הוועדה למלחמה בעוני – וידוא הריגה למדינת הרווחה בישראל

נושאים עלו ברשת, רווחה ושירותים חברתיים ב 29.01.14 0:19

ממשלות הימין של נתניהו פועלות בהתמדה מזה שנים לכרסום ערכי מדינת הרווחה. הוועדה בראשות אלי אלאלוף ובהשראת נתניהו היא יוזמה לוידוא הריגה סופי של מדינת הרווחה בישראל

מאת: דניאל גוטווין

החלטות הוועדה למלחמה בעוני לא ימנעו תמונה כזו

בניגוד למראית העין שיוצר שמה, מטרתה של "הוועדה למלחמה בעוני בישראל" בראשות אלי אלאלוף, שהקים שר הרווחה מאיר כהן מיש עתיד בהשראת ראש המשלה נתניהו ובתמיכת שר האוצר לפיד, היא וידוא הריגה של מדינת הרווחה הישראלית.

הפרוטוקולים של ועדת אלאלוף שפרסמה הרב עידית לב מארגון "רבנים לזכויות אדם" חושפים כי הוועדה היא זירת התגוששות בין אלאלוף, המשמש כמוציא לפועל של מדיניותם של כהן ונתניהו, לבין קבוצת המומחים בוועדה, ובעיקר הד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, והפרופסורים ג'וני גל ויוסי זעירא מן האוניברסיטה העברית, המנסים למנוע את השימוש ב"מלחמה בעוני" כמסווה לחיסול שרידיה של מדינת הרווחה הישראלית.

ואכן, הדאגה הפתאומית שמגלה כהן לגורל העניים נראית תמוהה לנוכח הגזירות שהטיל עליהם ראש מפלגתו, שר האוצר לפיד, גזירות שדנו אותם לחיים של חידלון וייאוש. נכון, הגזירות לא הוטלו על העניים אלא על "החרדים" וזו לכאורה "מלחמת תרבות" לגיטימית ולא דרוויניזם מעמדי אלים, אלא שבישראל קשה להבחין בין חרדים לעניים. למעשה, נראה כי מספרם של החרדים הולך וגדל בין השאר משום שהעניים נהפכים לחרדים כדי להינות מרשתות הביטחון המגזריות שלהם.

הדאגה לעניים כמסווה לפירוק מדינת הרווחה אינה המצאה של נתניהו וכהן, הם ממשיכים מדיניות ותיקה של הימין ורק מתאימים אותה לנסיבות המשתנות. מאז 1977 השכיל הימין לגייס את תמיכת העניים במדיניותו באמצעות שיסוע החברה הישראלית למגזרים שסיפקו מנגנוני פיצוי חלקיים, שהבולט שבהם היה השירותים החליפיים שהציעו ההתנחלויות. כך הפך הימין את המעמדות הנמוכים לשותפים למשטר ההפרטה ולהמשך הכיבוש כאחד – צירוף המתגלה באופן בולט בש"ס.

בעקבות מחאת קיץ 2011 החיל נתניהו את אסטרטגיית הכללת המעמדות הנמוכים אל תוך משטר ההפרטה גם על מעמדות הביניים. באמצעות ועדת טרכטנברג הוא יצר מראית עין "חברתית" שניכסה את עיקרי טיעוניו של גל המחאה אך מוססה את ביקורתו, ומסקנות הוועדה אכן לא חרגו מהנחותיו של משטר ההפרטה.

לנוכח הכרסום הניכר בשנתיים האחרונות באפשרות לעשות שימוש בחלוקה למגזרים ובכיבוש כדי לקדם את המדיניות הניאו-ליברלית – נושא שהוא עניין לדיון נפרד – חותר נתניהו ליישם את שיטת טרכנטנברג גם על המעמדות הנמוכים ולשם כך הוקמה הוועדה למלחמה בעוני בישראל.

בישיבתה הראשונה הגדיר אלאלוף את היעד של הוועדה כגיבוש מדיניות שתסייע לצמצם בתוך עשור את עומק העוני ושיעור הילדים והמשפחות החיים בעוני ל"ממוצע של מדינות ה-OECD". זהו בהחלט יעד ראוי, אך מאופן ניסוחו עולה שהעניין המחודש של הממשלה בעוני ובעניים לא היה תולדה של החמרת מצבם לעצמו, אלא של הנכחתו על ידי דוחות ה-OECD, מהם עולה ששיעור העוני בישראל הוא הגבוה מבין 34 הכלכלות המפותחות, וכפול מן הממוצע בארצות המאוגדות בארגון.

אולם, אם השגת ממוצע ה-OECD הוא היעד של הוועדה, נראה כי היא הייתה יכולה לפתור את בעיית העוני אילו אימצה מסקנות של שני דוחות נוספים של ה-OECD, שמהם עולה כי שיעור ההוצאה הציבורית לשירותים חברתיים בישראל הוא מן הנמוכים במדינות הארגון ולעומת זאת היא תופסת מקום גבוה, חמישי, באי-השוויון בחלוקת ההכנסות. אלא שמשמעות הבחירה בדרך זו הייתה אימוץ מדיניות המונחית על ידי היגיון מדינת הרווחה, מדיניות שאותה, כפי שעולה מן הפרוטוקולים, אמורה ועדת אלאלוף לסכל.

על הניגוד שבין יעדיה של הוועדה להלכה למטרותיה למעשה עשויה ללמד ההנחיה שנתן נתניהו לאלאלוף עם הקמת הוועדה: "אל תקים לנו ועדה של מומחים, תביא לנו פתרונות לעניים". ההסתייגות מראש מן "המומחים" מלמדת כי נתניהו היה מודע לסוג הפתרונות שאלה עתידים להציע. ואכן, הד"ר דניאל גוטליב, והפרופ' גל וזעירא חזרו והסבירו בדיוני הוועדה כי הקטנת שיעורי העוני מחייבת לפעול לצמצום אי-השוויון בחלוקת ההכנסות באמצעות הגדלת ההשקעה הציבורית בשירותים החברתיים, תוך שמירה על האופי האוניברסאלי של הקצבאות.

להמשך קריאה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: אלי אלאלוף, בנימין-נתניהו, הוועדה למלחמה בעוני, מדינת-רווחה, ניאו ליברליזם, סוציאל-דמוקרטיה, עדית-לב, עוני

קישור קבוע 2 תגובות

2 תגובות

1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :
   29 בינואר, 2014 בשעה 1:01

   זוהי השפה הניאו ליברלית. מספרים לכולם שנאבקים בעוני, אך בפועל עושים ההיפך. מנציחים את העוני.

2. דליה :
   29 בינואר, 2014 בשעה 22:57

   אללוף פועל בשילוב ידיים עם ההגמוניה השלטונית. מקבל לקרנות שלו תקציבי מדינה (הזנה, פנימיות יום…..) בתמורה מושיבים אותו בראש הוועדה למלחמה בעוני כדי שיוציא לפועל את הגישה הרצויה. בסקירת המוניטין שלו בלי להעמיק יותר מדי, הוא מוצג כפילנטרופ רציני, התומך באוכלוסיות חלשות ובפריפריה. במבט מעמיק יותר, המעקב אחר השאלה מי יוצא נשכר מכך ומי מרוויח מכך, האוכלוסיות החלשות או אללוף יכול להוביל לתשובה הנכונה.