חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק חמישי)

נושאים איכות השלטון, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, משפט ופלילים ב 11.02.14 11:03

בפרק זה: תביעות על בסיס מנגנון 'משקיע-מדינה'. תאגיד טבק תובע את החקיקה באוסטרליה, תאגיד מכרות תובע את ממשלת פרו, תאגידי כרייה תובעים ממשלות המנסות למנוע מהן לכרות באזורים מוגנים, ובנקים הנלחמים ברגולציה פיננסית
מאת: אמנון פורטוגלי

6. תביעות על בסיס מנגנון 'משקיע-מדינה'.

הסכמי הסחר - מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק רביעי)

בפרק זה: טריבונלים עסקיים שפעלים בחשאי וכופים פסקי דין על מדינות ריבוניות ובעלות מערכות משפט אמינות מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

מספר תביעות 'משקיע-מדינה' הולך וגדל.  ועידת האו"ם למסחר ופיתוח מדווחת על עלייה של פי עשרה במספר המצטבר של מקרים מאז 2000. מספר התביעות שהוגשו בשנת 2012 היה הגבוה מאי פעם מלווה בצמיחה של 'תעשייה' חדשה של משרדי עו"ד המתמחים בנושא ושל מימון תביעות.

מנגנון 'משקיע-מדינה' מאיים כמעט על כל אמצעי שבאמצעותו ממשלות ירצו וינסו להגן על אזרחיהן או להגן על העולם הטבעי, והוא כבר בשימוש על ידי חלק מהמשקיעים/התאגידים שיש להם תפיסה רחבה מאוד של זכויותיהם.  תאגידי ענק בינלאומיים משתמשים בכללי יישוב סכסוכי משקיע-מדינה הנמצאים בהסכמי סחר שנחתמו על ידי המדינות שהם תובעים. תאגיד הטבק פיליפ מוריס הגיש תביעה כנגד החקיקה בנושא קופסאות סיגריות באוסטרליה באמצעות סעיפי 'משקיע-מדינה' הנמצא באמנה בין אוסטרליה והונג-קונג. תאגיד הכרייה רנקו תובע את ממשלת פרו, תוך שימוש בהסכם סחר חופשי בין פרו וארה"ב, כדי להגן על זכותו לזהם את הסביבה. יצרנית התרופות האמריקנית אלי לילי מתקיפה משפטית את קנדה על קביעת סטנדרטים לפטנטים ואומרת כי הפרלמנט הקנדי צריך לשנות את חוקי הפטנט של קנדה (הרחבה בהמשך). חברת האנרגיה השבדית Vattenfall משתמשת בדוקטרינת משקיע-מדינה כדי לדרוש פיצויים מגרמניה בהיקף של מיליארדי דולר על קביעת תקנות לתחנות כוח פחמיות וביטול הדרגתי של תחנות כוח גרעיניות, תאגידי כרייה תובעים ממשלות המנסות למנוע מהן לכרות באזורים מוגנים, ובנקים הנלחמים ברגולציה פיננסית.

האירוע המסמל את כוחם העולה של תאגידים רב-לאומיים על ממשלות ומדינות היא התביעה של תאגיד אתיל Ethyl Corporation  מארה"ב. בתחילת אפריל 1997, העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף הדלק MMT  שהוא רעלן עצבי. נציין ש- MMT  אסור בכל המדינות המפותחות, כולל כמה מדינות בתוך
ארצות הברית, ו-85%  מכלל הדלק האמריקאי אינו כולל MMT והשימוש בו אסור בקליפורניה וברוב החוף המזרחי של ארה"ב.  בתוך ימים, תאגיד אתיל האמריקאי, הספק הבלעדי של MMT בקנדה, תבע את ממשלת קנדה על סכום של 350 מיליון דולר קנדיים על נזקים ואובדן ההכנסה.  התביעה התבססה על סעיף "הפקעה", בפרק ההשקעה להסכם הסחר 'NAFTA'.  הסיכוי להפסד הביא את הממשלה הפדרלית לסגת, ושנה אח"כ היא הגיעה להסדר עם אתיל לפני שהטריבונל הבורר יפסוק. הממשלה שלמה 19.5 מיליון דולר קנדי (13 מיליון דולר אמריקאי) כפיצוי לאתיל עבור אובדן רווחים והוצאות משפט. באירוניה אכזרית, זה סכום הגדול מהתקציב לתוכניות אכיפה וציות בתחום איכות הסביבה בקנדה ל- 1998. הממשלה התחייבה גם לפרסם הודעה על כך שהתוסף אינו סיכון בריאותי ולא סיכון סביבתי,  שכמובן, אתיל תשתמש בו כדי לשווק MMT בשוק הבינלאומי.

חמש עשרה שנים אח"כ, בנובמבר 2012, ענק התרופות האמריקאי 'אלי לילי' תבע את ממשלת קנדה לפי סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' (ISDS) בהסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה NAFTA. התביעה באה מיד לאחר  שבית משפט קנדי ​​בטל את זכויות הפטנט של התאגיד לתרופה להפרעת קשב והיפראקטיביות סמים, לאחר שנקבע כי התרופה לא הצליחה לספק את היתרונות שהתאגיד הבטיח בעת קבלת הפטנט. הטענה של 'אלי לילי' היא כי הסירוב לתת את הפטנט המבוקש, גם אם הוא לא עומד בקריטריונים לרישום פטנט בקנדה, הוא בגדר הפקעה של זכויות הקניין שלו שניתנו לו בסעיף ההשקעה בהסכם NAFTA, ולפיכך היא צריכה לשלם פיצויים של 100 מיליון דולר.  בשלב שני, נראה שהתאגיד חשב, לא שהפעולה שלו הייתה שערורייתית ושהוא צריך לחזור בו מהתביעה, אלא שהוא היה נדיב מדי כאשר ביקש רק 100 מיליון דולר. לאחרונה, בספטמבר 2013, הוא הסלים את קריאת התיגר שלו כנגד חוקי הפטנטים של קנדה, וכעת הוא דורש 500 מיליון דולר  כפיצויים לאחר שהחברה איבדה את הפטנטים הקנדיים שלה על שתי תרופות. בנוסף הוא דורש ממשלת קנדה לקבוע סטנדרטים חדשים ומקלים של פטנטים שיעלו את מחירי התרופות.

מה שחמור ומדאיג הוא שהפעולה של תאגיד התרופות היא לא רק נגד ההחלטה הזאת, אלא כנגד הגישה הדורשת שתרופות תהיינה יעילות שתפעלנה מספיק טוב כדי להיות ראויות לפטנט. בהודעה הרשמית שלו על הכוונה להביא את ממשלת קנדה לטריבונל על פי הסכם NAFTA, הבהיר 'אלי לילי' שהוא תוקף לא רק את ביטול תקפות הפטנט המסוים שלו, אלא את כל הדוקטרינה המשפטית של קנדה לקביעת היעילות – 'utility' של תרופות לצורך מתן פטנט.

הוראות בדבר זכויות המשקיע investor privileges  כלולות בהסכם  NAFTA ובהסכמי סחר חופשי נוספים שארה"ב חתומה עליהם. הוראות אלו מאפשרות לתאגידים פרטיים לאתגר ישירות מדיניות ממשלתית בפני טריבונל בחו"ל המורכב משלושה עורכי דין עסקיים מהמגזר הפרטי, בטענה שהמדיניות פוגעת ב'רווחים צפויים עתידיים'.  המהלך של אלי לילי הוא הנסיון הראשון של תאגיד תרופות המחזיק בפטנט להשתמש בסעיף 'זכויות המשקיע' הנמצא בהסכמי הסחר של ארה"ב ככלי להשגת הגנות פטנט מונופוליות גדולות יותר, אשר יגדילו את העלות של תרופות לצרכנים ולממשלות.

הסכם NAFTA  אינו מציין פטנטים בהגדרה של השקעה מוגנת. עם זאת ההגדרה הרחבה והעמומה בהסכם NAFTA, יכולה לשמש, ומשמשת במקרה של אלי לילי, כדי לתקוף את מדיניות הפטנטים בתחום הרפואה.

אבל בהסכם  TPP, פרק הקנין הרוחני המוצע מציין במפורש כי מדינה לא תוכל למנוע הגנת פטנט אך ורק על בסיס שאין שיפור ביעילות המוצר. כלומר, TPP ממסד בדיוק את הטענה שתאגיד 'אלי לילי' טוען.

יתר על כן, נראה סביר כי אותו סעיף דומה ומרחיק לכת בנושא משקיע-מדינה ייכלל בהסכם הטראנס-אטלנטי החדש  TTIP, הנמצא עכשיו במשא-ומתן.

אם התביעה של אלי לילי תצליח, אנו יכולים לצפות ש'אלי לילי' ותאגידים רבים אחרים ישתמשו בשיטה זו של הפקת כסף מהקופה הציבורית, לפי סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' (ISDS) בהסכם NAFTA.  הבעייה תהפוך לחמורה ואקוטית שכן סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' דומים נמצאים במשא ומתן לשני הסכמי הסחר  TTIP ו- TPP. זה ייתן לתאגידים עוד יותר הזדמנויות לתבוע מדינות בגין מה שהם יגדירו כ'הפקעה', ולקרוא תיגר על חוקים מקומיים לגיטימיים לחלוטין שמעזים לעמוד בדרכם של רווחים גדולים יותר.

הנציבות האירופית והממשלות הדנות בהסכמים אינם מסבירות היא למה צריכים בכלל טריבונל פרטי. הן מתעקשות כי בתי משפט מקומיים עלולים להיות מוטים או חוסר עצמאות. אך הן לא מציינות על אילו בתי משפט מדברים.  השר הבריטי, קנת קלארק שניסה להגן על האמנה, אמר כי "הגנה על משקיעים היא חלק סטנדרטי של הסכמי סחר חופשי –  שנועד לתמוך בעסקים להשקיע במדינות שבהן שלטון החוק הוא בלתי צפוי בלשון המעטה".  אם כך, מה הצורך בטריבונל כזה בעסקת האיחוד האירופי לארה"ב?  מדוע משתמשים באמצעים שנועדו להגן על האינטרסים של חברות במדינות כושלות גם במדינות עם מערכת משפטית מתפקדת?

אולי בגלל שבתי משפט המתפקדים כיאות הם פחות נוחים לתאגידים מאשר בוררות שאינה שקופה המנוהלת על ידי עורכי דין עסקיים. ואולי בגלל שזו דרך עוקפת לכפות מדיניות שאינה מקובלת על האזרחים, ולשנות החלטות רגולטוריות וחקיקה שאינן נוחות לתאגידים, בכל מדינה החתומה על ההסכם.  ואולי בגלל שזו דרך נוחה להעביר כספי עתק ממשלם המיסים לתאגידים.

אבל אסור לאבד את התקווה. גורלם של הסכמים קודמים כמו MAI, FTAA, וסבבים של דיוני ארגון הסחר העולמי מורים כי ניתן להתנגד להסכמים אלו. אפשר וצריך לחסום ניסיונות להשתמש בהסכמי סחר כדרך עוקפת לפרוק הגנות חברתיות ולהשלטת מנהיגי תאגידים רב-לאומיים על העולם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

 הפרקים הקודמים:
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק המבוא)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון)

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שני)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שלישי)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק רביעי)

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , ,

3 תגובות

  1. עמית הרפז :

    או במילים אחרות נמאס כבר מדמוקרטיה בואו נחזור לימים הפיאודליים היפים.

  2. לקסי :

    העניין נעשה אקטולי, אין גבול לחוצפה

    במסגרת ההסתערות המתוקשרת של כיל נגד מסקנות ו. ששינסקי 2 קִראו את זה:
    פוטאש שוקלת צעדים משפטיים אם ייושמו מסקנות ועדת ששינסקי
    החברה הקנדית שמחזיקה ב-13.7% ממניות כיל מציינת במכתב לוועדת ששינסקי 2 שמסקנותיה יפגעו בשווי השקעתה; פוטאש מדגישה שהשקעתה בכיל בוצעה על בסיס ההנחה שכל הזכויות החוזיות והחוקיות של כיל יישמרו
    מאת: יורם גביזון – דה מרקר – 06.08.2014

    http://www.themarker.com/markets/1.2398447

  3. עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל ב' (פרק שביעי ואחרון) :

    […] הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שלישי) הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק רביעי) הסכ…הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.