חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק רביעי)

נושאים איכות השלטון, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, משפט ופלילים, פוליטי ב 10.02.14 0:08

בפרק זה: טריבונלים עסקיים שפעלים בחשאי וכופים פסקי דין על מדינות ריבוניות ובעלות מערכות משפט אמינות
מאת: אמנון פורטוגלי

5. 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה',  Investor-State Dispute Settlement.

הסכמי הסחר - מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שלישי)

בפרק זה: שיכתוב הרגולציה והחוקים, בניגוד לחוקי הגנת הסביבה, הגנת עובדים, צרכנים, חסכונות ומה לא מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

כל הסכמי הסחר כוללים מנגנון לפתרון סכסוכים בינלאומיים. לדוגמה מחלוקות סחר בין ארה"ב והאיחוד האירופי נשלטות לפי כללי ארגון הסחר העולמי. על פי כללים אלו, תאגיד אינו יכול לתבוע באופן חד צדדי מדינות ריבוניות. במקרה של סכסוך סחר, הוא חייב לשכנע ממשלה של  אומה ריבונית שנעשה לו עוול, ומשאיר את ההחלטה להביא את סכסוך הסחר לפני ארגון הסחר העולמי בידי הממשלות הנבחרות.

בשונה מכך, ובהיבט שהופך לבעייתי יותר ויותר, הסכמי הסחר החופשיים שנחתמו לאחרונה מאפשרים לתאגיד ('משקיע') לתבוע ישירות מדינה החתומה על ההסכם. ההסכמים כוללים מנגנון ל 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה', Investor-State Dispute Settlement. סעיף זה מופיע ברוב ההסכמים הבילטרליים בין ארה"ב ומדינות אחרות, מאז הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה (NAFTA) שנחתם ב-  1994 (לדוגמה פרק 10 בהסכם הסחר בין אוסטרליה והונג-קונג).  אך כאמור, אינו קיים כיום במחלוקות סחר בין ארה"ב והאיחוד האירופי.

הבעיה המרכזית עם הוראות משקיע-מדינה אלה היא שהם מרוממים תאגידים לרמה של מדינות שלמות. טריבונלים חשאיים, מוטים, שאינם חייבים בדין וחשבון, עם סמכויות בלתי מוגבלות, מאפשרים לתאגידי ענק רב-לאומיים להפוך החלטות דמוקרטיות וחקיקה שהתקבלו כדי לשמר דברים כמו בריאות ציבור או הסביבה, רק מכיון שהם יפחיתו את רווחי התאגידים. למרות השפעתם העצומה על חייהם של מיליוני אנשים, רק מספר מזערי של אנשים מודעים לכך שבהסכמי הסחר הבינלאומיים קיימים סעיפים והוראות להסדרי סכסוך בין תאגידים ומדינות, המאפשרים טריבונלים אלו. זה שילוב מדאיג מאוד לעתיד.

הוראות 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' מאפשרות לתאגידים, בדרך כלל תאגידי ענק רב- לאומיים, לקרוא תיגר על המדיניות של ממשלה החתומה על ההסכם, לחסל תקנות המגינות על אנשים ועל כדור הארץ.  הסיפור שנמסר לציבור כסיבה להעצמה הפוליטית הניתנת לתאגידים בסעיף זה, שזו דרך להגן על תאגידים מפני הפקעה שרירותית של השקעות זרות על ידי ממשלות שאינן כה דמוקרטיות או במדינות מתפתחות שאין בהן מערכות משפט אמינות. אבל הרחבת המנגנון הזה גם למדינות העולם הראשון חושפת את המניפולציה שעושים ברציונל. שלטון החוק בארה"ב ובאיחוד האירופי נחשב חזק. יש בהן מערכות משפט חזקות, בין המתוחכמות ביותר והמומחיות ביותר בעולם, התומכות באופן מלא בדיני הקניין. רוב המקרים שהוגשו נגד ארצות הברית תחת הסכם  NAFTA נכשלו או ננטשו לפני שבית דין בינלאומי פסק את דינו. ההכללה של מדינות אלו בהסכמים מורה כי המטרה שלהם אינה הגנה על משקיעים, אלא העצמה של התאגידים.

דווקא בגלל שבתי המשפט באירופה ובארה"ב אינם, בדרך כלל, מוטים או חסרי עצמאות, התאגידים רוצים לעקוף אותם. סעיף 'משקיע-מדינה' מבקש להחליף בתי משפט ריבוניים, פתוחים, הנותנים דין וחשבון, במערכת סגורה, נגועה בניגודי עניינים עם סמכויות שרירותיות, הפתוחה לשחיתות.

תאגידים גדולים ברחבי העולם משתמשים בסעיף 'משקיע-מדינה' לאלץ ממשלות להשתמש בכספי משלם מסים כדי לשלם פיצויים לתאגידים עבור התקנת תקנות להגנת בריאות ציבור, איכות הסביבה ואינטרסים ציבוריים אחרים, וכנשק רב עוצמה כדי לעכב, להחליש, ולחסל חקיקה על ידי הפחדת ממשלה באמצעות איומים בתביעות במיליוני דולרים בטריבונלים פרטיים.
מנגנון 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' מאפשר לתאגידים רב-לאומיים גדולים לתבוע את הממשלות בפני טריבונלים חשאיים, להתחמק מבתי משפט המקומיים ולעקוף את בתי המחוקקים.  בטריבונלים אלו אין אף אחד מאמצעי ההגנה שאנחנו מצפים מבתי המשפט הרגילים שלנו. הדיונים חשאיים וסודיים, ללא הגדרת כללי ניגוד אינטרסים,     השופטים הם עורכי דין עסקיים, שרבים מהם מתחלפים בין שימוש כשופטים ובין הבאת תביעות של לקוחות עסקיים נגד ממשלות. לאזרחים ולקהילות שנפגעו מההחלטות שלהם אין שום מעמד משפטי.  למרות זאת, הטריבונלים יכולים לבטל את הריבונות של בתי המחוקקים/הפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים.

לפי אמנות ארגון הסחר העולמי הנוכחיות, הכוח לערער על חוק ממשלה שמור לאומות ריבוניות בלבד. האמנות החדשות TTIP  ו-TPP  הן כה מהפכניות מכיוון שהן מעבירות את הכח הזה לידי תאגידים. מדהים שמדינות ריבוניות הסכימו להקמת טריבונלים אלו בה מספר אנשים פרטיים מופקדים על הכוח לסקור ולפסוק ללא כל הליך הגבלה או הליכי ערעור, את כל פעולותיה של ממשלה, את ההחלטות של בתי המשפט, ואת כל החוקים והתקנות הנובעים מפרלמנט.

מצד שני, אין זכויות תואמות לאזרחים. הם לא יכולים להשתמש בטריבונלים אלו לדרוש הגנות טובות יותר מחמדנות של תאגידים. זו מערכת משפט מופרטת לשימוש התאגידים הגלובליים.

ה'זכויות' שהטריבונלים אמורים להגן עליהן מנוסחות בשפה מעורפלת במתכוון. הן כוללות את ה'זכות' למסגרת רגולציה שתואמת את ה'ציפיות' של תאגיד. כלומר, ממשלות חייבות שלא לבצע שינויים כלשהם במדיניות רגולטורית לאחר שההשקעות נעשו.  'זכות' נוספת היא לפיצוי בגין 'הפקעה עקיפה', במובן שממשלות חייבות לשלם למשקיעים אם מדיניות רגולטורית מפחיתה את הערך של השקעה גם אם מדיניות כזו חלה במידה שווה לחברות מקומיות וזרות.  התאגידים אינם נדרשים לעשות דבר בתמורה. אין להם מחויבות למדינה והם יכולים להמשיך בפעילותם מתי ובמקום שהם רוצים.

 

אין הגבלות על כמות כסף שהטריבונל יכול להורות לממשלה לשלם לתאגיד זר. אקוודור חויבה לפני כשנה לשלם לחברת נפט מעל 2 מליארד דולר.  גם כאשר הממשלות מנצחות בטריבונל, הן חייבות לשלם את העלויות של הטריבונל והוצאות משפטיות, המסתכמות במיליוני דולר לכל מקרה, כשהן מבזבזות כספים על הגנת מדיניות של אינטרס ציבורי מול אינטרסים של תאגידים רבי עוצמה.  ולבסוף, הממשלות מעדיפות לעתים קרובות להגיע להסדר מחוץ לבית משפט כמו במקרה של תאגיד אתיל נגד ממשלת קנדה (להלן).

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

 הפרקים הקודמים:
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק המבוא)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון)

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שני)
הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שלישי)

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , ,

2 תגובות

  1. דליה :

    אמנון, אני מבינה שהסכמי TPP, TTIP עדיין לא נחתמו. האם המדינות הנוגעות בדבר יסכימו לחתום על הסכמים כאלה? האם המדינות החזקות יוותרו על ריבונותן למען שלטון התאגידים בעולם?

  2. אמנון :

    לדליה

    השאלה שלך "האם המדינות הנוגעות בדבר יסכימו לחתום על הסכמים כאלה?" מעניינת.
    העובדה המעציבה היא שהרבה מדינות. ביניהן אוסטרליה שהיא בדיונים על TPP, חתמו (בלשון עבר) על הסכמים בילטרליים שיש בהם את סעיף ISDS שמהותו ויתור על ריבונותן למען שלטון התאגידים בעולם.
    הסיפור מתחיל בהסכם NAFTA שהוא הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה בין אמריקה קנדה מקסיקו שנכנס בתוקף ב-1994, ההסכם כולל פרק (11) בדבר יישוב סכסוכי משקיע-מדינה.
    העובדה היא שהמדינות החזקות אכן וויתרו על ריבונותן למען שלטון התאגידים בעולם, מכיון שהן עצמן (ארה"ב) נשלטות ע"י התאגידים. למעשה, נציגי התאגידים הם אלו שכותבים את הסכמי TPP, TTIP שעדיין לא נחתמו.
    אלו הן העובדות, למרות שקשה לקבל אותן ועוד יותר קשה להבין אותן. יתכן ואני טועה בהסברים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.