חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמי הסחר – מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה (פרק המבוא)

נושאים איכות השלטון, דעות, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, משפט ופלילים, פוליטי ב 4.02.14 0:36

פרק המבוא למאמר העוסק בתהליכים של השתלטות התאגידים הרב-לאומיים על המדינות וביטולה למעשה של הדמוקרטיה בארצות רבות
מאת: אמנון פורטוגלי

‏‏

סעיפים בהסכמי סחר בינלאומיים מעצימים תאגידים לרמה של מדינות. טריבונלים חשאיים, מוטים, שאינם חייבים בדין וחשבון, עם סמכויות בלתי מוגבלות, מאפשרים לתאגידי ענק רב-לאומיים לתבוע מדינות, לנטרל רגולציה ולבטל חקיקה דמוקרטית שבאה להבטיח ולשמר דברים כמו בריאות ציבור או הסביבה, רק מכיון שהם יפחיתו את רווחי התאגידים.  למרות השפעתם העצומה על חייהם של מיליוני אנשים, רק מעט אנשים מודעים לכך שבהסכמי הסחר הבינלאומיים קיימים סעיפים והוראות להסדרי סכסוך בין תאגידים ומדינות, המאפשרים טריבונלים אלו.

ב- 1997, העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של תוסף הדלק MMT  שהוא רעלן עצבי, ואסור לשימוש בקליפורניה, ברוב החוף המזרחי של ארה"ב, וברוב המדינות המפותחות.  תאגיד 'אתיל' האמריקאי הספק הבלעדי של MMT בקנדה, תבע את ממשלת קנדה בפני טריבונל פרטי, אקס-טריטוריאלי, על נזקים ואובדן ההכנסה, בסכום של 350 מיליון דולר קנדיים. התביעה התבססה על סעיף 'הפקעה' בהסכם הסחר 'NAFTA'.  הסיכוי להפסד הביא את הממשלה הקנדית לסגת, והיא הגיעה להסדר עם אתיל לפיו הממשלה בטלה את החוק ושילמה 19.5 מיליון דולר קנדי כפיצוי לאתיל עבור אובדן רווחים והוצאות משפט. בנוסף, הממשלה התחייבה לפרסם הודעה על כך שהתוסף אינו סיכון בריאותי ולא סיכון סביבתי, שכמובן, אתיל תשתמש בו כדי לשווק MMT בשוק הבינלאומי.

חמש עשרה שנים אח"כ בנובמבר 2013, ענק התרופות האמריקאי 'אלי לילי' תובע את ממשלת קנדה לפי סעיפי 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' (ISDS) בהסכם NAFTA, לאחר שזו סרבה להעניק פטנט לתרופות של התאגיד. הטענה של 'אלי לילי' היא כי בכך שלא העניקו לה את הפטנט המבוקש, גם אם הוא לא עומד בקריטריונים לרישום פטנט בקנדה, קנדה 'הפקיעה' רכוש של אלי לילי ושהיא צריכה לשלם פיצויים של 100 מיליון דולר.  בשלב שני, בספטמבר 2013, התאגיד הסלים את קריאת התיגר שלו כנגד חוקי הפטנטים של קנדה, המבוססת על הסכם הסחר חופשי בצפון אמריקה, וכעת הוא דורש 500 מיליון דולר  כפיצויים לאחר שהחברה איבדה את הפטנטים הקנדיים שלה על שתי תרופות.

אירועים אלו מצביעים את כוחם העולה של תאגידים רבלאומיים על ממשלות ומדינות, ומהווים דוגמאות מצמררות להסכמי סחר הנותנים לתאגידים זכות וטו על מדיניות ציבורית לאומית.

התאגיד העסקי בבעלות מוגבלת (corporation) , שהופיע לראשונה לפני כשש מאות שנה, הוא יישות מלאכותית, יצירה משפטית חברתית, מהחשובות בהיסטוריה האנושית, שאפשרה התפתחות כלכלית עצומה במאות השנים האחרונות. בהמשך, בסוף המאה ה-19, נוצרה התפיסה  של התאגיד העסקי כ'אישיות משפטית' – legal person נפרדת,  שמטרתו השאת (מיקסום) הרווח. תפיסה זו נותנת לגיטימציה לכל פעולה (לגלית) למיקסום הרווח של תאגיד ללא התחשבות בסביבה ובחברה ואף על חשבונן.  בשנים האחרונות פותח הקונספט, וכיום החקיקה מכירה בתאגיד העסקי כמעט כאישיות 'טבעית' Natural Born Person הזכאית לכל ההגנות בחוקה האמריקאית ובחוקי מדינות אחרות. מכאן ההרשאה לפעילות פוליטית של תאגיד, לנתינת תרומות, להעסקת לוביסטים, וכו'.

בעקבות התפתחויות אלו, התאגידים הגדולים השתלטו למעשה על הליכי החקיקה והממשל. 

כיום אנו עדים לתהליך המשכי, למעבר משליטה של התאגידים על ממשלות, למצב בו התאגידים הרב-לאומיים הופכים לשליטים גלובליים על-לאומיים.

שתי אמנות הסחר הבינלאומיות TPP ו- TTIP שעכשיו דנים בהן, משקפות תהליך זה.

מאז חודש יולי מתנהל משא ומתן בין האיחוד האירופי וארצות הברית על הסכם 'שותפות סחר והשקעות טרנסאטלנטית' Transatlantic Trade and Investment Partnership (TTIP) הנקרא גם 'הסכם הסחר החופשי הטרנסאטלנטי' (TAFTA). ההסכם האטלנטי ישקף הסכם מקביל הנקרא 'השותפות הטרנס-פסיפית'

Trans- Pacific Partnership (TPP) הצפוי להיות מאומץ על ידי 12 מדינות באוקיינוס ​​השקט.

המאפיין העיקרי של שני הסכמים אלו הוא העברה מסיבית של כוח והשפעה מהמדינה לתאגידים הגדולים הרב-לאומיים, וביסוסם כשליטים גלובליים על-לאומיים.  לפי הסכמים אלו, החקיקה הקיימת בשני צידי האוקיינוסים תצטרך להתאים לנורמות הסחר החופשי שהוקמו על ידי ובעבור תאגידי ענק בארה"ב ובאיחוד האירופי.  אי-עמידה בדרישות אלו תענש ע"י סנקציות סחר או פיצויים של מיליוני דולר לתאגידים.

הדיונים לקראת הסכמים אלו מתקיימים בדלתיים סגורות, בחשאיות, ללא שקיפות, ולמעשה רק האינטרסים של התאגידים הגדולים מיוצגים בהם. המשרד האמריקאי האחראי למשא ומתן מסרב לחשוף את עמדתו גם לחברי הקונגרס האמריקאי.  אלא שלאחרונה נסדק מעטה הסודיות. לפי מסמכים סודיים שנחשפו בוויקיליקס, ומסמכים חסויים שפורסמו ב- 'האפינגטון פוסט'  אפשר לקרוא כיצד הסכמים סגורים כאלה הם מצע להגברה מסיבית של כוחם של התאגידים הרב לאומיים.

הסכמים אלו תוכננו במיוחד כדי לתת לתאגידים את מה שהם רוצים: פירוק כל ההגנות החברתיות, הצרכניות, והסביבתיות, ופיצויי עתק לכל אלו המפרים את מה שמוגדר כ'זכויות תאגידיות'. אלא ש'זכויות' אלו של התאגידים הם החובות של האזרחים.

ההסכמים יחליפו מחסומי סחר כמו מכסים, מיסי מגן, ותקנים הנקבעים כיום ע"י מדינות ריבוניות במחסומי סחר חזקים הרבה יותר כמו פטנטים וזכויות יוצרים הנמצאים בבעלות התאגידים.  במסגרת ההסכמים מתוכננת הרחבה מסיבית וחיזוק משמעותי של דיני פטנטים, וזכויות יוצרים, וביטול נרחב של תקנות וחקיקה בתחומי הפיננסים, בריאות, מזון, הגנת הסביבה ועוד.

ההסכמים מקבעים ומרחיבים את מנגנון 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה', Investor-State Dispute Settlement. מנגנון זה הנמצא כיום במספר הסכמי סחר אחרים, מנוצל ומשמש כבר עכשיו לחיסול תקנות המגינות על אנשים ועל כדור הארץ.  תאגידי ענק יוכלו לתבוע ישירות את הממשלות בפני טריבונל חשאי, פרטי אקס-טריטוריאלי, תוך שהם מתחמקים ממערכת המשפט הרגילה ועוקפים את בתי המחוקקים. הם יוכלו לדרוש פיצויי עתק על רווחים שאבדו ואף על רווחים צפויים בגלל תקנות עבודה מחמירות, חקיקה סביבתית, רגולציה של תרופות ומזון וכו'.

אבל אסור לאבד את התקווה. גורלם של הסכמים קודמים כמו MAI, FTAA, וסבבים של דיוני ארגון הסחר העולמי מורים כי ניתן להתנגד להסכמים אלו. אפשר וצריך לחסום ניסיונות להשתמש בהסכמי סחר כדרך עוקפת לפרוק הגנות חברתיות ולהשלטת מנהיגי תאגידים רב-לאומיים על העולם.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , ,

10 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    נושא מאוד חשוב ומאמר מאיר עיניים. יש כל כך הרבה דברים להיאבק עליהם והנה עוד אחד חשוב מאוד.

  2. דליה :

    אמנון, שתי הדוגמאות שהבאת בתחילת המאמר מתייחסות לקנדה ולתביעות של תאגידים אמריקאים שתבעו את ממשלת קנדה. האם התאגידים האמריקאים הללו יותר חזקים מהשלטון האמריקאי? האם הם מעל לשלטון האמריקאי? באיזה בית דין התנהלו הדיונים המשפטיים הללו? האם השלטון בארה"ב נותן גיבוי להתנהלות הזו?

  3. אמנון :

    תגובה לדליה

    השלטון בארה"ב ובאיחוד האירופי יזם וחתם על הסכמי הסחר וההשקעה שמאפשרים התנהגות זו. לכן כיום התאגידים לא צריכים גיבוי להתנהלות הזו, ולשאלה אין יותר מקום. הממשלות יכולות לבטל את ההסכמים אך הן לא עושות זאת. התאגידים האמריקאים הללו יותר חזקים מהשלטון האמריקאי, הם לא מעל לשלטון האמריקאי, הם אפקטיבית השלטון האמריקאי.
    הדיונים התנהלו בטריבונלים פרטיים בפני שלשה בוררים שיש להם כוח מעל לכוחה של המדינה.
    פרטים בפרקים שיפורסמו בהמשך.

  4. איציק יאפ :

    זהו, אני באופן סופי בדיכאון עכשיו. זה מכניס לפרופורציות את כל המאבקים הפנימיים בישראל, עם טייקונים, בלי טייקונים, הפרטת החינוך או הבריאות…. זה הכל חסר משמעות לעומת התאגידים האלו.
    וכפי הנראה יש להם משת"פים לא קטנים במדינה…

  5. לאיציק יאפ :

    לא להיכנס לדיכאון. להתארגן לפעילות נגד. ככל שירבו הפעילים, יוכלו לעמוד נגד המגמה ההרסנית הזו.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לאיציק יאפ

    צריך להכניס אותך לדיכאון כדי שתצוף ונראה שאתה בסביבה?

  7. אין דיכאון :

    ככל שידעו יותר, ככה התאגידים יאבדו משמעות

  8. גדי ניסנהולץ :

    TiSA

    אשמח לראות כתבת המשך על הסכם TiSA
    (Trade in Services Agreement)
    עליו חתומה גם ישראל.

  9. מערכת עבודה שחורה :

    לגדי ניסנהולץ,
    בצד ימין בדף הבית של עבודה שחורה יש לחצן חיפוש. הכנס את צירוף המלים "הסכמי סחר" ותקבל את כל מאמרי ההמשך למאמר זה.

  10. גדי ניסנהולץ :

    תגובה למערכת עבודה שחורה

    לא מצאתי התייחסות ל-TiSA
    (Trade in Services Agreement)
    באף אחד ממאמרי הסדרה.
    אני מניח שהסיבה, שאין התייחסות להסכם הנ"ל (למרות שהוא הסכם הסחר הבינ"ל המולטי-לטארלי היחידי, למיטב ידיעתי, שישראל חתומה עליו), היא שמסמכי ליבה שלו הודלפו רק בחודשים האחרונים:
    https://wikileaks.org/tisa/Analysis-TiSA-Annex-on-Energy-related-Services-QA/page-1.html

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.