מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
רדיפות הימין – שי פירון, בטל את השימוע למורה לאזרחות
מכתב תלונה של תלמידה בתיכון אורט גרינברג בקרית טבעון לשר החינוך על המורה לאזרחות בכיתתה, שלגרסתה הביע דעות שמאלניות בשיעוריו, הובילה לשימוע לפני פיטורין לאותו מורה, אדם ורטה. מכתב זה פונה אל שר החינוך בבקשה לעצור את ביזוי הדמוקרטיה בישראל
מאת: הראל לייבוביץ
י"ח שבט תשע"ד
19/01/2014
לכבוד
ח"כ שי פירון
שר החינוך
ירושלים
הנדון: שימוע למורה לאזרחות מקרית טבעון
שלום רב,
בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת אודות ההחלטה של רשת "אורט" לפתוח בהליך שימוע כנגד מורה לאזרחות בתיכון אורט גרינברג בקרית טבעון, וזאת לאחר שתלמידת כיתה י"ב פנתה אליך במכתב והתלוננה על התבטאויותיו ה"שמאלניות קיצוניות" באחד השיעורים, החלטתי לכתוב לך מכתב זה.
לאחר שצפיתי בראיון שנערך הערב עם התלמידה בתכנית "שש עם עודד בן-עמי" בערוץ 2, ובו אמרה התלמידה כי אילו היה המורה מתבטא בעד הקמת התנחלויות נוספות, סביר להניח שלא הייתה פונה בתלונות כנגדו – אני קורא לך להתערב באופן מיידי ולעצור את התהליך שמבזה את מערכת החינוך של מדינת ישראל.
אנו חיים במדינה דמוקרטית שבה יש מקום למגוון רחב של דעות. לאור העדויות מצד תלמידים אחרים כי הדיונים בשיעוריו של המורה, אדם ורטה, מלאי פתיחות בהם הוא מאפשר להם להשמיע ביקורת מימין ומשמאל, הרי שנראה כי הפנייה כנגדו נובעת מתוך שיקולים צרים ופוליטיים ולא בהכרח מקצועיים.
על מערכת החינוך, בראשה אתה עומד, לשדר קור-רוח ועמידה בלחצים בייחוד כאשר מורים מעוררים בקרב התלמידים דיונים על נושאים שנויים במחלוקת, כאלה המהווים את הבסיס לפערים בין קבוצות שונות המרכיבות את החברה הישראלית. פיטוריו של מורה על רקע קיום דיון בנושא המעורר מגוון רחב של דעות, גם אם אינו נושא "נוח" לשיחה, הוא פתח לרדיפה מצד גורמים פוליטיים אחר מורים נוספים במערכת שרואים בחשיפת התלמידים לצדדים נוספים במגוון רחב של סוגיות אזרחיות בישראל, כדבר מרכזי בתהליך העיצוב שלהם כאזרחים צעירים במדינה.
כמי שסיים את לימודיו במערכת החינוך לפני 8 שנים, שירת שירות קבע משמעותי בחיל האוויר במשך 4 שנים וסיים את לימודיו בתואר הראשון במדעי המדינה לפני 3 חודשים, אני יכול רק לקנא באותה תלמידה שכתבה לך את המכתב המדובר, שבבית הספר שלה ובשיעורי האזרחות בו, מתקיימים דיונים מעמיקים שכאלה. למרבה הצער, צעירים רבים רואים את בעיותיה של מדינת ישראל נפתרות בפתרון שטחי שהוא מובן מאליו מבחינתם, שהוא בחירה בין שחור ולבן וזאת מבלי שיעמיקו בפני הדברים ויגבשו דעה אישית, מנומקת ועצמאית.
בברכה,
הראל לייבוביץ,
חבר מפלגת העבודה ומועצת הסניף
קריית ים
תגיות: אדם ורטה, אדר כהן, מערכת החינוך, רדיפות הימין, שי-פירון
קישור קבוע
24 תגובות
Email This Post
20 בינואר, 2014 בשעה 9:19
לא לבטל את השימוע ולא להכנע לאנרכיה
הוראת אזרחות אינה עניין לאג'נדה פרטית של מורה זה או אחר. מותר למורה שתהיינה לו איזה דעות שהוא רוצה, ובכל פורום פרטי הוא רשאי להשמיען באופן חופשי. במסגרת בית הספר הוא שליח ציבור, נציג המדינה ונציג של רשות ממלכתית. (לא רוצה, שלא יעבוד בהוראה).
ככזה עליו לכבד את העובדה שיש גם דעות אחרות משלו, שיש הנחיות של משרד החינוך ויש צורך להנחיל במסגרת ממלכתית תשתית ידע והשקפות מאוזנת. אם אין הוא עומד בכך – שלא יהיה מורה. ואם בכדי לברר צדקתה של טענת התלמידה, נחוץ לקיים ברור או שימוע – חובה לקיימם.
חייבים להפסיק את מלחמת התרבות בבית הספר, משום שאסור לנהלה בקרב ציבור שאין לו הידע והבשלות לעשות זאת כהלכה. ומאידך גיסא, אם יחליט מורה בתאום עם המנהל והפיקוח, להציג לתלמידים באופן מאוזן מספר השקפות ועמדות ולנתח כל אחת מהן באופן הוגן, כחלק מתהליך לימוד פלורליסטי – בבקשה, אני בעד.
20 בינואר, 2014 בשעה 10:02
שי פירון אינו נחשד לרודף ימני קיצוני.
אני סובר שהאדם הזה די מאוזן, הוא גם אמור להיות ימני וגם נמצא במפלגה שמאלנית.
אם הוא החליט להדיח את בית הספר ממורה בעלת דעות חולניות קיצוניות כנראה שהוא צודק.
מורה המקבלת משכורת מהמדינה אמורה ללמד להיות אזרחים ולא להיות האויבים שלה.
20 בינואר, 2014 בשעה 10:45
צר לי לקרוא את שתי התגובות הראשונות. במקורות שפרסמו את המידע על השימוע כתוב בפירוש שמדובר במורה מאזן המציג שת העמדות מכל קצות הקשת הפוליטית. עושה רושם שאמירות המתייחסות לימין הופכות לטאבו ואומרן אמור להיענש על כך.
לגבי פירון, יש הבדל בין מה שהוא אומר לבין מה שהוא עושה. הוא מדבר על למידה משמעותית ועל חשיבה ביקורתית, אבל נותן יד לרדיפה הימנית בתמיכתו בתהליך השימוע למורה לאזרחות.
20 בינואר, 2014 בשעה 12:11
בואו נעשה סדר.
שי פירון לא החליט להדיח את המורה.
משרד החינוך גם לא ערך למורה שימוע, מי שעשה את השימוע הוא רשת אורט.
על ה"דעות חולניות קיצוניות" אני אפילו לא חושב שצריך להגיב. אני מניח שהמגיב לא התכוון לאמירות של התלמידה על כך שצריך לזרוק את הערבים לים ושבוגדים כמו המורה הזה צריך לתלות. אלה הרי דעות מיינסטרים, לא חולניות ולא קיצוניות.
גם באורט מבינים שאפילו אם כל מה שהתלמידה כתבה במכתב הוא נכון (וכבר די ברור שלא, אפילו לא חצי), יש בעיה רצינית לפטר את המורה ולכן הציעו לו להתפטר מיוזמתו. הוא דחה את ההצעה בנימוס ועכשיו הם בפלונטר. אם היה להם קצת שכל, הם היו מבינים שתלונה של תלמיד על מורה שהעליב אותו, כביכול, צריכה להתברר מול הנהלת ביה"ס והממונים הישירים של המורה ולא תחת הטייטל של "שימוע-לפני-פיטורים". יכול להיות שמיכאל בן-ארי היה נשאר לא מסופק, אבל אי אפשר לצאת בסדר עם כולם כל הזמן.
20 בינואר, 2014 בשעה 12:44
[…] ברשתתפיסת החינוך הפחדני הופכת כל הטלת ספק לבגידההארץרדיפות הימין – שי פירון, בטל את השימוע למורה לאזרחותעבודה […]
20 בינואר, 2014 בשעה 14:05
להיכן מובלת הדמוקרטיה
אני חושש מאוד לדמוקרטיה ויכולת להביע את הדעה השונה מימין.
אם תרצו השמיעו ש-"שמואלנים בוגדים"
עכשיו מפטרים מורה בגלל דעותיו
מחר איש קיצוני ימני יחליט שיש פסק הלכה גם לפגוע בהם.
20 בינואר, 2014 בשעה 15:16
1. איפה, אם בכלל, התפרסם המכתב המקורי של התלמידה?
2. מנסיוני (אפשר אפילו לאמר מנסיוני העשיר) על כל מורה "שמאלני" יש שלושה מורים ימניים.
אלה האחרונים אינם בהכרח ימניים באמת, כפי שה"שמאלני" ברוב המקרים בכלל לא שמאלני (עם או בלי מרכאות).
הבעיה היא שאין באמת לימוד אזרחות בבתי-הספר (בדרך כלל) וגם לא חינוך לאזרחות – לא לתלמידים ולא למורים
מה שמלמדים באזרחות בדרך כלל זה איזשהו מרק טחון שטעמו כטעם העמדות ה"מרכזיות" בחברה, כשהמרכז הזה נע פעם קצת שמאלה ופעם הרבה ימינה.
רוב המורים מוסיפים בהכרח את הפרשנות שלהם למרק הזה וזו נוטה לרוב ימינה (ליתר בטחונו של המורה).
99% מהמורים לא מכירים בכלל את גבולות מדינת ישראל ולא יודעים להבדיל בין סוגי גבולות (בינלאומי, שביתת נשק, הפסקת אש וכיו"ב).
באין גבולות אין גם שטח ריבונות מוגדר שעליו חלים חוקי המדינה.
מדינת ישראל מעולם לא החילה את הריבונות שלה בחוק ישיר, אלא על ירושלים ורמת הגולן.
המצב הוא כל כך אנומאלי, שאי אפשר גם לנהל דיון מהסוג של.רפי מציע.
ולא מדובר בכיתות בי"ס. בבית -משפט אין דרך להכריע.
"עד היום אין בנמצא דבר חקיקה כלשהו, המגדיר בצורה מוחלטת את שטחה של מדינת ישראל, באופן בו ניתן לקבוע בבירור לגבי כל נקודת ציון, האם מצויה היא בתוך תחומי המדינה, או מחוצה להם. למעשה, למעט סעיפי חוק ספורדיים, אין החוק בישראל עוסק כלל בנושא זה."
http://arnona.co.il/index.asp?Article=383
במצב כזה אי אפשר למד אזרחות, ואת המצב הזה מנצלים לטובתם דווקא הפלסטינים בצורה גאונית. הם מבינים שכל השטח מהצד המערבי של הירדן נתון בסימן שאלה אחד גדול מבחינת הריבונות והחוקיות – הבינ-לאומית והישראלית.
השליטה הישראלית היא רק מעשית ואם מדינת ישראל עצמה לא ממהרת להגדיר אותה לפחות מבחינת החוק הישראלי (ויש גם על מה להסתמך בחוק הבינלאומי) – אז כולם טוחנים מים. בשיעורי האזרחות ובמו"מ.
20 בינואר, 2014 בשעה 15:46
לשם המחשה
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא דוגמה למרק טחון.
חסרים בו היסודות החשובים של חופש המצפון חופש הביטוי וחופש ההתארגנות.
אהרון ברק הרשה לעצמו לפרש את החוק באופן הכי רחב שעמד לרשותו.
אז גם הוא יצא "שמאלני".
וראו את היצירתיות של יו"ר וועדת הפנים היום
סדר היום:
מימון וארגון עמותות המסייעות למסתננים
http://knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?vaada=5
ובקיצור – אם נלך לפי חזלנו:
ימני יאמר: הטוב שבגויים הרוג.
שמאלני יאמר: מי שגונב לגוי סופו שגונב ליהודים ומי שהורג לגוי סופו שהורג ליהודי.
ומה אנחנו רוצים מהתלמידה המסכנה?
20 בינואר, 2014 בשעה 18:22
[…] ברשתשיעור בדמוקרטיה בתיכון אורט בקרית טבעוןMegafon Newsעבודה שחורהכל 9 הכתבות […]
21 בינואר, 2014 בשעה 12:54
מורה לא אמור להכניס את דעותיו האישיות לשיעורים
ללא קשר למקרה המסויים הזה (אני לא יודע מה אמר או לא אמר המורה ולכן אי אפשר לדון על כך), אני חושב שמורים לא אמורים להכניס את דעותיהם האישיות לשיעורים. המורה והתלמידים אינם גורמים שווי כח, שיכולים להתדיין באופן שיוויוני על הדעות שלהם. המורה מגיע לכיתה כמי שמייצג את מקור הידע. בנוסף לכך, הוא גם מבוגר יותר מהתלמידים ורכש הרבה יותר כלים מהם, כך שהבעת דעה של מורה יכולה לקבל מעמד גבוה יותר מכל דעה אחרת של תלמיד.
לגבי מקצוע האזרחות, כל מה שהתלמידים אמורים ללמוד בו זה איך פועל המנגנון שנקרא "מדינת ישראל" – איך בוחרים ונבחרים לכנסת, מה ההבדל בין הערכאות השונות של בית המשפט, מהן הזכויות והחובות של כל אזרח וכו'. אם המורה מעוניין להכניס תוכן נוסף (למשל, דיון האם צה"ל הוא צבא מוסרי או לא), הוא יכול להסביר על ההגדרות השונות של המוסר, להביא את על העובדות לגבי פעילות צה"ל ופעילותם של צבאות אחרים, להציג את הדעות השונות ובסופו של דבר, לתת לכל תלמיד להחליט בעצמו מה דעתו בנושא. אם המורה רוצה, הוא יכול לייצר דיון בכיתה ואפילו לערוך עימות בין שני תלמידים עם דעות שונות וכך לצור שיעור מעמיק ומעניין. את כל הדברים האלו אפשר וצריך לעשות ללא שהמורה אומר מהי דעתו האישית בנושא.
21 בינואר, 2014 בשעה 13:39
לפי המידע שהתפרסם על המורה לאזרחות, לא נראה שהוא הציג את דעותיו האישיות. אלא הציג את הדעות השונות. הבעיה היא שהצגת דעות שהן לא של הימין נתפשות כעוינות את המדינה ולא לגיטימיות. אפילו הפגנת מבקשי המקלט נתפסת כלא לגיטימית ומנסים להאשים ארגוני זכויות אדם בעזרה להם בארגון ההפגנה ומציגים עזרה זו כבגידה במולדת. ומי עומד מאחורי הרדיפות הללו? עמותת "אם תרצו"
21 בינואר, 2014 בשעה 14:42
לזהר
1. במדינת ישראל אי אפשר ללמד באזרחות "איך פועל המנגנון שנקרא "מדינת ישראל"".
בשביל זה צריך לדעת למשל על פי מה נקבע מי זכאי ומי אינו זכאי להיבחר לכנסת.
במילים אחרות – צריך למשל לדעת איפה מתחילה ואיפה נגמרת המדינה הזאת?
אם בית משפט לא יודע, איך ידע המורה ואיך ידעו התלמידים? מה זה קשור לעמדות של מורה א' או מורה ב'?
אתה יודע איך זה נקבע?
2. אם אנחנו מניחים שבישראל מתקיים משטר דמוקרטי, אז "הכרת המנגנון" איננה מספיקה.
צריך להכיר את החוקים שמבטיחים זכויות אדם ואזרח (בלעדיהם אין דמוקרטיה).
איך עושים את זה?
בקיצור – אתה מציע לברוח מהשאלות הקשות, אלה שמביכות ומעצבנות חלקים גדולים מהימין בישראל.
נראה שהמקרה ל אורט הוא עוד מקרה שבו "חרג" מורה מהגדרות הימניות – "מנגנוניות" של הדמוקרטיה.
למעשה כל מורי האזרחות ששותקים ולא מתקוממים מול המצב הזה – צריכים להסביר למה הם שותקים.
21 בינואר, 2014 בשעה 14:53
למשתמש אנונימי
אני לא מבין למה אתה חושב שאת כל מה שכתבת אי אפשר ללמד. ההגדרה של מי זכאי ואינו זכאי להבחר לכנסת קיימת בחוק הישראלי. אותו הדבר לגבי איפה מתחילה ואיפה נגמרת מדינת ישראל (מה שסופח שייך למדינה ומה שלא סופח המצא במעמד אחר). אין בעיה שהמורה ידבר על הבעיתיות בהגדרות הקיימות ועל הקשיים שנוצרים מכך תוך כדי שהוא מסביר על הדעות השומות על הנושאים הללו. עדיין, אין שום צורך שהמורה יאמר מה היא דעתו הפרטית בנושא.
21 בינואר, 2014 בשעה 15:02
למספר 11
על פי התלונות ועל פי גרסת רשת אורט המורה ביטא את עמדותיו האישיות ולא רק הציג את הדעות השונות, אבל בכוונה לא רציתי לדבר על המקרה הספציפי הזה, מכיוון שאני לא יודע את כל העובדות. אם המורה לא חשף את דעותיו האישיות בכיתה אז אין שום פגם במעשיו.
לגבי הבעת דעות של מורים, לא צריך להיות הבדל בין דעות ימניות או שמאליות. לגבי המשך התגובה שלך, נראה לי שזה כבר שייך לדיון אחר.
21 בינואר, 2014 בשעה 17:03
לזוהר
1. אז זהו שהחוק לא ברור ויש למעלה קישור לענין.
2. "אין בעיה שהמורה ידבר על הבעיתיות בהגדרות הקיימות ועל הקשיים שנוצרים מכך תוך כדי שהוא מסביר על הדעות השומות על הנושאים הללו.."
אז זהו שמצידך אולי אין בעיה אבל במציאות דיון כזה גורר מיד כל זעקה ימנית.
21 בינואר, 2014 בשעה 17:05
קול זעקה ימנית
21 בינואר, 2014 בשעה 17:22
מורה בישראל שאין לו השקפת עולם מוסרית, לא יכול לפי הספר שלי להיות מורה
לצערי יש נטיה לבלבל בין השקפת עולם מוסרית לבין עמדה פוליטית.
למשל – רובי ריבלין ודן מרידור נחשבים ל"שמאלנים" בעיני אנשי ימין רבים.
למה?
כי לשניים הללו יש השקפת עולם שהולכת אחרי "מי שהורג לגוי סופו שהורג ליהודי".
ולא אחרי "הטוב שבגויים הרוג".
הם מתנגדים לחקיקות שמכרסמות בדמוקרטיה ולפעמים הם אפילו יותר עקביים בזה מכמה מחבריהם שנמצאים שמאלה מהם בעמדות הפוליטיות.
לפיכך מה שאתה קורא עמדה ומה שתלמיד או מורה אחר קורא עמדה, זה לא בהכרח אותו הדבר.
אוי ואבוי לנו אם מורים יפחדו להביע עמדה מוסרית אוניברסאלית.
וזהו פחות או יותר המצב העגום בשטח.
זה לא מפריע למורים ימניים לבטא עמדות פוליטיות ועמדות "מוסריות" מפוקפקות בשם הלכות ורבנים.
זהו המצב בשטח.
ועם המצב בשטח צריך להתמודד לא עם איזה היפותיזות אבסטרקטיות שאין להן אחיזה במציאות.
21 בינואר, 2014 בשעה 23:28
לנטע
1. אני לא מדבר על החוק, אני מביע את דעתי. אם החוק מתיר למורה להביע דעה פוליטית בשיעור אז לדעתי המחוקק טעה.
2. הדיון יכול לגרור קול זעקה. כל עוד שהמורה עצמו לא הביע דעה, אלא הציג את הדעות השונות בצורה מאוזנת לא אמורה להיות לו בעיה. אני לא שמעתי עד היום האשמה כלפי מורה על כך שהציג גם את עמדות הימין וגם את עמדות השמאל ללא הבעת דעתו האישית.
3. אני לא חושב שלמורה לא צריכה להיות השקפת עולם מוסרית או דעה פוליטית. מה שאני חושב הוא שאין להן מקום בכיתה. אם מורה מסוים הוא טבעוני (השקפת עולם מוסרית לכל הדעות), האם הגיוני בעינייך שהוא יאמר לתלמידיו שבעיניו הם שותפים לרצח והתעללות בחיות? לדעתי לא. בית הספר אינו אמור להיות מקום שבו מטיפים לכיוון עמדה פוליטית או מוסרית. תנו לתלמידים את העובדות ואת מגוון הדעות והניחו להם לקבוע בעצמם את השקפת עולמם.
22 בינואר, 2014 בשעה 0:47
1. המורים הגדולים ביותר היו בעלי עמדה מוסרית גלויה ולא הסתירו אותה לגבי כל נושא .
2. לא ברור איך מורה טבעוני יכול להסתיר את זה מהתלמידים שלו. אז מה הוא אמור להגיד להם כישאלו אותו למה הוא טבעוני?
שזה בא לו מלידה? שזה בגלל איזה מחלה שיש לו? שזה לא עניינם? האם עליו להסתיר את זה?
הוא יצטרך להגיד להם שבעיניו אין לאדם צורך להרוג חיות כדי להתקיים ושהוא מסרב לאכול בעלי חיים. אם זה נכון או לא שאדם יכול להתקיים בלי אכילת בשר ואפילו בלי מוצרי בעלי חייים, אין לי מושג. יש דעה שזה לא נכון ושזה עלול אפילו להיות מסוכן. אז אולי צריך לדרוש ממנו שיציג את העמדה הזאת.
בכל מקרה – לא יתכן שבדבר שכל כך חשוב בעיניו ובחייו הוא יגיד לתלמידים – זה לא עניינכם, ולא יסביר להם את העמדה שלו. כי אז המסר הוא – על הדברים החשובים לי באמת ושאני מאמין בהם – אני לא מדבר אתכם. יאללה תלמדו לבחינות ואל תבלבלו לי את המוח.
3. מוסכם עלי שאסור למורה להטיף ולהפוך לגורו, שזה שונה לגמרי מהבעה כנה ואחראית של עמדה והשקפת עולם. שזה בדיוק הדבר שעושים בבתי הספר החרדים והממ"ד.
נראה למישהו שבאולפנא של פירון בפ"ת אמרו המורים לתלמידות: "תראו אנחנו מאמינים באלוהים כי….. אבל יש אחרים שלא כי…..
ואתם תבחרו לכם מה נראה לכם יותר?
לא מלמדים אותם שם "דעת תורה"? אין להם רב של ביה"ס שקובע מה נכון ומה לא נכון?
וזה בסדר?
ובשטחים מה? מלמדים את התלמידים שהם גרים באיזור שמדינת ישראל כאילו לא החילה עליו את החוק? או שהשכנים שלהם חיים תחת שלטון צבאי ושאין שוויון בחלוקת המים ועוד כהנה וכהנה?
אז על מה אנחנו מדברים פה בכלל? בינתיים השיטה מנצחת זו השיטה ששוטפת לילדים את המוח בחסות החוק – חצי מהתלמידים היהודים לומדים כבר במערכות שטיפת המוח.
וזו שטיפת מוח אמיתית – במערכת שטיפת המוח, תלמידה שתבוא עם מכנסיים תעוף מהכיתה. לעומת המורה הטבעוני שלא יעיף הביתה מישהו שהביא סנדוויץ עם נקניק.
22 בינואר, 2014 בשעה 10:18
לנטע
אני לא יודע את מי את מחשיבה למורים הגדולים ביותר, אבל גם אם הם היו מורים מעולים, אם הם הציגו את עמדתם בכל נושא יתכן שהם מנעו מחלק מתלמידיהם את הזכות לבחור את השקפת עולמם בעצמם בכך שהשפיעו על הבחירה שלהם. לדעתי, זאת לא הוראה נכונה.
החינוך הממלכתי דתי הוגדר במיוחד בכדי לייצר מערכת חינוך עם ערכים מאד מוגדרים. מי שששולח את ילדיו ללמוד שם עושה זאת מבחירה ומתוך ידיעה ברורה מה היא מערכת הערכים של בית הספר. החינוך הממלכתי, לעומת זאת, הוא ברירת המחדל של כל האזרחים ולכן הוא אינו יכול להיות מוטה לכיוון מערכת ערכים מסויימת.
לגבי מורה טבעוני, אני לא מבין איך בדיוק אמורים התלמידים לגלות שהמורה שלהם הוא טבעוני. לטבעונים אין סימן מיוחד על הגוף והתלמידים לא אמורים לדעת בדיוק מה המורה שלהם אוכל או לא אוכל. המורה יכול לדבר על טבעונות עם תלמידיו, אבל אין שום צורך חינוכי בכך שהוא יציג את עמדתו. אותו הדבר מצופה גם ממורה שאינו טבעוני.
לגבי "שטיפת המוח", אני חושב שאת מעריכה יתר על המידה את יכולת ההשפעה של החינוך הבית ספרי על השקפת עולמם של התלמידים. בסופו של דבר, אדם מקבל את ערכיו בעיקר מהוריו ומקבוצת השווים. אמנם אני חושב שמורים לא צריכים להביע את דעתם בגלל הפוטנציאל להשפיע על דעתם של תלמידיו, אבל הסיכוי לכך, בעיקר במקרים בהם המורה בחר בערכים שהם מנוגדים לערכיו של התלמיד, הוא מאד נמוך.
22 בינואר, 2014 בשעה 14:00
זהר
אהבתי את ההגדרה "ברירת מחדל". יתכן שמה שאנחנו רואים עכשיו זו תוצאה של ביטול כל הזרמים בחינוך, מלבד הזרמים הדתיים-לאומנים. (ילדים נשלחים לשם מכל מיני שיקולים – כיתות קטנות יותר משמעותית, יום לימודים ארוך, הסעות מהבית ואליו וכד').
וזה למרות שהזרמים הערכיים האלה ידועים באפלייה הדתית שלהם מזה שנים –
אבל מצד שני הטענה שלך שהסיכוי של מורה להשפיע על התלמידים שלו הוא נמוך – ממילא הופכת את כל הדיון למיותר, אז מה בעצם רצית להגיד? לא ברור לי.
22 בינואר, 2014 בשעה 22:43
ל 21
העובדה שהסיכוי שמורה ישפיע הוא נמוך לא אומרת שמורים צריכים להביע את דעתם. מעבר להשפעה על הדעה, יכולה להיות גם השפעה על החופש שירגישו תלמידים שדעתם מנוגדת לדעתו של המורה להביע את דעתם.
מורה אמור להיות מסוגל להציג את כל הדעות באופן שווה. מצד אחד, אני לא רואה שום ערך חינוכי בכך שהמורה ינקוט צד. זה לא מונע מהתלמידים שום דבר. מצד שני, יש להבעת דעה של מורה פוטנציאל לנזק ולכן, לדעתי, המדיניות צריכה להיות שמורים לא יביעו את דעתם בפני תלמידיהם.
23 בינואר, 2014 בשעה 1:18
זהר
יש לנו כנראה הגדרה שונה למה זה מורה טוב.
חוץ מזה לא ברור לי איפה עובר הקו הזה של הצגת הדעות.
זה מזכיר לי כל מיני משטרים שלא הייתי רוצה לחיות בהם.
כי זה מתחיל במורה "חסר הדעה", וממשיך בשאלה מהן הדעות הלגיטימיות שמותר בכלל להציג
ןמגיע לדעות שנחשבות אסורות לדיון.
זה מדרון חלקלק.
נכוון שיש סכנה של מיסיונריות – אבל העוקץ הוא שהמסיונרים מצפצפים ממילא ולא רק אומרים את דעתם אלא מנסים להוביל את התלמידים לפעולה ברוח המיסוריות שלהם. והם מספיק מתוחכמים כדי ללפעול בלי הפרעה ובלי התנגדות, כי המורים האחרים שומרים על פוקר פייס.
המורה הוא בן אדם ודמות חינוכית (נניח) ואי אפשר להתנהל כמו בחיים כמו בצבא.
23 בינואר, 2014 בשעה 7:06
ל 23
1. כנראה שאתה צודק ואנחנו מגדירים באופן שונה מהו מורה טוב. זה בסדר, אנחנו לא חייבים להסכים.
2. הקו של הצגת דעות עובר במקום שבו המורה אומר "זאת דעתי". זה נראה לי קו מאד ברור וקל מאד לדעת מתי עוברים אותו. כשהייתי בתיכון היה לי מורה מעולה שהיה מייצר דיונים מעניינים בכיתה על נושאים שנויים במחלוקת ועד היום אין לי מושג מה דעתו האישית. הוא היה מקפיד תמיד לייצג את הצד שכנגד, ללא קשר לדעה שהתלמיד הציג.
3. אני לא כל כך מבין את תאוריית המדרון החלקלק שאתה מציג. איך ממצב שבו מורה מציג את כל הדעות, ללא להביע דעה פרטית עוברים למצב שאוסרים על הצגת דעות מסויימות? מדוע מניעת הבעת דעה אישית של מורה, שמטרתה אינה מניעת ידע מתלמידים אלא שמירה על ניטרליות בכיתה, תגרר בסופו של דבר למצב שבו דעות נאסרות להשמעה? קשה לי לראות את המצב השני כהמשך טבעי של הראשון.
4. מדוע העובדה שמורים אינם מביעים את דעתם בכיתה תמנע את התנגדותם למורים מיסיונריים? הרי מחוץ לכיתה איש לא ימנע מהם להלחם בתופעה (להיפך, הם אמורים לעשות את זה). מעבר לכך, הטיעון של "תמיד יהיה מי שיעשה את זה, אז בואו נתיר את זה לגמרי" מעולם לא נשמע לי משכנע במיוחד.
5. זה נכון שלמפקדים בצבא, כמו למורים, אסור לבטא את דעתם הפוליטית (ואולי גם את זה אתה רוצה להתיר. הרי גם הם סוג של מחנכים), אבל העובדה שיש תכונה אחת משותפת לא הופכת את הדברים לדומים. איסור על הבעת דעה אישית צריך להיות מיושם בכל מקום שבו הגיוני להחיל אותו, אם זה בצבא או בבית הספר.