חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון)

נושאים איכות השלטון, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, משפט ופלילים, פוליטי ב 5.02.14 0:34

הסכמי הסחר המתחדשים עלינו כוללים מספר משמעותי של מדינות קטנות וגדולות. האינטרס של המדינות הקטנות יותר להיות חלק מההסכם מוּנָע ככל הנראה מפחד להשאר מחוץ לשווקים המרכזיים. למדינות הגדולות, בעיקר ארה"ב והאיחוד האירופי, ההסכמים הם דרך נוחה לכפות מדיניות שאינה מקובלת, לא רק על האזרחים של מדינות אחרות, אבל גם על האזרחים שלהן
מאת: אמנון פורטוגלי

הסכמי הסחר - מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק המבוא)

פרק המבוא למאמר העוסק בתהליכים של השתלטות התאגידים הרב-לאומיים על המדינות וביטולה למעשה של הדמוקרטיה בארצות רבות מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

הסכמי סחר בין שתי המדינות קיימים מאז שנות 1980, אבל לאחרונה יש התפתחות מהותית. הדגש הנוכחי הוא על הסכמי סחר חופשי רב צדדיים כמו 'השותפות הטרנס-פסיפית' Trans- Pacific Partnership (TPP) והסכם 'שותפות סחר והשקעות טרנסאטלנטית' Transatlantic Trade and Investment Partnership (TTIP) הנקרא גם 'הסכם הסחר החופשי הטרנסאטלנטי' (TAFTA). הסכמים אלו כוללים מספר משמעותי של מדינות קטנות וגדולות. האינטרס של המדינות הקטנות יותר להיות חלק מההסכם מונע ככל הנראה מפחד להשאר מחוץ לשווקים המרכזיים. לגבי המדינות הגדולות, בעיקר בארה"ב והאיחוד האירופי, ההסכמים הם דרך נוחה לכפות מדיניות שאינה מקובלת, לא רק על האזרחים של מדינות אחרות, אבל גם על האזרחים שלהן.

רק חלק קטן מהסכמי TPP  ו-TTIP, המקודמים בעצמה על ידי אינטרסים עסקיים בארה"ב, מטפל במסחר. החלק הארי (לפי הדלפות) מהסכמים אלו מגדיר סוג חדש של מבנה רגולציה לתאגידי הענק הבינלאומיים שמשנה ומקטין את היכולת של כל מדינה לרסן תאגידים אלו.  המאפיין העיקרי של שני הסכמים אלו הוא העברה מסיבית של כוח והשפעה מהמדינה לתאגידים הגדולים הרב-לאומיים, וביסוסם כשליטים גלובליים על-לאומיים.

לפי הסכמים אלו, השילוב של הסכמים אלו יהווה בסיס למערכת כלכלית חדשה שתהייה מסוגלת להכתיב תנאים גלובליים מחוץ לגבולות המדינות החברות.  החקיקה הקיימת בשני צידי האוקיינוסים תצטרך להתאים לנורמות הסחר החופשי שהוקמו על ידי ובעבור תאגידי ענק בארה"ב ובאיחוד האירופי.  אי-עמידה בדרישות אלו תענש ע"י סנקציות סחר או פיצויים של מיליוני דולר לתאגידים. כל מדינה שתרצה בקשרי מסחר עם ארה"ב  או האיחוד האירופי תהיה חייבת לאמץ את הכללים שיתקבלו במסגרת ההסכמים האלו.

הסכמים אלו משלבים את האלמנטים המזיקים ביותר של הסכמי המסחר הקיימים ומרחיבים עליהם. אם ההסכמים החדשים האלו יכנסו לתוקף, הפריבילגיות מהן נהנים תאגידים זרים יהפכו לחוק, וידי הממשלות יהיו קשורות לתמיד. ההסכמים יהיו מחייבים וקבועים: גם אם דעת הציבור או הממשלות תשתנה, השינוי יהייה מותנה בהסכמה של כל המדינות שתהיינה חתומות על ההסכם.

1. הסכמים אלו אינם על סחר חופשי ואינם הסכמי סחר כלל ועיקר.

הסכמי TPP, ו-TTIP  המתחזים כהסכמי 'סחר חופשי', יש להם מעט עם סחר, הם לאמיתו של דבר עיסקות מכירה כללית לחברות רב לאומיות.  אבל השימוש במנטרה הקדושה 'סחר חופשי' נראה שמנטרל את יכולת החשיבה של כלכלנים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת.  שני ההסכמים 'נמכרים' לציבור כמועילים וחשובים עקב הליברליזציה בסחר. למעשה שניהם נועדו להפוך את העולם ליותר משתלם לתאגידים גדולים על ידי החלשת חקיקה, רגולציה ותקנות של מדינות, ועל ידי חיזוק משמעותי של דיני קניין רוחני כמו הגנת פטנטים וזכויות יוצרים.  הסכמים אלו הם בניגוד מוחלט ל'סחר חופשי', ומהותם היא הגדלת מחסומי מגן בבעלות תאגידית.

הסכמים אלו, אם יאושרו, יביאו לחלוקה מחדש בעיקר כלפי מעלה של ההכנסות הגלובליות. זהו מקרה ברור בו הממשלות פועלות עבור מיעוט זעיר ונגד האינטרסים של רוב רובם של האזרחים שלהן.

על השימוש הכוזב בסיסמאות של 'שוק  או סחר חופשי' כתב פרופ' לואיגי זינגלס – Luigi Zingales מאוניברסיטת שיקגו. זינגלס הדגיש את ההבדל בין תמיכה בשוק  pro-market ובין תמיכה בעסקים ובתאגידים pro-business. אפשר להאמין בשוק ובסחר החופשי כשיטה כלכלית, ולא כדרך להצדיק את עוצמתם של התאגידים הקיימים, וצריך לעשות את ההבחנה הזאת באופן ברור.  לדבריו, 'שוק חופשי' הינה סיסמה בה משתמשים התאגידים הגדולים שאינם רוצים שיתערבו ויפריעו להם בפעולותיהם למקסם את רווחיהם. הוא מדגיש את הבעייתיות של הכוח הכלכלי והפוליטי של התאגידים הגדולים, את הקשרים ההדוקים ואת החיבור המושחת בין התאגידים הגדולים והממשל.

לדברי זינגלס, השוק החופשי עובד טוב מאוד בעזרת הכללים הנכונים. אבל השאלה היא מי מתכנן את הכללים, ולטובת אילו אינטרסים הם מתוכננים. לעתים קרובות מדי, הכללים מעוצבים לטובת האינטרס של המעטים ועל חשבון הרוב, ולעתים רחוקות מדי הם מתוכננים לטובת החברה ככללותה.

2. הונאה ומניפולציה.

התהליך להשגת הסכמי  TPP, ו-TTIP  הינו בבסיסו הונאה ומניפולציה. הסכם השותפות הטראנס-אטלנטית, לדוגמה, מונע מתחילתו (rigged) על ידי החברות הרב-לאומיות והלוביסטים שלהם, המתגאים ביכולתם להשתתף בכתיבת ההסכם. ואכן מתברר כי הנציבות  האירופית קיימה 8 ישיבות בעניין עם ארגוני החברה האזרחית , ו-119 פגישות עם תאגידים והלוביסטים שלהם.  פגישות אלו התקיימו בדלתיים סגורות ולא נחשפו לציבור, בניגוד למפגשים עם נציגי החברה האזרחית,.

הסכמים אלו תוכננו במיוחד כדי לתת לתאגידים את מה שהם רוצים: פירוק כל ההגנות החברתיות, הצרכניות, והסביבתיות, ופיצויי עתק לכל אלו המפרים את מה שמוגדר כ'זכויות תאגידיות'. אלא ש'זכויות' אלו של התאגידים הם החובות של האזרחים.

ההסכמים יחליפו מחסומי סחר כמו מכסים, מיסי מגן, ותקנים הנקבעים כיום ע"י מדינות ריבוניות במחסומי סחר חזקים הרבה יותר כמו פטנטים וזכויות יוצרים הנמצאים בבעלות התאגידים.  במסגרת ההסכמים מתוכננת הרחבה מסיבית וחיזוק משמעותי של דיני פטנטים, וזכויות יוצרים, וביטול נרחב של תקנות וחקיקה בתחומי הפיננסים, בריאות, מזון, הגנת הסביבה ועוד.

הטיעונם הרשמיים להצדקת הסכמים אלו הם שההסכמים ישפרו את הסחר והשקעות בין המדינות השותפות, יקדמו חדשנות , צמיחה והתפתחות כלכליות, ויתמכו ביצירה ושימור של מקומות עבודה.

אלא שהמשא ומתן אינו מתנהל על ידי נציגי הממשלות לטובת אזרחיהן, אלא על ידי מנהלי חברות, או לוביסטים/מנהלי חברות בעתיד, שכרגע נמצאים בממשלה, בעיקר לטובת חברות הענק שהם משרתים. חברות ענק אלו  נמצאות בלב המשא ומתן "in the loop" אבל קבוצות המייצגות את האינטרסים של האזרחים, הצרכנים, העובדים, זכויות אדם, איכות הסביבה, הדמוקרטיה, ואפילו תאגידים קטנים יותר וחדשניים שאולי ירצו להתחרות בתאגידים הענק הרב לאומיים, אינם חלק מהמשא והמתן.

התוצאה ברורה, אם אין לך מקום ליד השולחן, בסופו של דבר תמצא על השולחן, כארוחה.

על טיבו האמיתי של המשא ומתן אפשר ללמוד ממקור בלתי צפוי. רודריגו קונטררס, הנושא ונותן הראשי של צ'ילה בהסכם  TPP, התפטר במפתיע לפני כשנה, במרץ 2013. קונטררס הזהיר מפני הסכנות שההסכם הזה מהווה לכולם מלבד לתאגידים הבינלאומיים הענקיים.  קונטררס מזהיר כי הסכם TPP יבסס את השליטה של חברות רב לאומית באינטרנט, בזכויות יוצרים, בפטנטים (במיוחד פטנטים לתרופות), ובמיוחד הוא מזהיר שחברות הענק מחזקות את השליטה שלהן על תהליך הרגולציה. הוא כותב שההסכם יחסום את המדינות שמנסות ליישם רגולציה פיננסית, וימנע מהן כלים לגיטימיים להגנת היציבות הפיננסית שלהן.

מאמר ב- Huffington Post מצטט את לורי וולך, Lori Wallach, director of Public Citizen's Global Trade Watch המסבירה את מה שהיא חושבת שבאמת קורה:
"הסוד קטן והמלוכלך על (המשא ומתן להסכמים) הוא שזה אינו בעיקרו על מסחר,  אלא שהיעד הוא חיסול מדיניות הההגנות החזקות לצרכנים, בבריאות, בטיחות, פרטיות, הסביבה, ומדיניות אינטרס ציבורי אחרת משני צדי האוקיינוס ​​האטלנטי….הראיות החזקות לכך היא התכנית לכלול את מערכת משקיע-המדינה שמסמיכה תאגידים ומשקיעים פרטיים לעקוף בתי משפט וחוקים מקומיים ולגרור ממשלות החתומות על ההסכמים לטריבונלים בחו"ל".  ואכן, בשנים האחרונות, התאגידים הבינו שהם יכולים להשתמש במנגנון מחלוקת משקיע-מדינה לאתגר כל מיני החלטות לגיטימיות, אבל לא נוחות, בכל מדינה החתומה על ההסכם.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית-כלכלית

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , ,

8 תגובות

  1. נטע :

    לחתום, לחתום, לחתום ולהפיץ

    נו, וגם זה:
    1% של העשירים ביותר עלול לשלוט מעתה על החומרים אליהם נחשף באינטרנט. זה סופו של האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו, והמשמעות היא מחיקה של ההבטחה הדמוקרטית בחזונם של מייסדי הרשת לכביש מהיר של ידע הפתוח לכולם.
    http://www.avaaz.org/he/internet_apocalypse_loc/?bNCwZbb&v=35110

  2. דליה :

    מזעזע. מה עמדת אובמה בנושא? האם הוא תומך בו? האם אפשר למגר את שלטון התאגידים שחזירותו הולכת וגוברת?

  3. נטע :

    עולם בהחלט קודר ולפי המאמר, אובמה יודע גם יודע.
    ראיתי עכשיו ראיון עם סנודן.
    חלק מהמידע שהוא מוסר איננו חדש. החידוש הוא שסנודן הוריד חלק מהאוסף ושחרר אותו לידי התקשורת. כבר לפני שנים היה ידוע שמחשבי העל של ארה"ב יכולים לירט את כל תעבורת התקשורת העולמית.

    התפרסמו אפילו מאמרים על הבעיה של האמריקאים לתרגם את כל האוסף העצום. איפה הם מוצאים מתרגמים אמינים?

    גם הכשרה של אמריקאים שמוצאם מהמיי פלאור היא לא ביטוח. תראו מה קרה לסונדן עצמו.

    בתוך עולם כל כך קונספירטיבי, זה לא יהיה מוזר לחשוב שגורמים שונים מנסים להתכתב עם המתרגמים ולהשפיע עליהם.

    מסקנה לגבי השאלה של דליה – כנראה שאם רוצים לפעול צריך ללכת אחורה. לחזור לפגישות פנים אל פנים ואל מכונות הכתיבה הישנות. כי התאגידים, לפי סנודן, יושבים גם על המידע, ואולי לפי מילת הקוד המופיעה בתגובה הזאת הם גם יקראו אותה.
    איזה מזל, מישהו אחד לפחות עשוי לקרוא את התגובה…. 🙂

  4. עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל א' (פרק שישי) :

    […] הקודמים: הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק המבוא) הסכ… הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שני) […]

  5. עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק חמישי) :

    […] עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה, סכנות לישראל א' (פרק שישי) על הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון) […]

  6. עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק רביעי) :

    […] עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק חמישי) על הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון) […]

  7. עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שלישי) :

    […] עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק רביעי) על הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון) […]

  8. עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שני) :

    […] עבודה שחורה » הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק שלישי) על הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון) […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.