חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אלי אלאלוף והוועדה למלחמה בעוני – חיסול מה שנשאר ממדינת הרווחה

נושאים כלכלה ותקציב, רווחה ושירותים חברתיים ב 2.02.14 0:38

"הוועדה למלחמה בעוני בישראל" בראשות אלי אלאלוף, היא ועדה לוידוא הריגה של מדינת הרווחה הישראלית. מטרת הוועדה היא לא לצמצם את העוני, אלא לרסק את שרידי המנגנונים האוניברסאליים של מדינת הרווח במסווה של דאגה לעניים. כך עולה מעיון בפרוטוקולים של הוועדה
מאת: דני גוטוויין

הפרוטוקולים של ועדת אלאלוף – או "הוועדה למלחמה בעוני בישראל" כשמה הרשמי – מלמדים כי דיוניה הפכו לזירת התגוששות בין אלאלוף,  המשמש כמוציא לפועל של מדיניות ה"מרווחה לסעד" של נתניהו וממשלתו, לבין קבוצת מומחים למדיניות חברתית – ובעיקר ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, ופרופ' ג'וני גל מן האוניברסיטה העברית – הנאבקים לשימור עקרונות מדינת הרווחה האוניברסאלית ומנגנוניה.

השימוש בדאגה לעניים כמסווה לפירוק מדינת הרווחה היא מדיניות ותיקה של הימין הישראלי. מאז 1977 השכיל הימין לגייס את תמיכת המעמדות הנמוכים במדיניותו הן באמצעות שיסוע החברה הישראלית למגזרים יריבים והן באמצעות השירותים החליפיים שהציעו ההתנחלויות. כך ניצל הימין את מצוקת המעמדות הנמוכים והפך אותם לבעלי עניין בהעמקת משטר ההפרטה ובהמשך הכיבוש – שילוב המתגלה באופן בולט במדיניותה של ש"ס.

 לאחר מחאת קיץ 2011 יצר נתניהו מראית עין "חברתית" באמצעות ועדת טרכטנברג, שניכסה את עיקרי טיעוניהם של המוחים, אך מוססה את ביקורתם וחזרה ובייתה את מעמדות הביניים להנחותיו של משטר ההפרטה. ועדת אלאלוף היא ניסיון של נתניהו להתאים את "שיטת טרכנטנברג" למעמדות הנמוכים כדי לסכל את ההתנגדות הגוברת בקרבם למדיניות הכלכלית-חברתית הדרוויניסטית של ממשלתו, שהמוציא לפועל שלה הוא יאיר לפיד.

כתוצאה ממדיניות זו תופסת היום ישראל את המקום הראשון ברמת העוני בין 34 מדינות ה-OECD. בהתאם, הציב אלאלוף בפני הוועדה יעד ראוי: צמצום העוני בישראל משיעור הכפול ממוצע מדינות ה-OECD לממוצע המקובל בקרב מדינות הארגון. ואולם, לו באמת התכוונה הוועדה להשיג יעד זה היה עליה לאמץ את מסקנותיהם של שני דוחות נוספים של ה-OECD, שלפיהם שיעור ההוצאה הציבורית לשירותים חברתיים בישראל נמוך ביחס למדינות הארגון; וכי אי השוויון בחלוקת הכנסות הוא מן הגבוהים בין מדינות הארגון. עולה, שכדי לצמצם את העוני יהיה על הוועדה להמליץ על הגדלת ההשקעה הציבורית בשירותים החברתיים כדי לצמצם אי השוויון בחלוקת ההכנסות בהתאם להגיון מדינת הרווחה. אלא שאם תאמץ ועדת אלאלוף מסקנות אלו היא תפעל כנגד כתב המינוי – המעשי, לא הרשמי – שלשמו היא הוקמה: חיסול שרידיה של מדינת הרווחה הישראלית.

נתניהו הנחה את הוועדה למצוא את הפתרונות לעניים במסגרת הסדר הניאו-ליברלי, המהווה, כאמור, את אחד הגורמים לעוני. מנגד, הסבירו מומחי הרווחה בוועדה כי מבלי לחרוג מן המדיניות הקיימת לא ניתן יהיה להקטין את מימדי העוני וטענו כי השגתו של יעד זה מחייבת את שינוי השיטה הכלכלית-חברתית.

בניסיון לרבע את המעגל ערער אלאלוף על נתוני העוני של ה-OECD, רק כדי שגל יסביר לו שההתייחסות לנתונים אלו היא הכרחית, שכן ה-OECD הוא "ארגון של מדינות רווחה" ו"אנחנו מתיימרים להיות מדינת רווחה". אלא שמסתבר שיומרתה של הממשלה היא הפוכה: חיסול מדינת הרווחה וחזרה לשיטת הסעד, ולשם כך, ככל הנראה, חותר אלאלוף להשתחרר מן הנתונים הטורדניים של ה-OECD.

כתחליף לנתוני ה-OECD הציע אלאלוף, בהשראת נתניהו, להסתמך על נתונים שתמציא לוועדה חברת מקינזי, חברת יעוץ המתמחה בהכפפת משרדים ממשלתיים וארגונים ציבוריים לסדר הניאו ליברלי. גוטליב עמד על מגמה זו והסביר לאלאלוף "ה-OECD הם הגוף הטוב ביותר במחקרים, הם עושים זאת לא פחות טוב ממקינזי. אני מתנגד להטלת ספק בעבודה מקצועית שנעשית בכל העולם". ולאחר שאלאלוף הדגיש בטרוניה כי "אני מתנגד לאמירות על מקינזי", הסביר לו גוטליב כי "אי אפשר להאבק בעוני ולהכחיש את הנתונים".

נראה כי העמדתו של אלאלוף בראש הוועדה נועדה להבטיח שמסקנותיה לא יפגעו במשטר ההפרטה. ואכן, אלאלוף הוא אחד מקבלני הפירוק הנלהבים של מדינת הרווחה הישראלית. כיו"ר קרן רש"י, מן הקרנות הפילנטרופיות הגדולות בישראל, הוא פיתח אידיאולוגיה שלפיה הממשלה סובלת מ"אי יכולת עשייה בהתערבות בתחום החינוך והרווחה", דבר המקנה לקרנות הפילנטרופיות יתרון על פני הממשלה בהספקת שירותים החברתיים, בייחוד באזורי הפריפריה. רעיונות אלו הפכו את אלאלוף לאחד ממכונני משטר ההפרטה הישראלי ובאמצעות קרן רש"י הוא אכן מילא תפקיד מרכזי בפירוק מדינת הרווחה, בעיקר על ידי דלדול כוחו של משרד החינוך והפרטת שירותיו.

לאחר שפרש ב-2012 מקרן רש"י ולאחר שקיבל את פרס ישראל כהוקרה על שירותיו, נקרא עתה אלאלוף לדגל כדי להאיץ את הפרטת משרד הרווחה בייחוד אל מול הביקורת הגוברת כנגד מיקור החוץ של שירותיו לידי עמותות ועסקים וכנגד התביעות הגוברות להחזרתם לאחריות המשרד.

כדי להכשיר את הרחבת הפרטת השירותים החברתיים יצר אלאלוף ניגוד כוזב בין הסחרת השירותים לידי "הביזנס", אותה הוא שולל, לבין תמיכתו בהפרטתם לידי עמותות פילנטרופיות. אלא, שהפילנטרופיה היא רק תחפושת חסודה לידו הארוכה של "הביזנס", וכך ממשיך אלאלוף לסלול את דרכו של ההון לשליטה בשירותי הרווחה המנוונת אותם לכדי מנגנוני סעד.

על מטרת הממשלה בהקמת הוועדה מלמדת הצעתו של שר הרווחה, מאיר כהן – חבר מפלגתו של לפיד – לפגוע באוניברסאליות של הקצבאות, לבטל את זכאותם של עשירונים 8 – 10 ולממן בכסף שיתפנה את המלחמה בעוני. אלאלוף, כצפוי נרתם לקידום רעיון זה. אלא שכנגדו התייצבו גוטליב וגל, שהבהירו כי מחקרים מלמדים על התרומה המכרעת של האוניברסאליות, כאחד מעקרונותיה של מדינת הרווחה, להקטנת מימדי העוני. המאבק באוניברסאליות חושף אפוא את המדיניות שהממשלה חותרת לקדם במסווה של דאגה לעניים: ריסוק שרידי המנגנונים האוניברסאליים של מדינת הרווחה.

"הוועדה למלחמה בעוני" משקפת שינוי בדרכי הפעולה של נתניהו: ב-2003 הוא נלחם בעניים כדי לפרק את מדינת הרווחה ולהפריט את שירותיה; ב-2014 הוא משתמש בעניים כדי להשלים את חיסול שרידי מנגנוניה, ו"המלחמה בעוני" אינה אלא מינוח אורווליאני לווידוא ההריגה של מדינת הרווחה.

ואולם, העימות המתחולל בוועדה בין אלאלוף ושולחיו לבין מומחי הרווחה מלמד כי המלצותיה הן עדיין עניין פתוח ונושא למאבק. לפיכך, לחץ ציבורי שיטתי – בכנסת, בעיתונות, ברחוב וברשתות החברתיות – עשוי להשפיע על הדו"ח של הוועדה והמלצותיה. למאבק זה צריך להתגייס כל מי שחשובים לו עתיד מדינת הרווחה הישראלית בכלל ומצב המעמדות הנמוכים בפרט.

נוסח מורחב של המאמר פורסם לראשונה ב"המקום הכי חם בגיהנום".

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , ,

3 תגובות

  1. דליה :

    התנהלות אללוף בוועדה למלחמה בעוני חושפת את אופיה של הפילנתרופיה. זו אינה נדבנות לשמה. לפילנתרופיה יש אינטרס לביטול תפקידי המדינה והביטוח הלאומי למען רווחת הציבור כדי לרשת את מקומה ולהפיק מכך רווחים לעצמה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מתוך פוסט של נתן שקרצ'י בחדר המצב, ציטוט דברי שר הרווחה המזכירים את דברי נתניהו:
    במידה והסאונד של ההקלטה לא ברור, הנה דבריו המלאים של שר הרווחה:
    "התגובה למבוכה הזו שבה אנו נמצאים. החברה הישראלית צריכה להיות מאוד מאוד נבוכה. הנתונים שאנחנו מקבלים מביכים. וכשבאו לכאן החבר'ה של מקינזי ועשו את הפילוח, ראיתי ש-70% מהעניים הם או ערבים או חרדים, אז אני יכול לשתף אתכם שהיו אנשים בכירים מאוד שאמרו לי, וואלה, זה מרגיע אותי. למה? אומר, וואלה, אם אנחנו מוריגים את החרדים והערבים, העוני הוא פחות מה-OECD. והסתכלתי עליהם ולא האמנתי. ולכן, אני לא מדבר מגזרים. אלה ואלה בנינו. אלה ואלה אזרחינו. הפילוח שאנחנו עושים צריך לשמש אותנו כשולחן עבודה, לדעת איפה שמים את המיקוד".

    אותו הטיעון אצל נתניהו ב-2012-
    http://www.themarker.com/news/1.1680132
    חדר המצבhttps://www.facebook.com/j14live?fref=ts

  3. אתי חן :

    מבקשת חלשוחח עם האיש היקר הזה.

    אני מצרפת מס' טלפון שלי ומבקשת ממר אלי אלאלוף ליצור איתי קשר. אני מנסה לחפש את מס' הטלפון שלו אך ללא הועיל.

    בברכה, אתי חן
    0544741373

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.