיני ומפעל ההתנחלות חוגגים 46, מלחמות האזרחים האינסופיות של קרן אפריקה (אריתריאה, סומליה, אתיופיה) חוגגות כסדרן מסוף ימי ההשפעה הסובייטית בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת (מלחמת העצמאות של אריתריאה ונפילת השלטון המרכזי בסודאן פרצו כתוצאה מהתערערות המשטרים שנתמכו בידי ברית המועצות בקרן אפריקה), תוכנית הגרעין האיראנית ממשיכה כסדרה, והעולם לא ממש עושה כלום. במערב הפוסט מודרניסטי והפוסט קולוניאליסטי נמאס לשפוך כסף על מלחמות מיותרות. למה להחרים את האיראנים אם יש להם משאבי טבע וקופה שמנה של פטרו-דולרים? מה הסעודים הפונדמנטליסטים והנסיכים הרודניים של המפרץ שמקימים לחמולות שלהם ממלכותך גן עדן בזמן שהמוני עובדים זרים או ילידים לא מהדת הנכונה (שיעים בבחריין, עובדים זרים בכל השאר) טובים יותר? לאף אחד כבר אין כוח לשמוע את הצדקנות של ישראל או הליגה הערבית, וההתקדמות של המערב להשתחררות מתלות אנרגטית במה שקורה במזרח התיכון רק מקרבת את היום שישראל סעודיה עיראק ואיראן יישארו לבדן במערכה בינן ובין עצמן. כולם רק רוצים לעשות עסקים, לקנות מחצבים ולמכור אגרות חוב, החרוזים הצבעוניים שמציע המערב היום לאינדיאנים בכל העולם. אף אחד לא רוצה כבר את האחריות שכרוכה בהיות מדינה מעצמה קולוניאלית. חברות בלגיות יכולות לנצל את זאיר גם בלי שהיסטוריונים ישפכו את זעמם בדיו על הדף ויתארו את אכזריות השלטון של המלך ליאופולד.

עדיף לסחור עם האחר ולא לנהל אותו, גם ככה האחר יעדיף לקנות ממך אגרות חוב חסרות ערך או מטבעות שאינם שווים כלום במקום להשקיע בעצמו. משחק הפירמידה של הקפיטליזם הפוסט תעשייתי מתנהל במלוא עוצמתו ואפילו המשבר של 2008 לא יכול היה לו. כולם משחקים את המשחק. העולם נהיה מגרש אחד קטן וכולם רוצים משהו אמיתי, רצוי נפט או גז. לסוריה על משאבי הנפט המדולדלים שבה אין סיכוי לעניין אף אחד וילדיה ימותו ברחובות, כך גם לפלסטין המנסה לרקום עור וגידים באמצעות משחק במגרש הדיפלומטי. לאף אחד לא אכפת מהמוות של ילדים בחלב, מהפחד של ילדים בעוטף עזה או בעזה, מהדיכוי של מיעוטים באיראן או מכל דבר אחר שהוא פסול מוסרית. מוסר לא נסחר בבורסה והדיביזיות של האנשים המוסריים לא התארגנו עדיין והצטיידו.

מה שהכי גרוע בעסק הזה זה שכולם בטוחים שהאדישות שלהם לא תחזור אליהם כמו בומרנג. שהעובדה שלאף אחד לא אכפת מזה שבאפגניסטן מדכאים את הלא מוסלמים ומפוצצים פסלים עתיקים של בודהא לא תתפתח למטוסים שנופלים מהשמיים בניו יורק או שהם יכולים להיות אדישים למלחמות אזרחים אצל השכנים עד מחרתיים, ואז להיות מופתעים כשמאתיים אלף פליטים נוחתים אצלם בחצר או שאפשר לקחת כל ראש מדינה ליד-ושם ולדבר על כמה נוראית היתה השואה ובמקביל לדכא עם אחר ולהתעמר במבקשי מקלט כאילו בביקור ביד ושם לא טרחנו ללמוד כלום בעצמנו. אפשר לעשות עסקים עם מדינות חשוכות ואז להתפלא שהים והמדבר שאמורים לשמור עלינו מפני התוצאות מתמלאים באנשים שבורחים משם. אפשר למכור נשק לכל מי שרק מוכן לקנות ואז להזדעק כש"חברים" שלנו מוכרים בעצמם נשק לאויבים שלנו כמו שאנחנו עשינו להם. זאת המציאות והיא לא הולכת להשתנות כתוצאה מאפס מעשה.

האדישות שלנו היא כמו של כולם. המחיר יהיה גלובאלי, זה נכון למרחבים המשותפים של אוויר ומים שהולכים ומזדהמים, לתנועות האוכלוסין שנגרמות כשהעשירונים התחתונים של האנושות נמלטים מארצות גזרה, מכלי הנשק שיצרנו ומכרנו שיכוונו עלינו בידי קורבנות של לקוחות. אנחנו לא מתערבים בסוריה זאת לא הבעיה שלנו, האירופאים לא עוצרים את העסקים עם איראן כדי שלא ייצרו נשק גרעיני זאת לא הבעיה שלהם, האמריקאים מתקדמים לעצמאות אנרגטית ורק רוצים לברוח ובינתיים דם נשפך, אוויר ומים מזדהמים ושלטון ההון הפוסט תעשייתי הולך ומתרחב. לכל הדברים הללו יהיה מחיר. את המחיר לא ישלמו רק מי שגרמו למציאות הזו, נשלם כולנו וכדאי שנתחיל להתמודד עם הבעיות האלו כבר עכשיו.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    טוכולסקי, איך אפשר להתמודד עם הבעיות הללו? מה אפשר לעשות כדי לעצור את שפיכות הדמים בסוריה? האם באמת כולם אדישים או שמא חסרי אונים ואינם יודעים איך להתמודד עם הבעיות?

  2. ק. טוכולסקי :

    אנחנו והטורקים הינו צריכים לפלוש לסוריה ולטהר אותה מכל גורמי ההרג, כבר כתבתי על זה פה. שת"פ אזורי שהיה מסיים את שפיכות הדמים.
    לגבי הבעיה הגדולה, זאת בעיה שלאט לאט בחסות הסכמי סחר טורפניים הכוח להתמודד איתה הולך ופוחת. בסוף כנראה לא יהיה פתרון בדרכי שלום לבעיות האלה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.