חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת שירותים – התנערות המדינה מאחריות

נושאים דעתעו"ס, רווחה ושירותים חברתיים ב 30.01.14 1:00

עו"ס גיל אוחיון רואה בהפרטת מערך שירותי סל השיקום בבריאות הנפש התנהלות נצלנית ולא מוסרית אשר פוגעת אנושות באיכות השירות המסופק לאוכלוסיות המוחלשות ביותר ובעובדים המשרתים אותן. בסופו של דבר, התנהלות זו גם אינה כלכלית

רבות כבר נכתב על ההפרטה ותוצאותיה. כמעט בכל התחומים שבהם המדינה הייתה אחראית על מתן השירותים באופן ישיר, במשך העשורים האחרונים ובקצב הולך וגובר בעשור האחרון, השירותים מופרטים ועוברים לניהול של יזמים פרטיים, עמותות או חברות קבלן. תהליך זה קורה במקומות רבים בהם נדרשים האזרחים לקבל סיוע חיוני, ופעמים רבות חייהם תלויים בסיוע זה. כך למשל בתחום שירותי הבריאות, בריאות הנפש, שירותי הרווחה האישיים והסיעוד. ברצוני לגעת בנקודה ספציפית של ההפרטה, והיא השפעתה על העובדים והעובדות בשירותים המופרטים. באמצעות ההפרטה, המדינה מתנערת מהאחריות על אותם עובדים נותני השרות ובכך מאחריותה על השרות כולו.

אחת הדוגמאות הבולטות להסרת האחריות של המדינה כלפי העובדים, הינה הפיקוח. אציג כדוגמא את מערך שירותי סל השיקום בבריאות הנפש, שהינו מערך שרובו ככולו מופרט. משרד הבריאות מעניק לאנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות ובעלי אחוזי נכות סל שירותים, הכולל בין השאר חונכים, עובדים סוציאליים ומדריכים, אשר מלווים אותם בתהליך ההחלמה המורכב שלהם. יזמים פרטיים ועמותות מתחרים ביניהם על מכרזי משרד הבריאות, על מנת לספק את השירותים הללו לזכאים. בערים רבות אף נוצר מצב שבו מספר גורמים מספקים את אותם השירותים ובפועל מתחרים ביניהם . נכון שתחרות במקרים רבים יכולה להיות דבר טוב ויעיל ראו דוגמאת חברות הסלולר, אך לא כאשר מדובר בשרותים חיוניים בהם פעמים רבות הלקוח הוא "בוי" ברוב המקרים אינו בעל הבחירה לאיזה שרות להגיע. כמו כן בשירותים אלו מנוצלת התחרות לצורך הוזלת מחיר השרות ואיכותו בעיקר כפי שנראה על חשבון העובדים.

משרד הבריאות מפקח על העמותות והיזמים הללו, באמצעות מערך הפיקוח, שיש שיאמרו שהוא מצומצם למדי. אותו מערך מבצע בדיקות וביקורות תקופתיות על איכות הטיפול הניתן לפונים על ידי עובדי העמותות. הפיקוח רשאי להפעיל סנקציות כנגד שירותים שאינם עומדים בסטנדרטים המקצועיים ואף עושה זאת פעמים רבות.

הפיקוח המקצועי מקיף תחומים רבים, למעט תחום אחד בולט – תנאי ההעסקה של העובדים. למעשה, אין כל פיקוח על תנאי ההעסקה של העובדים. משרד הבריאות לא מתערב גם במקרים בולטים וחמורים, בהם לא משולם לעובדים שכר על פי חוק ועל פי הסכמי שכר. יש לציין, שכלל הכסף של העמותות והיזמים מגיע ממשרד הבריאות עצמו ואמור להספיק לתשלום כל תנאי השכר הנאותים ועל כן תמוהה העובדה שאינו מפקח על נושא זה. מחד, משרד הבריאות הוא שמוציא את המכרזים ומעודד תחרות על המחיר הנמוך ביותר להספקת השירותים. מאידך, המשרד אינו מפקח על תנאי ההעסקה ומעלים עין מהמצב הקיים.

נדמה כי נוצר מצב שבו העמותות והיזמים, בכדי לזכות במכרז, חוסכים בתנאי ההעסקה של העובדים ובשכרם. ניתן לראות דוגמאות למצב זה, בכך שהשכר בדרך כלל נושק לשכר המינימום; בחלק מהמקומות, מקבלות העובדות (הו העובדות הסוציאליות והן מדריכות השיקום) שכר לפי שעה, מבלי שיחשבו להן זמני הנסיעות וביטולי מפגשים, זאת למרות שמשרד הבריאות מתקצב את המשרות שלהן באופן גלובאלי; בהוסטלים רבים מקבלות העובדות במשמרת לילה שכר של בין 10 ל-15 ש"ח לשעה, זאת למרות שנקבע בתקדימים משפטיים בנושא שהדבר אינו כשר; כאשר יש מחסור כוח אדם, לא ממהרים למצוא מחליף ומעמיסים על העובדים את הנטל, ללא תשלום נוסף; נותני השירותים אינם עומדים בהסכמי שכר במשק. למשל, הסכם העובדים הסוציאליים בעמותות לא יושם ברוב המוחלט של שירותים אלו.

פניות למשרד הבריאות בנושא זה לא זכו לתגובה. למשל, הפניות בנושא הסכם העובדים הסוציאליים נענו בהתעלמות ולכל היותר במכתב רפה שמציין כי הכספים הועברו לעמותות ועליהן לשלם אותם. אך לא נעשה דבר בכדי לאכוף זאת ועברו כבר שלוש שנים.

התוצאה הברורה של אי הפיקוח היא קיפוח הן של העובדות והן של מקבלי השרות: בעמותות אלו, למעלה משליש מכלל העובדות מתחלפות מדי שנה, פעמים רבות בשל תנאי ההעסקה. דווקא במקום בו הקשר הבין אישי בין מדריכת שיקום או עובדת סוציאלית, לאדם הנמצא בשלבים שונים של מחלה נפשית וזקוק לאיש מקצוע אמין ויציב, הפונה נאלץ לפתח קשר עם אדם חדש כל מספר חודשים, דבר הפוגע אנושות בתהליך השיקום שלו. בנוסף, העובדים לא מספיקים להתמקצע. כמי שניהל צוות במקום שכזה במשך שנתיים (יש לציין, שבחצי משרה פחות ממה שמוגדר בתקן) נאלצתי להשקיע זמן רב בלימוד וחניכת עובדים חדשים מדי מספר חודשים וחלקם עזבו לאחר חודשים ספורים בשל התנאים. שלא לדבר על הקושי שלי כמנהל לגייס כוח אדם חדש ואיכותי, כאשר פעמים רבות שראיינתי עובדת, בשלב בו שוחחנו על תנאי השכר, היא הייתה מוותרת על המשרה. בשלב מסוים, ההנהלה אף החליטה שעדיף לנסות לגייס סטודנטיות במקום אנשי מקצוע וכך לחסוך בכסף על חשבון איכות השרות.

חשוב להבין, שבסופו של דבר הניסיון של משרדי הבריאות והאוצר לחסוך בכסף, למעשה עולה לנו ביוקר. אדם אשר לא מצליח לקבל שירותי שיקום בקהילה, יזדקק להרבה יותר ימי אשפוז וימי אשפוז יקרים פי כמה וכמה משיקום בקהילה. הסיפור של משרד הבריאות הוא רק דוגמא אחת, אך הוא ממחיש את התנערות המדינה מהאחריות על שירותי הרווחה והבריאות החיוניים ביותר. הוא מציג התנהלות שאינה מוסרית, התנהלות נצלנית, אשר פוגעת אנושות באיכות השירות המסופק לאוכלוסיות המוחלשות ביותר ובעובדים המשרתים אותן. וגם, בסופו של דבר, התנהלות זו אינה כלכלית.

עו"ס גיל אוחיון הוא חבר תנועת 'עתידנו'

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. דליה :

    תודה על המאמר המאוד חשוב הזה. הוא מראה את נזקי ההפרטה וממחיש את תופעת הדה רגולציה של משרד הבריאות. חבל מאוד שמשרד הבריאות מסיר אחריותו מהעובדים החשובים הללו.
    חשוב ליצור פעילות בכיוון ההפוך על ידי הצגת מקרים המזיקים לשירות איכותי.

  2. אריאל :

    פשוט הפקרות

    אין ספק שהמאמר ממחיש עד הבעיה נפוצה אצל משרדי הממשלה. הממשלה מנסה כל הזמן לחפש איפה לחסוך בהוצאות, אנשים שיש להם בעיות לא יכולים לקבל דברים בסיסים מהמדינה.
    יש כאן רמיסה של כבוד האדם באשר הוא.

  3. לקסי :

    הרי זו תכליתה האמיתית של ההפרטה

    מטרות ההפרטה האמיתיות – לא אלה המוצהרות – הן:
    – במיקרו, העברת נכסים ל"חברים" שירויחו…
    – במקרו "הזלת מחיר העבודה" שזה פשוט מה שקראנו במאמר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.